קיבוץ ישלם לחבר קיבוץ לשעבר 50,000 ש"ח בגין פרסומים מכפישים בעיתון הקיבוץ

בית משפט השלום בעפולה, כבוד השופט ויסאם חיר, ת"א 27110-01-17, מלול נ' קיבוץ עין חרוד איחוד ואח'

תביעה לפיצויים בגין פרסום לשון הרע, שהגיש חבר לשעבר מקיבוץ עין חרוד כנגד הקיבוץ וכנגד שתי מזכירות הקיבוץ. במסגרת התביעה נטען כי שני פרסומים שהתפרסמו ביומן הקיבוץ, ועסקו בעניינים משפטים שהתנהלו בין הקיבוץ לחבר, מהווים לשון הרע.


הרקע:

התובע הינו חבר לשעבר בקיבוץ עין חרוד איחוד משנת 1974 עד שנת 2007במהלך שנות חברותו בקיבוץ, התובע נשא בתפקידים ציבוריים בתחומי הספורט, חברה וכלכלה וכן נשא בתפקידים מרכזיים וביניהם, גזבר ומזכיר הקיבוץ. בהמשך, החל החבר לעבוד מחוץ לקיבוץ בתפקידים מגוונים בענף הבקר והחלב.

בשנת 2007  ביקש החבר להפסיק חברותו בקיבוץ אך בד בבד נשאר להתגורר בו. בתקופה זו התגלעו חילוקי דעות בינו להנהלת הקיבוץ בדבר זכויות אשר נצברו לחבר בזמן שעבד מחוץ לקיבוץ ובהן- פנסיה, פיצויי פיטורין וקרנות השתלמות, אותן דרש הקיבוץ לקבל מאת החבר.

בין הקיבוץ לחבר התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם הגיש הקיבוץ תביעה כנגד החבר על סך של מיליון וחצי שקל בטענה כי בשעה שהתובע היה חבר הקיבוץ ועבד מחוץ לקיבוץ לא העביר כספים שקיבל לרשות הקיבוץ. מנגד, החבר דרש מהקיבוץ תשלום דמי עזיבה ופנסיה. בעקבות פנייתו של החבר לבית המשפט, הועברו המחלוקות להתברר במסגרת הליך בוררות בהתאם להוראות תקנון הקיבוץ.

בנובמבר 2016, פרסמו שתי מזכירות הקיבוץ ביומן הקיבוץ דיווח אודות ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים. הפרסום הועלה גם לאתר האינטרנט של הקיבוץ והופץ לכלל חברי הקיבוץ.  מספר ימים לאחר מכן פורסמה "הבהרה" ביומן הקיבוץ, ובה התנצלות על אופי הניסוח של הפרסומים הנוגעים להליכים הנ"ל.

בעקבות הפרסומים, הגיש החבר את התביעה דנן, כנגד  הקיבוץ ו2 המזכירות. לטענתו, המזכירות בחרו לפרסם את הדיווח אודותיו בכתיבה מגמתית בכדי להציג בפני הקוראים מצג שווא, לפיו החבר לקח שלא כדין כספי ציבור, זאת תוך הכללת עובדות כוזבות באשר להליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים, כל זאת כאשר פסק הדין וכתבי טענות המצוטטים בפרסום אינם מייחסים לחבר עבירת גניבה. לטענת החבר, הקיבוץ והמזכירות סילפו במסגרת הפרסומים את האמור בהחלטות השיפוטיות ובפסקי הדין והדבר עולה כדי לשון הרע.

החבר טוען, כי נגרם לו נזק נפשי בגין הפרסום וביקש לחייב את הנתבעים בסך של 140,000 ₪ בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7א(ג) לחוק, בשל כוונתן של המזכירות לפגוע בו ובשמו הטוב. עוד הוא ביקש כי בית המשפט יורה לנתבעים לפרסם הודעת תיקון ואף הודעת התנצלות, בהיקף ובנוסח שבית המשפט ימצא לנכון.

הנתבעים טענו, כי הפרסום בסופו של יום תיאר את מעשיו של החבר ותו לא, ועל כן עומדת להם הגנת "אמת דיברתי" המופיעה בחוק לשון הרע.

דיון והכרעה:

בית המשפט קבע כי הן בפרסום הראשון והן בפרסום השני הוצגו דברים שאינם מדויקים, בצורה מגמתית תוך הוספת דעה אישית של המזכירות והצגת טענות הקיבוץ כאילו מדובר בקביעות משפטיות. עיון בשני הפרסומים יוצר את הרושם, כי במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים ידו של החבר על התחתונה וכי טענות הקיבוץ כנגדו איתנות ומבוססות.

עוד ציין בית המשפט כי במסגרת השיקולים שעליו לשקול לצורך קביעת שיעור הפיצוי בעקבות פרסום לשון הרע, הוא נדרש לבחון את מידת ההשפעה של הפרסום על התחושות הפנימיות של החבר באשר לדרך בה הוא נתפס בחברה ובקרב הסובבים אותו, טיב הפרסום והתנהגות הנתבעים לאחר הפרסום, לרבות התנהלותם במהלך התדיינויות משפטיות.

בית המשפט קבע כי פרסום דברים שמהם משתמע כי החבר גנב מהקיבוץ כספים בסכומים גדולים מאוד ותיאור חד צדדי ולא מדויק של ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים, עלולים להשפיל את החבר בעיני חברי הקיבוץ, ולעשותו מטרה לשנאה ובוז.
 

בית המשפט קבע, כי הנתבעים פעלו תוך התעלמות חוזרת מבקשותיו של החבר להידברות ולשמוע את אשר בליבו, עשו שימוש מודע במילים "גניבת כספים" במסגרת דיווח חלקי ומגמתי אודות הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים, המציג את התובע כגנב. וכל זאת כאשר הפרסום נעשה בידי מזכירות הקיבוץ ומיועד לחברי הקיבוץ, שאינם בקיאים בעולם המשפט וניזונים בעיקר מהדברים והמידע המופץ להם מידי הקיבוץ.  בנוסף, הנתבעים סירבו להתנצל בפני החבר, ובפרסום השני שהתיימר להיות פרסום הבהרה או תיקון לפרסום הראשון, הנתבעים חזרו ואף חיזקו את האמור בפרסום הראשון. זאת מכיוון שההתנצלות שנכללה בפרסום השני הייתה בפני חברי הקיבוץ ולא כלפי החבר, וכי התנצלות זו נגעה לטעות בהשמטת המילה "לכאורה" לאחר המילים "גניבת הכספים" ולא לעצם השימוש במילים "גניבת הכספים".


מכל האמור, קבע בית המשפט, כי הפרסומים מהווים לשון הרע, וכי לא עומדת לנתבעים טענת "אמת דיברתי".


סיכום:
התביעה התקבלה. על הקיבוץ והמזכירות לשלם לחבר פיצויים בסך של 50,000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 3500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪.  בנוסף לכך, על הנתבעים לפרסם הודעת עדכון וכן התנצלות ביומן הקיבוץ. תוכן ההודעה יאושר בכתב על ידי החבר או בא כוחו. 

ניתן ביום ה' בחשוון תשע"ט,14 באוקטובר 2018.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: