האם בית ספר חקלאי זכאי לזכות ייזום במסגרת הסכם השבה?

עתירה מנהלית שעניינה זכות ייזום, לפי הסכם השבה של מקרקעין בין הצדדים שנחתם בשנת 2019, בנוגע למתחם מקרקעין שהיו מוחכרים לשם הפעלת בית הספר החקלאי "כנות".

רקע:

לעותרת ורמ"י הסכם חכירה משנת 1999 לתקופה של 49 שנים עם אופציה ל-49 שנים נוספות. לפי סעיף 17 לחוזה החכירה, רמ"י תהיה זכאית לסיים את החכירה ולהחזיר לעצמה את השטחים במקרה וישתנה ייעוד המקרקעין, זאת לצד זכאותה של העותרת לפיצויים בעד זכויותיה והשקעותיה.

ביום 14.10.2018 רמ"י הודיעה לעותרת על צפי לשינוי ייעודם של המקרקעין למטרות מגורים, ועל כוונתה לפעול להשבת המקרקעין בהתאם להוראות חוזה החכירה והדין החל.

ביום 8.5.2019 חתמה העותרת על הסכם ההשבה עם רמ"י אשר בו נקבעו הפיצוי הכספי והתמריצים. פרק 5 להסכם ההשבה זיכה את העותרת לרכוש מגרשים בפטור ממכרז  בתחום התכנית עד לשווי המקרקעין המושבים, וזאת לפי החלטה 1470 של מועצת מקרקעי ישראל. העותרת השיבה את המקרקעין לרמ"י, קיבלה את הפיצוי והתמריץ הכספי, אך כאשר רצתה לממש את זכותה לרכישת מגרשים בפטור ממכרז נענתה בסירוב מרמ"י.

דיון והכרעה:

לטענת רמ"י במסגרת החלטות המועצה הקובעות את תנאי הזכאות לזכויות ייזום במסגרת הסכמי השבה, העותרת אינה זכאית לזכויות אלו. רמ"י הסתמכה על פרק 8.16 להחלטות המועצה הקובע הוראות לעניין חידוש הסכם עם בית ספר חקלאי, אשר ההסכם עמו הסתיים. בסעיף 8.16.5 (ב) נקבע: "שונה ייעוד הקרקע של בית ספר חקלאי.....בית הספר החקלאי זכאי לתחולת פרק 8.18, למעט הזכות לרכוש בפטור ממכרז...".

מנגד טוענת העותרת כי החלטה זו אינה חלה על בית ספר חקלאי כדוגמת העותר, אשר החזיק  בהסכם חכירה בתוקף. בניגוד לבתי ספר עימם הסתיים היא הסכימה לביטול ההסכם החכירה שברשותה, מכך היא לא שינתה את ההסדר הקבוע ולא הצטרפה להסדר הזכויות והמגבלות החלות לפי סעיף 8.16. כמו כן טוענת העותרת כי רמ"י המודעת להחלטה, החליטה בכל זאת להתקשר בהסכם הכולל זכות לרכוש בפטור ממכרז, היות וההסכם בין העותרת לר"מי גובר על החלטת המועצה, ורמ"י מושתקת מלטעון אחרת.

על פי פירוש לשון ההחלטה ניתן לראות בבירור כי ההחלטה מתייחסת לבתי ספר אשר החוזה עימו הסתיים, והיא אינה שוללת זכויות ייזום מבתי ספר חקלאיים במסגרת השבה בהתאם לחוק קידום הבנייה. גם לאור ההסכם בין רמ"י לעותר אין לפרש את לשון ההחלטה כך שהיא שוללת זכות זו מהעותרת. נוסף על כך אף התחקות אחר אומד דעת הצדדים מראה על כוונת רמ"י לאפשר לעותרת זכות ייזום, שכן היא לא הוכיחה כוונה לשלול זכות זו.

סוף דבר:

 העתירה מתקבלת.

על רמ"י לממש את "זכות הייזום" של העותרת על פי הוראות פרק 5 להסכם ההשבה.

רמ"י תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪