חוות דעת - השלכות פס"ד שריד על אגודות קהילתיות
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר להשלכות פסיקת בית המשפט העליון בעניין שריד על היחסים שבין האגודה הקהילתית לבין החברים שפרשו ממנה וממשיכים להתגורר בשטח האגודה. להלן חוות דעתנו:
א. רקע
- בעקבות כך שבתי המשפט פסלו סעיפים בתקנוני אגודות קהילתיות, אשר קשרו בין חברות באגודה לבין בעלות בנכס שבתחום האגודה (ולמעשה התנו את הפסקת החברות באגודה במכירת ביתו של החבר), נוצר מצב בו בשטחי האגודה מתגוררים, לצד חברי האגודה, גם בעלי נכסים אשר אינם חברים באגודה.
- מציאות זו הובילה לאי בהירות באשר ליחסים שבין האגודה לבין אותם חברים לשעבר, ובפרט בכל הנוגע לאפשרותה של האגודה להמשיך ולחייבם בתשלומים שונים, בגין השירותים אותם היא מספקת.
- ואכן, הפסיקות אשר ניתנו ביחס לסוגיה זו היו לא אחידות, כפי שממחישים שלושת פסקי הדין שלהלן:
3.1. מצד אחד, בה"פ 12568-03-12 ולנסי נ' הררית, ניתנה הצדקה על ידי ביהמ"ש המחוזי לכך שהאגודה הקהילתית תגבה מאותם חברים לשעבר בגין שירותים שלא ניתן להפסיק את השימוש בהם, כמו גם בגין שירותים אשר ניתן להפסיק את השימוש בהם;
3.2. מצד שני, בת"א 5719-09-14 משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד ביהמ"ש המחוזי מצא קושי בכך שהאגודה תגבה כל תשלום מאותם חברים לשעבר, גם עבור שירותים אשר לא ניתן להפסיק את השימוש בהם;
3.3. ומצד שלישי, בתא"מ 25977-03-11 קיבוץ מלכיה ואח' נ' ברנהולץ קבע בימ"ש שלום כי לחבר הפורש לא יסופקו, בעל כורחו, שירותים אשר ניתן להפסיק אספקתם, אך לגבי שירותים אשר לא ניתן להפסיקם, על הצדדים להגיע להסדר ביחס לסכום נמוך וסביר שישקף את שווים של אותם שירותים.
4. במסגרת פסק הדין בע"א 2853/16 משעלי נ' שריד, אשר ניתן ביום 2.11.17, הפך בית המשפט העליון את הכרעת בית המשפט המחוזי בתיק זה (הנ"ל), וקבע כי בנסיבות המקרה שלפניו, רשאית היתה האגודה הקהילתית לגבות מיסי אגודה מן החברים שפרשו.
5. להלן ננתח את פסק הדין וכן את השלכותיו ביחס לאגודות הקהילתיות השונות.
ב. פסק דין שריד
- ראשית, קבע בית המשפט העליון, כי: "אין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים המהווים תוספת לשירותים המוניציפליים שעליהם אמון הוועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס".
- מכאן, הסיק ביהמ"ש שאין מניעה שהאגודה הקהילתית תגבה מהתושבים תשלום תמורת אותם שירותים מכוח הסכמה חוזית בין הצדדים, הסכמה אשר היתה קיימת במקרה שנדון לפניו.
- כך, מצא בית המשפט, כי הפורשים הסכימו לשאת בתשלומים אשר יוטלו על ידי האגודה הקהילתית בגין שירותים קהילתיים, גם במקרה שבו חברותם בה תפקע, וזאת הן בתקנון האגודה והן במסגרת ההסכם עליו חתמו כחלק מהליך קליטתם:
8.1. הסכם הקליטה -
- בסעיף 12.5.1 נקבע כי המשתכנים מתחייבים לשאת בכל התשלומים שיוטלו על ידי האגודה בין שהינם חברים באגודה ובין שאינם חברים בה, כל עוד הם בעלי זכויות במקרקעי הישוב או מתגוררים בו.
8.2. תקנון האגודה
- בסעיף 8.8 נקבע כי חובת התשלום בגין השירותים הקהילתיים והמוניציפליים חלה על כל מי שמתגורר ביישוב – אף טרם שהוחלט על חברותו באגודה, ואף אם נדחתה בקשתו להתקבל כחבר בה.
- ובסעיף 11 נקבע כי אם פקעה חברותו של חבר באגודה, אין הדבר משחרר אותו מכל המחויבויות, החבויות והחובות כלפי האגודה, הן בגין התקופה שקדמה לפקיעת החברות והן לאחריה, לרבות כל עוד הוא מחזיק ביחידת מגורים בתחום האגודה וזו לא הועברה כדין ועל פי התקנון לאחר, אשר גם לקח על עצמו את המחויבויות הנובעות מכך כלפי האגודה.
- בניגוד לביהמ"ש המחוזי, קבע ביהמ"ש העליון, כי אין בהימשכות החיוב הכספי גם לאחר הפסקת החברות משום פגיעה בעקרון חופש ההתאגדות והחופש מהתאגדות, שכן החיוב הכספי מהווה תמורה, המשולמת על ידי התושבים עבור שירותים קהילתיים הניתנים להם מאת האגודה במגוון תחומים, ובין היתר: שמירה, חינוך, פעילויות תרבות, בריכה וכיוצא באלה.
ומאחר ושירותים אלה ניתנים לכלל התושבים ביישוב – בין אם הם חברי האגודה, ובין אם פרשו ממנה, מדובר בחיוב חוזי, העומד בפני עצמו, והוא אינו מותנה בחברות באגודה.
- אליבא דביהמ"ש העליון, כל עוד האגודה הקהילתית מספקת את שירותיה לכלל תושבי היישוב, אין מקום לשחרר דווקא את התושבים שפרשו מן החברות בה מחובת התשלום עבור שירותים אלה. לא רק שמדובר בהתערבות בלתי מוצדקת בעקרון חופש החוזים, שהוא עקרון על בשיטת המשפט בישראל, אלא שתוצאתה של התערבות כזו עלולה להיות הרסנית לפועלה של האגודה ומשכך גם למרקם חיי הקהילה ביישוב.
- בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי גם אם קיימת אפשרות להפריד, מבחינה תקציבית, בין מגוון השירותים הניתן על ידי האגודה, ולגבות בגין כל אחד משירותים אלה תשלום נפרד בהתאם לצריכה בפועל, הדבר חותר תחת אורחות החיים ביישוב – המבוססים על ההנחה שלפיה שימוש חופשי במתקנים הציבוריים (בבריכה, במתקני הספורט, במועדון, בספרייה וכו') הוא חיוני לגיבוש המרקם הקהילתי
ובמילים אחרות - גביית תמורה בגין השירותים בהתאם לצריכה בפועל מאיינת אפוא את צביונו הייחודי של היישוב, המתאפיין בלכידות חברתית ותרבותית.
- עוד נקבע על ידי ביהמ"ש העליון, כי יסודו של החיוב בתשלום עבור השירותים גם בעת פרישה מחברות באגודה, נעוץ במאפייני ההתיישבות בקיבוץ – הרואה ערך בניהול חיי חברה וקהילה, שבהם השירותים הקהילתיים עומדים לרשות כל התושבים באופן שווה. אורח החיים ביישוב היה ידוע לכל אחד מהפורשים שעה שביקשו לבנות בו את ביתם, על המשמעות הכספית הכרוכה בו, ונכונותם להשתלב בקהילה ולשלם תמורת השירותים הניתנים לה עמדה, בין היתר, ביסוד המלצתה של ועדת הקבלה בעניינם.
- לאור כל האמור, קבע ביהמ"ש העליון כי לא היה מקום להורות על בטלותם של הסעיפים בהסכם המשתכנים ובתקנון, המטילים חובת תשלום לאגודה אף על מי שפרש מחברות בה, כך שהלכה למעשה קיימת לאגודה עילה חוזית לדרישת התשלום מן הפורשים.
- למרבה הצער, בשל מסקנה זו, ביהמ"ש העליון לא דן והכריע בעילה החלופית שנטענה על ידי האגודה, כי על הפורשים לשלם בגין השירותים אותם היא מספקת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, והותיר את ההכרעה בה לעת מצוא.
ג. השלכות פסק הדין
- קביעותיו החשובות של בית המשפט העליון במסגרת פסק דין שריד, רלוונטיות באופן ישיר ומובהק לאגודות אשר במסגרת הסכמי הקליטה והתקנון כללו הוראות בדבר חובתם של מתיישבים להמשיך ולשלם לאגודה בגין השירותים אותם היא מספקת, גם לאחר הפסקת חברותם.
- גם ביחס לאגודות קהילתיות רבות אשר אין בהסכמי הקליטה והתקנון הוראות דומות, ישנה חשיבות לפסק הדין, שכן הוא כולל אמירות חשובות בדבר יכולתן העקרונית של האגודות לגבות תשלומים מכלל התושבים, בדבר החשיבות לשמור על צביונו היחיד של היישוב, המתאפיין בלכידות חברתית ותרבותית ועוד.
- אך חרף אמירות חשובות אלה, אין בפסק הדין הסדרה והכרעה ברורה באשר לשאלת יכולתן של אגודות אלה לדרוש ולתבוע תשלומים מן הפורשים, שכן העילה המרכזית אשר יכולה לשמש כהצדקה לגביית תשלומים אלה – העילה של עשיית עושר ולא במשפט – לא נדונה בפסק הדין.
- דיני עשיית עושר ולא במשפט באים להתמודד, בין היתר, עם מציאויות בהם צד אחד מקבל נכס, שירות או טובת הנאה, אך הוא אינו מוכן לשלם עליהם, וכלשון סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979:
א. מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.
- ייתכן לומר, כי כאשר חבר מפסיק את חברותו באגודה, וכתוצאה מכך, מסרב לשלם לאגודה את התשלומים אותם היא דורשת, נוצר מצב שבו החבר מתעשר שלא כדין על חשבון האגודה וחבריה.
- עניין זה היווה שיקול בחלק מפסקי הדין אשר עסקו ביחסים שבין האגודה לבין הפורשים, וזכה להתייחסות נרחבת בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין שריד אשר סבר כי עילה זו אינה מתאימה לנסיבות העניין. אלא שכאמור, ביהמ"ש העליון אשר סבר כי מדובר על שאלה נכבדה וקיבל את הערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, השאיר אותה בצריך עיון – להכרעה במקרה עתידי, בו לא ניתן יהיה לסיים ההכרעה בשל קיומה של התחייבות חוזית המחייבת את הפורשים.
ד. סיכום
- פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין שריד הינו פסק דין חשוב, אשר נותן "רוח גבית" לאגודות הקהילתיות בכל הנוגע להתמודדות עם חברים פורשים הממשיכים להתגורר בשטחי האגודה.
- בפסק הדין מצויות קביעות כלליות חשובות ביותר, כגון מתן גושפנקא לאגודות קהילתיות לגבות תשלומים מכלל התושבים, וכן התייחסות לרציונל העומד בבסיס חיוב בתשלום עבור שירותים גם בעת פרישה מחברות באגודה (מאפייני ההתיישבות בקיבוץ – הרואה ערך בניהול חיי חברה וקהילה, שבהם השירותים הקהילתיים עומדים לרשות כל התושבים באופן שווה).
- יחד עם זאת, הכרעת בית המשפט העליון מתבססת בעיקר על סעיפים מיוחדים הקיימים בהסכמי הקליטה של אותם חברים ובתקנון האגודה, בהם נקבע כי חובת התשלום לאגודה תמשיך לחול על מי שמתגורר בשטח היישוב אף לאחר הפסקת החברות באגודה. למרבה הצער, ביהמ"ש העליון לא הכריע בעילה המרכזית המתאימה לכלל האגודות הקהילתיות – של עשיית עושר ולא במשפט.
בכבוד רב,
מימוני שלוש ושות'
משרד עורכי דין
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?