בעל הזכות במגרש 49 שבמושב מזור פלש למגרש שכנו בהיקף העולה על 400 מ"ר. בית המשפט הורה לפולש לסלק ידו ממגרש השכן
הרקע
נחום נוי (להלן "נוי") הינו מחזיק ובר רשות בגוש 6815 מגרש 48 במושב מזור.
בשנת 1999 הגיש מושב מזור תביעה כנגד רפאל אברגי`ל וחלק מבני משפחתו (ת.א. 3699) בה עתר לצו מניעה אשר יאסור על רפאל אברגי`ל להיכנס למגרשים 46 ו – 48 וכן צו יאפשר למודדים מטעם המושב למדוד ולסמן את גבולם של מגרשים אלה, בצירוף מפת המשבצת. בשלב מאוחר יותר הצטרף גם נוי להליך זה. רפאל אברגי`ל התעלם מפסק דין זה והמשיך במעשה הפלישה. לפיכך, ביום 19.8.04 הוגש הליך זה, וזאת בסדר דין מקוצר. ביום 20.10.05 ניתנה לרפאל אברגי`ל רשות להתגונן.
נוי טוען כי רפאל אברגי`ל פלש לשטחו ותופס שטח של כ – 400 מ"ר ממנו, זאת בלא כל זכות שבדין. לדבריו, רפאל אברגי`ל הציב בשטח זה מלונות כלבים מאוכלסות בכלבי אמסטף אימתניים, המונעים כניסת אנשים לשטח. כמו כן, יצק רצפת בטון וסגר מרפסת בביתו באופן החורג לתוך שטחו של נוי.
רפאל אברגי`ל טוען, כי הוריו היו בעלי הזכות החזקה במגרש 47, 48 ו – 49 עוד משנת 1956. לדבריו, במטרה לנשלם מזכויותיהם ותוך אפליה וקיפוח על רקע עדתי, הכין מושב מזור תכנית בה חולק המגרש לשלוש חלקות ששתיים מהן (חלקה 47 וחלקה 48) נמסרו לנוי, בעוד חלקה 49 נותרה בידי משפחת אברגי`ל. לדבריו, הוריו לא היו מודעים לחלוקה חדשה זו, עד שהוגש נגדם ההליך בשנת 1999.
רפאל אברגי`ל גם טוען כי לא הפר את פסק הדין ואת צו המניעה, מכיוון שזה לא אסר עליו את הכניסה לחלקה 48 לפי גבולות הסכם המשבצת אלא רק לתחום ביניים מסויים בתוכה.
רפאל אברגי`ל מכחיש כי יצק רצפת בטון על חלקתו של נוי וכי סגר חדרים ומרפסת באופן הפולש למגרשו. כמו כן הכחיש כי הכלבים שבבעלותו מסתובבים באופן חופשי. לטענתו, הוא גם לא תקף את התובעים שהגיע על מנת להניח גדר על גבולות החלקות, אלא הוא זה שהותקף ורק התגונן. להוכחת טענותיו בדבר זכויותיו בשטח הגיש רפאל חוות דעת של מר חגי כספי, לפיה לא רק הוא אינו פולש לשטחו של נוי אלא שנוי בכלל פולש לחלקתו שלו. בכל אופן, מר כספי לא התייצב לחקירה למרות זימון, ולפיכך הוצאה חוות דעתו מהתיק.
דיון והכרעה:
נוכח הפערים בין חוות הדעת, מינה בית המשפט את מר זהר עירון, מודד מוסמך, כמומחה מטעמו. המומחה קבע, כי בהתאם למפת החלוקה של המושב, אשר נערכה עבור הסוכנות היהודית בשנת 1959, אכן היוו חלקות 47, 48 ו – 49 מגרש אחד ששטחו 8,500 מ"ר. לדבריו, המגרש אכן חולק לשלוש חלקות. את גבולות מגרש 49, כפי שהוא מוחזק על ידי רפאל אברגי`ל מאז תחילת שנות ה- 60, סימן המומחה על גבי המפה בצבע אדום. המומחה קבע כי: "תוואי הגדר הקיים שבין מגרש הנתבעים (אברג'יל) לבין מגרש תובע מספר 1 (הנוי)נמצא בתחום חלקה 48..." וכן כי רפאל אברגי`ל פלש לשטח של 438 מ"ר מתוך חלקה 48. המומחה הגיש חוות דעת מנומקת וסדורה, נחקר על חוות דעתו והרשימני כמקצועי ומהימן.
טענת רפאל אברגי`ל לפיה חלוקת המגרש בוצעה על ידי מושב מזור מתוך אפליה וממניעים פסולים הינה טענה חמורה, ולא ניתן להטות לה אוזן בלא שהובא לה ולו בדל ראיה.
סיכום:
התביעה מתקבלת. בית המשפט מקבלת את טענת נוי, הנסמכת על הסכם המשבצת ועל אישור ממ"י, לפיה הוא בעל הזכויות להחזיק בחלקה 48. בעוד רפאל אברגי`ל ממשיך ותופס שטח לא לו.
ההליכים בפרשה התמשכו שנים רבות, תוך שרפאל אברגי`ל מתעלם מפסקי דין וצווי מניעה שניתנו נגדו בהליך קודם ואף נוקט סחבת בהליך הנוכחי.
רפאל אברגי`ל וכל מי מטעמו נדרשים לסלק ידם ממגרש 48 בהתאם לגבולותיו כפי שסומנו על ידי מומחה בית המשפט. על רפאל אברגי`ל לסלק ממגרש 48 את כל המבנים והמחוברים המצויים בו והמסומנים בו, לרבות משטח בטון שיצק, כלביה, גדר רשת וחלק מהמרפסת.
נוכח התעלמות מהחלטות קודמות של בתי המשפט וכן טענות בדבר התפרצויות אלימות בין הצדדים, בית המשפט מורה כי לביצוע פסק הדין תסייע משטרת ישראל.
רפאל אברגי`ל ישלם לנוי שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, וכן ישיב את הוצאות המשפט, כולל שכ"ט מומחים, לפי קבלות שיוצגו.
ניתן ב- ט' אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
