מה מעמדו של "חבר" קיבוץ העובד בביה"ס חינוכי, המשותף למספר קיבוצים
האם נוצרו יחסי עובד-מעביד בין מי שהיה חבר הקיבוץ, שקיבוצו שותף בבעלות בביה"ס החינוכי, לבין ביה"ס עצמו, והאם לא קיים קשר בין יחסיו של החבר עם הקיבוץ בו הוא "חבר" לבין יחסי הגומלין בין הקיבוצים השותפים.
התובע, מר אלכס היילברון מילא תקופה מספר תפקידים בביה"ס החינוכי "מבואות ע
אין חולק, כי היחסים בין "חבר קיבוץ" לבין קיבוצו הינם יחסים בעלי מעמד מיוחד, שאינם בגדר יחסי עובד-מעביד. אלכס סבור, כי מאחר שביה"ס הוא גוף נפרד מהקיבוצים השותפים בו - אין מניעה להיווצרות יחסי עובד-מעביד בין אלכס לבין ביה"ס, ישירות, וכך קרה, לדעתו - בעניינו - הלכה למעשה. לעומתו סבורים הקיבוצים וביה"ס, כי יחסי הגומלין בין הקיבוצים לבין חבריהם, ובינם לבין עצמם, חולשים גם על יחסי אלכס וביה"ס והוא אינו יכול להיות "עובד" של ביה"ס, שקיבוצו הוא בין בעליו.
טענותיו של אלכס:
אלכס טוען כי לביה"ס מאזן כספי עצמאי משלו, עם חשבון בנק נפרד, והוא אינו רשום כ"ענף" במאזן של מי מהקיבוצים השותפים בו. על כן, ביה"ס הוא אישיות משפטית נפרדת מהקיבוצים השותפים בו ויש לראותו כ"עובד חוץ" בביה"ס. במילים אחרות, אלכס טוען, שהוא היה חבר קיבוץ, שעבד אצל גורם החיצוני לקיבוץ - ביה"ס - ולכן, זכאי לכל התנאים הכספיים המתחייבים ממעמד של עובד, שביה"ס הוא מעבידו.
דיון והכרעה:
כדי להגיע למסקנה, כי בין אלכס לבין ביה"ס התקיימו יחסי עובד-מעביד על אלכס מו
ביה"ס הוקם לפני עשרות שנים כביה"ס חינוכי משותף לילדי הקיבוצים עין-שמר, מענית, ברקאי ומצר. בהמשך נרשם כשותפות של ארבעת הקיבוצים.
בהתאם להסדר בין הקיבוצים - כל קיבוץ שלח מספר חברי קיבוץ למלא תפקידים בביה"ס, כאשר המכסה המספרית של חברי הקיבוץ, שיעבדו בביה"ס, נגזרה ממספר ילדי הקיבוץ, המתחנכים בביה"ס, והועמדה על היחס של חבר קיבוץ אחד, ככוח עבודה בביה"ס, על כל 3.8 חניכים בו, מאותו קיבוץ.
בתקנון הקיבוץ נקבע, כאחד מיסודות הקיבוץ: "כל חבר קיבוץ ... מעמיד לרשות הקיבוץ את כל מלוא כוח עבודתו ... והקיבוץ קובע את עבודתו ..."
ההתקשרות החוזית למתן התמורה עבור עבודתו של אלכס, בתקופות בהן מילא תפקידים בביה"ס, נעשתה בין הקיבוצים לבין עצמם, דרך יתרות זכות וחובה בחשבונם בביה"ס ללא חוזה עבודה אישי עם אלכס וללא מתן תמורה ישירות לידיו. מעורבותו של אלכס, אם היתה, לא נגעה להעסקתו, אלא, לשינויים שרצה להכניס במנגנון הנהוג, נוכח שינוי תפיסת העולם הקיבוצית והמעבר ההדרגתי להפרטה.
בתקופות הרלבנטיות לענייננו - לא בוצעה הפרטת מערכת היחסים בין הקיבוצים לבין חבריהם, באופן שניתק אותם, החברים, מהתלות הכלכלית בקיבוץ, לפי החלטות הקולקטיב. התמורה בגין עבודת אלכס ועדכון תמורה זאת נעשו לאורך כל הדרך בהסכם בין הקיבוצים השותפים בביה"ס ולא ישירות מול אלכס. אילו היה מדובר ביחסי עובד-מעביד ההסדר התקין היה מחייב סיכום בין ביה"ס לבין אלכס, ולו בעל-פה, אך, אין ששכרו של אלכס לא הוסכם איתו, אף לא בקשר לאחד מהתפקידים שמילא בביה"ס.
ההתחשבנות בגין השרות שנתן אלכס, בתפקידיו המגוונים בביה"ס, המשיכה להתנהל - בכל הזמנים - בין ביה"ס לבין הקיבוץ בו היה חבר ולא נקבעה אף פעם תמורה לכך בהסדר העסקה אישי של אלכס, מכוחו יתפקד כמורה, כמאמן נבחרות בביה"ס, ככוריאוגרף של להקת המחול, כמנהל תחום בינוי ופיתוח או - לבסוף - כמנכ"ל ביה"ס, כפי שהעיד על עצמו.
אלכס פעל בביה"ס במעמדו כחבר אחד הקיבוצים המרכיבים את השותפות בביה"ס, במסגרת "סידור העבודה" בקיבוץ בו היה חבר בכל זמן נתון, ולכן, לא היה במעמד של עובד ביה"ס.
ההתקשרות לא היתה בחוזה עבודה עימו, כי אם רק במסגרת ההסכמות בין הקיבוצים השותפים בביה"ס, כחלק מתיאום אופן תפעולו של ביה"ס והדרך לחישוב ערך יום העבודה של חברי הקיבוצים, המעמידים את כוח עבודתם לטובת חלקו של כל קיבוץ בהפעלת ביה"ס.
על אף שמינויו של אלכס לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של ביה"ס, תפקיד שהוסב שמו למנכ"ל, נעשה מכוח התקשרות ישירה בינו לבין ביה"ס, הוכח כי היתה פניה אליו, אך, איוש התפקיד מומש רק לאחר אישורו באסיפה הכללית של הקיבוץ.
אין ספק, כי ההצעה שאלכס יכהן כמנכ"ל ביה"ס, אף שנדרשה לה הסכמתו - לא היתה יכולה לצאת מן הכוח אל הפועל ללא אישור הקיבוץ ב"שיחת קיבוץ". מאותו מועד ואילך נחשב אלכס כמי שאת ימי עבודתו בביה"ס יש לזקוף - שוב - לזכות הקיבוץ, על פי מפתח ההתחשבנות בין הקיבוצים, ללא שלאלכס יש נגיעה אישית להסדר זה, או מעמד בקביעת התמורה שתתקבל בגין כך, באופן אישי.
בהעדר הסכם עבודה אישי לאלכס, ועל אחת כמה וכמה בהעדר הסכם כזה המעניק לו העסקה בדרוג עובדי הוראה, דווקא - לא נוצרה כוונה ליצור עימו קשר של יחסי עובד-מעביד.
ביהמ"ש קבע:
תמונת המצב ברורה - חבר קיבוץ אינו "עובד" של קיבוצו, אלא, מהווה חלק ממנו, במילים אחרות - ניתן לראות את חבר הקיבוץ כקיבוץ עצמו; גם שותפים אינם בגדר עובדי השותפות, מכאן - קיבוץ השותף בביה"ס, שהוקם כשותפות, אינו בגדר "עובד" של ביה"ס ומטעם זה גם כל פרט, המרכיב את הקיבוץ ומעמיד לרשותו את כוח העבודה שלו, קרי - כל אחד מחברי הקיבוץ, אינו יכול להיות עובד של שותפות, שהקיבוץ שותף בה, ללא הסכם.
לכן, לא מדובר ביחסי עובד-מעביד בין אלכס לבין ביה"ס, אלכס ישלם לקיבוצים ולביה"ס, שכ"ט 5,000 ₪.
לסיכום:
לא מדובר ביחסי עובד-מעביד בין אלכס לבין ביה"ס, אלכס ישלם לקיבוצים ולביה"ס, שכ"ט 5,000₪.
