ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

חוות דעת – זכאות חבר קיבוץ לגמלה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין זכאות לגמלה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") של חבר קיבוץ (להלן: "החבר") ובאופן שבו על הקיבוץ לפעול בעניינו. להלן חוות דעתנו:

א. רקע עובדתי

  1. המדובר בחבר קיבוץ בגיל למעלה מ- 60, אשר פנה למל"ל בבקשה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה.
  2. החבר טרם הגיע לגיל הפרישה מעבודה, ועל פי המידע שהתקבל, אינו מקבל קצבת ביטוח לאומי.
  3. בקשתו של החבר לגמלה להבטחת הכנסה נדחתה על-ידי המל"ל, מהנימוק כי על-פי סעיף 3(3) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), בהיותו של החבר חבר קיבוץ אשר הוגדר כקיבוץ מתחדש האחראי לכלכלת חבריו, החבר אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל.

ב. זכאות לגמלה להבטחת הכנסה מהמל"ל – המסגרת הנורמטיבית

  1. סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה "פרק ב': זכאות" מתאר את התנאים אשר בהתקיים אחד מהם, זכאי המבקש לקבלת גמלה להבטחת הכנסה.
  2. חרף האמור, סעיף 3(3) לחוק הבטחת הכנסה עוסק בסייגים לקבלת הבטחת הכנסה, וקובע כי חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו אינו זכאי לקבלת הבטחת הכנסה מהמל"ל.
  3. הקיבוץ במקרה דנן הוסב לקיבוץ מתחדש, ובהתאם לכך, חלות עליו תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "תקנות ערבות הדדית").
  4. תקנה 2 לתקנות ערבות הדדית עוסקת בהספקת צורכי חברי הקיבוץ בגיל העבודה, וקובעת, בין היתר, כי:

"(א)  הקיבוץ ישלים את הספקת צורכי חבריו שבגיל העבודה באופן הוגן, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב ליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות לצרכים אלה ובכל מקרה באופן שערכם הכולל לא יפחת משכר המינימום, בכפוף לאמור בתקנות אלה." (..)

"(ג) לצורך השלמת הסכומים כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או של בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, וכיוצא באלה."

"(ד)  השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה:

(1)  החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור;

(2)  החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;

(3)  החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו;

(4)  החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;

(5)  החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א);

(6)  החבר העביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו זולת אם החליט הקיבוץ שהחבר אינו נדרש להעביר את שכר עבודתו או חלק ממנו לקיבוץ."

  1. על פי לשון התקנה, ככלל, על הקיבוץ לדאוג להשלים את צרכי חבריו באופן שלא יפחת משכר המינימום.
  2. ואולם, לצורך כך רשאי הקיבוץ להביא בחשבון את נכסיו והכנסותיו של החבר או של בן זוגו, וזאת בהתקיימותם של התנאים המפורטים בתקנה 2(ד)(1)-(6), ובין השאר, על הקיבוץ לדאוג להשלים צרכי חבריו רק בתנאי שהחבר מיצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.

ג. מן הכלל אל הפרט

  1. מחד גיסא, בענייננו, ניתן לומר כי החבר מיצה את זכותו לקבלת הכנסה מהמל"ל כאשר בקשתו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה נדחתה, ולכן, על הקיבוץ לדאוג להשלים את צרכיו בהתאם לתקנה 2 לתקנות ערבות הדדית.
  2. מאידך גיסא, ניתן לומר כי כוונת תקנה 2(ד)(4) כעולה מלשונה: "החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, (...), ביטוח לאומי וכיוצא באלה" היא ליצור, באופן ישיר, חובה מהותית על חבר הקיבוץ לעשות כל שביכולתו על מנת לספק צרכיו הכלכליים ממקורות חיצוניים ואף באופן עקיף, להטיל חובה על המל"ל עצמו, ולהסתייע בקופת הקיבוץ רק כאפשרות אחרונה.
  3. בהתאם לאמור, הקיבוץ אימץ את תקנה 2 לתקנות ערבות הדדית בתקנונו ולמעשה התחייב לממן מכיסו, קרי, ממקורות קהילה, דמי אבטלה לחברים שלא מצאו עבודה חלופית בגובה רשת ביטחון..
  4. מכאן עולה כי, לכאורה, על הקיבוץ מוטלת החובה לדאוג להבטחת הכנסה נאותה לחבריו, בהתאם ליכולתו הכלכלית ובאופן שלא יפחת משכר המינימום כהגדרתו בחוק לביטוח לאומי.
  5. כך בעב"ל (ארצי) 189-09 שריג זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, ניתן ביום 24.6.10) (להלן: "פרשת שריג"), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לשם בחינת זכאות חבר קיבוץ לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, יש לבחון שלושה דברים. ראשית, האם על פי תקנון הקיבוץ, התחייב האחרון לדאוג לכלכלת חבריו. שנית, האם תקנון הקיבוץ לא שונה בעניין, ושלישית, האם הקיבוץ לא חדל פרעון:

"(...) סעיף 3(3) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי "חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו" לא יהיה זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. המערערת שלפנינו הינה חברת קיבוץ, מסגרת אשר נועדה לספק את צרכי החברים בה. כלל פסוק הוא כי לשם בחינת זכאותו של חבר קיבוץ לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה יש לבחון שלושה אלו - האם על פי התקנון מחויבת האגודה לכלכלת חבריה; האם לא שונה התקנון כדין; והאם האגודה חדלת פרעון (עב"ל 1130/04 רחל דיאמנט - המל"ל, ניתן ביום 8.6.06). מאחר שלפי תקנון הקיבוץ בו חברה המערערת, הקיבוץ מחויב באספקת צרכי חבריו (סעיף 66(א) לתקנון) נדרשנו לבחינת השאלה האם שונה התקנון כדין, בתקופה הרלוונטית לערעור שבפנינו, באופן בו האגודה כבר אינה מחויבת לדאוג לחבריה. משהוברר מעדות הגב' בקר מנהלת משאבי אנוש בקיבוץ בפני בית הדין האזורי, כי לא נערך כל שינוי בתקנון כדין הרי שיש לדחות את הערעור ולקבוע כי המערערת אינה זכאית לתשלום גמלת הבטחת הכנסה."

  1. מכאן נהיר, כי בענייננו בשל העובדה שהקיבוץ התחייב בתקנונו לדאוג לכלכלת חבריו, כפי שפורט לעיל, וכן, תקנון הקיבוץ לא שונה בעניין זה, והקיבוץ אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון, על הקיבוץ מוטלת החובה לדאוג לכלכלת החבר.
  2. עוד הוסיף בית הדין הארצי לעבודה בפרשת שריג, כי מבחן נוסף אשר יש בו להעיד על העדר זכאות חבר קיבוץ לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, הוא בחינת תמיכה כלכלית בפועל על-ידי "רשת ביטחון" מהקיבוץ, בקובעו:

"בשולי הדברים נוסיף, כי כפי שהוכח בפני בית הדין האזורי, בפועל הקיבוץ המשיך לתת למערערת "רשת ביטחון" אף בתקופה המאוחרת לתקופה הרלוונטית לערעור זה. משאלו הם פני הדברים, נוכח כלל האמור, לא מצאנו מנוס בלתי אם לדחות את הערעור שלפנינו."

  1. בענייננו, יש לבחון האם החבר הגיש לגורמים המוסמכים בקיבוץ בקשה ל"רשת ביטחון", והאם הוא נתמך ב"רשת ביטחון" בפועל. במידה והתשובות לשאלות חיוביות, הדבר מהווה חיזוק להחלטת המל"ל לשלול זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה.
  2. נוכח האמור, ובכפוף לכך שהחבר אינו חבר בעצמאות כלכלית (כאמור בתקנה 10 לתקנות ערבות הדדית), החבר אינו זכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל, ועל הקיבוץ לדאוג לכלכלתו.
  3. עוד לעניין זה, יפים דברי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 1211/02 המוסד לביטוח לאומי נ' אריק עתיה (פורסם בנבו, ניתן ביום 17.3.03) (להלן: "פרשת עתיה"), אשר קבע כי בבואנו לבחון זכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה יש לבחון קיומה של זיקה מהותית בין החבר לבין הקיבוץ, שכן, במידה וזיקה זו נותקה או שאינה עוד מתקיימת, החבר יכול שיהיה זכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל וחידד כי:

"אשר על כן, משבאים אנו לבחון את תחולתו של הסייג לתשלום גימלת הכנסה על מבוטח הנמנה על אחד הגופים שבסעיף 3 לחוק, שומה עלינו לקבוע בראש וראשונה מהי הזיקה שבין אותו גוף לבין המבוטח ומה מידתה, ולצורך זה יקבע אף מרכז חייו של המבוטח.

אם הוכח כי בפועל נותקה הזיקה בין המבוטח לבין הגוף במסגרתו הוא מתקיים ופועל, וכתוצאה מכך אף אין הכנסתו של המבוטח מכוסה עוד, כולה או חלקה, על ידי הגוף האמור - יהא זה המוסד בו הוא חי, צה"ל, הקיבוץ, או המוסד בו הוא לומד – ממילא אין מתקיים עוד הבסיס למניעת "גימלת הכנסה" מן המבוטח. זאת, מן הטעם שנשמט הבסיס למטרת החוק ותכליתו, כאמור. שכן, בפועל אין מתקיים עוד "כפל התשלום" למבוטח, והרי הוא עומד ברשות עצמו, כמוהו ככל המבוטחים האחרים הזכאים מכוח החוק ולפיו לתשלום גימלת הבטחת הכנסה."

"בבסיס הוראתו של סעיף 3 לחוק נמצאת ההנחה, לפיה הכנסתו של המבוטח היא על הגוף האחראי לכלכלתו. ככל שמתרופפת או ניתקת הזיקה בין המבוטח לבין אותו גוף, כן מתרופפת אותה הנחה. לאמור: ככל שמרכז חייו של המבוטח מוציא אותו מגדרו של הגוף וככל שבאותה עת גם מתרופף ונעלם הקשר הכלכלי בין החבר לבין התאגיד, כך נופלים גדרי הסייג בדבר הבטחת ההכנסה על ידי הגוף ודינו כדין אחד המבוטחים המבקשים הבטחת הכנסה. על כן, כדי לקבוע את גדרי תחולתו של סעיף 3 לחוק והקמת הסייג בפני קבלת גימלת הבטחת הכנסה, צריכים להתקיים שני מבחני משנה הדורשים הוכחה, כשהמבחן האחד הוא פועל יוצא של משנהו. ראשית יש לקבוע מהו מרכז חייו של המבוטח, לפי המבחנים שהותוו בפסיקה, כמבואר לעיל ובהתאם למירב הזיקות. אם הוכח כי מרכז חייו של המבוטח אינו מתקיים עוד במסגרת הגוף המנוי בסעיף 3 לחוק - כמו בענייננו, כשהמשיב נמצא בחופשה בת שנתיים מן הקבוץ - או אז עוברים למבחן המשנה השני, בו יש להוכיח מהי מידת הקשר הכלכלי בין המבוטח לבין הגוף. יכול והקשר הכלכלי בין השניים ניתק לחלוטין - כמו בענייננו, לאמור החבר אינו מקבל תמיכה כלכלית כלשהי מן הגוף. במקרה כזה לא מתקיימת עוד ההנחה האמורה, בדבר האחריות לכלכלתו, ועמה מתבטל הסייג מפני הגשת תביעה לגימלת הבטחת הכנסה. יכול ויוכח כי למרות העתקת מרכז החיים מתקיימת תמיכה או זיקה כלכלית, בין מלאה ובין חלקית, בין המבוטח לגוף במסגרתו חי ופעל קודם לכן. במקרה כזה, תילקח בחשבון לצורך הזכאות לגימלת הכנסה מידת התמיכה הכלכלית שנותן התאגיד לחבר. כאן הסייג לקבלת הגימלה מתגמש, לפי מידת הבטחת ההכנסה שנותן התאגיד."

  1. מהאמור עולה כי, בענייננו יש לבחון את זיקת החבר לקיבוץ, מקור הכנסתו, מה היה מרכז חייו בטרם הגשת הבקשה ונכון למועד זה וכו'. במידה ויהיה בידיו להוכיח כי בפועל נותקה זיקתו לקיבוץ, אזי יוכל לטעון לזכאותו למימוש זכותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל.
  2. עוד הדגיש בית הדין הארצי לעבודה בפרשת עתיה, את הפרשנות הראויה להוראות סעיף 3(3) לחוק הבטחת הכנסה והיא להבטיח קיום מינימאלי בכבוד ותמיכה כלכלית ופסק:

"כללם של דברים בפרק זה: הפרשנות שמציע המוסד להוראתו של סעיף 3(3) לחוק היא פרשנות מילולית פורמלית, החוטאת מעיקרה לתכלית החוק וכוונתו. הפרשנות הנכונה היא זו המפיחה "רוח חיים" ותוכן בהוראתו של סעיף 3(3) לחוק, לפיה אין המדובר באחריותו הערטילאית של התאגיד לכלכלת חבריו, כי אם באחריות הנובעת ממצב עניינים המשקף הלכה למעשה את הקשר הממשי בין החבר לתאגיד - ובענייננו הקיבוץ. בנדון זה, ולאור כלל האמור לעיל, מקובלת עלינו במלואה הנמקתו של בית הדין האזורי בפסק הדין, אשר התבססה על הפרשנות התכליתית, כאמור, תוך שהמשיך וקבע כי: "הפרשנות בה נוקט הנתבע נוגדת את מטרת החוק להבטיח אמצעי מחיה מינימליים לאדם שנותר ללא פרנסה וללא אמצעי קיום".

  1. הנה כי כן, מצאנו למדים שככלל וכשם שמתקיים בענייננו, חבר הקיבוץ אינו זכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל, בתנאי שמתקיימים שלושה תנאים, כאמור, קביעת הקיבוץ בתקנונו כי יהיה אחראי לכלכלת חבריו, אי שינוי תקנון הקיבוץ בעניין זה, ואי הימצאותו של הקיבוץ בהליכים של חדלות פירעון.
  2. ודוק, בענייננו, יש לבחון האם חבר הקיבוץ קיבל סיוע בפועל מהקיבוץ, היינו "רשת ביטחון", וכן, את זיקת חבר הקיבוץ במהלך שנות עבודתו לקיבוץ, כדי לעמוד אם לא נותק הקשר בינו לבין הקיבוץ, שאז דווקא, קיימת אפשרות לבחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל.

ד. מסקנות והמלצות

  1. כאמור לעיל, אנו סבורים כי בנסיבות העניין, בשל העובדה כי הקיבוץ הוסב לקיבוץ מתחדש וקבע בתקנונו הוראות לעניין הערבות ההדדית, ותקנונו לא שונה, והקיבוץ אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון, על הקיבוץ מוטלת החובה לדאוג לכלכלת החבר, והמל"ל פטור לעניין זה.
  2. נוכח פסיקות בית המשפט בנושא, חובה זו מוטלת על הקיבוץ בכפוף לאי ניתוק זיקת החבר לקיבוץ והיות מרכז חייו בקיבוץ.
  3. לשאלות ו/או הבהרות נוספות נשמח לעמוד לרשותכם.

 

איתן מימוני ושות'

משרד עורכי דין

 

 

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: