בית הדין הארצי לעבודה: הקיבוץ הוא "ספק הביטוח הפנסיוני" לעובדי החוץ

שני ערעורים שעניינם זכאותן של חברות קיבוץ שעבדו כ"עובדות חוץ" לקבלת השלמת פיצויי פיטורים בגין תקופת העבודה בה לא הועברו בגינן תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני בקרן פנסיה.

הרקע:

עסקינן ב2 חברות קיבוץ, חברת קיבוץ קבוצת שילר וחברת קיבוץ כפר מנחם. שתי החברות עבדו כאחיות בשירותי בריאות כללית כ"עובדות חוץ" כל תקופת העסקתן ועד פרישתן לגמלאות. מפאת היותן חברות קיבוץ, שכרן של האחיות וזכויות הפנסיה שלהם שולמו ישירות לחשבון הקיבוץ. בשנת 1991 צורפו האחיות להסדר ביטוח פנסיוני בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (קג"מ), ומאז שולמו בגינן דמי גמולים לתכנית הפנסיה המקיפה כמתחייב מהלכות הגמלאות של קג"מ ומהתקנון האחיד שהחליפן, עד לפרישתן לגמלאות.

האחיות סברו כי עד לשנת 1991, הוטלה על כללית חובת לבטחן, מכח חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, וכי נגרם להן הפסד בגובה ההפרש שבין הפנסיה המלאה שהיו מקבלות אילו בוטחו בקג"מ מתחילת עבודתן בכללית לבין הפנסיה שהן מקבלות בפועל. לכן, האחיות הגישו תביעות כנגד כללית בבקשה לקבלת פיצויי פיטורים עבור התקופה שעבדו בה אך לא בוטחו. האחיות הסתמכו על סעיף 11 לחוק פיצוי פיטורים, אשר מעניק, בתנאים מסוימים בהם נמצא כי הסדר הפנסיה לוקה בחסר, פיצויי פיטורים לעובד אשר הגיע לגיל פרישה.  

כללית טענה כי נהגה בהתאם להנחיות שקיבלה באשר לביטוחם של חברי קיבוצים שהועסקו בשירותה עת נמנעה להעביר בגינם תשלומים לקג"מ, וכי חלף העברת התשלומים לקג"מ הועברו התשלומים, מידי חודש בחודשו, במישרין לקיבוץ, כך שהיא יצאה ידי חובתה כלפי האחיות.

המחלוקת המשפטית היתה האם הזכות הפנסיונית שהוקנתה לכל אחת מהאחיות הוסדרה באופן רציף מתחילת עבודתן ב"הסדר מלא ומקיף" או שמא אכן מדובר ב"העדר הסדרת זכויות פנסיה כדין". לצד המחלוקת המשפטית נתגלעה בשני ההליכים מחלוקת עובדתית בשתי סוגיות. האחת, האם היה נוהג של הימנעות מביטוח חברי קיבוצים שהועסקו במוסדות ההסתדרות בכלל ובכללית בפרט בקג"מ כנגד תשלום לקיבוצים בגובה ההפקדות שעל המעסיק היה להעביר לקג"מ. השנייה, האם בפועל שולמו תשלומים כאמור לקיבוצים בגין כל אחת מהאחיות.

בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו קיבל את תביעת האחות מקיבוץ קבוצת שילר, וקבע כי כללית לא הוכיחה כי העבירה לקבוצת שילר את מלוא דמי הגמולים בתקופה הראשונה. על כן, הוא חייב את כללית לשלם לאחות סכום של 232,747 ₪. כללית הגישה ערעור על כך.  בית הדין האזורי בירושלים דחה את תביעת האחות מקיבוץ כפר מנחם, שכן קיבל את גרסת כללית לפיה הועברו דמי הגמולים בגין עובדים חברי הקיבוצים, לידי הקיבוצים עצמם. האחות הגישה ערעור על כך.
 

דיון והכרעה:

בית הדין סקר את העמדה שהגישה תנועת העבודה הקיבוצית ומצא כי אכן היה קיים "נוהג רווח" להעביר לידי הקיבוץ את התשלומים המיועדים לחיסכון פנסיוני, מתוך סלידה, כלשון התנועה הקיבוצית, מצבירת רכוש פרטי והאחריות של הקיבוץ לרווחתו של החבר. לפי נוהג זה, הקיבוץ היה מבקש מהמעסיקים החיצוניים להעביר אליו את התשלומים, במידה וחלה חובת תשלום פנסיה בהסכם קיבוצי או מפעלי, והוא היה מצרף סכומים אלה ואת שאר הסכומים שהמעביד שילם כתנאים סוציאליים לעובדיו, לכלל כספי הקיבוץ ונכסיו. עוד ציינה התנועה הקיבוצית כי על פי תקנוני הקיבוצים ותקנות הערבות ההדדית, הקיבוצים הם המשענת הסוציאלית האיתנה של חברי הקיבוץ והבסיס לתשלום התקציב הפנסיוני. היעדר צבירת זכויות פנסיוניות אישיות אינו מהווה משום חסר בר פיצוי שכן הכרה בחסר מעין זה תהווה הפרת השוויון המהותי למפרע, תוך העדפת החברים הבודדים שעבדו אצל מעסיקים חיצוניים על פני כלל החברים.

בית הדין קבע כי כללית עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה שעל אף שבתקופת העבודה הנדונה לא בוטחו חברי הקיבוצים עובדי מוסדות ההסתדרות בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הועברו בגינם תשלומים לקיבוצים שהאחיות נמנו עם חבריהן, בנוסף לשכר העבודה ששולם ישירות לקיבוצים. על כן, כל אחת מהאחיות זכתה להסדר פנסיוני מלא ומקיף בגין כל תקופת עבודתה בכללית, הנובע מאחריות הקיבוץ. תחת נסיבות אלו של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא בגין כל תקופת העבודה, אין האחיות זכאיות לפיצויי פיטורים בגין התקופה הנדונה לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים.

סיכום:

ערעור האחות מקיבוץ כפר מנחם נדחה, וערעור כללית בעניין האחות מקבוצת שילר מתקבל. ככל ששולמו לאחרונה תשלומים לפי פסק הדין בבית הדין האזורי, יושבו התשלומים לכללית בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין בתוך 90 ימים מהיום. האחיות תחויבנה בהוצאות כללית בערעור ובשכר טרחת עורכי דינה בסכום מופחת של 5,000 ₪, לכל אחת מהן.

ניתן ביום ט"ז אלול תשע"ח (27 אוגוסט 2018).