חברת קיבוץ גשר הזיו הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הקיבוץ
הרקע
אורית אמיר הינה חברת קיבוץ גשר הזיו, שהוא קיבוץ מתחדש ועבר הליך של הפרטה, במסגרתו נוסף לתקנון נספח אורחות חיים, המסדיר את הכללים, התנאים וההסדרים השונים ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו הכולל הוראות הנוגעות להספקת צורכי החברים בגיל פרישה.
אמיר טוענת כי הקיבוץ מפר את חובתו הקבועה בחוק להבטיח את סכום הגמלה הפנסיונית שתשולם לאחר גיל פרישה, הן כלפיה והן כלפי שאר חברי הקיבוץ ולכן מבקשת שביהמ"ש יאשר תובענה ייצוגית כנגד הקיבוץ. לטענתה, בתקנון הקיבוץ ישנה תקנה הסותרת את הוראת החוק ותולה את צבירת הזכויות הפנסיוניות בחברי הקיבוץ עצמם ובמידה ולא ידאגו לכך הם עלולים למצוא את עצמם ב"חסר פנסיוני" בנסיבות מסוימות אשר גורם לכך שהרווחים והדיווידנדים להם הם זכאים יכסו את אותו חסר. לדבריה, מניעת הרווחים נוגדת את הוראות החוק ומאפשרת לקיבוץ לעשות עושר ולא במשפט.
אמיר מוסיפה וטוענת כי גם אם ייקבע שלגביה לא מתקיימים התנאים המאפשרים הגשת תובענה ייצוגית, יש לאפשר לחבר קיבוץ אחר, שלגביו מתקיימים התנאים, לתפוס את מקומה.
הקיבוץ מתנגד לבקשה משום שלטענתו, הבקשה לא עומדת בדרישות החוק. לדבריו, אמיר טרם הגיעה לגיל פרישה ולכן הוראת החוק, המחייבת את הקיבוץ לספק את צרכי החברים שבגיל פרישה, לא חל לגביה ולא קמה לקיבוץ כל חובה כלפיה בעת הזו. לדברי הקיבוץ, חובתו לדאוג לצרכי חבריו בגיל פרישה אינו רק בכסף אלא גם בשווה כסף ולכן הוא יכול לצאת ידי חובתו ע"י הספקת צרכי החברים באמצעים שאינם ממוניים.
דיון והכרעה
ביהמ"ש מונה את התנאים לאישור תובענה ייצוגית: מדובר באדם שיש לו עילת תביעה המעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה ומדובר בסוג תביעה המנויה בחוק ככזו שניתן להגיש כתובענה ייצוגית.
ביהמ"ש קבע כי בהתאם ללשון החוק, הקיבוץ יכול למלא את חובתו לדאוג לצרכי חברי הקיבוץ בגיל פרישה הן בכסף והן בשווה כסף ולא הוכח כי הערך הכולל של הגמלה שמציע הקיבוץ, בכסף ובשווה כסף, נופל מהקבוע בחוק. ביהמ"ש ציין כי טענותיה של אמיר צופות פני עתיד שכן היא טרם הגיעה לגיל פרישה.
הוסיף ביהמ"ש כי גם אילו היו מחליפים את אמיר בחבר קיבוץ אחר, אשר הגיע לגיל פרישה, לא הוכח כי הסכום החודשי המתקבל ע"י הקיבוץ בכסף ושווה כסף, נופל מסכום הגמלה הפנסיונית כהגדרתה בחוק ולכן גם לגביו לא הייתה עילת תביעה.
מעבר לכל האמור קבע ביהמ"ש כי קיימת שונות ניכרת בנסיבות האישיות של כל אחד מחברי הקבוצה בגלל ההבדלים בגובה החיסכון הפנסיוני שנצבר לזכותו של כל חבר ושונות כזו יכולה להוות שיקול לדחיית בקשת אישור לתובענה ייצוגית.
סיכום
ביהמ"ש דחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ממספר נימוקים, ובין היתר משום שלא הוכח שיש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. חרץ התוצאה ביהמ"ש נמנע מלחייב את אמיר בהוצאות הקיבוץ.
ניתן ביום: כ"ט בסיוון תשע"ה, 16 ביוני 2015, בהעדר הצדדים
