מחלוקת בנושא זכויות בפרדס משותף אשר במושב יד נתן
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 1675/571/02
************************** *********************
בעניין: יד נתן- מושב עובדים של העובד הציוני בע''מ
ד.נ שדה גת 79352
ע"י ב"כ עוה"ד נחום קורז
מר"ח קיבוץ גלויות 34, תל אביב 66550
-המערערת-
ובעניין: 1. המרמן שלמה
2. עופר שור
ע"י ב"כ עוה"ד אבי אברמוביץ ואח'
מר"ח יגאל אלון 65, תל אביב 67443
-המשיב-
החלטה
החלטה על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968
*************************************
הרקע:
מהות הסכסוך שבפני הוא קביעת זכויות בפרדס משותף של האגודה שהוחלט לחלקו.
המשיבים החלו לעבד את חלקם היחסי בפרדס והאגודה ביקשה לגבות מהם דמי שימוש.
המשיבים הגישו תובענה לבית משפט השלום לקבלת פסק דין הצהרתי כי חלקת הפרדס אותה הם מעבדים הינה חלק מנחלתם. התובענה הועברה לבוררות בפני עו"ד עופר נועם שקבע כי חלקת הינה חלק מנחלת המשיבים.
אציין כי המשיבים הסירו את טענתם המקדמית לגבי חוסר סמכות ולפיכך קבעתי בתחילת הדיון שבפני כי אדון בהשגות המבקשים על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות.
עיקר טענות המבקשת:
1. טעה הבורר בקובעו כי השטחים נשוא המחלוקת הינם חלק מחלקה ב' של המושב .
טעה הבורר משהחליט כי המערערת שללה מהמשיבים זכויות שהוא כביכול הקנה להם.
טעה הבורר משהחליט שהשימוש הזמני שהמשיבים עשו בפרדס הפך לזכות קבועה. 60221
טעה הבורר משהתעלם ו\או שפרש לא נכון את משמעות החלטת ועד המושב מיום 20.10.92.
טעה הבורר משהתעלם מהחלטת רשם האגודות השיתופיות בעניין גבע כרמל ומהחלטת בית משפט השלום בעניין הסוכנות היהודית נגד לוי ממושב אחיהוד.
עיקר טיעוני המשיבים:
טענות המערערת הינם בעלמא ללא כל תמיכה בחומר הראיות וללא כל יכולת לבסס את טענותיה המשפטיות.
חלקם הניכר של טענות המערערת נוגעות לעניינים שבעובדה ואשר ביחס אליהם אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.
הבורר הסביר את זכויותיהם של חברי האגודה בחלקה ב' ואף התייחס להחלטת הרשם בנוגע לגבע כרמל. כבוד הבורר הוסיף וציין החלטה אחרת ממנה עולה גרסה שונה.
בפני הבורר הוצגו מסמכים עליהם חתומה המערערת ואשר הופנו למנהל מקרקעי ישראל ובהם מצויין כי הרכב הנחלה כולל 5 דונם מפרדס משותף. טענת המערערת לחתימה בחוסר סמכות לא פורטו והבורר דחה אותם.
לאחר שעברתי על כל החומר הנני קובע כדלקמן:
אף לא אחת מטענות המערערת בעיקרי הטיעון כוללת נימוק כלשהו וביסוס משפטי לטענות. מכיוון שהשיטה הנהוגה במשפט הישראלי היא השיטה האדברסרית ולא השיטה האינקוויזיטורית היה עלי רק מטעם זה לדחות את הערעור. נושא זה מקבל חיזוק יתר לאור הקף ההתערבות בהחלטות בורר כפי שנקבע במספר פסקי דין של בית משפט העליון ועיין בפ"ד ל"ב (2), ע"א 734/76 פלוני נגד אלמונים, ע"מ 661. כמו כן עיין בהתייחסותו של כבוד השופט זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי", מהד' 5, ע"מ 807 : "קביעה עובדתית שנקבעה בדרגה הראשונה לא תתב
בערעור שלפני טען ב"כ האגודה כי בפועל לא החלה חלוקת הפרדס ושאר חברי האגודה שהחלו לעבד את חלקת הפרדס משלמים דמי שימוש. להכרעה בשאלה זו נדרשת מסכת עובדתית שעמדה או לא עמדה בפני הבורר ועל פיה קיבל את החלטתו. באם עמדה המסכת העובדתית בפני הבורר הרי שאין ביכולתה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הראשונה. באם לא עמדה המסכת העובדתית הרי שאין למערערת להלין אלא אלא על עצמה.
בעניין זה יש לציין כי תפקידו של הועד הוא ליישם את החלטות האסיפה ואין בכוחה של החלטת ועד לב
תחת הכותרת עיקרי הטיעון של המערערת לא פרטתי את כל טענות המערערת, אלא רק בחלקן וזאת מכיוון שהן לא היו מנומקות ובשל כך לא ציינתי גם את כל עיקרי הטיעון של המשיבים. ברם לאחר שעברתי על כולם לא מצאתי בהם כל סיבה להתערב בהחלטתו המנומקת של הבורר.
לאור כל זאת הנני מאשר את פסק הבורר וקובע כי האגודה מחוייבת לבצע את החלטות האסיפה הכללית, כל עוד לא החליטה אחרת.
האגודה תשא בהוצאות המשיבים סך 1,000 ₪ סכום הצמוד כחוק מיום החלטתי ועד לתשלומו בפועל למשיבים.
ניתן היום 21.1.2004 אורי זליגמן, עו"ד
בהעדר הצדדים ה
תעביר החלטתי לצדדים
