לא ניתן להסתמך על תביעה שלא אושרה לצורך קביעת קו הגבול בין שתי נחלות במושב אשתאול

ת"א 19554-06-19 יצחק אריה נ' משה לוי

בבית משפט השלום בירושלים בפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין

תמצית

יצחק ודינה אריה (להלן: "התובעים"), מחזיקים בזכות "ברי רשות" בנחלה 17 במושב אשתאול, הצמודה לנחלה 16, בה משה לוי (להלן: "הנתבע") מחזיק בזכות "בר רשות". התובעים דורשים מתן פסק דין הצהרתי לפיו מפת 1974, המהווה מצע לתכנית מיתאר 590, היא הקובעת ביחס לשטח המחלוקת –שטח הגבול בין נחלותיהם של התובעים והנתבע.

רקע

בין השנים 1987-1988, בין הצדדים התקיים הליך בוררות בנוגע לגבול העובר בין הנחלות, אשר הסתיים בפסק בורר לטובת התובעים. בסופה של עתירה לבג"ץ, ביהמ"ש הורה לבטל פסק הבורר והסתיים ללא התייחסות לגופו של עניין. החתימות על הסכמי "בר רשות" וחלוקת הנחלות שנעשו בעת הקמת המושב נעשו בהסתמך על מפת 1952, וכך נותר המצב עד היום.

דיון

בעבר, היה ניסיון לאשר את מפת 1974 לשם תכנון אדריכלי, אך תכנית זו לא צלחה והבשילה לכדי תכנית מאושרת בתוקף. בתכניות 590 ב' ו-590 ד', שאושרו מאוחר יותר, מצוין במפורש כי הן לא מתייחסות לנחלות 16-17 ואין בכוונתן להכריע במחלוקת שבנוגע לשטח נחלות אלו.          

כמו כן, התובעים נהגו בחוסר תום לב ושיהוי רב, שכן רק לאחר שנות ה-80, כאשר נודע להם על קיומה של מפת 1974, ניסו התובעים לבסס את תביעתם עליה, לשם קבלת שטח נוסף לנחלתם.

טענת התובעים כי תכנית 590 תשווה בין גודל נחלתם לבין שטח הנחלות במושב נדחה. משלא הוגשה חוות דעת של מודד, אין מקום לדון בשאלה זו.

הכרעה

דין התביעה לקבוע כי תכנית 590 ומפת 1974 הן הקובעות את קו הגבול בין נחלות התובעים והנתבע – להידחות, שכן לא ניתן להסתמך על תכניות שלא אושרו ואינן בתוקף.

ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ד, 20 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.