ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

הקדמה

  1. חברי ההנהלה ושאר בעלי התפקידים באגודה (להלן: "בעלי התפקידים") חשופים לעיסוקים בעלי אחריות רבה, ואך מובן הוא, כי שאלות בדבר אחריותם האישית של נושאי משרה טורדות את מנוחתם.
  2. כבר בפתח הדברים חשוב להבהיר, כי בסופו של יום, תקבע אחריותו האישית של נושא המשרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, שכן הדבר תלוי בגורמים רבים, וביניהם: אופי התפקיד, אופי הפעולה, חומרת הנזק, וכן הלאה. הלכך, ומאחר ואין אפשרות להקיף את כלל המקרים האפשריים, נפרוס להלן את התשתית בדבר אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה.
  3. מבנה חוות הדעת:
    1. בחלק הראשון נעסוק בשאלת תחולתם של דיני האחריות האישית על בעלי תפקידים באג"ש;
    2. בחלק השני נפרוס את התשתית הכללית בשאלת אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה, וניישם הדברים על הדוגמאות אשר הובאו בשאלתכם;
    3. בחלק השלישי נבחן את המותר והאסור בנוגע לפטור, שיפוי וביטוח נושאי משרה באגודה;

 

 

  1. תחולת דיני האחריות האישית של נושאי משרה על אגודות שיתופיות:
  1. ישנם מספר עקרונות מדיני החברות אשר הוחלו על אגודות שיתופיות, ואחד מהם הוא עקרון האחריות האישית של נושאי משרה, וכפי שאמר ביהמ"ש העליון:

"לשם חיוב אישי של חברי הועד [של האגודה - ת.ט.], ניתן להשתמש בקונסטרוקציה המשפטית השאובה מדיני החברות של מודל האחריות האישית של נושאי משרה".[1]

  1. בדומה לכך, סבר רשם האגודות השיתופיות, כי ניתן ללמוד על אחריותם של נושאי משרה באגודות שיתופיות מכח תקנה 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), ואלו דבריו:

תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1935 קובעת את חובתם של חברי האגודה: "הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא אפליה"

"תקנה זו למעשה מטילה על חברי הועד לפעול במסגרת סמכויותיהם ולטובת האגודה, והיא ללא ספק יכולה להוות מקור משפטי עצמאי לתביעה כנגד חבר אגודה אשר חרג מסמכותו, או אשר פעל תוך כדי מצב של ניגוד אינטרסים עם טובת האגודה".[2]

  1. ואף השופט משה סובל (בית המשפט המחוזי בירושלים), התבטא בצורה דומה, בפס"ד אשר עסק בטענה, כי ועד ההנהלה של מושב נחושה פעל בניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים לקידום הקצאת הנחלות הפנויות במשבצת הקרקע של המושב:

"כידוע, האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים תקף לא רק בתחום המשפט הציבורי אלא גם בתחומים נוספים, בהם דיני התאגידים.... החלטה המתקבלת "כאשר עניין שעליו אדם מופקד עשוי להתנגש עם עניינו האישי של אותו אדם או עם עניין אחר שהוא מופקד עליו" פסולה בתכלית...

כלל זה יפה גם למקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית, אם בהיקש מדיני החברות... (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות – דין ונוהל, 1995, כרך א', עמ' 59-60; השוו ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 23.2.10, בפיסקה 19), ואם בהיותו "חלק 'מהמשפט המקובל נוסח ישראל', ויש לנהוג לפיו אף באין הוראת חוק הקובעת את תחולתו".[3]

  1. פסקי דין אלו עסקו אמנם בחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אך נראה כי יש להחילם על כלל "מקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית" (כלשון השופט סובול).
  2. אף מבחינת תכלית העניין, נראה כי יש מקום להחיל את האמור בפסקי הדין אף על שאר נושאי המשרה באגודה, שכן אין הצדקה להבחין בין חבר ועד האגודה לבין שאר נושאי המשרה באגודה בנוגע לחובתם לפעול בצורה סבירה ולטובת האגודה.
  3. מעבר לכך נציין, כי בהגדרת "נושא משרה" שבחוק החברות נכלל "כל ממלא תפקיד", ומאחר ואחריות נושאי משרה באגודות שיתופיות נלמדת מחוק החברות, יהיה זה מתבקש לכלול בה את כלל בעלי התפקידים באגודה.
  1. חובת הזהירות וחובת הנאמנות של בעלי תפקידים באגודה
  1. חוק החברות מפרט אילו עניינים נכללים בתוך האחריות האישית של נושאי משרה, ובפרק הנקרא: "חובות נושאי משרה", מצויה הבחנה בין חובת הזהירות אותה חב נושא משרה בתאגיד (סעיפים 252-253) לבין חובת הנאמנות אותה הוא חב (סעיפים 254-256).

ב.1. חובת הנאמנות

  1. וכך מוגדרת חובת הנאמנות בחוק החברות:

254. (א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –

(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;

(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;

(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה   לעצמו או לאחר;

(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר.

  1. על נושא משרה בתאגיד לבצע את תפקידו כאשר הוא פועל כמיטב יכולתו, בתום לב ובשקיפות, לשם קידום האינטרסים של התאגיד, ולהימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים, שאם לא כן, ייראו אותו כאילו הפר חוזה ביחס לתאגיד.
  2. חובה זו רלוונטית כמובן לכלל בעלי התפקידים באגודה, והפרתה, קרי – פעולה בחוסר תום לב או תוך העדפת האינטרסים האישיים של בעל התפקיד על פני האינטרסים של האגודה, יכולה לגרור תביעה אישית כנגד בעל התפקיד. כן ייתכן, כי ניתן יהיה לנקוט צעדים אישיים נוספים כנגד אותו בעל תפקיד, בהתאם להוראות הספציפיות בתקנון המתייחסות להפרת חובת הנאמנות של נושאי משרה באגודה[4].

ב.2. חובת הזהירות

  1. וכך מוגדרת חובת הזהירות בחוק החברות:

252.(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

 (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר.

253. נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור.

  1. וסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין אומרים כך:

35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

  1. על פי חובת הזהירות, על נושא משרה בתאגיד לפעול ברמת מיומנות סבירה, ולקבל את החלטותיו במקצועיות ותוך הפעלת שיקול הדעת הנדרש, שאם לא כן, יכול וניתן יהיה לחייבו על הנזקים וההפסדים שנגרמו לתאגיד או לגורם אחר עקב פעולותיו או מחדליו הרשלניים.
  2. היטיב להגדיר את הדברים עו"ד זילברפלד בספרו:

"נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית היא, כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן בתאגיד, אינו מטיל עליו אחריות אישית באופן אוטומטי בנזיקין בגין עוולות להן אחראי התאגיד, והוא לא יחויב מחמת תפקידו, אלא רק אם הוא עצמו יבצע עוולה בנזיקין נגד הנפגע".[5]

  1. אם כן, על מנת לחייב בעל תפקיד באגודה באחריות אישית בנזיקין, לא די בכך שהאגודה אחראית בנזיקין בגין עוולה שביצעה, אלא יש צורך שלגבי בעל התפקיד עצמו יתקיימו יסודות העוולה.
  2. העוולה המרכזית בעניין זה היא עוולת הרשלנות, המורכבת ממספר יסודות:
  1. נגרם נזק;
  2. בעל התפקיד חב חובת זהירות לניזוק, והדבר ייקבע בהתאם לשאלה – האם בעל תפקיד סביר צריך היה לצפות להתרחשות הנזק כתוצאה מהתנהגותו בנסיבות הנתונות;
  3. התנהלותו של בעל התפקיד הייתה בלתי סבירה או בלתי זהירה בנסיבות העניין, קרי  - הוא הפר את חובת הזהירות שהוא חב לניזוק;
  4. קיים קשר סיבתי בין התנהלותו של בעל התפקיד לבין הנזק שנגרם, כך שאילו בעל התפקיד לא היה מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, סביר להניח, כי הנזק לא היה נגרם;
  1. נמחיש את הדברים באמצעות פס"ד שלג החרמון[6], אשר ניתן על ידי עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות (כתוארו אז).
  2. בפסק דין זה, נדון ערעורה של אגודה שיתופית שלג החרמון, אשר טענה, כי מספר חברים בועד האגודה פעלו בצורה בלתי סבירה וגרמו לה להפסדים, וביקשה לחייב אותם באופן אישי בשל כך.
  3. הרשם בדק ומצא:
  • כי אין חולק שלאגודה נגרם נזק (התקיים היסוד הראשון);
  • כי הייתה קיימת חובת זהירות בין חברי הועד ובין האגודה (התקיים היסוד השני);
  • וכי התנהלותם של חברי הועד הייתה בלתי תקינה בעליל, כך שהם הפרו את חובת הזהירות (התקיים היסוד השלישי);
  1. מפאת חשיבות הדברים נביאם כלשונם:

"באשר לחובת הזהירות, אף בזה אין ספק כי חובת הזהירות המושגית קיימת גם קיימת לאור תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1935 הקובעת את חובתם של חברי האגודה לפעול לטובת האגודה בלבד. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית אף בזה ניתן לשער כי נושא משרה חב לנהל את האגודה בדרך אחרת לחלוטין מהאופן שניהלו המשיבים".

  1. אך חרף כל זאת, מסקנת הרשם הייתה, כי אין לחייב את חברי הועד בתשלום, וזאת, מאחר ולא הוכח קשר ישיר בין ניהולם הכושל את האגודה לבין ההפסד הכספי אשר נגרם לה (לא התקיים היסוד הרביעי).
  2. ומכאן לדוגמאות אשר הובאו בשאלתכם - במידה ובמבנים קיימים ליקויים בטיחותיים שהסדרתם כרוכה בהשקעות גבוהות, שכרגע אין להם מקור תקציבי, וחלילה נגרם נזק, האם ניתן יהיה לתבוע באופן אישי את בעלי התפקידים הרלוונטיים? ושאלה דומה בנוגע לנזק אשר נגרם במהלך פעילות חינוכית כגון יציאה לטיול – האם ניתן יהיה לחייב באופן אישי את מנהלי הפעילויות באגודה?
    1. בשני המקרים יסוד הנזק מתקיים;
    2. כמו כן, מאחר ואנו מתייחסים לבעלי התפקידים הרלוונטיים, יש להניח (לחומרה) כי קיימת חובת זהירות בין בעל התפקיד לבין הניזוק, וכי גם היסוד השני מתקיים;
    3. עתה יש לבחון - האם התנהלות בעלי התפקידים היא בלתי סבירה? האם הופרה חובת הזהירות?
      1. הסבירות ואי הסבירות של התנהגות נקבעת תמיד בנסיבות העניין, ונסיבות המקרה הקונקרטיות לא נמסרו לנו.
      2. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי קיימת ציפייה מכל בעל תפקיד לעשות כמיטב יכולתו בכדי לצמצם את האפשרות שייגרם נזק.
      3. לגבי הליקויים במבנים - במידה ומדובר בליקויים שיש בהם כדי להוות סכנה, ברי כי יש לעשות כל שניתן על מנת לתקנם בהקדם, ובמקביל יש לפעול באופן המצמצם את הסכנה (למשל, אם מדובר בליקויים הנמצאים בכיתה ספציפית, להימנע מלעשות בה שימוש עד שיימצא המקור התקציבי לתקן את הליקוי וכן הלאה).
      4. וכך גם לגבי הטיול בשטח – סבירותה של ההתנהלות תקבע בהתאם לנסיבות המקרה, שכן אינו דומה טיול בשטח הקיבוץ לטיול באזור צוק; ואופי ומספר אמצעי הבטיחות שצריכים להינקט בטיול של ילדי תיכון איננו שווה לאלו שצריכים להינקט בטיול של ילדי גן או בית ספר יסודי;
      5. כך למשל, במקרה בו גננת לקחה את ילדי הגן לסיור לימודי בשדה טרשים אשר במושב, קבעו שופטי בית המשפט העליון, כי "ההתרשלות העיקרית במקרה זה טמונה בעצם ההחלטה לקחת, בנסיבות המקרה, את חבורת ילדי-הגן לשדה הטרשים. מבחינתם של הפעוטות לא היה זה אלא שדה קרב"[7]. יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט, כי "אכן, בגדרי עוולת הרשלנות, לא ההגדרה חשובה, כי אם הנסיבות המאפיינות כל מקרה ומקרה – כל טיול וטיול, כל סיור וכל גיחה – ואמצעי הזהירות המתחייבים מאותן נסיבות".
      6. ולבסוף, יש לבחון, האם התקיים קשר סיבתי בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות? גם כאן, הדבר תלוי כמובן בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה. כך למשל, אם יימצא שתיקון הליקויים במבנים לא היה מונע את הנזק, שכן הנזק נגרם עקב ליקוי שבעל מקצוע סביר לא היה מתריע עליו, לא תוטל אחריות אישית, אף אם התנהלות בעלי התפקידים הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין.
  1. פטור, שיפוי וביטוח נושאי משרה
  1. בסימן ג' לחוק החברות (סעיפים 258-264) נקבעו הוראות בדבר פטור, שיפוי וביטוח נושאי משרה בחברה.
  2. גם כאן, הגיונם של הדברים מצדיק החלת הוראות אלו גם על אגודות שיתופיות, כשבנוסף יש לציין, שרשם האגודות אישר, לא אחת, תקנונים של אגודות שכללו הוראות בדבר פטור, שיפוי וביטוח נושאי משרה בהתאם להוראות אלו.
  3. להלן סיכום ההוראות המרכזיות הנוגעות לענייננו:
    1. ביטוח: אם נקבעה לכך הוראה בתקנון, רשאי התאגיד לדאוג לכיסוי ביטוחי של נושא משרה מפני חיוב שיוטל עליו עקב הפרת חובת הזהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר ברשלנות (ולא בכוונה או בפזיזות).

כמו כן ניתן לדאוג לכיסוי ביטוחי במקרה של הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי התאגיד, בתנאי שהוא פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת התאגיד;

  1. שיפוי: תאגיד רשאי לקבוע בתקנון, כי נושא משרה יזכה לשיפוי מצד התאגיד בגין הוצאות התדיינות סבירות שהוא הוציא, לרבות שכ"ט עו"ד, עקב חקירה או הליך שהתנהלו נגדו, כל עוד שהם הסתיימו בלא הגשת כתב אישום וללא קנס בגין עבירה שיש בה מחשבה פלילית, או שהם הסתיימו בלא הגשת כתב אישום אך בהטלת קנס בעבירה שאינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית.
  2. פטור: תאגיד רשאי לקבוע בתקנון, כי נושא משרה יהיה פטור, מראש, מאחריותו לנזק אשר נגרם לתאגיד כתוצאה מהפרת חובת הזהירות שלו. יש לשים לב, כי פטור זה חל רק לגבי תאגיד, ולא ניתן לפטור נושא משרה מתביעות צד ג' אשר ניזוק.

 

  1. סיכום
  1. ראינו שבעלי התפקידים באגודה חבים בחובת נאמנות כלפי האגודה.
  2. כן ראינו, שבעלי תפקידים באגודה חבים בחובת זהירות כלפי הגורמים הרלוונטיים המושפעים ממעשיהם, ופירטנו באילו מקרים, ועל פי אילו קריטריונים, יכול ותוטל אחריות אישית בנזיקין על בעל תפקיד.
  3. לבסוף אף עמדנו על האפשרויות שקיימות בידי האגודה בכל הנוגע לפטור, שיפוי וביטוח בעלי התפקידים.
  4. יש להוסיף, כי אין באמור לעיל כדי להפחית מהחובות הכלליים החלים על חבר האגודה ביחס לאגודה.
 

[1] ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.

[2] 3020/436/06 שלג החרמון א.ש. חקלאית לשיווק ואספקה נ' אבו שאהין פואז סאלח.

[3] תא (י-ם) 8126/06 ניתאי שפירא נ' נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.

[4] אגודות שיתופיות דין ונוהל – פרופ' סמדר אוטולגני. (עמ' 361).

[5] עו"ד אבי זילברפלד, "אחריות אישית בתאגידה והקמת מסך; דין, פסיקה ופרטיקה". כרך ב', עמ' 593.

[6] שלג החרמון א.ש. חקלאית לשיווק ואספקה נ' אבו שאהין פואז סאלח;

[7] עא 10083/04 חגי גודר נ' המועצה האזורית מודיעים;

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: