חברי קיבוץ פנסיונרים שיצאו לפנסיה לפני יום השינוי זכאים לפנסיה נמוכה מזו של חברים שיצאו לפנסיה אחרי יום השינוי

ת"א 15700-06-22 טיקטין ואח' נ' קיבוץ הזורע לפני כבוד השופטת עינב נהרי סנדלר בבית משפט השלום בחיפה.

תקציר

השאלה שעומדת בבסיס פסק דין זה היא האם רשאי קיבוץ הזורע (להלן: "הקיבוץ") להעניק לתובעים שהגיעו לגיל פרישה בטרם יום השינוי, תקציב פרישה שוויוני ואחיד, בשונה מחברים שהגיעו לגיל פרישה לאחר יום השינוי, והאם קיזז הקיבוץ כדין, סכומים מתוך קצבת הזקנה, לגבי תקופת התביעה?

מבוא

בתאריך 1.1.14 שינה קיבוץ הזורע את אורחות חייו והפך ל"קיבוץ מתחדש". העקרונות ופירוט תהליך ההתחדשות של הקיבוץ הוסדרו ע"י אסיפת החברים. בחוברת ההסדרים, גיל הפרישה של חברי הקיבוץ נקבע ל- 67. התובעים הגיעו לגיל הפרישה עוד קודם ליום השינוי, והם זכאים לתקציב פרישה בהתאם למוסכם בחוברת ההסדרים – המורכב ממקורות הגמל של החבר, קצבת הזקנה ובמידת הצורך השלמה על ידי הקיבוץ עד לסך כולל מקסימלי של 7,300 ₪ - תקציב פרישה אחיד ושוויוני.

בתאריך 12.11.17 אושר ע"י רשם האג"ש תיקון לתקנון הקיבוץ, לפיו הקיבוץ רשאי לנכות מתקציב הפרישה של הפנסיונרים כל זכות של חבר לתשלומי גמל, למעט הקצבאות מהביטוח הלאומי. בהמשך, התקבלה החלטה ע"י אספת החברים כך שלכל החברים הפנסיונרים שהגיעו לגיל הפרישה לפני יום השינוי, ומשולמת בגינן קצבת זקנה בסכום העולה על 2,300 ₪, תשולם תוספת לתקציב הפרישה, כך שתתבטל ההבחנה בין הפנסיונרים שהגיעו לגיל פרישה לפני יום השינוי ולאחריו. התובעים פנו למועצת הקהילה בבקשה לקבלת החזר רטרואקטיבי של הפרשי קצבת הזקנה, אשר דחתה אותה.

טענות הצדדים

התובעים טוענים כי הקיבוץ קיזז שלא כדין סכומים מתוך כספי קצבת הזקנה, החל מיום השינוי ועד שנכנסה ההחלטה לתוקפה, באופן שנוצר הפרש לרעתם. חרף פניות חוזרות ונשנות, הקיבוץ סרב להשיב להם את הסכומים שקיזז.

לטענת הקיבוץ, אין בסיס להתערב בהחלטות מוסדות הקיבוץ. בהתאם לתקנון הקיבוץ, הכלל הוא שכל ההכנסות שמקורן בהפרשות/עבודת החבר לפני יום השינוי הן רכוש הקיבוץ. הרציונל הוא כי כל תקבול הנובע מן התקופה השיתופית, ימשיכו לחול לגביו כללי הקופה המשותפת, גם לאחר יום השינוי. הקיבוץ עוד טוען כי למרות שהמשמעות שניתנה למושג "תקציב פרישה" בתקנון (סכום הגמלה הפנסיונית) שונה מזו שניתנה בחוברת ההסדרים (מקורות הגמל וקצבת הזקנה), הקיבוץ עמד הן בהוראות לפני שתי המשמעויות הללו.

דיון

ההסדר שננקט בפועל על ידי הקיבוץ, החל מיום השינוי ולתקופה הרלוונטית, עמד בהוראות הדין, שכן הוא מתיישב עם הוראות תקנות ערבות  הדדית, תקנון הקיבוץ, ועם ההוראות שבחוברת ההסדרים.

הקיבוץ עמד במחויבותו להעניק לתובעים את תקציב הפרישה כפי שנקבע באופן ברור ומפורש בחוברת ההסדרים ואושר בהחלטת האסיפה הכללית. אמנם לפי לשון ההסכמות, אין לקזז קצבת זקנה. אולם, יש להתייחס לסכום הכולל של תקציב הפרישה כפי ששולם בפועל ולעקרונות שעמדו מאחורי "תמחור" סכומו הכולל. כפי שהוכח, הקיבוץ שילם תקציב פרישה ששיעורו הכולל גבוה מצירוף מלוא קצבת הזקנה + הסכום הפנסיוני המינימאלי שפי שנקבע בתקנות הערבות ההדדית.

מאחורי ההבחנה בין שתי קבוצות הפנסיונרים, עומד הרציונל לפיו חברי הקבוצה הראשונה אשר הגיעו לגיל פרישה לפני יום השינוי מקבלים קצבאות בגין תקופת עבודתם בקיבוץ בתקופה השיתופית. עצם העובדה שהתקבלה בקיבוץ החלטה לשנות את ההבחנה, אינה מלמדת בהכרח כי הגביה בתקופה הרלוונטית נעשתה בניגוד לדין.

הכרעה

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

ניתן היום, כ"ג אדר א' תשפ"ד, 03 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.