האם ציוד נלווה למערכות סולאריות צריך להיחשב כחלק מהמערכת הסולארית לעניין חישוב הארנונה?

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

עמ"נ 8625-04-23 מועצה אזורית בני שמעון נ' אנלייט כרמים שותפות מוגבלת ואח'

תמצית:

ערעור מנהלי של מנהלת הארנונה במועצה אזורית בני שמעון (להלן: "בני שמעון") על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה כללית (להלן: "הועדה") אשר קבעה כי שנאים, ממירים וחדרי חשמל באתרים לייצור אנרגיה סולארית, יחשבו כחלק מהמערכת הסולארית בכללותה לעניין חיוב הארנונה. האתרים הסולאריים הנ"ל מופעלים על ידיי חברת אנלייט כרמים-שותפות מוגבלת.

רקע:

אנלייט כרמים, מפעילה בתחום שטחה המוניציפלי של בני שמעון, שני אתרים המייצרים אנרגיה סולארית אשר משמשים לייצור חשמל, האתרים מורכבים משטחי פנאלים, שנאים, ממרים וחדרי חשמל. במסגרת תיקון שנעשה ב2015 לתקנות משק המדינה נקבע כיצד יתבצע חיוב ארנונה בגין לאתרים לייצור אנרגיה סולארית ובהתאם לכך החלו בני שמעון ב2020 לחייב את אנלייט כרמים בארנונה. בני שמעון חייבו את אנלייט כרמים בתעריפים הנקובים בחוק עבור הפאנלים הסולאריים וחייבו אותם בתעריף אחר עבור הממרים, השנאים וחדרי החשמל, אשר היה גבוה פי 100 מהתעריפים האחרים. אנלייט כרמים הגישו השגה על החלטה זו אשר נדחתה על ידי מועצת הארנונה של בני שמעון, הגישו החברה ערעור לוועדה. ביום 31.1.2023 החליטה הועדה לקבל את הערעור ולחייב את אנלייט כרמים בתשלום הארנונה עבור השנאים, הממרים וחדרי החשמל בתעריף הנקוב בחוק לשאר חלקי המערכת הסולארית, בני שמעון ערערו על החלטה זו. 

טענות הצדדים:

בני שמעון טוענים כי החלטת הועדה אינה סבירה ולוקה בטעויות משפטיות, כי המחוקק התכוון להפריד רק את התשתית הסולארית, משאר חלקי העסק אשר יחויבו בתעריף הרגיל לעסקים. לטענתה של בני שמעון מדובר במתקן רב תכליתי וכי היא מחייבת את אנלייט כרמים לפי התעריף המתאים לפיכך באזורים שאינם מוגדרים במפורש כחלק מהמערכת הסולארית וכיוון שלמתקן יש שימושים שונים יש לחייב כל חלק מהנכס בהתאם לסיווגו. בני שמעון מוסיפה וטוענת כי מהותו של הנכס לצורך חיוב הארנונה הוא כעסק המספק שירות מסחרי, ייצור ומכירה של חשמל.

אנלייט כרמים טוענת כי החלטתה של הועדה הייתה כדין וכי אין מקום לבית המשפט להתערב בה. הוסיפה וטענה כי חיוביה של בני שמעון הם אלו שאינם תואמים את מטרתו של המחוקק, אשר מטרתו הייתה להוזיל את עלויות הארנונה למערכות סולאריות. טענה נוספת של אנלייט כרמים הינה שהפנלים הם החלק העיקרי בפעולתם וכי שאר החלקים הינם נלווים והכרחיים לצורך הפעלת התשתית הסולארית.

דיון והכרעה:

נקבע בבית המשפט כי בני שמעון, וכל רשות מקומית, בעת הטלת ארנונה שנתית, כפופה לחוק ההסדרים ולתקנות. לרשות קיים שיקול דעת בעניין אך היא מוגבלת בסייגים הקבועים בחוק. כיוון שההגדרה של "משרד, שירותים ומסחר" בתקנה הינה עמומה ומכילה מספר ספור של דוגמאות, יש לבחון איזו הגדרה מקיימת בצורה הטובה ביותר את רצונו של המחוקק. נקבע כי לא מדובר בפעילות אופיינית של מסחר, הפעילות המסחרית לא מתבצעת באזורים אשר בגינן נגבית הארנונה, לא בשנאים, בממרים ובחדרי החשמל. לעומת זאת, מתקנים אלו יכולים בקלות להיכנס להגדרה של מערכת סולארית, אשר מורכבת מחלקים שונים שלכל אחד מאלו תפקיד ייחודי ומשמעותי בתהליך הפקת החשמל, כפי שהוצג בתצהיר של מהנדס התפעול של האתרים. בנוגע לתכלית הספציפית של החקיקה, נראה כי המחוקק רצה לתמרץ הפקה של אנרגיה ירוקה והגנה על הסביבה וכיוון שלא ניתן לעשות זאת ללא החלקים הנלווים לפאנלים הסולאריים ולא נמצאה עדות לכך שהמחוקק התכוון להחריג את החלקים הנלווים כך שאינם יהיו חלק מהמערכת הסולארית. בית המשפט קבע כי לא נמצא פגם בהחלטתה של הוועדה ולא מצא לנכון להתערב בה.

סיכום:

הערעור נדחה, בני שמעון תשא בהוצאות של אנלייט כרמים בסך 20,000 ₪. 

ניתן היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ד, 08 באפריל 2024, בהעדר הצדדים.