ביהמ"ש פסל את החלטת רשות המים לחייב את מושב כפר נטר, בתעריף ביתי מקסימלי באופן גורף, בלי קשר לצריכה בפועל, אף אם נתגלו ליקויים בהתנהלות המושב

בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית דין למים, בפני כבוד סגן הנשיא [אב"ד] רון שפירא. עח"ק 4925-09-14 כפר נטר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות המים (חטיבת אסדרה)
הרקע

כפר נטר הוא מושב עובדים המנוהל כאגודה שיתופית ומשמש כספק מים מקומי לתושביו. במהלך השנים 2011-2012, נקט המושב בפעולות לצורך הפרדת מערכת אספקת המים למטרות חקלאות ממערכת אספקת המים למטרות ביתיות ואחרות.

ברישיון האספקה שנשלח למושב עבור שנת 2013, נכנס לתוקפו אישור רשות המים להפרדת המדידה לצריכה חקלאית ולצריכה ביתית או אחרת. יצוין כי בהיעדר הפרדת מדידה, רשות המים רשאית לגבות תשלום עבור הקצאת מים מקסימלית לפי כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל"ו-1976 (להלן: "כללי המים"), כך שביטול אישור הפרדת המים על ידי רשות המים משמעו תשלום גבוה יותר.

בחודש נובמבר נערכה ביקורת במושב מטעם רשות המים, שבה נתגלו ליקויים בהפרדת המדידה במספר לא מבוטל מנחלות המושב. לפיכך הודיעה רשות המים למושב על ביטול הפרדת המדידה ועל חיובו בתעריף המקסימלי. במקרה של המושב, דובר על תוספת תשלום לרשות המים על סך של כ- 700,000 ₪ לשנת 2013.

לאחר העמקת בדיקת רשות המים, נתגלה כי בשנת 2012 דווחו כ- 32,000 מ"ק מים כצריכה חקלאית במקום כצריכה ביתית. עקב כך, דרשה רשות המים תשלום לפי התעריף המקסימלי המותר לגביה לפי כללי המים.

דיון והכרעה

ביהמ"ש פסק כי החלטת רשות המים להשית חיוב גורף של צריכה מקסימלית על כלל תושבי המושב, בשל ליקויים ומחלוקות שהתגלו בנוגע להפרדת המדידה בחלק מנחלות המושב בלבד, אינה סבירה. נקבע כי ההפרשים בין כמויות הצריכה לשימושים השונים לא היתה גבוהה יחסית, והחיוב הגורף לפי התעריף המקסימלי היה בלתי סביר וניתן שלא כדין.

ביהמ"ש ציין כי על פי כללי המים, רשות המים אינה רשאית לקבוע חיוב גורף לפי התעריף המקסימלי, מבלי להתחשב בסך הכמות שסופקה לרשת האספקה הביתית של המושב בשנה הקודמת לשנת החיוב.

לאור כל זאת, פסק ביהמ"ש כי חיוב המושב על ידי רשות המים יבוטל, ועניינו של המושב יחזור לרשות המים לקביעת החיוב הנכון, תוך התחשבות בסך כל כמות המים שסופקה לרשת האספקה הביתית של המושב בשנה הקודמת לשנת החיוב. כמו כן נפסק כי על רשות המים להתחשב בפערים האמיתיים שבין דיווחי המושב על צריכת המים בתחומו, לבין אספקת המים בפועל.

מאחר וביהמ"ש מצא ליקויים ממשיים גם בהתנהלות המושב, לא נפסק צו הוצאות.

ניתן ביום כ"ג בטבת תשע"ה, ה-14 בינואר 2015, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: