חשבונית ללא סחורה: נהג חלוקת סיגריות שהונה את קיבוץ רעים ב-1.75 מיליון ₪ נידון ל-4 שנות מאסר בפועל

בית משפט השלום בבאר שבע, לפני כבוד השופט רון סולקין

ת"פ (ב"ש) 40476-05-18 מדינת ישראל פמ"ד נ' בן דוד כהן

תמצית:

בית משפט השלום בבאר שבע דן בגזר דינו של נהג חלוקת סיגריות שהודה בביצוע עבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה ועבירות מס. במשך חמש שנים הנאשם ומנהל כל-בו בקיבוץ רעים גרמו לקיבוץ לשלם 1.75 מיליון ₪ עבור סחורה שכלל לא סופקה, כאשר הנאשם מכר את הסחורה הגנובה בשוק החופשי והשניים התחלקו ברווחים.

רקע:

בין השנים 2015-2010, אברהם בן דוד כהן (להלן: "הנאשם") עבד כנהג חלוקה בחברת "מרכז סיגריות הדרום" וסיפק סיגריות ומוצרי טבק לכל-בו בקיבוץ רעים. הנאשם ואסף שמואל, מנהל הכל-בו, הציגו מצג שווא להנהלת החשבונות של קיבוץ רעים, לפיו כל הסחורה הרשומה בחשבוניות סופקה לכל-בו, כאשר בפועל נטלו סחורה בשווי 1.75 מיליון ₪ ולא העבירוה לכל-בו של הקיבוץ. הנאשם מכר את הסחורה הגנובה בשוק החופשי, והתחלק בתמורה עם אסף. על כן, נותן הנאשם את הדין בגין העבירות הבאות:

• גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
• קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (היקף המרמה, התחכום, החבירה בצוותא והפרת האמון), בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
• שימוש במרמה, ערמה או תחבולה, בניגוד לסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

טענות הצדדים:

המדינה טענה לפגיעה משמעותית בערכים המוגנים של מערכת האמון המיוחד ביחסים שבין עובד למעסיקו, בשל התכנון המקדים, התחכום, החבירה לאחר והנזק הכלכלי המשמעותי (1.75 מיליון ₪). כמו כן, הדגישה כי הנאשם בחר להמשיך במעשיו לאורך זמן בשל הנאתו מהכספים שנטל ומילא תפקיד משמעותי בביצוע העבירות. הודאתו ניתנה רק בסוף ההליך, בשלב סיכומי הצדדים, והוא לא פעל להשבת הגזלה או להסרת המחדל הנובע מעבירות המס. המדינה ציינה כי הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, התייצב רק לאחר שש פעמים, והשתלב בטיפול סמוך למועד פרשת העונש. יתרה מזאת, טענה המדינה כי לא התקיים שיהוי בחקירה, שכן הליך החקירה והעמדת הנאשם לדין עמדו בלוח הזמנים שהותווה בחוק ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לאור חומרת העבירות, עתרה המדינה להשית על הנאשם מאסר בפועל של 5.5 שנים, קנס של 50,000 ₪ ופיצוי מלא בסך 1,750,000 ₪ לקיבוץ רעים.

מנגד, ההגנה הדגישה את חלוף הזמן המשמעותי (14 שנים) מאז ביצוע העבירות, וטענה ל"אשם תורם" של הנהלת קיבוץ רעים שערכה חקירות פנימיות ללא עדכון המשטרה. כמו כן, ההגנה הצביעה על מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם הסובל מדיכאון, חרדות ובעיות רפואיות המצריכות מטפלת, היותו מצוי בהליך חדלות פירעון, וכן על נסיבות חייו הקשות – התייתם מאמו בגיל 3, סבל מהזנחה ואלימות, והוצא מביתו לאומנה. ההגנה ציינה את הודאתו והקושי שחווה בהפיכתו מאדם חיובי ומודל לילדיו לעבריין. כמו כן, הודגשה השתתפות הנאשם בהליך הטיפולי שהתעכב בשל מצבו הרפואי ואירועי מלחמת "חרבות ברזל", וכי ניכר שיפור בתובנותיו. לצד זאת, טענה ההגנה כי בניגוד לשותפו אסף, הנאשם לא הפר אמון מעסיק ישיר. על כן, עתרה ההגנה לחרוג ממתחם העונש מטעמי שיקום וביקשה מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן למבוגרים לעבודות שירות.

דיון והכרעה:

בית המשפט קבע כי מעשי הנאשם מהווים עבירות חמורות במיוחד, בהיותן מתוכננות מראש וכרוכות בחבירה לאחר על פני תקופה ארוכה של כ-5 שנים, עם נזק משמעותי של 1.75 מיליון ₪ לקיבוץ רעים ולרשויות המס. כמו כן, בית המשפט הדגיש שעבירות כלכליות כאלה פוגעות בקניינו של הקיבוץ, ברשויות המס ואף בקופה הציבורית.

במסגרת הדיון, סקר בית המשפט פסיקה רלוונטית בעבירות בהן הורשע הנאשם, והשווה בין תיקו של הנאשם לתיקו של שותפו (ת"פ 40813-05-18). נקבע כי הנאשם הורשע בריבוי עבירות בהשוואה לשותפו, ולכן יש לקבוע מתחם ענישה גבוה יותר. לאחר שקלול חומרת המעשים והיקף המרמה מצא לנכון בית המשפט להעמיד מתחם ענישה של 6-4 שנות מאסר בפועל.

בגזירת העונש הספציפי, ציין בית המשפט לחומרה את המעשים הסדרתיים בסכום משמעותי, העובדה שהנאשם נמנע מלהסיר את המחדל מול רשויות המס או לפצות את הקיבוץ (בניגוד לשותפו), וכן את העובדה שניהל הליך הוכחות עד תום והודה רק במועד הסיכומים. יתרה מזאת, גם בפני שירות המבחן גילה הנאשם שיתוף פעולה מוגבל ונטל אחריות חלקית בלבד. על כן, בית המשפט התרשם מהנאשם כאדם בעל מאפיינים מניפולטיביים שהאמת אינה נר לרגליו.

לזכות הנאשם נשקלו הודאתו (אם כי המאוחרת), היעדר עבר פלילי, גילו, מצבו הרפואי וחלוף הזמן (אף שהתמשכות ההליך נבעה בעיקר מבקשות דחייה של ההגנה). בית המשפט ציין כי שורת הדין הייתה מחייבת גזירת עונש בינוני במתחם, אך לפנים משורת הדין הוחלט לגזור עונש בצד הנמוך של המתחם, בצירוף מאסרים מרתיעים על תנאי וחיובים כספיים בדמות קנס (בשל המניע הכלכלי של העבירות) ופיצוי מלא לקיבוץ רעים (כסעד בעל אופי אזרחי).

סיכום:

בית המשפט גזר על הנאשם עונשים כדלקמן:

• 4 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.
• 2 מאסרים על תנאי של 12 חודשים ו-6 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
• קנס בסך 50,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו.
• פיצוי לקיבוץ רעים בסך 1,750,000 ₪.
• על הנאשם לשלם הפיצוי והקנס בתוך 180 יום ממתן גזר הדין.

ניתן היום, י' תמוז תשפ"ד, 16 יולי 2024, במעמד הצדדים.