מעמדו של בית המגורים בקיבוץ במסגרת הליך חדלות פירעון של חברת הקיבוץ

בית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופטת דר להב

חדל"פ 64033-11-21 בן שטח נ׳ ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח׳; חדל"פ 10409-02-20 בן שטח נ׳ ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח׳

תמצית:

בית משפט השלום בראשון לציון דן בבקשה לאישור מתווה מוסכם במסגרת הליכי חדלות פירעון של בני זוג, שעניינו פדיון זכויותיהם בבית מגורים בקיבוץ נחשונים ותשלום סכום נוסף לקופת הנשייה. השאלה המרכזית הייתה האם יש לאשר פדיון בסך 500,000 ש"ח עבור הבית בקיבוץ נחשונים, אף שחוות דעת שמאית העריכה את הנכס בכ-2.7 מיליון ש"ח ונושה טען כי קיימים רוכשים פוטנציאליים העומדים על סכום גבוה יותר. בית המשפט אישר את המתווה, בעיקר משום שליחידים אין זכות קניינית רשומה במקרקעין, אלא זכות מגורים וזכות שיוך עתידית, מותנית ורחוקה ממימוש.

רקע:

היחידים הם בני זוג שנקלעו לחדלות פירעון בעקבות קריסת עסקו של היחיד בתחום המכשור הרפואי, כאשר בני הזוג ערבים לחלק מחובות החברה. בעניין היחידה אושרו שתי תביעות חוב בסך כולל של 912,130 ש"ח, ובעניינו של היחיד הוגשו 12 תביעות חוב בסך כולל של 2,053,017 ש"ח, כאשר חלק משמעותי מן החוב חופף לשניהם.

היחידה היא חברת קיבוץ נחשונים, ומכוח חברותה קיבלו בני הזוג שטח בקיבוץ שעליו בנו את בית מגוריהם. עם זאת, המגרש לא נרשם על שמם והוא מצוי בבעלות הקיבוץ. במהלך ההליך התעוררה מחלוקת ממושכת בשאלה האם ניתן לממש את הזכות העתידית לשיוך המגרש, אולם התברר כי הליך השיוך אינו צפוי להסתיים בעתיד הקרוב ותלוי בגורמים רבים.

המתווה המוסכם שהוצע כלל תשלום של 500,000 ש"ח כפדיון בית המגורים, וכן 144,000 ש"ח נוספים, המשקפים תכנית פירעון של 4,000 ש"ח למשך 36 חודשים. הסכום הכולל נועד להיות משולם בתוך 30 ימים מאישור בית המשפט, נוסף על הסדרת החוב השוטף למועצה האזורית.

טענות הצדדים:

היחידים והנאמנים ביקשו לאשר את המתווה המוסכם. לטענתם, סכום הפדיון משקף את מצבה האמיתי של הזכות בנכס: אין מדובר בנכס מקרקעין רשום וסחיר שניתן למכור לכל רוכש, אלא בזכות מגורים בקיבוץ ובאפשרות שיוך עתידית, המותנית בתנאים רבים ואינה ודאית.

מנגד, קיבוץ נחשונים הסתייג מן המתווה וטען כי הסדרת החובות הרובצים על הנכס היא תנאי לשיוך העתידי. אישור המתווה ללא הסדרת החוב כלפיו עלול להביא להתעשרות שלא כדין של היחידה, לכן יש להכיר בחובות כלפי הקיבוץ והמועצה האזורית דרום השרון כהוצאות הליך, או לחלופין להחריג את החוב מההפטר. הקיבוץ אף טען למעמד של נושה מובטח מכוח שעבוד סטטוטורי ולזכות קיזוז לפי סעיף 24 לפקודת האגודות השיתופיות.

אחד הנושים גם הוא התנגד להסדר. לטענתו, הנכס הוערך בשווי של כ-2.7 מיליון ש"ח, וקיימים רוכשים פוטנציאליים המוכנים לשלם כ-1.2 מיליון ש"ח, ולכן אין הצדקה לאשר פדיון בסך 500,000 ש"ח בלבד.

דיון והכרעה:

בית המשפט אישר את המתווה המוסכם, תוך בחינה של שלוש סוגיות עיקריות:

ראשית, נקבע כי סכום הפדיון ראוי בנסיבות העניין. אף שחוות הדעת השמאית העריכה את הנכס בכ-2.7 מיליון ש"ח, בית המשפט הדגיש כי ליחידים אין כיום זכות קניינית במקרקעין. היחידה זכאית להתגורר בקיבוץ מכוח חברותה, אך המגרש שייך לקיבוץ, והליך השיוך העתידי לוט בערפל.

שנית, בית המשפט קבע כי גם אילו היה מתבצע ניסיון מכירה, היה צורך להפחית מן התמורה חובות כבדים הרובצים על הנכס וכן דמי דיור חלופי. עוד הובהר כי נכס בקיבוץ אינו ניתן למכירה חופשית, אלא כפוף לקבלת הרוכש לחברות בקיבוץ. לכן, שווי שמאי של נכס מקרקעין רגיל אינו משקף בהכרח את שווי הזכות שניתן לממש במסגרת ההליך.

שלישית, הקיבוץ לא הגיש תביעת חוב במועד, ותביעת חוב מאוחרת, ככל שתידון, יכולה להתייחס רק לחובות עבר. חובות שנוצרו לאחר צו פתיחת ההליכים אינם חלק מן ההליך וממילא לא יחול עליהם ההפטר.

ביחס לחוב השוטף למועצה האזורית נקבע כי הוא יוסדר בתוך 30 ימים מאישור המתווה.

סיכום:

בית המשפט אישר את המתווה המוסכם ונתן צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. על היחידים להוסיף לקופת הנשייה סך של 644,000 ש"ח בתוך 30 ימים, ולהסיר באותו פרק זמן את החוב השוטף כלפי המועצה האזורית. ההגבלות החלות עליהם יחולו עד להשלמת הוראות הצו, וההפטר לא יחול על סוגי החובות המוחרגים לפי סעיף 175 לחוק – לרוב תשלום עונשי (קנסות למיניהם) וחוב ממעשה מרמה.

ניתן ביום י"ד כסלו תשפ"ו, 4 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.