מנהל מקרקעי ישראל תובע את פינויים של ריטה ואורי ניסים ממושב בית עזרא מכיוון שהקימו בשטחם מבנים, אשר לא משמשים לצרכים חקלאיים
הרקע
תביעה זו הוגשה בראשית שנת 2006 על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המנהל") על רקע שימוש חורג אשר בוצע לטענתו במשק מס' 58 במושב בית עזרא (להלן: "מקרקעי המשק") אשר משבצת הקרקע שלו מנוהלת על ידי המינהל. משבצת קרקע זו הושכרה לאגודת המושב על פי הסכם שתוקפו ל- 3 שנים וראשיתו ביום 1.10.02 (להלן: "הסכם המשבצת") כשמטרת השכירות המצויינת בו הינה צורכי חקלאות בלבד. הנתבעים הינם חברי אגודת המושב אשר הורשו להחזיק כברי רשות במשק האמור ובכפוף לתנאי הסכם המשבצת.
בשנת 2003 לערך הסתבר למנהל כי ריטה ואורי ניסים הקימו מבנים נוספים במשק אשר משמשים כחדרי אירוח במסגרתו של עסק המנוהל על ידם במקום (להלן: "המבנים הנוספים"). הקמת המבנים הנוספים והשימוש החורג במקרקעי המשק נעשה, על פי הנטען, ללא הסכמת המנהל וללא היתר כדין מהרשויות המוסמכות ויש בו הפרה יסודית של הסכם המשבצת ותנאי הרשות שניתנו לריטה ואורי ניסים.
מנהל מקרקעי ישראל תובעים לפינוי המבנים החורגים ולהפסקת השימוש במשק כולו.
ריטה ואורי ניסים מכחישים את כל טענות המנהל וטוענים כי ניתנה להם רשות להקים את המבנים הנוספים, ובכלל, המנהל הוא לא זה שבסמכותו לתת להם רשות.
הזוג ניסים גם טוען כי הגישו בקשה מתאימה למנהל והוא השתהה בטיפול בה. בהחלטת בית המשפט מיום 14.3.07 נדחה לבקשת אורי ניסים מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 1.12.07 זאת על רקע הגשתה של בקשה להיתר כאמור וטענתו לקיומן של תוכניות החלות כיום במושבים ומאפשרות עקרונית הקמת מבנים ועיסוק שאינו חקלאי עד שטח של 500 מ"ר בשטחים החקלאיים ובעקבות "ועדת קדמון".
דיון והכרעה
הסכם המשבצת אכן נושא סעיף מפורש בדבר מטרת השכירות של מקרקעי משבצת המושב שעיקרה הקמת יחידות מגורים ושימוש בהן וכן הקמת מבנים משקיים ושימוש באלו כמו גם בשטח העליון של הקרקע לצורכי חקלאות בלבד. הסכם זה אף נושא איסור מפורש על חברי האגודה לבנות בתחום המשבצת מבנה ללא קבלת הסכמת המנהל מראש ובכתב.
בית המשפט קובע כי הרשות שניתנה למנהל במקרקעין אלו, כפופה לתנאי הסכם המשבצת.
עיון בסעיף 9 לדוח הבר אכן מלמד על קיומן של המלצות בתחום האמור, אולם וכמתבקש אלו נושאות תנאים מצטברים למתן רשות ובכלל אלו, בין השאר קיומה של תוכנית תקפה או היתר לשימוש חורג, היותו של השטח הבנוי מוגבל ל- 500 מ"ר, תשלום דמי היוון או דמי חכירה שנתיים (לפי העניין), תשלום נוסף ועוד. צירופם של הנתונים המובאים לעיל ממחיש כי הנתבעים אכן הקימו את המבנים הנוספים במקרקעי המשק ועשו שימוש בהם בניגוד להסכם ולהדוח.
סיכום:
בית המשפט מורה לזוג ניסים לפנות את כל חריגות הבניה בהקדם, כאשר במידה ולא יעשו זאת יוכל המנהל לתבוע את פינויים מהמשק.
לאור התנהלותם של הזוג ניסים אשר הכבירו בהכחשותיהם בכתב הגנתם, הם ישלמו למנהל הוצאות משפט בסך של 5,500 שקלים חדשים.
ניתן והודע ב- כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
