03-5629911
חוות דעת - בריכת שחייה בקיבוץ
הנדון: בריכת השחייה בקיבוץ- חוות דעת
התבקשנו לחוות דעתנו בקשר לבריכת השחייה הפועלת בקיבוץ ובפרט בשאלה האם ניתן לפתוח את הבריכה לרחצה, בהנחה כי איננה עומדת בתקני הבטיחות.
לצורך מענה על השאלה דנן הסתמכו על הוראות החוק והפסיקה העוסקת בנושא ועל המידע שנמסר לנו בקשר למצבה הנוכחי של הבריכה ושימושה.
יובהר, ככל וקיים מידע רלוונטי נוסף שלא נמסר לנו, עשויות מסקנות חוות דעתנו זו להשתנות.
להלן חוות דעתנו:
- רקע עובדתי (בתמצית)
- מהמידע שנמסר לנו עולה כי המדובר בבריכת שחייה אשר נבנתה לפני שנים רבות, בשטחי קיבוץ ונמצאת בבעלותו.
- מאז שנבנתה לא עברה שיפוץ "מאסיבי" אלא התבצעו שיפוצים קטנים בלבד מעת לעת, בהתאם לצורך, כך שכיום מצבה המבני של הבריכה הינו רעוע הגורם לבריחת מים רבה.
- לדברי הקיבוץ, איכות המים בבריכה טובה ועומדת בדרישות משרד הבריאות. אולם, עמידתה בתקני הבטיחות מוטלת בספק.
- עוד נמסר לנו כי הבריכה מיועדת לשימוש חברי הקיבוץ ואורחיהם בלבד אשר רשאים להיכנס לבריכה בחינם מבלי שנגבים מהם דמי כניסה כלשהם.
- בנוסף, לעיתים מתקיימים בבריכה אירועים קטנים (לדוג': ימי הולדת, בר/בת מצווה, חתונות ואירועי חברה) בגינם גובה הקיבוץ סכום סמלי בלבד, בהתאם לסוג האירוע, עבור הוצאות תפעול בלבד. כמו כן, בבריכה מתקיימים חוגי שחייה אשר מתופעלים על ידי חברי הקיבוץ.
- הבריכה פועלת ללא רישיון עסק.
- לצורך מענה על השאלה נשוא חוות הדעת ראשית נסקור את החקיקה הרלוונטית לבריכות שחייה ונבחן באילו מקרים חלה. לאחר מכן, נעמוד על המשמעויות הנובעות מכך בקשר לעניינו.
- דיון
- ישנה רשימה ארוכה של הוראות חוק הכוללות הסדרים מיוחדים הרלוונטיים לבריכות שחייה, דרכי הפיקוח עליהן ותחזוקתן, כמפורט להלן:
- חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד – 1964.
- חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 והתקנות הנלוות לו.
- תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ"ד – 1994.
- תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר המונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב – 1992.
- חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 ותקנותיו.
- תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה), התשס"ד – 2004
- נוכח העובדה כי המדובר ברשימה ארוכה במסגרת חוות דעת זו לא נעסוק באופן פרטני בכל חוק אלא נתמקד בתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-2004 (להלן: "תקנות הבטיחות") המונות את רוב ההנחיות הקשורות בהפעלה בטוחה של בריכות שחייה ציבוריות ועל כן הן הרלוונטיות ביותר לעניינו.
- תקנות אלו מונות שישה פרקים העוסקים, בין היתר, בתחומים הבאים: בעלי התפקידים בבריכה, סידורי בטיחות ועזרה ראשונה, השילוט הנדרש בבריכות השחייה, עומקה וצבעה הנדרש וכדומה.
- כך לדוגמה, תקנה 17(א) מתייחסת לחובה לקיים מרפאה בשטח בריכת השחייה ותקנה 17(ב) קובעת כי מחזיק הבריכה אחראי לכך שבשעות פעילות הבריכה יהא במרפאה ציוד עזרה ראשונה תקין ומוכן לשימוש בכל עת וכי הוא לא יפתח את הבריכה לציבור כל עוד לא התקיים האמור.
להלן לשון התקנה:
"(א)בכל אתר בריכת שחיה תהיה מרפאה; מחזיק הבריכה יחליט בדבר ממדי המרפאה.
(ב)מחזיק הבריכה אחראי לכך שבמרפאה, יימצא בשעות הרחצה ציוד עזרה ראשונה כמפורט בחלק ב' לתוספת השישית, במצב תקין ומוכן לשימוש בכל עת, והוא לא יפתח את אתר בריכת השחיה לציבור כל עוד לא נתקיים האמור בתקנת משנה זו.
(ג)מגיש עזרה ראשונה או החובש, יהיה במרפאה, או בסמוך לה ובלבד שניתן להזעיקו והוא זמין להושטת עזרה מיידית בכל עת".
- עוד לדוגמה, תקנה 18 לתקנות הבטיחות קובעת הוראות בקשר לאופן התקנת סולמות בבריכה ותקנה 19 קובעת, בין היתר, כי על מחזיק הבריכה להכין נהלים לטיפול במצבי חירום בבריכת שחייה ולהביאם לידיעת בעלי התפקידים הפועלים בה.
18.(א)בדופנות בריכת שחיה יותקנו, בכפוף לתקנות התכנון והבניה, סולמות ירידה לתוך המים באופן שלא יבלטו לתוכה או באופן שניתן לשלפם ולהוציאם בקלות.
(ב)המרחק בין סולם לסולם לא יעלה על 24 מטר לאורך שפת בריכת השחיה; מחזיק בריכה רשאי להחליט כי גרם מדרגות המוביל לתוך המים יבוא במקום אחד הסולמות האמורים.
19.(א)מחזיק בריכה יכין נהלים לטיפול באירועים ובמצבי חירום בבריכת שחיה ובכלל זה אזעקת אמבולנס וכוחות הצלה.
(ב)נהלים כאמור יובאו בידי מחזיק בריכה לידיעת בעלי התפקידים שבה ויהיו פתוחים לעיונם, בכל עת.
- באשר לתחולתן של תקנות אלו, במסגרת דו"ח מבקר המדינה משנת 2018 שכותרתו "הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות ברשויות המקומיות" נקבע כי אינן חלות על בריכות שחייה שאינן טעונות רישוי.
- קרי, עלינו לבחון האם בריכת השחייה בקיבוץ הינה עסק טעון רישוי כדי להשיב על השאלה האם תקנות הבטיחות מחייבות אותה.
- צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 (להלן: "הצו") קובע מהם העסקים שלהפעלתם נדרש רישיון עסק וכן מהן מטרות הרישוי של אותם עסקים.
- פריט 7.4א לצו קובע כי קיימת חובת רישוי לעסק מסוג "בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים".
- באשר לשאלת היקף המונח "עסק", קובע סעיף 32 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"):
"לענין חוק זה יראו כעסק גם כל עיסוק של חבר-בני-אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, אף שאיננו לשם הפקת רווחים, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הנהנים היחידים ממנו הם חבריו שהצטרפותם מותנית למעשה בתשלום דמי חבר בלבד;
(2) אילו היה מקום העיסוק פתוח לקהל הרחב – היה נחשב כעסק."
- כפי שניתן לראות, סעיף 32 לחוק רישוי עסקים, קובע מפורשות כי אין הכרח שמקום כלשהו ישמש להפקת רווחים על מנת שיוגדר כעסק הטעון רישיון עסק. בהקשר זה, פסק בית המשפט העליון ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ:
"החוק נועד להשיג תכליות מסוימות. אופי הפעילות שלעניין, הוא שיקבע אם 'עסק' לפנינו אם לאו - הוא ולא המסגרת הפורמאלית שבתוכה מבוצעת אותה פעילות... מבחני הצביון המסחרי והרווח למשל, לא נועדו אלא כדי להצביע על תכונות אופי של פעילות הנצרכות לכאורה לרישיון עסק, שכן מניחים אנו שצביון מסחרי ופעילות לשם רווח נעשית בהיקף הדורש פיקוח ובקרה, ואולם אלא מבחני ראָיָה ולעולם כופפים עצמם כל מבחנים אלה כולם לתכליתו של החוק ולשכל הישר".
- רוצה לומר – קיום תכליותיו של חוק רישוי עסקים (כגון: שמירה על בריאות הציבור ובטחונו, מניעת מטרדים וכיו"ב) הוא השיקול המוביל בסיווגו של מקום כעסק טעון רישוי, כאשר מבחני הרווח הצביון המסחרי, משמשים רק כמבחני עזר לבחינת אופי הפעילות המתבצעת במקום.
- בת"פ 10804-06-14 מדינת ישראל נ' קיבוץ רמת יוחנן ואח' (להלן: "פס"ד רמת יוחנן") נדונה בהרחבה שאלת תחולתם של חוק רישוי עסקים ובמיוחד של סעיף 32 הנ"ל, על בריכת שחיה המצויה בקיבוץ.
- במסגרת פסק הדין נקבע:
"בריכת השחייה השייכת לנאשמת 1, ואשר נוהלה ע"י הנאשם 2, נמצאת בשימוש חברי הקיבוץ, שוכרי הדירות בקיבוץ, ואורחי שני הנ"ל. הבריכה אינה פתוחה לקהל הרחב, ואין גובים דמי כניסה לבריכה. לא שוכנעתי שהתנהלה בבריכת פעילות בעלת אופי וצביון מסחרי, ולא שוכנעתי שהבריכה מופעלת ע"י גוף שחבריו יצאו ברווח כתוצאה מהפעלת הבריכה. פתיחת הבריכה לקהל חברי הקיבוץ, שוכרי יחידות הדיור, ואורחיהם, אינה הופכת את הבריכה באופן אוטומטי לעסק, וזאת שעה שאין צביון מסחרי בפעילות הבריכה. אילו היו הנאשמים גובים דמי כניסה לבריכה, היה הדבר יכול להעיד על צביון מסחרי. יחד עם זאת – אין באי-גביית דמי כניסה כדי לשלול העדר אופי מסחרי, ויש לבחון את הצביון לפי פרמטרים נוספים, כגון סוג הקהל המורשה להיכנס לבריכה, והאם הבריכה פתוחה לכל דורש, או שקיימות הגבלות על הכניסה אליה, ומהן אותן הגבלות. במקרה שבפניי, הכניסה לבריכה מוגבלת לאנשים עם זיקה ממשית לקיבוץ, כך שקהל היעד הוא הקיבוץ ואורחיו בלבד."
- הנה כי כן, מסקנתו של פסק הדין היא כי לשם בחינת צביונה המסחרי של בריכה (וכפועל יוצא לשם סוגיית דרישת רישיון העסק) יש לבחון את הפרמטרים הבאים: אופי הפעילות בבריכה, גביית דמי מנוי ו/או דמי כניסה, סוג הקהל המורשה להיכנס לבריכה ונגישות הבריכה לקהל הרחב.
- בשל כך פסק בית המשפט כי פעילות הבריכה הנמצאת בקיבוץ אינה דורשת רישיון עסק.
- במסגרת הערעור על פסק הדין הנ"ל (ע"פ (חי') 38096-06-15 מדינת ישראל נ' קיבוץ רמת יוחנן, אגודה שיתופית) נקבע כי הגם שהמבחנים שנקבעו לבחינת צביונה העסקי של הבריכה נכונים, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי לשם הפעלת הבריכה נדרש רישיון עסק, זאת בין היתר בשל השימוש שעושים בה גורמים חיצוניים כמו שוכרי דירות, אורחי יחידות נופש וילדים המשתתפים בחוגים.
וכך נפסק במסגרת הערעור:
"למי ששוכר יחידות דיור, כאשר לשכירות נלווית זכות שימוש בבריכה ולמי ששולח את ילדיו לחוגים המתקיימים בבריכה בקיבוץ, ציפייה סבירה שהבריכה תעמוד בכל דרישות הבטיחות, הבריאות וכיוצ"ב, ממש כמו בריכה ציבורית הנמצאת מחוץ לקיבוץ. אין הדבר דומה, כלל ועיקר, למי שבא להתארח בבית פרטי, בו מצויה בריכת שחייה ואין צורך להרחיב בכך את הדיבור. המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי לבריכת הקיבוץ, הנדונה כאן, "צביון עסקי", המכליל אותה בחובת הרישוי."
- בהקשר לעניינו, לשם קביעת צביונה של בריכת השחייה בקיבוץ, נבחן את הפרמטרים שנקבעו בפס"ד רמת יוחנן:
- סוג הקהל ונגישות הבריכה לקהל הרחב – הואיל והבריכה מיועדת לשימוש חברי הקיבוץ ואורחיהם בלבד, אנו סבורים כי אין בכך בכדי להעיד על צביון מסחרי.
- אופי הפעילות בבריכה – ממידע שנמסר לנו בבריכה מתקיימים חוגי שחייה המופעלים על ידי חברי קיבוץ וכן אירועים קטנים כגון: ימי הולדת, בר/בת מצווה, אירועי חברה בגינם גבה הקיבוץ סכום סמלי, בהתאם לסוג האירוע, עבור הוצאת תפעול בלבד. אנו סבורים כי פעילויות אלו עשויות להעיד על צביון מסחרי.
- גביית דמי מנוי ו/או דמי כניסה – הואיל ומהמידע שנמסר לנו לא נגבים דמי מנוי ו/או דמי כניסה מחברי הקיבוץ או אורחיהם לא מדובר בעסק לשם הפקת רווחים. יחד עם זאת, בשל העובדה כי לשון החוק אינה דורשת שעסק יהיה לשם הפקת רווחים לצורך סיווגו כעסק טעון רישוי, הרי שאין בטענה זו די בכדי להחריג את הבריכה מתחולת החוק.
- יצוין, כי נוכח תוצאותיו של הערעור בפסק הדין רמת יוחנן, ייתכן כי דיו בקיומם של חוגים ואירועים בתשלום בבריכה בכדי להטיל חובת רישוי בענייננו, שכן גביית תשלום בגין שירותים אלו עשויה להקים ציפייה לעמידה בדרישות הנכללות ברישיון עסק.
- מסקנתו כאמור אף מתחזקת נוכח הממצאים אשר נקבעו בדו"ח מבקר המדינה בעניין הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה שם נבדקה, בין היתר, בריכת השחייה השייכת לקיבוץ מגידו אשר מאפשרת לערוך בתחומה אירועים בתשלום וכך נקבע בכל הנוגע להתנהלותה של המועצה האזורית מגידו בקשר לאכיפת הפעילות בבריכה:
"הבדיקה העלתה כי אף שקיבוץ מגידו מאפשר עריכת אירועים בתשלום בבריכת השחייה מבלי שהוא מחזיק בידיו רישיון עסק לבריכת השחייה, לא חייבה אותו המועצה בהוצאת רישיון עסק כנדרש".
ובהמשך...
"משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית מגידו על שלא פעלה נחרצות במסגרת סמכותה כדי לוודא שכל בריכות השחייה והעסקים שבתחומה מחזיקים רישיון עסק כדין. על המועצה האזורית מגידו לפעול להסדרת רישיונות העסק של בריכות השחייה הציבוריות הפועלות בתחומה ולהסדרת כלל העסקים הפועלים ללא רישיון עסק באתרי בריכות השחייה שבתחומה".
- מעיון בדו"ח המפורט עולה כי בריכות שחייה אשר מאפשרות לקיים אירועים בתחומן, תמורת תשלום, הוגדרו כעסק הטעון רישוי.
- נוכח המפורט בהרחבה לעיל אנו סבורים כי בריכת השחייה בקיבוץ הינה עסק הטעון רישוי וככזאת תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-2004 ,המונות את רוב ההנחיות הקשורות בהפעלה בטוחה של בריכות שחייה ציבוריות, מחייבות אותה.
- מבלי לגרוע מהמפורט לעיל, נוסיף כי במסגרת המפרט האחיד לפריט 7.4א' שפורסם ביום 1.7.2021 נקבע כי גם במקרה בו נקבע כי בריכת שחייה לא טעונה רישוי (מבלי להיכנס לנסיבות) נדרשת לנקוט באמצעים הנדרשים למניעת סכנות לשלום הציבור, בריאותו וכן לעמוד בדינים הנוגעים לכבאות, הכל כפי שפורט בהרחבה במסגרת המפרט.
- על אף מסקנתנו כאמור נמשיך ונבחן האם ישנן הוראות חוק נוספות העשויות לחייב את הקיבוץ במקרה בו נצא מנקודת הנחה כי בריכת השחייה איננה עסק הטעון רישוי, אשר תקנות הבטיחות לא מחייבות אותו.
- סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), מגדיר את עוולת הרשלנות כמעשה או מחדל שאינו סביר בנסיבות העניין שגרם נזק לזולת:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות ... הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
- סעיף 36 לפקודה קובע את רכיב הצפיות כמבסס את החובה, בקבעו:
"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
- מסעיפים אלו אנו למדים כי דיני הרשלנות קובעים כי על כל אדם וכל בעל נכס מוטלת החובה לעשות כל פעולה נדרשת למניעת נזק שניתן לצפות. בע"א 4025/91 צבי נ' קרול, בעמ' 790, נאמר:
"...ביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות. השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא, אילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק... ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנוקטם בנסיבות העניין".
- בהקשר לעניינו, קיבוץ הינו הבעלים של בריכת השחייה וככזה עליו לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים בכדי לצמצם נזקים אשר עלולים להיגרם כתוצאה ממצבה הרעוע של הבריכה.
- דבריו של בית המשפט העליון בעא 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' חי כהן מחזקים את מסקנתנו כאמור בקשר לחובת הזהירות החלה על הקיבוץ. באותו מקרה נפגע נער שבא להתארח אצל קרוביו בקיבוץ, לאחר שרץ, קפץ למי הבריכה, נפגע בראשו והפך למשותק. הקיבוץ טען להגנתו, בין היתר, כי אין להטיל עליו אחריות לקרות התאונה מאחר שהבריכה איננה טעונת רישוי וככזאת לא נדרשת לעמוד בחיקוקים מסוימים כגון חוק ותקנות רישוי עסקים.
- בית המשפט דחה את הערעור נוכח חובת הזהירות שהקיבוץ נדרש לעמוד בה וקבע כך:
"עצם העובדה כי דבר חיקוק פלוני, המטיל חובה לנקוט אמצעי זהירות, אינו חל על מזיק אלמוני, אינה מחייבת את המסקנה כי אותו מזיק אלמוני פטור מנקיטת אמצעי הזהירות המנויים בחיקוק. . בית המשפט יכול לקבוע במסגרת הדיון בעוולת הרשלנות, כי היה על המזיק כאדם סביר לנקוט אותם אמצעי זהירות המנויים בחיקוק. דווקא קיומה של חובה סטטוטורית יכול ללמד על רמת הזהירות הנדרשת לצורך עוולת הרשלנות".
- כלומר, גם במקרה בו תקנות הבטיחות אינן חלות על בריכת השחייה מחובתו של הקיבוץ לנקוט בכלל אמצעי הבטיחות הנדרשים כדי לשמור על בטיחותם של המתרחצים, אחרת עשוי לחוב באחריות מכוח עוולת הרשלנות.
- פסיקה נוספת הרלוונטית לעניינו, במסגרתה יוחסה לקיבוץ אחריות מכוח היותו מחזיק ובעלים של הבריכה הינה תא (חי') 896-09-18 פלוני נ' קיבוץ כפר בלום. באותו מקרה התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו עקב קפיצה לבריכה בקיבוץ כפר בלום. במסגרת התביעה טען, בין היתר, כי האחריות רובצת על הקיבוץ נוכח היותו הבעלים של הבריכה.
- הקיבוץ דחה את טענותיו של התובע ואף העלה טיעונים לגבי האישיות המשפטית של כפר בלום כקיבוץ, במובחן מגורמים אחרים שאולי מעורבים בפעילות הבריכה. אולם, בית המשפט דחה את טענותיו וכך קבע:
"לשיטתי כפר בלום, הקיבוץ, קשור גם קשור לתאונה שהתרחשה בבריכה שלו, ואין לקבל את טענותיו לגבי היעדר מעורבות.
ראשית, כפר בלום הינו הבעלים של הבריכה, ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת לפי התקנות, "מחזיק בריכה" הינו, בין היתר, הבעלים של הבריכה – ומכאן שחלות על כפר בלום כל החובות שבתקנות לשמירה על ביטחון הרוחצים בבריכה".
ובהמשך..
" בכל מקרה, האמור מצטרף לקביעות מעלה לגבי אחריות כפר בלום בהיותו בעל הבריכה, מחזיק הבריכה על פי התקנות, והמעסיק של המציל ומנהלת הבריכה – ולכן, אין צורך להוסיף עוד לגבי נושא זה. שכן, כך או כך, קמה אחריות מצד כפר בלום לתאונה, יש לדחות את הניסיון להתנער מהאחריות בשל קיומם של "נופש פעיל" או "אכסניית הספורטאים"
- עוד רלוונטיים הדברים שנקבעו בתא (ת"א) 10824-07-18 פלוני נ' יעקב סחראי ספידי כיף מבוא ביתר בכל הנוגע לחובתו הרובצת על כתפיו של הקיבוץ לדאוג לשמירה על ביטחון הרוחצים בבריכה. במקרה דנן דובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, אשר נגרמו לו כאשר במהלך שחייה בבריכה אותה מפעיל היישוב מבואות ביתר קפץ עליו אדם אחר והוא נפגע בראשו וכך נקבע:
"אין מחלוקת בדבר חובת הזהירות המושגית שחבה הנתבעת, כמחזיקה ומפעילה של בריכת שחייה במתחם בילוי הפועל בשטחה כלפי מוזמניה, המבקרים במתחם. ככזו, על הנתבעת לנקוט באמצעי בטיחות נאותים ובכלל זה, השגחה ושמירה על ביטחון המתרחצים בבריכה. עוד נקבע, כי חובה זו באה לידי ביטוי
בין היתר בחובת מפעיל הבריכה לדאוג להצבת שלטים האוסרים קפיצה לבריכה שמטרתם להזהיר ולהסב את תשומת לב המתרחצים לסכנה וכן, לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לפקח ולוודא קיום בפועל של האמור בשלטים".
ובהמשך...
"מקום שבתי המשפט התרשמו שמפעיל הבריכה לא נקט אמצעי זהירות נאותים או מספיקים על מנת למנוע סיכונים ויצר בכך סיכון בלתי סביר לפעילות – תקום חובת זהירות קונקרטית על המפעיל כלפי המתרחץ שנפגע בגין סיכון נוסף זה".
- מן הפסיקה המפורטת לעיל עולה כי גם אם נצא מנקודת הנחה כי בריכת השחייה בקיבוץ איננה עסק הטעון רישוי, על כתפיו של הקיבוץ רובצת החובה לנקוט באמצעי בטיחות במטרה לצמצם נזקים העלולים להיגרם עקב מצבה המבני של הבריכה ובמטרה לשמור על בטיחות המתרחצים.
- ככל והקיבוץ לא ינקוט באמצעי הבטיחות הנדרשים, במקרה בו ייגרם נזק לאחד מהמתרחצים ניתן יהא להפנות כלפיו טענות שמקורן בפקודת הנזיקין. נבהיר בעניין זה כי ניתן לצמצם את הסיכון הכרוך בתשלום פיצויים במקרים של תאונות בבריכה על ידי ביצוע ביטוח מתאים אשר מכסה את אחריות הקיבוץ.
- סיכום ומסקנות
- צביונה של הבריכה בקיבוץ עונה על ההגדרה של עסק הטעון רישוי וככזאת חלים ומחייבים אותה תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-2004 (להלן: "תקנות הבטיחות") המונות את רוב ההנחיות הקשורות בהפעלה בטוחה של בריכות שחייה ציבוריות.
- גם אם נצא מנקודת הנחה כי אין המדובר בעסק הטעון רישוי, אשר תקנות הבטיחות אינן מחייבות אותו, חובה על הקיבוץ, כבעלים של הבריכה, לנקוט באמצעי הבטיחות הנדרשים מכוח פקודת הנזיקין.
- נוכח העובדה כי בהתאם למידע שנמסר לנו מצבה של הבריכה כיום רעוע, אנו סבורים כי בטרם פתיחת הבריכה למתרחצים על הקיבוץ לבצע שיפוץ כולל אשר יבטיח את בטיחותם של המתרחצים ועמידה בכל דרישות הרגולציה החלה על הפעלת בריכה.
- כמו כן, אנו ממליצים לקיבוץ לפעול להסדרת נושא הרישוי של הבריכה, וביצוע ביטוח שיכסה את חבות הקיבוץ במקרה של אירוע נזיקי.
- אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה שתידרש.
בכבוד רב,
מדלן שינחה, עו"ד
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
