ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

העובדות הרלוונטיות

  1. בכניסה ליישובי מועצה אזורית הותקנו מצלמות מעקב לפיקוח ולמעקב חזותי ולעיתים אף קולי (להלן: "מצלמות מעקב"), אשר תפקידן לתעד את מעשיהם של הנכנסים והיוצאים, וזאת על מנת "לתפוס על החם" אנשים אשר מבצעים עבירות בניגוד לחוק בתחום יישובי המועצה.
  2. כיום, לא מוצבים שלטים המתריעים בפני הנכנסים והיוצאים, כי הינם מצולמים במצלמת המעקב, וכי צילום מעשיהם הנוגד את החוק, עלול לשמש ראייה נגדם בבית משפט. הצבת מצלמות המעקב ביישובי המועצה, מסייעת רבות ליישוב, בתפיסת אנשים אשר מבצעים עבירות שונות.

השאלות המשפטיות

  1.  מהי תחולת דיני הפרטיות והגנת המידע על השימוש במצלמות מעקב, לרבות העקרונות לתנאים והשימוש בהן.
  2. האם, לצורך שימוש בצילום הוידיאו ו/או התמונות של מצלמות המעקב כראייה משפטית, מוטלת חובה על יישובי המועצה להציב שילוט, לפיו מותקנת מצלמת מעקב, כך שפלוני יידע שעבירה כלשהי מצידו עלולה להיקלט בעדשות המצלמה?

כללים ועקרונות מנחים

  1. לאור חשיבות סוגיית הנושא והשאלות המהותיות שהתעוררו בגינו, פורסם ביום כ"ו בחשוון התשע"א (3 בנובמבר 2010) נייר עמדה של משרד המשפטים, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע תחת קולמוסו של עו"ד ניר גרסון, ממונה משפט וטכנולוגיה (להלן: "נייר העמדה").[1]
  2. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע:  "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו." לגבי רשויות המדינה נקבע בבג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים ואח' שלא די בהסכמת הנפגע, שכן פגיעה בזכות לפרטיות, הקבועה בחוק היסוד, תהא מותרת רק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת-ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (להלן: "פסקת ההגבלה").
  3. בענייננו, ככל שהרשויות המקומיות או רשויות הקיבוץ, אינן נכללות בגדר רשות מרשויות השלטון או שלטון מקומי כי אם גורם פרטי, עדיין קיימים 2 היבטים אשר אנו נדרשים להתייחס אליהם. הראשון, כי יכול והמבחנים הקבועים בפסקת ההגבלה יחולו גם בנסיבות בהן הפוגע בפרטיות הוא גורם פרטי שאינו כפוף ישירות לחוק היסוד, זאת כאשר יש פערי כוחות בין הגורם הפרטי לבין נשוא המידע, אשר יש בהם להעיב על יכולתו של האחרון לתת הסכמה מדעת, חופשית ומרצון לפגיעה בפרטיותו (כגון בענייננו כאשר מחד אחד של המתרס ניצבת לה רשות הקיבוץ או היישוב ומצדו האחר של המתרס ניצב לו האזרח הפרטי). השני, כי ברוב המקרים לא ניתן לקבל הסכמה מכל מי שפרטיותו תיפגע בגלל המצלמה, ובוודאי שלא ניתן לקבל את הסכמתו המפורשת, כך שלכל היותר ניתן יהיה לייחס לו הסכמה מכללא לפגיעה בפרטיותו.[2]
  4. למען הסדר הטוב וככל שאנו מגיעים לידי מסקנה כי שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, ובמיוחד בידי הרשויות הציבוריות, חייב לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה,[3] אזי על קבלת ההחלטה בדבר הצבת מצלמות מעקב לעבור מספר שלבים:
    1. שלב מקדמי - עריכת תסקיר ובו הצגה מפורטת של השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור (כגון הציבור הדתי אשר יכול להפגע כתוצאה ששימוש במצלמה המופעלת ע"י תזוזה).
    2. שלב ראשון - הצבעה והגדרת התכלית שאותה מבקשים להשיג באמצעות מצלמות המעקב. בהתאם לנייר העמדה, מטרת הצבת המצלמות חייבת להיות מוגדרת באופן חד, ספציפי ומפורש ולאחר שנקבעה המטרה, אין להשתמש בצילומים למטרות זרות. הגדרת מטרה כללית ומעורפלת כגון "מניעת עבירות" או "ביטחון הציבור" לא תספיק, וראוי לציין את התכליות ברמת פירוט גבוהה יותר, תוך בחינה האם עובדתית פתרון הבעיה נוגע ומצריך הצבת מצלמות מעקב.[4] כזכור, תכלית הפגיעה חייבת להיות ראויה, ומשכך יש לבחון האם הגוף ממלא תפקיד שהוטל עליו בחוק – עניין שאינו דבר של מה בכך.
    3. שלב שני – בחינת מידתיות השימוש במצלמות המעקב לשם השגת המטרה הרצויה. במבחן זה עלינו לבחון את שלושת העניינים כדלהלן:
      1. ראשית, בחינה האם מצלמות המעקב הן בכלל האמצעי המתאים והיעיל להשגת המטרה הרצויה. לעניות דעתנו התשובה לכך הינה חיובית מן הטעמים אשר פרטנו לעיל.
      2. שנית, בחינה האם ניתן להשיג את המטרה הרצויה (כגון אבטחה) באמצעי הפוגע פחות בפרטיות. כאן אנו יכולים להיתקל בקושי. לדוגמה, כאשר ניתן להעדיף סיורי אבטחה או אבטחה באמצעים פיזיים על פני שימוש במצלמות מעקב.
      3. שלישית, בחינת התועלת שתיצמח כתוצאה מהפגיעה אל מול הפגיעה שתיגרם בגינה. קרי, התקנת מעקב, תהיה מידתית רק אם התועלת שתצמח ממנה תהיה שקולה לפגיעה בפרטיות שתיגרם בעטייה.[5] ראוי לציין בעניין זה, כי הצבת מצלמות מעקב במקומות בהם מצויים קטינים מחייבת זהירות יתרה, וכן הצבת מצלמת מעקב הצופה בנוסף לרשות הרבים אל תוך רשותו של היחיד - דומה שתיפסל.
  5. יודגש, כי לדעת משרד המשפטים[6] קבלת ההכרעה בדבר התקנת מצלמות מעקב במרחב הציבורי בידי רשות שלטונית – מחייבת גם קיום שימוע ציבורי פומבי או ככל שזה לא ניתן, היוועצות בבעלי העניין הנוגעים בדבר או העשויים להיות מושפעים מהתקנתן של המצלמות הספציפיות. כך לדוגמה בענייננו ראוי שתעשה אסיפת חברים או משעים ישיבה שתכלול יידוע של הציבור בדבר הצבת המצלמות. זאת בלי לגרוע מהחובה להתקין ולהציב שלטים כפי שיובהר בהמשכם של דברים.
  6. כמו כן, המלצת משרד המשפטים לרשויות הינה לחזור ולבחון האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות לכתחילה – עדיין עומדות בתוקפן, והאם המשך השימוש במצלמות עומד במבחן המידתיות.
  7. בין מכלול ההיבטים אותם עלינו לקחת בחשבון לצורך מידתיות הפעלת מצלמות המעקב ולצורך פגיעה פחותה ככל שניתן, בבאי מקום הצבת המצלמות, נמצא את ההיבטים הבאים[7]:
    1. מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום - יש להציב את המצלמה במקום ובזווית שתכסה במידת האפשר רק את השטחים הרלוונטיים ללא שטחים נוספים (ובפרט ללא שטחים פרטיים).[8]
    2. מס' המצלמות - התקנת מס' מצלמות מינימאלי להשגת המטרה המבוקשת.
    3. זמני הצילום – צמצום שעות פעילות המצלמות לזמנים בהם הצילום הוא רלוונטי למטרה המבוקשת (צילום בשעות בהן המקום אינו מאויש או ע"י מנגנון צילום המופעל בתזוזה).
    4. רזולוציית התמונה ואיכותה – ככל שתכלית הצבת המצלמה אינה מחייבת זיהוי פנים של אדם ספציפי, אזי איכות גבוהה של התמונה תהיה בלתי מידתית.
    5. פונקציות מיוחדות – שימוש בפונקציות מיוחדות של מצלמות המעקב בעלות השלכה על הפרטיות, תחייב תשומת לב מיוחדת ויישום קפדני של מידתיות הפגיעה הנובעת מהם.
  8. כאמור לעיל, החובה ליידע את הציבור על הצבת מצלמת מעקב, נובעת מן האיסור שבסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, וכדי לאזן בין הזכות לפרטיות לזכות הקניין (ובכלל זה זכותו של אדם להגן על קניינו), באמצעות שימוש במבחני מידתיות, סבירות ותום לב (מבחן סובייקטיבי שיבחן את תום הלב של מבצע פעולת הצילום). 
  9. עמדת משרד המשפטים הינה כי יידוע הציבור מאפשר למעוניין בכך להימנע מהצילום, ובמקביל לייחס לאנשים המצולמים הסכמה מכללא לאיסוף המידע אודותם ולשימוש בו, בכפוף לסייגים האמורים להלן. בעניין זה מציין משרד המשפטים בנייר העמדה מס' המלצות כגון: 
    1. הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מתוקנת. היינו, בנוסף על הצבת שלט בקרבת המצלמה עצמה, יש להציב שלט גם בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה (דהיינו התקנת שלט הרחק מהמיקום הפיזי של המצלמה), בכדי להתריע לציבור בטרם כניסתו לאזור המצולם.[9]
    2. פרסום רשימה מרוכזת של מקומות התקנת מצלמות המעקב. פרסום באתר של הגורם האחראי, בצירוף פירוט המרחיב בעניין מטרות הצבת המצלמות, השימוש בצילומים, הגורמים להם עשויים הצילומים להימסר, משך הזמן בו ישמרו הצילומים ופרטי התקשרות לצורך מימוש זכות העיון בהקלטות  לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות.[10]
    3. הוראות בעניין שלט האזהרה. על השלט להיות קריא וברור מבחינת גודלו ועליו לכלול את הפרטים הבאים:
      1. ציור של מצלמה או סמל גרפי מקובל אחר שיבהיר בצורה חד משמעית שהאתר מצולם;
      2. שם הארגון האחראי על הצבת המצלמה;
      3. תיאור תמציתי של מטרת הצבת המצלמה (היינו, "בטיחות" או "מניעת עבירות";
      4. כתובת אתר אינטרנט בו מצויה רשימת המצלמות ומדיניות השימוש בהן (כאמור בסעיף 13.2 לעיל), או מספר טלפון וכתובת דוא"ל למענה על שאלות בנוגע לשימוש במצלמה.
  10. משך שמירת הצילומים- בעניין זה מבהיר משרד המשפטים[11], כי "אסור לשמור לשמור את הקלטות הצילומים למשך זמן ארוך יותר ממשך הזמן הנחוץ במישרין לצורך הגשמת מטרת התקנת המצלמה." משכך, על מפעיל המצלמה לבחון בכל התקנת מצלמה ומצלמה, מהי מטרת התקנת כל מצלמה ספציפית וכן את רגישות המידע הנקלט בעדשת מצלמה. עוד מומלץ כי תיעשה מחיקה מתוזמנת קבועה בפרק זמן קבוע ומוגדר מראש, ובכל מקרה דומה כי אין הצדק לשמור מידע למעלה משבוע, למעט במקרים מיוחדים של ביצוע חקירה רשמית, דאז יש למחוק את הצילומים מיד עם סיומה.
  11. בין השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בקביעת משך זמן שמירת הצילומים, נמצאת הזכות של כל אדם לעיין במידע המוחזק אודותיו, זאת בהתאם לסעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות.
  12. בשל קוצר היריעה, אופן מתן זכות העיון במידע המוחזק במאגר מידע לא יצוין במסמך זה, אולם יש לשים לב למס' עניינים בטרם היעתרות לבקשת עיון בצילומים:
    1. זיהוי מבקש העיון בצילומים – חייבת להיעשות ע"י תמונה.
    2. בקשת העיון במאגר המידע – חייבת להיות קונקרטית וספציפית ככל שניתן (תאריך, שעה והסבר מדוע מועדים הינם רלוונטיים).
    3. ככל שבפרק זמן המבוקש לעיון מופיעים גם דמויות אחרות – יש להקפיד למחוק מהסרט את הדמויות האחרות או לחילופין לטשטש אותה, או אם מדובר במצלמה שלא עולה בה חשש לפגיעה משמעותית בפרטיות – תתאפשר צפייה בהקלטה במשרדי מפעיל המצלמה ללא קבלת העתק מהצילום.
  13. בעניין אבטחת המידע, קובע סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות כי "בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע." כאשר אבטחת מידע בעניינו משמע "הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;"
  14. מן האמור נמצאנו למדים כי הגורמים האמונים על אבטחת המידע נדרשים לנקוט בכל האמצעים הדרושים לאבטח את המידע לפי דרישות כל דין ורגולציה עדכניים למועד השימוש,[12] ולכל הפחות לעמוד בסטנדרטים המפורטים בסעיף 3 לתקנות הגנת הפרטיות תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים, תשמ"ו-1986.
  15. על-פי משרד המשפטים אבטחת המידע במערכת מצלמות המעקב, המופעלת בידי גוף פרטי או ציבורי, תידרש לעמוד במבחנים הבאים:
    1. קיום הגנה פיזית ולוגית על המערכת;
    2. קביעת נהלים ברורים להקלטת הצילומים, לעיבודם ולהפצתם ולאבטחת המידע בהם;
    3. קביעת רשימת מורשי גישה, והטלות מגבלות על גישתם למידע;
    4. הקפדה בבחירת העובדים שיהיו בעלי גישה למידע, הדרכה נאותה שלהם בדבר נהלי אבטחת המידע ובדבר חובותיהם לפי הנהלים ולפי החוק, והחתמת העובדים על התחייבות לסודיות ולהימנע ממסירת תוכן הצילומים לגורמים בלתי מוסמכים;
    5. דרישה ממפעיל מערכת מצלמות, הנעזר בשירותי מיקור חוץ, לנקוט במשנה זהירות. להקפיד בבחירת קבלן אמין, לכלול הוראות בחוזה עמו הנוגעות לאבטחת המידע ולעמוד בהנחיות ובפרסומים כפי שיתפרסמו מעת לעת ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע.
    6. קיום מערכת ניטור שתאפשר תיעוד ובקרה של כל ניסיונות הגישה למערכת: מי נחשף למידע, לאיזה סוג של מידע ומתי;
    7. יישום אמצעים לשיפור הפרטיות כפי שצויינו לעיל (טשטוש אזורים חיצוניים לאזור הנדרש לצילום, מזעורו, הצפנתו וכו').
  16. כמו כן, כל הרשאה לפעולה ספציפית צריכה להיות מפורטת ומדויקת, ובפרט יש להקפיד כי הפעולות הרגישות ישארו בידי המפעיל המצלמה או במקרה של מיקור חוץ, המזמין. לדוגמה, כאשר מדובר בקיבוץ, אזי הגורם המתאים להחזקת ההרשאה בפעולות הרגישות הינו הרב"ש (רכז ביטחון שוטף).

 

סיכום ומסקנות

  1. טרם גובש הסדר ממצה ומקיף בסוגיית הצבת מצלמות מעקב, הפעלתן, אבטחתם והשימוש בצילומים הנקלטים בהן, אולם כפי שמצינו, יש בהצבת מצלמות מעקב ובשימוש בהם כדי פגיעה בפרטיות. לפיכך, לעניות דעתנו, בכדי שניתן יהיה לעשות שימוש במידע המצולם במצלמות יישובי המועצה, ובכדי לדחות טענות בגין פגיעה בפרטיות, יש לפעול בהתאם לאמור בחוות דעת זו ולבחון בנוסף מהי הרגולציה העדכנית החלה במועד השימוש במצלמות המעקב.
  2. מן הכלל אל הפרט - בענייננו, הצבת המצלמות ביישובי המועצה נועדו לשמור על החוק והוצבו לשם טובת וביטחון התושבים, אולם בד בבד עם מטרה חשובה זו, יש לבחון את מהות הפגיעה ולמצוא את נקודת האיזון בין בזכויות המתנגשות (הזכות להגנה על הפרטיות אל מול זכות הקניין וההגנה על הגוף). בחינה זו צריכה להיעשות כאמור באמצעות מבחני תום לב, מידתיות וסבירות, תוך הקפדה על הוראות הדין ובפרט פרסומי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע המתפרסמים מעת לעת.
  3. במצב דברים זה, אנו סבורים כי לצורך שימוש בצילום בכלל וכראייה משפטית בפרט בקרות עבירה כלשהי, מבלי לגרוע מכל האמור בחוות דעת זו, יש צורך להציב שילוט בדבר הצבת מצלמות בכניסה וביציאה מיישובי המועצה וכן מקום הצבת המצלמות עצמן כפי שנאמר לעיל ולהקפיד על פרק הזמן המקסימלי של שמירת המידע האגור.
 

[1] ראו באתר משרד המשפטים בכתובת האינטרנט אשר נצפה ביום 12.6.2011, כדלהלן: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/HaganatHapratiyut/MeidaMerashamDB/cctvopinion.htm

[2] ראו שם, עמ' 6  סעיף 17.

[3] קרי, הסמכה מפורשת בחוק, לתכלית ראויה ועמידה במבחן המידתיות.

[4] ראו נייר העמדה ה"ש 1, עמ' 7. תכליות ברמת פירוט גבוהה הן כגון: צמצום עבירות ספציפיות הנוגעות למקום או אזור ספציפי, בצירוף איסוף נתונים ותיעוד של ביצוע העבירות, חומרתן, שכיחותן והיקפן.

[5] בנייר העמדה מובא כדוגמה אבחנה בין התקנת מצלמות מעקב לצורך מניעת עבירות פעוטות של ניקיון וסדר ציבורי – אשר הינה בלתי מידתית (הפגיעה החמורה בפרטיות באי המקום עולה על התועלת הציבורית משמירה על המתקנים והניקיון) לבין שימוש במצלמות למניעת אלימות חמורה (המביאה לתועלת ממשית לציבור).

[6] ראו שם, עמ' 9 סעיפים 29-27.

[7] ראו שם, עמ' 10-9.

[8] בעמ' 10 בנייר העמדה מוצע לשקול לשימוש בטכניקות הסוואה או ערבול של הצילומים העודפים, או הגבלת יכולת ההתמקדות בשטח הרחב מן הנדרש.

[9] בין המלצות משרד המשפטים ניתן למצוא, המלצה להצבת שלט על דלתות כניסה לבניינים או מתחמים מגודרים; שילוב הודעות קוליות על עצם הפעלת מצלמות מעקב במתחם במקומות בהן מופעלת מערכת כריזה; כמו כן, ישנה הדגשה וחובה רבתי להציב שלטי אזהרה כאשר קשה להבחין בקיום המצלמה.

[10] סעיף קטן א קובע כי "כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע שעליו המוחזק במאגר המידע."

[11] ראו שם, עמ' 12, סע' 39.

[12] ראו בעניין זה גם http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B0220466-B58D-4585-B053-6808B7DA75C4/18194/tyutat_takanot_avtachat_meida_100112.pdf

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: