קיבוץ אפיקים ביקש לסלק שוכרת על ידי ניתוק זרם החשמל בנכס אותו היא שוכרת

במסגרת תובענה לסילוק יד שהגיש קיבוץ כנגד שוכרת, בית המשפט נתבקש לדון בבקשה חריגה – בקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי השוכרת – הנתבעת.  במסגרת בקשה זו ביקשה השוכרת מבית המשפט להורות לקיבוץ לחבר בחזרה לחשמל את הנכס אותו היא שוכרת, לאחר שלטענתה הקיבוץ פעל לעשיית דין עצמי לצורך פינוייה מהמושכר. 

רקע:

קיבוץ אפיקים השכיר לחברת "הקיבוץ החדש" נכס לצורך שימוש עסקי, במסגרתו החברה מפעילה מסעדה, בר, אולם אירועים ודיסקוטק. באפריל 2019 שלח הקיבוץ לחברה מכתב שמטרתו קיום פגישה להסדרת תשלומים הנדרשים מרשות מקרקעי ישראל לצורך הסדרת השימוש שהחברה עושה בנכס.

לאור התנגדות החברה לשלם בגין הסדרת השימוש, שלח הקיבוץ לחברה מכתב התראה בטרם ביטול ההסכם, ולאחר מכן מכתב נוסף בו הודיע על ביטול ההסכם תוך שדרש מהחברה פינוי מידי של הכנס. לאור חילוקי הדעות  שבין הצדדים, ורצונו של הקיבוץ לפעול לפינוי החברה, שלח הקיבוץ לחברה הודעה על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנכס המושכר, ולאחר מכן מימש איום זה.

בתגובה לכך הגישה החברת בקשה לסעד זמני, לפיו יש להורות לקיבוץ על חיבור הנכס בחזרה לזרם החשמל וכן להימנע מניתוק נוסף. לטענת החברה, מתן הצו נועד לשמר את המצב כפי שהוא, עד לבירור טענות הקיבוץ במסגרת התביעה שהגיש. כמו כן, מטרתו של הצו למנוע את קריסתה הכלכלית של החברה, העתידה להיגרם עכב השבתת העסק. עוד הוסיפה, כי דחיית הבקשה תוביל הלכה למעשה להכשרת התנהלות הקיבוץ לעשיית דין עצמי.

לטענת הקיבוץ, נתבע אינו ראשי להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת הליך אשר הוגש נגדו. לטענתו, על החברה היה לפעול בהתאם לתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה הגשת בקשה לסעד זמני לפני הגשת תובענה משלה. עוד נטען על ידי הקיבוץ, כי ההחלטה להותיר את צו המניעה על כנו תחשוף את הקיבוץ לסנקציות ו/או דרישה לתשלומים מצד רמ"י. 

דיון והכרעה:

בהתאם להלכה הפסוקה, רשאי נתבע להגיש בקשה לסעד זמני רק במקרים נדירים תוך שבית המשפט ינקוט במשנה קפידה וזהירות במקרה זה. יחד עם זאת, במקרה דנן בית המשפט ניאות לקבל את הבקשה לא בשל היותה חריגה, אלא בשל התנהלות הקיבוץ.

שמירה על המצב הקיים בעיצומו של הליך משפטי מחייבת הן את התובע ואת הנתבע. במקרה דנן הקיבוץ פעל, תוך עשיית דין עצמי, לשינוי המצב הקיים. בית המשפט הבהיר כי במקרים אלו יש לבצע את מבחן מאזן הנוחות. בעוד כי  ניתוק הנכס מחשמל יהווה הלכה למעשה פינוי בפועל של החברה, ואף עלול להוביל לקריסה של העסק, הקיבוץ לא הוכיח כי יגרם לו כל נזק באם לא ינותק החשמל. בהתאם לאמור, מאזן הנוחות נוטה לטובת החברה.

בית המשפט קיבל את הבקשה לסעד הזמני, בכפוף לחיוב בעלי המניות בחברה לחתום על ערבות אישית בלתי מוגבלת לפיצוי, במקרה הצורך, בגין כל נזק שיגרם לקיבוץ עקב הסעד הזמני, ככל ותקבל התביעה העיקרית.

סיכום:

הבקשה התקבלה. על מנת שלא לחסום אפשרות להידברות בין הצדדים, בית המשפט קבע כי פסיקת ההוצאות ושכ"ט עו"ד יבואו בחשבון בסיום התביעה העיקרית.

ניתן ביום ד' בכסלו תש"פ, 12 דצמבר  2019, בהיעדר הצדדים.