האם ניתן לסטות מה"מועד הקובע" לצורך שיוך נכסים עבור חבר קיבוץ משמר דוד, היחיד ממייסדיו, שנפטר זמן קצר לפני המועד ?
הרקע
מרדכי קיסנר ז"ל ("המנוח"), היה ממייסדי קיבוץ משמר דוד ("הקיבוץ") וחבר בו עד לפטירתו. המבקשים עותרים לצוות על המשיבה לקבוע כי עיזבון המנוח, זכאי לחלק יחסי בחלוקת נכסי המשיבה, לרבות המגרש או כספי איזון מקופת הקיבוץ.
הקיבוץ טוען שלא היה ניתן לבצע שיוך כאשר המנוח היה בחיים מכיוון שהנחיות המנהל בעניין זה יצאו רק לאחר מותו והתובעת קיבלה יחידת דיור ובכך מסתכמות זכויותיה. הסדר קודם שנחתם בעוד המנוח היה בחיים לא יצא לפועל, וזה שלאחר מכן נחתם הסכם אחר תחתיו לא מספיקה בכדי לדחות את ה"מועד הקובע" לשיוך הנכסים למועד מאוחר יותר. המנוח אף נפטר בטרם התקבלה החלטה אשר מתווה את מדיניות החלוקה והשיוך, ולכן לא יכלו להתקבל בקיבוץ החלטות מפורשות בעניין שיוך נכסים לפני פטירתו.
דיון והכרעה במחוזי:
בית המשפט בחן מהו "המועד הקובע" בעניין השיוך, והאם קמו למנוח זכויות בנכסי הקיבוץ. החלטה 751 של מנהל מקרקעי ישראל, אשר התקבלה לאחר פטירתו של המנוח, מאפשר לאספה הכללית של הקיבוץ להתוות את דרך שיוך הנכסים. אין ההחלטה בפני עצמה יכולה להתוות את השינויים ללא אישור האסיפה הכללית. המועד הקובע לקבלת זכויות לשיוך נכסים הנו מועד החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ בעניין שיוך הנכסים, ולא כל מועד קודם לכך.תהליכים מוקדמים של הליכי הפרטה אינם יכולים להוות את המועד הקובע. גם בעבר פסק בית המשפט באופן זה במקרים דומים באופן שלא משתמע לשתי פנים. המועד הראשון אותו ניתן לראות כ"מועד הקובע" הוא מועד חתימת ההסדר הראשון - 25.05.98. מועד זה הוא המועד הראשון בו ניתן לומר כי הקיבוץ הביע דעתו באופן סופי ונחרץ בעניין שיוך הנכסים. העובדה שההסדר הראשון לא יצא אל הפועל, ונחתם תחתיו הסדר אחר, אין בה כדי לדחות את המועד הקובע למועד מאוחר יותר. אומנם מתחילת שנות ה-90 החלו שינויים מעין אלו בקיבוץ, אך אין בהם להעיד על החלטה סופית בדבר שיוך הנכסים.
סיכום
המנוח נפטר לפני המועד הקובע ולכן נשללו זכויותיו וגם נוצר בשל כך מצב של חוסר צדק. כבוד השופטת רות לבהר שרון מבקרת את חברי הקיבוץ לאור העובדה שמדובר בקיבוץ ומבקשת מיתר מייסדי הקיבוץ לקבל מיוזמתם החלטה חדשה שלא תקפח את משפחת המנוח, מכיוון שהוא היחיד שעקב הנסיבות לא זוכה בשיוך ובכספים. ה"מועד הקובע" לזכות בנכסי הקיבוץ הוא מועד קבלת החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ בדבר שיוך נכסי הקיבוץ לחברים. מאחר שהמנוח נפטר זמן לא רב טרם המועד הקובע בקיבוצו, ראוי היה להגיע עם משפחתו להסדר לפנים משורת הדין. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
