האם יכולה אגודה שיתופית לנתק את אספקת המים של ברי רשות במושב בעקבות סכסוך עימם?

בש''א 3023/08 בית משפט השלום באר שבע עצמון שמואל ולילי נ' מושב דקל אגודה חקלאית שיתופית בע''מ ו''מימי הנגב'' אגודה שיתופית בע''מ

 

העובדות הרלוונטיות:

 

בתחילת שנת 2002 עברו בני הזוג עצמון להתגורר במושב דקל, והם מתגוררים בו ברציפות, מאז ועד היום. בתחילה שכרו בני הזוג עצמון בית במושב וגרו בו במהלך כשנה, ולאחר מכן עברו לגור בשכירות בבית אחר. 

 

בחודש דצמבר 2003, נחתם חוזה בין בני הזוג עצמון למושב דקל, אשר במסגרתו קיבל מושב דקל את בני הזוג עצמון כמועמדים לחברות במושב (להלן: "הסכם המועמדות").

מושב דקל נתן למבקשים, בתמורה לתשלום, רשות למגורים במשק מס' 48 במושב, ובני הזוג נרשמו על ידי מינהל מקרקעי ישראל ב"ברי רשות" בנחלה בחודש נובמבר 2004.

 

בתחילת שנת 2007, הוחלט, על ידי ועד ההנהלה של מושב דקל, על ביטול מועמדותם של בני הזוג עצמון במושב, זאת מאחר ובני הזוג עצמון לא בנו את ביתם בתוך שלוש שנים כפי שסוכם ביניהם, ואף לא הגישו תוכניות בנייה, וזאת על אף בקשתם של בני הזוג עצמון לקבלת אורכה לביצוע הבניה.

ביום 24.02.08 הציבו בני הזוג עצמון קראוון במשק 48 במושב, ועברו להתגורר בקראוון, ביחד עם בנותיהן הקטינות.

הקראוון מחובר לכל התשתיות הדרושות, ביניהם חשמל, ביוב ואינטרנט, למעט חיבור למים.           

מושב דקל ניתק את הספקת המים לבני הזוג מספר פעמים, כאשר הניתוק הראשון, נעשה בחודש יולי 2004, בעת שהמושב הסיר את מונה המים. כמו כן, המושב הסיר את מונה המים פעם נוספת, בחודש פברואר 2008, ובחודש מרץ 2008 גרם המושב להוצאת זקיף המים, מעומקי האדמה, כך שבני הזוג עצמון לא יוכלו להתחבר למים במשק.

עד למועד פסק הדין לא טרח מושב דקל לנקוט בהליך כלשהו להביא לפינויים של בני הזוג עצמון מהמשק.

 

טענות בני הזוג עצמון:

מושב דקל מתנגד לחיבורם למים, מתוך ניסיון לנשל אותם מאדמתם ולהפעיל עליהם לחצים לעזוב את המשק.

בני הזוג עצמון טוענים כי הזכות למים הינה זכות יסוד וכי אין למושב דקל זכות למנוע מהם אספקת מים סדירה.

 

טענות מושב דקל:

הסכם המועמדות בטל, זאת מאחר ובני הזוג עצמון לא עמדו בהתחייבותם, להגיש תוכניות בנייה ולבנות את הבית בתוך שלוש שנים, כפי שנקבע בהסכם.

 

בני הזוג עצמון הגישו את הבקשה למתן צו המניעה, לביה"מש תוך שיהוי, בחוסר ניקיון כפיים וכי מאזן הנוחות פועל לטובת המשיבה.

יש מקום להורות על עיכוב ההליכים, לאור תניית בוררות בהסכם שבין בעלי הדין.

 

כב' השופט עידו רוזין פסק כי:

 

יש לחייב את מושב דקל, לאפשר חיבור מים במשק, לצורך שימושם של בני הזוג עצמון וילדיהם.

 

הזכות לקבלת מים היא זכות בסיסית ויסודית המהווה רכיב בזכותם של בני הזוג עצמון לבריאות ולכבוד.

   

מתן הסעד המבוקש הוא הכרחי ומצדיק התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התובענה. מתן הסעד המבוקש, יביא לידי חיבור המים למשק, ובכך תתאפשר אספקת מי שתייה ורחצה למבקשים ולבנותיהם הקטינות.

 

המינהל האריך המועד לקיום התחייבות בני הזוג עצמון, לבניית ביתם, ועל כן יש לקבוע כי המועד להקמת ביתם של בני הזוג עצמון לא חלף, וכי עומד לבני הזוג עצמון פרק זמן נוסף להקמת ביתם, לפחות עד סוף שנת 2009.

 

אין לשלול אפשרות, שבני הזוג עצמון קיימו את התחייבותם לבנות את ביתם, בעצם העמדת הקראוון במשק, כביתם, אחרי הכול לא הייתה כל חובה מצד בני הזוג עצמון לבנות בית, דווקא מלבנים.

  

כל עוד שמנהל מקרקעי ישראל לא ביטל את זכותם של בני הזוג עצמון במשק, כברי רשות, לא ניתן למנוע מבני הזוג עצמון את אספקת המים.

 

מאזן הנוחות נוטה באופן שלא משתמע לשני פנים לטובת בני הזוג עצמון. אין חולק כי בקשת בני הזוג עצמון לחיבור המים מתייחסת לצרכי הבית, בעוד שלא ייגרם למושב דקל כל נזק משמעותי, אם בני הזוג עצמון יחוברו למים, לפחות עד לאחר שיבוצע בירור מלא ומקיף, בדבר זכותם של בני הזוג עצמון להמשיך ולהחזיק במשק.

   

טוב היו עושים בני הזוג עצמון אילו הציגו את מלוא העובדות הדרושות בצורה רחבה ומקיפה יותר, אך בנסיבות העניין, כאשר אספקת מים עומדת על הפרק, נראה שאין לקבוע שהעלמת העובדות, שנעשתה באופן חלקי בלבד, יש בה כדי להביא לדחיית הבקשה.

  

בית המשפט אף פסק כי אין שיהוי ניכר מצד בני הזוג עצמון, אשר מצדיק את דחיית הבקשה, וזאת כי בתחילה נעזרו בני הזוג עצמון בשכניהם על מנת לקבל מים ועל כן הבקשה הוגשה בתוך זמן סביר מפרוץ הסכסוך.

 

בית המשפט שלל את טענת מושב דקל כי העניין צריך להתברר בהליך של בוררות וקבע כי היה על מושב דקל לצרף תצהיר ולפרוש בפני בית המשפט את כל העובדות, על מנת להוכיח שמושב דקל מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.

   

מנגד פסק בית המשפט כי הצבת הקראוון מבלי לקבל היתר בניה כדין, מאת רשויות התכנון.

ועל כן יש להתייחס לעניין זה בסעד הסופי שיינתן.

 

לסיכומו של עניין הוציא בית המשפט צו עשה המורה למושב דקל לאפשר את חיבור המשק למים לאלתר לא יאוחר משלושה ימים מיום פסק הדין.

 

כמו כן, בני הזוג עצמון ישלמו עבור צריכת המים השוטפת, על פי נהלי הגבייה המקובלים.

ואילו מושב דקל יישא בעלות חיבור המים למשק, בהתחשב בכך שהמשק כבר היה מחובר למים וניתוק המים נעשה ביוזמתו

   

בנוסף פסק בית המשפט כי מושב דקל ישלם לבני הזוג עצמון הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן ביום 09/07/2008.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: