מדוע נסגר הפאב בקיבוץ כברי ? ניהול כושל או עסק מתחרה בניגוד להסכמים חוזיים ?

אסף אטדגי הקים ב2004 את מועדון ה"גרין בר" (להלן: "הפאב") בקיבוץ כברי ביחד עם שותפו גלעד אלון. לאחר שנת פעילות אחת של הפאב, החליטו הצדדים לפרק את השותפות ביניהם. הוסכם כי במשך כל תקופת פעילותו של הפאב ע"י אסף, לא יתחרה בו גלעד ע"י פתיחת עסק דומה ברדיוס של 20 ק"מ מכברי, בין כעצמאי ובין כשכיר, בצורה עקיפה או ישירה.

בספטמבר 2005 פתח גלעד בר – מסעדה בנהרייה, הפועל תחת השם "גיוזה בר – מסעדה" (להלן: "הגיוזה"). המרחק הגאוגרפי בין קיבוץ כברי לנהרייה הוא פחות מ – 20 ק"מ. במועד פתיחת הגיוזה, הפאב בכברי עדיין הופעל ע"י אסף אטדגי, אולם רווחיו החלו לצנוח בצורה ניכרת, עד אשר נסגר באפריל 2006. לנוכח האמור טוען אסף כי גלעד הפר את ההסכם שהיה ביניהם.

גלעד טען כי לא הקים עסק מתחרה וכי המסעדה שהקים אינה פאב וכי תביעה זו הינה חלק ממאבק מסחרי שאסף מנהל כנגדו בהיות הצדדים מנהלים עסקים סמוכים על שפת ימה של נהרייה וכן ברחבי העיר.

לטענת אסף, גיוזה סווגה בכל המדריכים כפאב / בר/ מסעדה. המקום עצמו נפתח רק בשעות הערב (החל מהשעה 19:00) ונסגר בשעות הבוקר המוקדמת של יום למחרת (דבר שאינו מאפיין מסעדות אלא פאבים ודיסקוטקים). מושמעת בגיוזה מוזיקה רועשת לאורך כל הלילה. המבלים במקום מעשנים ושותים (כפי שנהוג בפאבים ולא במסעדות), וכן יש במקום עמדת די – ג'י פעילה ולעיתים נערכים בו ארועים הכוללים ריקודים. חלק מעובדיו של גלעד אף עזבו על מנת לעבוד בגיוזה.

אסף מכחיש כי הפאב שלו בקיבוץ כברי נסגר עקב ניהול כושל, אלא כתוצאה ישירה מפתיחת מקום בילוי נוסף בסביבה.

לטענתו של גלעד, בינו לבין בעל המבנה בו שוכנת הגיוזה הוסכם על ניהול מסעדה. אין במקום רחבת ריקודים ועמדת הדי ג'י היא אטרקציה נוספת המיועדת אך ורק לאירועים פרטיים וסגורים. הגיוזה סיימה את השיפוץ לקראת הפעלתה בתור בר רק בינואר 2006 כאשר לפאב ה"גרין בר" בקיבוץ כברי קיימים הפסדים עוד מאוקטובר 2005 עד אשר נסגר באפריל 2006 ללא כל קשר לגיוזה. מכיוון שגלעד כבר לא היה שותף בפאב ה"גרין בר" המקום התדרדר. גלעד טוען כי ללא ניהולו נוצר חוסר סדר ושליטה ובעקבות כך ביטל קיבוץ כברי את הסכם השכירות עם הפאב, דבר אשר הוביל באופן ישיר לסגירתו.

הגיוזה מהווה "עסק דומה" לפאב בכברי לנוכח חומר הראיות ועל כן הפר גלעד אלון את התחייבותו על פי ההסכם שבין הצדדים ועליו לפצות את אסף עקב כך. הלשון בה נקטו הצדדים ברורה וחד משמעית. נראה כי תכליתו של הסכם הפירוק היה להגן על התובע, אסף אטדגי ולמנוע מצב בו יתחרה בו גלעד ויקים עסק בעל צביון דומה. הגיוזה במהותה ובתפקודה היתה עסק מתחרה לפאב בכברי, וזה בדיוק המצב שהסכם הפירוק בא למנוע.

לא יכולה להיות מחלוקת כי הפרת ההסכם ע"י פתיחת עסק מתחרה בתחום הרדיוס שנקבע בהסכם יכולה לגרום נזק לפאב שנותר בידי אסף אטדגי. לקוחות שביקרו בפאב גילו לפתע כי יש עסק דומה בנהרייה ואולי אפילו זיהו את גלעד אלון שקרוב לוודאי מהווה דמות מוכרת כמפעיל הפאב והינה הוא פועל ועובד בנהרייה. תנועת הלקוחות שאלמלא נפתח הגיוזה בנהרייה הייתה ממשיכה ומגיעה עד קיבוץ כברי לפאב. אולם משנפתח העסק החדש ע"י גלעד הוא בהכרח נגס בלקוחות הפאב.

גלעד אלון הפר את הסכם הפירוק שהיה בין הצדדים ואף גרם לנזקים ישירם לאסף אטדגי כתוצאה מהפעלת הגיוזה. גלעד אלון ישלם לאסף אטדגי סך של 80,000 ₪. הסכום יישא ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הוא ישא בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪ בצירוף מע"מ שיא ריבית והצמדה כאמור לעיל.הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתן ב- י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר קיבוץ כברי