03-5629911
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
א. רקע
1. במושב מתקיימת "זהות ועדים" כהגדרתה בסעיף 91(ב) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), קרי- חברי ועד הנהלת האגודה במושב מכהנים גם כחברי הוועד המקומי של הישוב.
2. בחוות דעת זו תיבחן אחריותם המקצועית והחשיפה לתביעות אישיות של חברי ועד הנהלת האגודה וחברי הוועד המקומי.
ב. אחריות ועד ההנהלה של המושב
ב.1. חובות דירקטורים- כללי
3. בטרם דיון בחובותיהם של חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית כלפי האגודה וכלפי חבריה, נדון בקצרה בחובות שחבים דירקטורים באופן כללי כלפי החברה וכלפי בעלי המניות מכוח חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
4. כפי שיוסבר בהרחבה להלן, האמור רלוונטי נוכח מערכת היחסים המורכבת אותה התוותה פסיקת בתי המשפט השונים בין חובות דירקטור בחברה לבין חובות חבר ועד הנהלת אגודה שיתופית.
5. חובות כלליות - על הדירקטור בחברה מוטלת החובה לפקח על ביצוע פעולות המנכ”ל ולקבוע הנחיות לגבי מדיניות החברה. בין שלל תפקידיו השונים, נדרש הדירקטור לכנס אסיפות של בעלי המניות, לקבוע את סדר היום המוצע באסיפות אלו, ליישם את ההחלטות שמתקבלות באסיפות בעלי המניות, להכין את הדוחות הכספיים של החברה לפני הגשתם לאישור בעלי המניות, ולפקח כי החברה מתנהלת על פי החוק.
6. חובת הזהירות - סעיפים 252-253 לחוק החברות.יחד עם הסמכויות הרחבות שניתנו לדירקטורים, הוטלו עליהם גם חובות שונות של זהירות, וזאת במטרה ליצור איזון בין שני אינטרסים מרכזיים: מחד, הצורך למנוע פגיעה בציבור המשקיעים בחברה, בנושים וכו', מפני התוצאות השליליות שיכולות להיגרם עקב התנהלות פזיזה או חסרת מיומנות של הדירקטוריון; ומאידך, הצורך להגדיר רמת זהירות ומיומנות שלא תמנע ממועמדים ראויים לקחת על עצמם את התפקיד עקב הרתעת יתר.
הוראת סעיף 252 (א) לחוק החברות קובעת כי:
"(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]."[1]
הוראת סעיף 253 קובעת כי:
"נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור."
7. באופן עקרוני, בדומה לשאלת הרשלנות הכללית, הסטנדרט להכרעה בשאלה האם מדובר במעשה או במחדל רשלניים ייקבע בהתאם לשאלה - האם מדובר במעשים או במחדלים שהדירקטור הסביר היה עושה או נמנע מלעשות בנסיבות דומות.
8. חובת האמון- סעיף 254 לחוק החברות. בעוד שהפרת חובת הזהירות נוגדת, במקרים רבים, את האינטרס האישי של הדירקטור, הניזוק אף הוא מן הפגיעה בחברה, בבסיס העניין של הפרת חובת האמונים עומדת, לעיתים קרובות, פעולה שנועדה לקדם את האינטרס האישי של הדירקטור, המצמיחה לו רווח אישי על חשבון החברה.
"(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר."
9. סעיף זה מורה למעשה לכל נושאי המשרה בחברה, ובכלל זאת גם לדירקטורים, כי מוטלת עליהם החובה לממש את מירב כוחם על מנת לפעול לטובת האינטרסים של החברה בתום לב, ולהימנע מפעולה העלולה לגרום לניגוד אינטרסים בינם לבין החברה.
10.סנקציות פליליות - במקרים מסוימים, הפרת חובות הדירקטור, כמו במקרים של גניבת נכסי החברה, רישום כוזב של מסמכים, זיוף מסמכים בכוונה להונות, וכן הלאה, עלולה להוביל לסנקציות פליליות.
ב.2. היחס בין חובות דירקטורים בחברה לחובות חברי ועד הנהלת אגודה שיתופית
11.סעיף 9(2) לפקודת האגודות השיתופיות מחיל הוראות מתוך פקודת החברות על האגודות השיתופיות, אך הוראות אלו מתייחסות לרישום שם האגודה, ומשמעותן איננה רבה:
"למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית, וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות."
12.בנוסף, סעיף 59 לפקודה מפרט מספר נושאים, וביניהם: אגרות חוב, משכנתאות ושעבודים, בהם לא תחול הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות, וקובע כי פרט להוראות אלו, ופרט לסעיף 9(2), לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות:
"(1) פרט למותנה בסעיף 9(2) מפקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –
(ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;
(ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה: בתנאי שמלבד בהליכים של פירוק עסקים ע"י מפרק עסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם;
(ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;
(ד) למחיקת אגודות שחדלו להתקיים מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 מפקודת החברות.
(2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות."
13.לכאורה ניתן היה לומר שמדובר בהסדר שלילי, היינו, שמשמעות קביעה זו היא, שעקרונות אחרים בדיני החברות לא יחולו על אגודות שיתופיות, אך למעשה, לא כך הבינו את העניין בתי המשפט השונים, ועקרונות רבים מתוך דיני החברות הוחלו, בצורה כזו או אחרת, על אגודות שיתופיות.
14.אחד מעקרונות אלו הוא העיקרון של אחריות אישית של מנהלים באגודה כלפי חברי האגודה, וכפי שנראה בהמשך בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקות נוספות.
15.תקנה 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) העוסקת בבחירות לועד האגודה ובסמכויות הועד, קובעת כי:
"(ג) הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה."
16.מתקנה זו ניתן ללמוד על חובתם של חברי הועד לפעול לטובתה של האגודה, וכן לפעול רק במסגרת הסמכויות המוקנות להם, וכפי שעולה מפסק דין של רשם האגודות השיתופיות שניתן ביולי 2008 בעניין שלג החרמון[2]. במקרה זה, הוגשה לרשם האגודות השיתופיות תביעתה של אגודה שיתופית לשיווק ואספקה - שלג החרמון, בה יוחסו למספר חברי ועד האגודה בעבר, פעולות בלתי חוקיות, אשר גרמו לאגודה להפסדים כלכליים קשים.
17.במסגרת הפסיקה הבהיר רשם האגודות השיתופיות, כי לשם תביעה בגין רשלנות מקצועית יש צורך כי התנהלות מנהלי האגודה תהווה סטייה מנורמת התנהגות מקצועית מקובלת, שיהיה מדובר במעשים אשר בעל מקצוע סביר לא היה עושה אותם, ואשר גרמו נזק לאגודה. על מנת שתתקיים עוולה של רשלנות מקצועית צריכים להתקיים 4 תנאים מצטברים:
17.1. התקיימות של נזק;
17.2. התנהגות בלתי סבירה או בלתי זהירה של המזיק כלפי הניזוק;
17.3. היחסים שבין המזיק לניזוק הטילו עליו חובה שלא לנהוג כפי שנהג;
17.4. הנזק נגרם בעטיו של המזיק, קרי קשר סיבתי;
18.יצויין כי במקרה דנן, פסק הרשם, כי חרף העובדה שהתקיימו שלושת התנאים הראשונים, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי ישיר בין הניהול הכושל של חברי ועד ההנהלה את האגודה לבין ההפסד הכספי.
19.בפס"ד שניתן על ידי בית המשפט העליון בפברואר 2010 בעניין אורי שגיא נ' כפר ביאליק[3], התייחס בית המשפט לאפשרות של הטלת אחריות אישית על חברי ועד ההנהלה מתוך עקרונות יסוד בדיני החברות.
20.בית המשפט סבר, כי הקונסטרוקציה המשפטית המתאימה לבחון שאלות אלו היא על ידי פניה לדוקטרינות מתחום דיני החברות, שכן קיים דמיון בבסיס המשפטי בין האגודות השיתופיות והחברות, בכך ששתיהן בעלות אישיות משפטית נפרדת ועצמאית. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט, כי לעיתים יחולו שינויים מסוימים, שכן בעוד שתכליתה של חברה עסקית "היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"[4], מטרותיה של אגודה שיתופית "הן טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם"[5].
21.לשם חיוב אישי של חברי הועד, ניתן להשתמש בקונסטרוקציה של מודל האחריות האישית של נושאי משרה, לפיה נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה נזיקין כלפי אדם אחר.
22.וראו לעניין זה גם את בית המשפט המחוזי בירושלים בפס"ד אשר עסק בטענה, כי ועד ההנהלה של מושב נחושה פעל בניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים לקידום הקצאת הנחלות הפנויות במשבצת הקרקע של המושב:
"כידוע, האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים תקף לא רק בתחום המשפט הציבורי אלא גם בתחומים נוספים, בהם דיני התאגידים.... החלטה המתקבלת "כאשר עניין שעליו אדם מופקד עשוי להתנגש עם עניינו האישי של אותו אדם או עם עניין אחר שהוא מופקד עליו" פסולה בתכלית...
כלל זה יפה גם למקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית, אם בהיקש מדיני החברות... (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות – דין ונוהל, 1995, כרך א', עמ' 59-60; השוו ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 23.2.10, בפיסקה 19), ואם בהיותו "חלק 'מהמשפט המקובל נוסח ישראל', ויש לנהוג לפיו אף באין הוראת חוק הקובעת את תחולתו".[6]
23.דוגמא נוספת לאחריותם האישית של חברי ועד ההנהלה ניתן לראות במסגרת תא"מ 22832-07-12 כוכבה דוד נ' חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ.
24.לאחר שבמסגרת הליך חקירה בפני רשם האגודות נקבע, כי התנגדות ועד ההנהלה לבקשת בני זוג חברי המושב להכיר בבנם כבן ממשיך, היתה חסרת כל בסיס, הגישו בני הזוג והבן תביעה לבית המשפט לקבלת החזר עבור ההוצאות אשר נגרמו להם בגין התנהלות הועד.
25.בית המשפט הגיע למסקנה כי על האגודה להשיב לתובעים את ההוצאות שהוציאו בגין הליך סרק אצל רשם האגודות, ובאשר לחברי הועד, קבע ביהמ"ש כי הם קיבלו החלטתם תוך הסתמכות על עמדת יו"ר הועד מבלי לבדוק כנדרש את המצב העובדתי והמשפטי, ולפיכך הם הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים:
"די בהחלטה מיום 24.7.11 אשר ניתנה ללא בדיקת העובדות והמצב המשפטי על ידי מי מהנתבעים, כדי להוביל למסקנה כי התרשלו בתפקידם ולא פעלו כחברי ועד סבירים. יתרה מכך, הוכח כי חלק מהנתבעים לא נכחו בישיבה והסכימו לאשרר ההחלטות בה והיתר הלכו שבי אחר עמדת הנתבע 2. אף לגופו של עניין לא נמצא בסיס עובדתי או משפטי לעמדת הנתבעים בסירובם לקבל את התובע 3. הנתבעים לא הפנו למקור סמכותם לסרב לקבל בן ממשיך, נוכח החלטות הרשם הקובעות כי היקף שיקול דעת האגודה מצומצם בבקשות מעין אלו. לא הוכח כי התובע 3 פועל לחבל במוסדות האגודה, אלא מוסכם כי מנהל בשם אחיו מאבק לצורך קבלת נחלה אשר סבור הוא כי מגיעה לאח. אין זה נדיר, ואף מידיעה שיפוטית ניתן לומר כי די שכיח, כי קיימים סכסוכים משפטיים ביו חברי אגודה שיתופית לאגודה. אין זה סביר כי קיומו של סכסוך יאפשר לאגודה למנוע ממשפחה שחברה באגודה למנות בן ממשיך העונה על התנאים. גם אם היה יסוד עובדתי ל"סימונו" של התובע 3 כ"בעייתי" המונע מתוך רצון לפגוע באגודה, לא היתה לאגודה סמכות להמנע מלהמליץ על קבלתו. ודאי שלאחר שנדחתה הבקשה לבוררות מטעמים אלו, גם אם מטעמים טכניים, היתה חובה לברר את המצב המשפטי לאשורו".
26.בשל כך, ביהמ"ש חייב את חברי הועד (ביחד עם האגודה), להשיב לתובעים את הוצאותיהם בסך 11,600 ₪. בנוסף, ביהמ"ש חייב את חברי הועד לשלם פיצוי לתובעים בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪, וכן הורה להם להשיב לקופת האגודה את ההוצאות שהוציאה לצורך ההליך בפני הרשם בסך כ-6,000 ₪, ולשלם לקופת המדינה את הוצאות החקירה בסך של כ-17,000 ₪.
ב.3. התנהלות חברי ההנהלה בניגוד לפקודה ולתקנות ובניגוד להנחיות הרשם
27.נוסף על כל האמור לעיל, חיובים נוספים עלולים לחול על חברי ועד הנהלת האגודה גם בשל אי עמידתם בהוראות פקודת האגודות השיתופיות, ובתקנון האגודה.
28.כך, סעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות מפרט מצבים בהם האגודה פועלת בניגוד לאמור בפקודה או בתקנות מכוחה, בתקנון האג"ש ובפקודת החברות, או שהיא פועלת בניגוד להנחיות הרשם או מורשים אחרים, או שהיא מוסרת בזדון דו"חות כוזבים. סעיף זה מטיל אחריות שיורית (לרבות הטלת קנס), גם על חברי ועד הנהלת האגודה מקום בו האגודה אינה עומדת בחובותיה.
"כל אגודה –
(א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59,
(ב) המסרבת בזדון לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרשם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות האמורות, או לצורך פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, או החדלה מעשות את הדברים הללו,
(ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, אוסרות לעשות,
(ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים,
הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מילואם ייחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העבירה, או שניסה למנוע בעדה, יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעבירה כזאת ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה."[7]
ב.4. סיכום ביניים – אחריות חברי ועד ההנהלה
29.חוק החברות קובע חובות החלים על דירקטור בחברה, לרבות חובת זהירות, חובת אמון וכן סנקציות פליליות (במקרים חריגים של מעילה בכספי החברה, גניבה וכיו"ב).
30.בתי המשפט ורשם האגודות השיתופיות מצאו להחיל חובות אלו גם על חברי ועד הנהלה באגודה שיתופית (בשינויים המחויבים) לרבות בחינת התרשלות חברי ועד הנהלת האגודה במילוי תפקידם וחובת אי ההימצאות בניגוד עניינים.
31.בנוסף מוטלת על חברי ועד הנהלת המושב חובה שיורית לפקח על עמידת האגודה בחובות המוטלים עליה בפקודת האגודות השיתופיות, בתקנות האגודות השיתופיות, בחוק החברות (במקרים בהם הוא חל) ובתקנון האגודה.
ג. אחריות חברי ועד מקומי
32.חברי ועד מקומי עלולים לשאת באחריות אישית לפעולות אשר בצעו במסגרת פעולות הועד המקומי. להלן יפורטו מקורות הסמכות להטלת אחריות אישית לסוגי חיובים.
ג.1. ועד מקומי כתאגיד
33.כמוגדר בחוק הפרשנות, ועד מקומי הינו אחד מבין הסוגים השונים של רשויות מקומיות, ולמעשה - "כל רשות מקומית היא תאגיד שנוצר מכוח החוק"[8].
34.מאחר וכך, מסתבר לומר כי כלל החובות בהן עסקנו בחלקה הראשון של חוות הדעת לגבי ועד ההנהלה של האגודה, יכולות לחול, באופן כזה או אחר, אף על חברי ועד מקומי.
ג.2. חיוב אישי
35.סעיף 84 בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), עוסק בסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי תפקידים ברשויות המקומיות – עובדים ונבחרי ציבור – בגין הוצאה כספית מקופת הרשות שלא כדין.
36.סעיף זה הוחל על חברי ועד מקומי.
להלן עיקרי הסעיפים הנוגעים לעניינו:
"221. על פי עצתו של רואה החשבון... יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.
223. אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.
226. סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור בסעיף 224 או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה."
"84. (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר.
(ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה.
(ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך.
(ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
(ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.
132. (ד) סעיף 84 יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי."
37.מכוח סעיף זה (והסעיפים המקבילים החלים בעיריות, מועצות מקומיות וכו') הוקמה הוועדה לחיוב אישי אשר מטרותיה:
37.1. ליצור בקרב אילו עליהם חל דין החיוב האישי גורם הרתעה שימנע התעלמות מחובתם כנאמני ציבור לפעול בכספי הציבור בדרך תקינה.
37.2. להבהיר שהוראות הדין הדנים בחיוב אישי הן בתוקף מלא.
37.3. לגרום לתיקון ליקויים ולצמצום נזקים.[9]
38.בשנת 2001, פרסם מנכ"ל משרד הפנים "נוהל לחיוב אישי של נושאי משרה ברשות המקומית" המפרט קריטריונים לחיוב אישי של נושאי משרה ונהלים. נוהל זה מעודכן מדי פעם בפעם.
ג.3. הטלת אחריות מכוח היות חבר ועד מקומי - נושא משרה בתאגיד
39.ישנם חיקוקים שונים, המטילים על נושא משרה בתאגיד אחריות לעבירות אשר נעברו על ידי התאגיד, גם אם לגבי נושא המשרה לא התמלאו אישית יסודות העבירה, וכפי שציין כב' השופט סוקול במסגרת ע"פ (חי') 1162/04 המשרד לאיכות סביבה/מחוז חיפה נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל (להלן: "עניין דלית אל כרמל"):
"הטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים נפוצה בהוראת חוק רבות החל מדיני המס כדוגמת סעיפים 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, סעיף 224א' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש); בחקיקה בתחומי המסחר כמו סעיף 44 לחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959, סעיף 105 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 253 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ועוד. גם בדיני איכות הסביבה מצא המחוקק מקום להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בתאגידים לעבירות שבוצעו על ידי התאגיד. בחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ז-1997, קבע המחוקק הוראות עונשיות שונות אשר תיקנו חיקוקים רבים הדנים באיכות הסביבה ובין היתר כלל הוראות המטילות אחריות עונשיות על נושאי משרה בתאגידים.
כך תוקן במסגרת זו חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, והוספה הוראת סעיף 15 המטילה אחריות אישית על נושאי משרה, הוספה הוראה דומה בחוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966 (סעיף 9ג'), בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 (סעיף 16ב'), בפקודת בריאות העם, 1940 (סעיף 71ב') ובחוק למניעת מפגעים הוסף סעיף 11ג'. סעיף 20ב' לחוק המים הוסף בנפרד במסגרת תיקון חוק המים (תיקון תשנ"א)".
40.מאחר וכאמור, ועד מקומי נחשב כתאגיד, לא אחת מצאו בתי המשפט את ראשי הרשויות כאחראים באופן אישי לעבירות הרשויות, וראו למשל ב: ת.פ. 2666/00 מדינת ישראל נ' עירית רחובות ואח'; ע"פ 71126/00, 71211/00, עירית רמלה ואח' נ' מדינת ישראל; ת.פ. 4504/02 מדינת ישראל נ' מועצה מקומית די אלאסעד; ע"פ (ב"ש) 500/96, עירית דימונה ואח' נ' מדינת ישראל;
41.בדומה לכך, גם במסגרת עניין דלית אל כרמל הנזכר לעיל, דעת שופטי הרוב (אשר נכתבה על ידי כב' השופט דר) היתה כי לגבי אחריות נושאי המשרה בחוק למניעת מפגעים ובחוק המים, יש לכלול אף את ראש הרשות המקומית:
"אינני רואה עילה להעניק לראשי רשויות מקומיות חסינות, מלאה או חלקית, לעומת נושאי משרה בגופים אחרים, וודאי לא כאשר החוק אינו מבחין במפורש בין נושאי משרה בכל תאגיד שהוא לבין נושא משרה ברשות מקומית.
בשולי הדברים אעיר שהפוטנציאל לגרימת מפגעים בתחומי פעולתם של ראשי רשויות מקומיות עולה בהרבה על הפוטנציאל של נושאי משרה במרבית התאגידים שניתן להעלות על הדעת".
42.וכן בהמשך הדברים:
"אינני רואה מקום להבחין בין מנהל של חברה גדולה, כמו מפעל כימי המזהם מאגר מים, מנהל מפעל המזהם את האוויר או ראש רשות מקומית הגורמת נזק סביבתי. על כל אחד מהם לדעת שהוא אחראי אישית לפגיעות בסביבה אם תעשינה על ידי המפעל, החברה או הרשות, אלא אם יוכיח שקמו הנסיבות שמצדיקות אי הרשעתו".
43.כאן המקום לציין, כי אחריות הועד המקומי, כרשות שלטונית, תיגזר, בראש ובראשונה מתוך שאלת סמכויותיו.
44.בסעיף 63(ה) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), נקבע כי פרט לעניינים מסויימים, המועצה האזורית תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועדים המקומיים אשר בתחומה:
"63. (ה) המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לעניין מסוים או לסוג של עניינים, למעט סמכויותיה על פי סעיפים 63(א)(11), 68 ו-134 לצו זה וסעיף 22 לפקודה, וסמכות להפקיע מקרקעין..."
45.לאור זאת, קובע סעיף 132(א) לצו, כי לועד המקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה אשר הואצלו לו:
"132.(א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה... ככל שאצלה לו המועצה...; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה".
46.מכאן שבחינת שאלת אחריותו של הועד המקומי, צריכה להיעשות מתוך הפריזמה של הסמכויות אשר הואצלו לו על ידי המועצה.
ג.4. חסינות עובד ועד מקומי
47.סעיפים 7-7ו לפקודת הנזיקין, עוסקים בסוגיית החסינות הקיימת לעובדי ציבור, בגין מעשים אשר נעשו תוך כדי מילוי התפקיד, ובלבד שמעשים אלו לא נעשו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.
48.בתוך כך, נקבעה בסעיף 7ג לפקודת הנזיקין, החסינות לעובדי רשות ציבורית, אשר נראה כי כוללת גם חסינות לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
49. כך, במסגרת ת"א (חי') 23970-07-11 יונה יהב נ' יעקב בורובסקי, קבע ביהמ"ש כי ראש רשות מקומית הינו עובד רשות ציבורית, כמשמעותם בסעיף 7 לפקודת הנזיקין,
50.ובמסגרת ת"א (י-ם) 8006-09-13 הוועד המקומי שערי תקווה נ' יוסף חיים אחונוב, הובהרה במפורש תחולת הסעיף אף לגבי חברי ועד מקומי:
"בענייננו, איננו נדרשים להתעכב על הגדרות אלו, בהיעדר מחלוקת על כך שהנתבע הוא עובד ציבור, בהיותו עובד של רשות ציבורית. לשלמות הדברים נוסיף, כי הגדרת "רשות ציבורית" בסעיף 7 בפקודה כוללת "רשות מקומית", אשר על-פי הגדרתה בסעיף 3 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, היא כוללת "עירייה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים". מכאן אפוא, שהנתבע בהיותו יו"ר ועד מקומי, הוא כאמור, עובד רשות ציבורית, אשר ממלא תפקיד שלטוני וזאת בהיעדר מקבילה לתפקיד זה במגזר הפרטי (ראו גם: שם, עמ' 309)".
51.אם כן, על פי סעיף 7ג לפקודת הנזיקין, במקרה בו הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, בידי הרשות הציבורית או העובד לבקש כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לגבי מעשה העובד, ובית המשפט יכריע בסוגיה.
52.להשלמת התמונה נציין את האמור בתקנות 8 ו-9 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006, לגבי התנאים להגשת בקשת החסינות והמועד להגשתה:
"8. בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית; אישור היועץ המשפטי יצורף לבקשה.
9. בקשת רשות ציבורית או עובד רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא כתב התביעה לרשות הציבורית או לעובד הרשות הציבורית, לפי הענין; העתק הבקשה יומצא לבעלי הדין".
ד. סיכום
53.במסגרת חוות דעת זו עסקנו בשאלת אחריותם האישית של חברי ועד ההנהלה של האגודה מחד, ושל חברי הועד המקומי מאידך.
54.לגבי חברי ועד ההנהלה ראינו כי הוחלו עליהם החובות החלים על דירקטורים בחברות, ובכלל זאת: חובת הזהירות וחובת האמון, וכן חובה שיורית לפקח על עמידת האגודה בחובות המוטלים עליה בפקודת האגודות השיתופיות, בתקנות האגודות השיתופיות, בחוק החברות (במקרים בהם הוא חל) ובתקנון האגודה.
55.עוד ראינו, כי קיימת אפשרות לסנקציות פליליות, במקרים חמורים, כגון: גניבת נכסי התאגיד, רישום כוזב של מסמכים, זיוף מסמכים בכוונה להונות, וכן הלאה.
56.לגבי חברי ועד מקומי, ראינו כי ישנה אפשרות לחיוב על ידי הועדה לחיוב אישי, וכן אפשרות להחיל אחריות מכח האחריות הכללית החלה על נושאי משרה בחיקוקים השונים.
57.נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה והבהרה.
[1] סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) עוסקים ברשלנות מזיק, ולהלן נוסחם:
"35. רשלנות
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
36. חובה כלפי כל אדם
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."
[2] 3020/436/06 שלג החרמון א.ש. חקלאית לשיווק ואספקה נ' אבו שאהין פואז סאלח.
[3] ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.
[4] סעיף 11 לחוק החברות.
[5] סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות.
[6]תא (י-ם) 8126/06 ניתאי שפירא נ' נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.
[7] בעניין גובה הקנס: בדצמבר 2003, התקין שר המשפטים דאז את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אגודות שיתופיות), תשס"ד-2003, בהן עודכן גובה הקנס הקבוע בסעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות, והועמד על סכום של 1,500 ₪.
[8] ד"ר אליהו וינוגרד, דיני רשויות מקומיות, עמ' 13. וכך גם עולה מתוך סעיפים 10 ו-12 לפקודת המועצות המקומיות.
[9] מתוך אתר משרד הפנים: http://www.moin.gov.il/Subjects/PersonalObligation/Pages/default.aspx
א. רקע
1. במושב מתקיימת "זהות ועדים" כהגדרתה בסעיף 91(ב) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), קרי- חברי ועד הנהלת האגודה במושב מכהנים גם כחברי הוועד המקומי של הישוב.
2. בחוות דעת זו תיבחן אחריותם המקצועית והחשיפה לתביעות אישיות של חברי ועד הנהלת האגודה וחברי הוועד המקומי.
ב. אחריות ועד ההנהלה של המושב
ב.1. חובות דירקטורים- כללי
3. בטרם דיון בחובותיהם של חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית כלפי האגודה וכלפי חבריה, נדון בקצרה בחובות שחבים דירקטורים באופן כללי כלפי החברה וכלפי בעלי המניות מכוח חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
4. כפי שיוסבר בהרחבה להלן, האמור רלוונטי נוכח מערכת היחסים המורכבת אותה התוותה פסיקת בתי המשפט השונים בין חובות דירקטור בחברה לבין חובות חבר ועד הנהלת אגודה שיתופית.
5. חובות כלליות - על הדירקטור בחברה מוטלת החובה לפקח על ביצוע פעולות המנכ”ל ולקבוע הנחיות לגבי מדיניות החברה. בין שלל תפקידיו השונים, נדרש הדירקטור לכנס אסיפות של בעלי המניות, לקבוע את סדר היום המוצע באסיפות אלו, ליישם את ההחלטות שמתקבלות באסיפות בעלי המניות, להכין את הדוחות הכספיים של החברה לפני הגשתם לאישור בעלי המניות, ולפקח כי החברה מתנהלת על פי החוק.
6. חובת הזהירות - סעיפים 252-253 לחוק החברות.יחד עם הסמכויות הרחבות שניתנו לדירקטורים, הוטלו עליהם גם חובות שונות של זהירות, וזאת במטרה ליצור איזון בין שני אינטרסים מרכזיים: מחד, הצורך למנוע פגיעה בציבור המשקיעים בחברה, בנושים וכו', מפני התוצאות השליליות שיכולות להיגרם עקב התנהלות פזיזה או חסרת מיומנות של הדירקטוריון; ומאידך, הצורך להגדיר רמת זהירות ומיומנות שלא תמנע ממועמדים ראויים לקחת על עצמם את התפקיד עקב הרתעת יתר.
הוראת סעיף 252 (א) לחוק החברות קובעת כי:
"(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]."[1]
הוראת סעיף 253 קובעת כי:
"נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור."
7. באופן עקרוני, בדומה לשאלת הרשלנות הכללית, הסטנדרט להכרעה בשאלה האם מדובר במעשה או במחדל רשלניים ייקבע בהתאם לשאלה - האם מדובר במעשים או במחדלים שהדירקטור הסביר היה עושה או נמנע מלעשות בנסיבות דומות.
8. חובת האמון- סעיף 254 לחוק החברות. בעוד שהפרת חובת הזהירות נוגדת, במקרים רבים, את האינטרס האישי של הדירקטור, הניזוק אף הוא מן הפגיעה בחברה, בבסיס העניין של הפרת חובת האמונים עומדת, לעיתים קרובות, פעולה שנועדה לקדם את האינטרס האישי של הדירקטור, המצמיחה לו רווח אישי על חשבון החברה.
"(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר."
9. סעיף זה מורה למעשה לכל נושאי המשרה בחברה, ובכלל זאת גם לדירקטורים, כי מוטלת עליהם החובה לממש את מירב כוחם על מנת לפעול לטובת האינטרסים של החברה בתום לב, ולהימנע מפעולה העלולה לגרום לניגוד אינטרסים בינם לבין החברה.
10.סנקציות פליליות - במקרים מסוימים, הפרת חובות הדירקטור, כמו במקרים של גניבת נכסי החברה, רישום כוזב של מסמכים, זיוף מסמכים בכוונה להונות, וכן הלאה, עלולה להוביל לסנקציות פליליות.
ב.2. היחס בין חובות דירקטורים בחברה לחובות חברי ועד הנהלת אגודה שיתופית
11.סעיף 9(2) לפקודת האגודות השיתופיות מחיל הוראות מתוך פקודת החברות על האגודות השיתופיות, אך הוראות אלו מתייחסות לרישום שם האגודה, ומשמעותן איננה רבה:
"למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית, וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות."
12.בנוסף, סעיף 59 לפקודה מפרט מספר נושאים, וביניהם: אגרות חוב, משכנתאות ושעבודים, בהם לא תחול הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות, וקובע כי פרט להוראות אלו, ופרט לסעיף 9(2), לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות:
"(1) פרט למותנה בסעיף 9(2) מפקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –
(ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;
(ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה: בתנאי שמלבד בהליכים של פירוק עסקים ע"י מפרק עסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם;
(ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;
(ד) למחיקת אגודות שחדלו להתקיים מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 מפקודת החברות.
(2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות."
13.לכאורה ניתן היה לומר שמדובר בהסדר שלילי, היינו, שמשמעות קביעה זו היא, שעקרונות אחרים בדיני החברות לא יחולו על אגודות שיתופיות, אך למעשה, לא כך הבינו את העניין בתי המשפט השונים, ועקרונות רבים מתוך דיני החברות הוחלו, בצורה כזו או אחרת, על אגודות שיתופיות.
14.אחד מעקרונות אלו הוא העיקרון של אחריות אישית של מנהלים באגודה כלפי חברי האגודה, וכפי שנראה בהמשך בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקות נוספות.
15.תקנה 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) העוסקת בבחירות לועד האגודה ובסמכויות הועד, קובעת כי:
"(ג) הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה."
16.מתקנה זו ניתן ללמוד על חובתם של חברי הועד לפעול לטובתה של האגודה, וכן לפעול רק במסגרת הסמכויות המוקנות להם, וכפי שעולה מפסק דין של רשם האגודות השיתופיות שניתן ביולי 2008 בעניין שלג החרמון[2]. במקרה זה, הוגשה לרשם האגודות השיתופיות תביעתה של אגודה שיתופית לשיווק ואספקה - שלג החרמון, בה יוחסו למספר חברי ועד האגודה בעבר, פעולות בלתי חוקיות, אשר גרמו לאגודה להפסדים כלכליים קשים.
17.במסגרת הפסיקה הבהיר רשם האגודות השיתופיות, כי לשם תביעה בגין רשלנות מקצועית יש צורך כי התנהלות מנהלי האגודה תהווה סטייה מנורמת התנהגות מקצועית מקובלת, שיהיה מדובר במעשים אשר בעל מקצוע סביר לא היה עושה אותם, ואשר גרמו נזק לאגודה. על מנת שתתקיים עוולה של רשלנות מקצועית צריכים להתקיים 4 תנאים מצטברים:
17.1. התקיימות של נזק;
17.2. התנהגות בלתי סבירה או בלתי זהירה של המזיק כלפי הניזוק;
17.3. היחסים שבין המזיק לניזוק הטילו עליו חובה שלא לנהוג כפי שנהג;
17.4. הנזק נגרם בעטיו של המזיק, קרי קשר סיבתי;
18.יצויין כי במקרה דנן, פסק הרשם, כי חרף העובדה שהתקיימו שלושת התנאים הראשונים, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי ישיר בין הניהול הכושל של חברי ועד ההנהלה את האגודה לבין ההפסד הכספי.
19.בפס"ד שניתן על ידי בית המשפט העליון בפברואר 2010 בעניין אורי שגיא נ' כפר ביאליק[3], התייחס בית המשפט לאפשרות של הטלת אחריות אישית על חברי ועד ההנהלה מתוך עקרונות יסוד בדיני החברות.
20.בית המשפט סבר, כי הקונסטרוקציה המשפטית המתאימה לבחון שאלות אלו היא על ידי פניה לדוקטרינות מתחום דיני החברות, שכן קיים דמיון בבסיס המשפטי בין האגודות השיתופיות והחברות, בכך ששתיהן בעלות אישיות משפטית נפרדת ועצמאית. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט, כי לעיתים יחולו שינויים מסוימים, שכן בעוד שתכליתה של חברה עסקית "היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"[4], מטרותיה של אגודה שיתופית "הן טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם"[5].
21.לשם חיוב אישי של חברי הועד, ניתן להשתמש בקונסטרוקציה של מודל האחריות האישית של נושאי משרה, לפיה נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה נזיקין כלפי אדם אחר.
22.וראו לעניין זה גם את בית המשפט המחוזי בירושלים בפס"ד אשר עסק בטענה, כי ועד ההנהלה של מושב נחושה פעל בניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים לקידום הקצאת הנחלות הפנויות במשבצת הקרקע של המושב:
"כידוע, האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים תקף לא רק בתחום המשפט הציבורי אלא גם בתחומים נוספים, בהם דיני התאגידים.... החלטה המתקבלת "כאשר עניין שעליו אדם מופקד עשוי להתנגש עם עניינו האישי של אותו אדם או עם עניין אחר שהוא מופקד עליו" פסולה בתכלית...
כלל זה יפה גם למקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית, אם בהיקש מדיני החברות... (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות – דין ונוהל, 1995, כרך א', עמ' 59-60; השוו ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 23.2.10, בפיסקה 19), ואם בהיותו "חלק 'מהמשפט המקובל נוסח ישראל', ויש לנהוג לפיו אף באין הוראת חוק הקובעת את תחולתו".[6]
23.דוגמא נוספת לאחריותם האישית של חברי ועד ההנהלה ניתן לראות במסגרת תא"מ 22832-07-12 כוכבה דוד נ' חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ.
24.לאחר שבמסגרת הליך חקירה בפני רשם האגודות נקבע, כי התנגדות ועד ההנהלה לבקשת בני זוג חברי המושב להכיר בבנם כבן ממשיך, היתה חסרת כל בסיס, הגישו בני הזוג והבן תביעה לבית המשפט לקבלת החזר עבור ההוצאות אשר נגרמו להם בגין התנהלות הועד.
25.בית המשפט הגיע למסקנה כי על האגודה להשיב לתובעים את ההוצאות שהוציאו בגין הליך סרק אצל רשם האגודות, ובאשר לחברי הועד, קבע ביהמ"ש כי הם קיבלו החלטתם תוך הסתמכות על עמדת יו"ר הועד מבלי לבדוק כנדרש את המצב העובדתי והמשפטי, ולפיכך הם הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים:
"די בהחלטה מיום 24.7.11 אשר ניתנה ללא בדיקת העובדות והמצב המשפטי על ידי מי מהנתבעים, כדי להוביל למסקנה כי התרשלו בתפקידם ולא פעלו כחברי ועד סבירים. יתרה מכך, הוכח כי חלק מהנתבעים לא נכחו בישיבה והסכימו לאשרר ההחלטות בה והיתר הלכו שבי אחר עמדת הנתבע 2. אף לגופו של עניין לא נמצא בסיס עובדתי או משפטי לעמדת הנתבעים בסירובם לקבל את התובע 3. הנתבעים לא הפנו למקור סמכותם לסרב לקבל בן ממשיך, נוכח החלטות הרשם הקובעות כי היקף שיקול דעת האגודה מצומצם בבקשות מעין אלו. לא הוכח כי התובע 3 פועל לחבל במוסדות האגודה, אלא מוסכם כי מנהל בשם אחיו מאבק לצורך קבלת נחלה אשר סבור הוא כי מגיעה לאח. אין זה נדיר, ואף מידיעה שיפוטית ניתן לומר כי די שכיח, כי קיימים סכסוכים משפטיים ביו חברי אגודה שיתופית לאגודה. אין זה סביר כי קיומו של סכסוך יאפשר לאגודה למנוע ממשפחה שחברה באגודה למנות בן ממשיך העונה על התנאים. גם אם היה יסוד עובדתי ל"סימונו" של התובע 3 כ"בעייתי" המונע מתוך רצון לפגוע באגודה, לא היתה לאגודה סמכות להמנע מלהמליץ על קבלתו. ודאי שלאחר שנדחתה הבקשה לבוררות מטעמים אלו, גם אם מטעמים טכניים, היתה חובה לברר את המצב המשפטי לאשורו".
26.בשל כך, ביהמ"ש חייב את חברי הועד (ביחד עם האגודה), להשיב לתובעים את הוצאותיהם בסך 11,600 ₪. בנוסף, ביהמ"ש חייב את חברי הועד לשלם פיצוי לתובעים בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪, וכן הורה להם להשיב לקופת האגודה את ההוצאות שהוציאה לצורך ההליך בפני הרשם בסך כ-6,000 ₪, ולשלם לקופת המדינה את הוצאות החקירה בסך של כ-17,000 ₪.
ב.3. התנהלות חברי ההנהלה בניגוד לפקודה ולתקנות ובניגוד להנחיות הרשם
27.נוסף על כל האמור לעיל, חיובים נוספים עלולים לחול על חברי ועד הנהלת האגודה גם בשל אי עמידתם בהוראות פקודת האגודות השיתופיות, ובתקנון האגודה.
28.כך, סעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות מפרט מצבים בהם האגודה פועלת בניגוד לאמור בפקודה או בתקנות מכוחה, בתקנון האג"ש ובפקודת החברות, או שהיא פועלת בניגוד להנחיות הרשם או מורשים אחרים, או שהיא מוסרת בזדון דו"חות כוזבים. סעיף זה מטיל אחריות שיורית (לרבות הטלת קנס), גם על חברי ועד הנהלת האגודה מקום בו האגודה אינה עומדת בחובותיה.
"כל אגודה –
(א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59,
(ב) המסרבת בזדון לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרשם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות האמורות, או לצורך פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, או החדלה מעשות את הדברים הללו,
(ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, אוסרות לעשות,
(ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים,
הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מילואם ייחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העבירה, או שניסה למנוע בעדה, יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעבירה כזאת ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה."[7]
ב.4. סיכום ביניים – אחריות חברי ועד ההנהלה
29.חוק החברות קובע חובות החלים על דירקטור בחברה, לרבות חובת זהירות, חובת אמון וכן סנקציות פליליות (במקרים חריגים של מעילה בכספי החברה, גניבה וכיו"ב).
30.בתי המשפט ורשם האגודות השיתופיות מצאו להחיל חובות אלו גם על חברי ועד הנהלה באגודה שיתופית (בשינויים המחויבים) לרבות בחינת התרשלות חברי ועד הנהלת האגודה במילוי תפקידם וחובת אי ההימצאות בניגוד עניינים.
31.בנוסף מוטלת על חברי ועד הנהלת המושב חובה שיורית לפקח על עמידת האגודה בחובות המוטלים עליה בפקודת האגודות השיתופיות, בתקנות האגודות השיתופיות, בחוק החברות (במקרים בהם הוא חל) ובתקנון האגודה.
ג. אחריות חברי ועד מקומי
32.חברי ועד מקומי עלולים לשאת באחריות אישית לפעולות אשר בצעו במסגרת פעולות הועד המקומי. להלן יפורטו מקורות הסמכות להטלת אחריות אישית לסוגי חיובים.
ג.1. ועד מקומי כתאגיד
33.כמוגדר בחוק הפרשנות, ועד מקומי הינו אחד מבין הסוגים השונים של רשויות מקומיות, ולמעשה - "כל רשות מקומית היא תאגיד שנוצר מכוח החוק"[8].
34.מאחר וכך, מסתבר לומר כי כלל החובות בהן עסקנו בחלקה הראשון של חוות הדעת לגבי ועד ההנהלה של האגודה, יכולות לחול, באופן כזה או אחר, אף על חברי ועד מקומי.
ג.2. חיוב אישי
35.סעיף 84 בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), עוסק בסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי תפקידים ברשויות המקומיות – עובדים ונבחרי ציבור – בגין הוצאה כספית מקופת הרשות שלא כדין.
36.סעיף זה הוחל על חברי ועד מקומי.
להלן עיקרי הסעיפים הנוגעים לעניינו:
"221. על פי עצתו של רואה החשבון... יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.
223. אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.
226. סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור בסעיף 224 או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה."
"84. (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר.
(ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה.
(ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך.
(ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
(ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.
132. (ד) סעיף 84 יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי."
37.מכוח סעיף זה (והסעיפים המקבילים החלים בעיריות, מועצות מקומיות וכו') הוקמה הוועדה לחיוב אישי אשר מטרותיה:
37.1. ליצור בקרב אילו עליהם חל דין החיוב האישי גורם הרתעה שימנע התעלמות מחובתם כנאמני ציבור לפעול בכספי הציבור בדרך תקינה.
37.2. להבהיר שהוראות הדין הדנים בחיוב אישי הן בתוקף מלא.
37.3. לגרום לתיקון ליקויים ולצמצום נזקים.[9]
38.בשנת 2001, פרסם מנכ"ל משרד הפנים "נוהל לחיוב אישי של נושאי משרה ברשות המקומית" המפרט קריטריונים לחיוב אישי של נושאי משרה ונהלים. נוהל זה מעודכן מדי פעם בפעם.
ג.3. הטלת אחריות מכוח היות חבר ועד מקומי - נושא משרה בתאגיד
39.ישנם חיקוקים שונים, המטילים על נושא משרה בתאגיד אחריות לעבירות אשר נעברו על ידי התאגיד, גם אם לגבי נושא המשרה לא התמלאו אישית יסודות העבירה, וכפי שציין כב' השופט סוקול במסגרת ע"פ (חי') 1162/04 המשרד לאיכות סביבה/מחוז חיפה נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל (להלן: "עניין דלית אל כרמל"):
"הטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים נפוצה בהוראת חוק רבות החל מדיני המס כדוגמת סעיפים 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, סעיף 224א' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש); בחקיקה בתחומי המסחר כמו סעיף 44 לחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959, סעיף 105 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 253 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ועוד. גם בדיני איכות הסביבה מצא המחוקק מקום להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בתאגידים לעבירות שבוצעו על ידי התאגיד. בחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ז-1997, קבע המחוקק הוראות עונשיות שונות אשר תיקנו חיקוקים רבים הדנים באיכות הסביבה ובין היתר כלל הוראות המטילות אחריות עונשיות על נושאי משרה בתאגידים.
כך תוקן במסגרת זו חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, והוספה הוראת סעיף 15 המטילה אחריות אישית על נושאי משרה, הוספה הוראה דומה בחוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966 (סעיף 9ג'), בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 (סעיף 16ב'), בפקודת בריאות העם, 1940 (סעיף 71ב') ובחוק למניעת מפגעים הוסף סעיף 11ג'. סעיף 20ב' לחוק המים הוסף בנפרד במסגרת תיקון חוק המים (תיקון תשנ"א)".
40.מאחר וכאמור, ועד מקומי נחשב כתאגיד, לא אחת מצאו בתי המשפט את ראשי הרשויות כאחראים באופן אישי לעבירות הרשויות, וראו למשל ב: ת.פ. 2666/00 מדינת ישראל נ' עירית רחובות ואח'; ע"פ 71126/00, 71211/00, עירית רמלה ואח' נ' מדינת ישראל; ת.פ. 4504/02 מדינת ישראל נ' מועצה מקומית די אלאסעד; ע"פ (ב"ש) 500/96, עירית דימונה ואח' נ' מדינת ישראל;
41.בדומה לכך, גם במסגרת עניין דלית אל כרמל הנזכר לעיל, דעת שופטי הרוב (אשר נכתבה על ידי כב' השופט דר) היתה כי לגבי אחריות נושאי המשרה בחוק למניעת מפגעים ובחוק המים, יש לכלול אף את ראש הרשות המקומית:
"אינני רואה עילה להעניק לראשי רשויות מקומיות חסינות, מלאה או חלקית, לעומת נושאי משרה בגופים אחרים, וודאי לא כאשר החוק אינו מבחין במפורש בין נושאי משרה בכל תאגיד שהוא לבין נושא משרה ברשות מקומית.
בשולי הדברים אעיר שהפוטנציאל לגרימת מפגעים בתחומי פעולתם של ראשי רשויות מקומיות עולה בהרבה על הפוטנציאל של נושאי משרה במרבית התאגידים שניתן להעלות על הדעת".
42.וכן בהמשך הדברים:
"אינני רואה מקום להבחין בין מנהל של חברה גדולה, כמו מפעל כימי המזהם מאגר מים, מנהל מפעל המזהם את האוויר או ראש רשות מקומית הגורמת נזק סביבתי. על כל אחד מהם לדעת שהוא אחראי אישית לפגיעות בסביבה אם תעשינה על ידי המפעל, החברה או הרשות, אלא אם יוכיח שקמו הנסיבות שמצדיקות אי הרשעתו".
43.כאן המקום לציין, כי אחריות הועד המקומי, כרשות שלטונית, תיגזר, בראש ובראשונה מתוך שאלת סמכויותיו.
44.בסעיף 63(ה) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), נקבע כי פרט לעניינים מסויימים, המועצה האזורית תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועדים המקומיים אשר בתחומה:
"63. (ה) המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לעניין מסוים או לסוג של עניינים, למעט סמכויותיה על פי סעיפים 63(א)(11), 68 ו-134 לצו זה וסעיף 22 לפקודה, וסמכות להפקיע מקרקעין..."
45.לאור זאת, קובע סעיף 132(א) לצו, כי לועד המקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה אשר הואצלו לו:
"132.(א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה... ככל שאצלה לו המועצה...; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה".
46.מכאן שבחינת שאלת אחריותו של הועד המקומי, צריכה להיעשות מתוך הפריזמה של הסמכויות אשר הואצלו לו על ידי המועצה.
ג.4. חסינות עובד ועד מקומי
47.סעיפים 7-7ו לפקודת הנזיקין, עוסקים בסוגיית החסינות הקיימת לעובדי ציבור, בגין מעשים אשר נעשו תוך כדי מילוי התפקיד, ובלבד שמעשים אלו לא נעשו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.
48.בתוך כך, נקבעה בסעיף 7ג לפקודת הנזיקין, החסינות לעובדי רשות ציבורית, אשר נראה כי כוללת גם חסינות לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
49. כך, במסגרת ת"א (חי') 23970-07-11 יונה יהב נ' יעקב בורובסקי, קבע ביהמ"ש כי ראש רשות מקומית הינו עובד רשות ציבורית, כמשמעותם בסעיף 7 לפקודת הנזיקין,
50.ובמסגרת ת"א (י-ם) 8006-09-13 הוועד המקומי שערי תקווה נ' יוסף חיים אחונוב, הובהרה במפורש תחולת הסעיף אף לגבי חברי ועד מקומי:
"בענייננו, איננו נדרשים להתעכב על הגדרות אלו, בהיעדר מחלוקת על כך שהנתבע הוא עובד ציבור, בהיותו עובד של רשות ציבורית. לשלמות הדברים נוסיף, כי הגדרת "רשות ציבורית" בסעיף 7 בפקודה כוללת "רשות מקומית", אשר על-פי הגדרתה בסעיף 3 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, היא כוללת "עירייה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים". מכאן אפוא, שהנתבע בהיותו יו"ר ועד מקומי, הוא כאמור, עובד רשות ציבורית, אשר ממלא תפקיד שלטוני וזאת בהיעדר מקבילה לתפקיד זה במגזר הפרטי (ראו גם: שם, עמ' 309)".
51.אם כן, על פי סעיף 7ג לפקודת הנזיקין, במקרה בו הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, בידי הרשות הציבורית או העובד לבקש כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לגבי מעשה העובד, ובית המשפט יכריע בסוגיה.
52.להשלמת התמונה נציין את האמור בתקנות 8 ו-9 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006, לגבי התנאים להגשת בקשת החסינות והמועד להגשתה:
"8. בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית; אישור היועץ המשפטי יצורף לבקשה.
9. בקשת רשות ציבורית או עובד רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא כתב התביעה לרשות הציבורית או לעובד הרשות הציבורית, לפי הענין; העתק הבקשה יומצא לבעלי הדין".
ד. סיכום
53.במסגרת חוות דעת זו עסקנו בשאלת אחריותם האישית של חברי ועד ההנהלה של האגודה מחד, ושל חברי הועד המקומי מאידך.
54.לגבי חברי ועד ההנהלה ראינו כי הוחלו עליהם החובות החלים על דירקטורים בחברות, ובכלל זאת: חובת הזהירות וחובת האמון, וכן חובה שיורית לפקח על עמידת האגודה בחובות המוטלים עליה בפקודת האגודות השיתופיות, בתקנות האגודות השיתופיות, בחוק החברות (במקרים בהם הוא חל) ובתקנון האגודה.
55.עוד ראינו, כי קיימת אפשרות לסנקציות פליליות, במקרים חמורים, כגון: גניבת נכסי התאגיד, רישום כוזב של מסמכים, זיוף מסמכים בכוונה להונות, וכן הלאה.
56.לגבי חברי ועד מקומי, ראינו כי ישנה אפשרות לחיוב על ידי הועדה לחיוב אישי, וכן אפשרות להחיל אחריות מכח האחריות הכללית החלה על נושאי משרה בחיקוקים השונים.
57.נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה והבהרה.
[1] סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) עוסקים ברשלנות מזיק, ולהלן נוסחם:
"35. רשלנות
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
36. חובה כלפי כל אדם
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."
[2] 3020/436/06 שלג החרמון א.ש. חקלאית לשיווק ואספקה נ' אבו שאהין פואז סאלח.
[3] ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.
[4] סעיף 11 לחוק החברות.
[5] סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות.
[6]תא (י-ם) 8126/06 ניתאי שפירא נ' נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.
[7] בעניין גובה הקנס: בדצמבר 2003, התקין שר המשפטים דאז את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אגודות שיתופיות), תשס"ד-2003, בהן עודכן גובה הקנס הקבוע בסעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות, והועמד על סכום של 1,500 ₪.
[8] ד"ר אליהו וינוגרד, דיני רשויות מקומיות, עמ' 13. וכך גם עולה מתוך סעיפים 10 ו-12 לפקודת המועצות המקומיות.
[9] מתוך אתר משרד הפנים: http://www.moin.gov.il/Subjects/PersonalObligation/Pages/default.aspx
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
