03-5629911
חוות דעת בנושא ניגוד עניינים אישי של חבר ועד הנהלה באגודה שיתופית והשתתפותו בהצבעה בעניין הסכם שכירות של קרובו
הנדון: ניגוד עניינים אישי של חבר ועד הנהלה באגודה שיתופית והשתתפותו בהצבעה בעניין הסכם שכירות של קרובו
במסגרת חוות דעת זו, נתבקשנו לחוות את דעתנו בסוגיה המפורטת להלן:
האגודה השיתופית חתמה על הסכם שכירות, שעניינו השכרת קרקע מתוך משבצת האגודה לשם עיבודה. בתום הסכם השכירות, נתבקשו מורשיי החתימה להאריך את ההסכם לתקופה נוספת. לאחר מכן, חברי ועד הנהלה של האגודה השיתופית אשררו בדיעבד את הארכת ההסכם.
הסוגיה הנדונה עוסקת בחשש לניגוד עניינים של אחד מחברי ועד ההנהלה, אשר היה נוכח בהצבעה לאשרור בדיעבד של הארכת הסכם השכירות, כאשר השוכר בעסקה הנדונה הוא גיסו של אותו חבר ועד הנהלה.
לצורך מענה על השאלה דנן הסתמכו על הוראות החוק והפסיקה העוסקת בנושא ועל המידע שנמסר לנו בקשר למקרה הנדון.
יובהר, ככל וקיים מידע רלוונטי נוסף שלא נמסר לנו, עשויות מסקנות חוות דעתנו זו להשתנות.
דיון
א. ניגוד עניינים מכוח ס' 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)
1. סעיף 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)- חקיקה זו קובעת כי על חברי ועד ההנהלה לנהוג לטובת האגודה ולא לנהוג באופן מפלה. מכוח סעיף זה, ניתן להסיק שישנו איסור על ניגוד עניינים בעת כהונתם של חברי ועד ההנהלה, אך לא מספק הוראות ברורות למשל בדבר הימנעות מהשתתפות בהצבעות וחובת הודעה לאגודה בדבר העניין האישי של החבר.
23(ג). "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה".
2. בהסתמך על ס' זה, בית המשפט בפס"ד שפירא (ת"א (מחוזי י-ם) 8126/06 שפירא נ' נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (נבו 11.07.2010)) קובע כי על ועד ההנהלה להקפיד על שוויון ההזדמנויות בין חברי האגודה, ועומד על כך שעקרון זה חקוק בדין בס' 23(ג) שלעיל.
3. בפס"ד קיבוץ צבעון נ' הקיבוץ הארצי השומר הצעיר אגודה שיתופית מרכזית בע"מ[1] ביהמ"ש קובע כי על פי תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), על הוועד וחבריו לפעול בתחום סמכויותיהם לטובת האגודה וללא הפליה. ביהמ"ש סומך הוראה זו על חובת האמון שחלה על חברי ועד האגודה לאגודה עצמה, וזאת מכוח הכלל הבסיסי לפיו כאשר נתונים לאדם כוח או סמכות על נכסיו של אחר, אותו אדם חב חובת אמון-
"חובת אמון זו נושאת שני פנים. האחד חיובי - לפיו חייב נושא המשרה לפעול לטובת התאגיד, והשני שלילי - לפיו נושא המשרה חייב להימנע ממצב של ניגוד עניינים בינו לבין התאגיד"
ב. ניגוד עניינים מכוח היקש מדיני החברות
4. סעיף 254 לחוק החברות קובע את האיסור של נושא משרה בחברה להימצא בניגוד עניינים: "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה... יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים...".
5. בהמשך לכך, סעיף 255 לחוק החברות קובע כי על מנת לאשר פעולות הנגועות בניגוד עניינים, יש לפעול בתום לב, לטובת החברה ועל נושא המשרה לגלות לחברה על העניין האישי שלו וכן לעבור הליך של אישור עסקאות המנוי בפרק החמישי לחוק החברות.
6. לעניין הימנעות בעל העניין האישי מההצבעה, חוק החברות מתייחס לכך בס' 278(א), בקבעו כי על בעל העניין האישי להיעדר מהדיונים וההצבעות בדבר אישורי העסקה האמורה -
278. (א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הביקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בועדת הביקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הביקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נדרש לשם הצגתה.
7. במספר פסקי דין,[2] צוין כי יש לבצע היקש ברור בין דיני החברות לאגודות שיתופיות, תוך החלת ס' 254 לחוק החברות, הקובע כי אין לנהוג בניגוד עניינים, גם באגודה שיתופית, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מדיני התאגידים.
ג. ניגוד עניינים מכוח החלת עקרונות ציבוריים על אגודה שיתופית (גוף פרטי)
8. רותם ורחל צורן נ' ניתאי ויעל שפירא[3] - פסק דין זה עוסק במקרה בו חברי וועד ההנהלה של האגודה השיתופית בחרו להקצות את הנחלות הפנויות לילדיהם, כאמור משיקולים אישיים. פסק הדין הסתמך על העובדה כי מדובר בהקצאת אדמות מדינה לפרטים, ועל כן יש להחיל את עקרונותיו של המשפט הציבורי על האגודה, על אף היותה גוף במשפט הפרטי, וביניהם עקרונות של הגינות, שוויון, סבירות, יושר ותום-לב. במקרה זה פסק בית המשפט כי ועד ההנהלה פעל בניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.
9. בפס"ד שפירא, ביהמ"ש הוסיף והתייחס לעובדה כי מרבית חברי הוועד מכהנים גם כחברי הוועד המקומי של היישוב, וככאלה נחשבים לעובדי ציבור לכל דבר וענין, לרבות בהקשר של איסור ההימצאות במצב של ניגוד עניינים.
כפי שצוין לעיל, הפסיקה מחילה על אגודות שיתופיות, כגוף פרטי, עקרונות מתוך המשפט הציבורי. על כן, נבחן את החקיקה והפסיקה בנושא ניגוד עניינים ברשויות ומועצות מקומיות, כגופים ציבוריים:
10. ס' 89א לצו המועצות האזוריות (מועצות מקומיות) – חקיקה זו מתייחסת למקרה בו לחבר מועצה יש עניין אישי בחוזה או עסקה שנעשתה עם המועצה. בהתייחס לכך, הדין אוסר על בעלי עניין אישי השתתפות בדיונים העוסקים בעסקה זו, וכן מורה על חובת הודאה בדבר העניין האישי. חקיקה זו מגדירה "קרוב", כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963. עפ"י סעיף הגדרות זה, תחת "קרוב" נכללים בין היתר "אח או אחות ובני-זוגם", כאמור גם גיסים.
"89א. (א) חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים –
(1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל-פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול;
(2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;"
11. הגדרת גיס כ- "קרוב" על פי כללי הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות:
"קרוב" - (א) לעניין הימנעות בענין אישי (סעיף 11) - בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצא של בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, אח או אחות ובני זוגם, סוכן או שותף (או קרוביהם כאשר מדובר בחבר מועצה מקומית או אזורית או בחבר מוסד תכנון);"
12. חוות דעת של הוועדה לניגוד עניינים מספר : 2629 - בעקבות פניה שהגיעה ליועץ המשפטי לממשלה בטענה כי ישנו חבר מועצה, אשר בשל קשריו לגיסתו שלה תפקיד בכיר במכללה אשר פנתה למועצה לשם קבלת פטור מארנונה, הוא נמצא בניגוד עניינים. היועץ המשפטי חווה את דעתו וטען כי למרות שהחקיקה לא מתייחסת לקרבת משפחה מסוג זה, על רקע העקרונות הכלליים של דיני ניגוד העניינים, הרי שמתעורר חשש לניגוד עניינים של חבר המועצה בהצבעה בעניין מתן פטור מהארנונה, ועליו להימנע מהשתתפות בהצבעה. הוועדה קבעה בעניין זה כי גם במקרים בהם המחוקק לא קבע במפורש מהו הדין לגבי קרבת משפחה מסוים, אין להסיק מכך שיש הסדר שלילי לגביו.
13. פריד אברהם נ' אריה טל ואח'[4] – פסק דין זה עוסק במקרה שבו גיסו של ראש רשות מונה למנכ"ל העירייה. בית המשפט העליון פסק כי המינוי פסול בשל קרבת המשפחה בין השניים, למרות שקרבת משפחה בין גיסים לא נאסרה באופן
מפורש בפקודת העיריות (לעומת קרבת משפחה בין בני זוג, אחים, הורים וילדים). נימקו של בית המשפט הסתמך על העיקרון הכללי, האוסר על עובדי הציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים.
ד. ניגוד עניינים מובנה מול ניגוד עניינים קונקרטי
14. ניגוד עניינים מובנה חל כאשר ישנה סתירה מבנית בין כהונתנו של נושא משרה בין שתי תפקידים במקביל. ניתן לראות דוגמא לכך בחוות דעתה של הועדה לניגוד עניינים מספר 2.2200 שכותרתה "מועצה אזורית והוועדים המקומיים שבתחומה", אשר עסקה במצב שבו עובד מועצה משמש כחבר ועד מקומי: "הוועדה חיוותה דעתה, כי אין מקום שעובד המועצה האזורית יכהן כחבר הועד המקומי בתחומי אותה מועצה. הסיבה לכך היא, שעבודתו של חבר ועד מקומי במועצה האזורית מכפיפה אותו למרותם של המועצה, על האורגנים השונים שלה (ולעיתים גם להחלטות עובדיה הבכירים).
15. ניגוד עניינים קונקרטי מתקיים במצבים הנוגעים לעסקאות ענייניות בהן מעורב אותו נושא משרה, באופן שמציב אותו בניגוד עניינים. ככלל, במצבים מעין אלה, דרך המלך היא שהגורם המצוי בניגוד עניינים קונקרטי, יימנע מליטול חלק באותם מצבים בהם הוא מצוי בניגוד עניינים.
16. לעניינו, מדובר במקרה של ניגוד עניינים קונקרטי, שכן כפי שתואר בהחלטת רשם האגודות השיתופיות (צבי קליינברג נ' תקומה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ[5]), לנוכח העובדה שכל עניין באגודה השיתופית המוכרע על ידי ועד ההנהלה נוגע במידה זו או אחרת גם למי מחבריו, יש לפרש "ניגוד עניינים" בצמצום. כב' הבורר הוסיף ואמר כי "אך ורק למקום בו לחבר יש נגיעה אישית וישירה לנושא הדיון, כגון קרבה משפחתית או חברית לקבלן אשר אמור להתקשר עם האגודה, או בעניין מקרקעין שנמכרים לקרובו של חבר ועד".
מכאן, שבשל אופי התאגיד של אגודה שיתופית, לא ייתכן כי חברי ועד ההנהלה ימצאו בניגוד עניינים מובנה כאשר מונחת לפניהם החלטות הקשורות להם או לבני משפחותיהם, אלא מדובר במקרים של ניגוד עניינים קונקרטי, שעמו יש להתמודד בדרך של היעדרות מההליכים הקשורים לעניין האישי.
סוף דבר
1. בחוות הדעת כאמור נדרשנו לבחון האם מתקיימת עילה של ניגוד עניינים כנגד חבר וועד הנהלה אשר נכח בהצבעה שעניינה הסכם שכירות בין הקיבוץ לבין גיסו של חבר וועד ההנהלה.
2. כעולה מן החוק העוסק באגודות שיתופיות והפסיקה בעניינה, ישנו איסור אפליה החל על וועד ההנהלה באגודה שיתופית, אשר מכוחה ניתן לגזור ערכים של שוויון, מסירות והגינות וכאמור איסור על ניגוד עניינים.
3. מסקירת חוק החברות, ישנו איסור מפורש על בעלי עניין אישי לקחת חלק בדיונים והצבעות הקשורות לעניינם האישי. מכוח הפסיקה ראינו כי ביהמ"ש מבצע היקש מדיני החברות לאגודה שיתופית בכלל, ובפרט בהיבטים של ניגוד עניינים.
4. מחקיקה, חוות דעת של הועדה לניגוד עניינים וכן מפסיקה בנושא של ניגוד עניינים ברשויות מקומיות, ראינו כי לעיתים החוק אכן מפרש "גיס" כ-"קרוב", ובמקרים אחרים החוק יפורש לחומרה, באופן שלשון החוק אינה הרמטית ויכולה לכלול מקרים נוספים אשר אינם מצוינים במפורש. בנוסף, ראינו כיצד ביהמ"ש מחיל עקרונות ציבוריים על אגודה שיתופית, כגוף פרטי.
5. לעניינו, מדובר במקרה אשר אינו נופל תחת חקיקה ספציפית, אך מכוח חוות הדעת של הועדה לניגוד עניינים, פסיקה בנושא, והיקשים שניתן לבצע מחוק החברות וכן מפסיקה וחקיקה בדבר רשויות מקומיות, ניתן להסיק כי המקרה שלעיל יעלה לכדי ניגוד עניינים.
מסקנה
ממכלול הנתונים שהובאו לידיעתנו ומבחינת הוראות החוק, חוות הדעת והפסיקה בנושא, אנו סבורים כי האשרור בדיעבד בדבר הארכת הסכם השכירות יתברר כחסר-תוקף בעקבות נוכחותו של חבר וועד ההנהלה בהצבעה לשם אישורו, כאשר חבר וועד ההנהלה מצוי בניגוד עניינים עקב קרבתו המשפחתית לשוכר.
בכבוד רב,
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין
[1] ת"א (שלום חי') 38187-07-11 קיבוץ צבעון נ' הקיבוץ הארצי השומר הצעיר אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (נבו 20.09.2015).
[2] ע"א 393/08 שגיא נגד כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] (23.2.2010), ע"א 4114/90 בן שושן נגד כריכיה קואופרטיבית בע"מ, פ"ד מח(1) 415, ת.א. 8126/06 (מחוזי - י-ם) ניתאי שפירא נגד נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית [פורסם בנבו] (11.7.2010).
[3] ע"א 7094/10 רותם ורחל צורן נ' ניתאי ויעל שפירא (נבו 18.04.2012).
[4] בג"ץ 2419/94 פריד אברהם נ' אריה טל ואח' (פורסם בנבו 22.8.1994).
[5] 566-187-12 קליינברג נ' תקומה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (נבו 23.05.2016).