בקשה לאישור תביעה ייצוגית של עמותת היבה בנושא פרסום הנגשה באתר הרשות המקומית, נדחתה על הסף.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים  

ת"צ 15335-10-23 למען האדם הנזקק נ' ראש פינה

תמצית:

עמותת "היבה – למען האדם הנזקק" (להלן: "היבה") הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מועצה מקומית ראש פינה (להלן: "ראש פינה"), בטענה, שראש פינה נמנעה מפרסום חוברת הנגשה באתר האינטרנט שלה בניגוד לתקנות "שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". בתגובה, ראש פינה הגישה בקשה לסילוק על הסף על בקשתה של היבה.

רקע:

היבה, עמותה הפועלת בעיר טמרה, טוענת כי היא פועלת למען קידום מעמדם של ילדים נזקקים ובעלי מוגבלויות ומציעה להם סיוע והדרכה. היבה הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית ודרשה בבקשתה למתן צו שיחייב את ראש פינה לפרסם חוברת מידע בדבר הנגשה לתלמידים והוריהם ובנוסף לכך לפצות את חברי הקבוצה אשר לכאורה נפגעו מאי פרסום החוברת בסכום כולל של 750,000 ₪. היבה לא הציגה כמות מדויקת של האנשים בקבוצה אך העריכה את גודל הקבוצה כמכילה 100 חברים (פיצוי של 7,500 ₪ לכל חבר). ראש פינה, מצדה, הגישה בקשה לסילוק על הסף של הבקשה.

טענות הצדדים:

היבה טוענת שכיוון וראש פינה הינה רשות מקומית, היא אחראית על פרסום חוברת מידע בדבר הנגשה פרטנית לתלמיד ולהורה בהתאם לתקנה 3(ג) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וכי הפרה את חובה זו בכך שלא פרסמה את חוברת ההנגשה המדוברת באתר האינטרנט שלה. היבה מוסיפה וטוענת כי היא קיבלה פניות מתושבי ראש פינה בנושא אי פרסום החוברת ולאחר מכן בדקה והחוברת לא נמצאה באתר. טענה היבה כי היא רשאית להגיש את התובענה שכן תושבי ראש פינה אשר להם אינטרס אישי חששו לפנות לבית המשפט וכי היא מייצגת את האינטרסים שלהם בשמם.

מנגד, ראש פינה טענה כי היבה הגישה מאות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, חלקן בקשות זהות ומשוכפלות נגד מספר עיריות ושבכך היבה מנצלת לרעה את מוסד התובענות הייצוגיות. בנוסף לכך טענה ראש פינה כי היבה לא נכללת בגורמים הרשאים להגיש את התובענה כיוון שהם אינם בעלי עילת תביעה אישית וכי היבה לא הציגה נתונים התומכים בכך שלבעלי האינטרסים האישיים היה קושי ממשי להגיש את הבקשה – התנאי לכך שארגון יוכל להגיש אותה. בנוסף לכך טענה ראש פינה כי היבה אינה עומדת בהגדרת החוק ל"ארגון" כיוון שלא דיווחה על נכסיה והוצאותיה.   

דיון והכרעה:

בעת בחינת הבקשה בבית המשפט, היבה לא הצליחה להוכיח שהיא גורם רשאי וראוי להגשת התובענה. במקרים בהם בוחנים אישור תובענה ייצוגית מניחים כי העובדות הנטענות הינן נכונות וגם תוך בחינה כזו לא ניתן היה לקבוע כי היבה מוסמכת להגיש את התביעה הייצוגית הנ"ל ושהיא זכאית לסעד. בדרך כלל בקשה לתובענה ייצוגית נדחית בשלב הדיון עצמו אך במקרים בהם הבקשה מוגשת על ידי גורם המנוע מהגשה, ניתן לסלק את הבקשה עוד בשלב הדיון המקדמי. נמצא כי היבה סתרה את עצמה בטענותיה העובדתיות, היא טענה כי היא גילתה על כך שראש פינה לא פרסמה את חוברת ההנגשה על ידיי פניות של תושבי הרשות אך מטענותיה שהגישה לבית המשפט ניתן ללמוד כי גילתה על כך עקב סקרים ובדיקות שערכה ובכך פעלה בחוסר תום לב. ראש פינה ביקשה כי בית המשפט יפנה לפסקי דין קיימים העוסקים בבקשות האישור לתובענות ייצוגיות אשר היבה הגישה נגד רשויות מקומיות נוספות. במקרה בו הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד בנימינה – גבעת עדה, נקבע כי ניתן לסלק את הבקשה על הסף, המקרה היה כמעט זהה למקרה הנ"ל. היבה לא הציגה ראיות מספקות כי כספה מושקע בקידום המטרות החברתיות אשר לשמה התאגדה ואף לא היה לה חשבון בנק פעיל לשם פעולות אלו, לכן, בית המשפט בפרשת גבעת עדה שנזכרה לעיל אף קבע כי היבה הינה התאגדות פיקטיבית.

סיכום:

נדחתה על הסף הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום נתינת פסק הדין.

ניתנה היום, ו' ניסן תשפ"ד, 14 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.