ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

הרצאה- ניגוד עניינים בין הועד המקומי לוועד ההנהלה של האגודות השיתופיות ביישוב

ביום 3.2.2015 קבעה הועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות מטעם משרד המשפטים, כי בנסיבות העניין, התקיים מצב של ניגוד עניינים באילון, כאשר אותו אדם כיהן במקביל כיו"ר הוועד המקומי וכיו"ר האגודה הקהילתית, ולפיכך היא המליצה כי הוא לא ימשיך להחזיק בשני התפקידים בו זמנית.

לאור זאת, התעורר הצורך לחדד ולהבהיר לחברי הועדים המקומיים ולחברי ועד ההנהלה באגודות השיתופיות (חקלאיות וקהילתיות) את המותר והאסור בכל הנוגע ליחסים ביניהם.

 

  1. מבוא
  1. בניגוד לעיריות ומועצות מקומיות המהוות את גורם השלטון המקומי היחיד והישיר מול התושבים, מבנה השלטון המקומי במועצות אזוריות מורכב יותר, דו רבדי, שכן מועצה אזורית היא צורת שלטון המאגדת מספר יישובים באזור גיאוגרפי מסוים.
  2. הצו המרכזי הנוגע לתחום המועצות האזוריות והועדים המקומיים הוא צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958.
  3. פרק ארבעה עשר לצו המועצות האזוריות שכותרתו "הנהלה מקומית" נפתח בסעיף קצר, ולכאורה פשוט ומובן, סעיף 90, האומר כי: "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי". אך ניהול יישוב בכלל, וניהול יישוב על ידי ועד מקומי בפרט, איננו כה פשוט ומובן כפי שניתן היה להסיק מלשונו של הסעיף.
  4. האמת היא, שהועד המקומי ויחסיו עם המועצה האזורית מחד, ועם האגודות השיתופיות שביישוב (זו החקלאית וזו הקהילתית) מאידך, הינו נושא סבוך, המצריך היכרות עם סעיפי החוק השונים, כמו גם עם הדינמיקה הייחודית המאפיינת אגודות שיתופיות שונות, דוגמת קיבוצים ומושבים.
  5. מורכבות היחסים בין הועד המקומי לבין האגודות השיתופיות התחדדה לאחרונה, עת ניתנה הכרעת הועדה למניעת ניגוד עניינים לעניין ניגוד העניינים של יו"ר הועד המקומי המכהן גם כיו"ר האגודה הקהילתית.
  6. בהמשך נעסוק בהרחבה בהחלטת הועדה לניגוד עניינים, בפרטיה, ובמשמעויות שלה, אך כבר כאן חשוב לציין כי הועדה לא קבעה ניגוד עניינים מובנה בין התפקידים, אלא ניגוד עניינים הנובע ומושפע מנסיבות העניין כפי שהובאו בפניה וכפי שהיא הבינה אותם. בשל כך, גוברת החשיבות שחברי הועדים המקומיים המכהנים גם כחברי ההנהלה באחת (או יותר) מהאגודות השיתופיות, יתוודעו באופן מעמיק למצב החוקי, ובכך יוכלו להימנע מניגוד עניינים אפשרי בין תפקידיהם אלה.
  7. אך על מנת שנוכל למלא את מטרתה זו של פגישתנו, יש צורך להקדים ולבאר את תפקידיו של הועד המקומי, המגבלות החלות עליו, וכיו"ב, להכיר הפן הנוגע להתנהלותן של האגודות השיתופיות, ולעסוק ביחסים השונים ביניהם.

 

  1. הועד המקומי
  1. כאמור, צו המועצות האזוריות קובע, כי יישובים בתחומי מועצות אזוריות יתנהלו על ידי ועד מקומי, אך יש לדעת כי במהלך השנים חלו שינויים והתפתחויות בכל הנוגע לסמכויותיהם ומעמדם של הועדים המקומיים.
  2. לקראת סוף שנות ה-90 הציע משרד האוצר לבטל את מעמדם הסטטוטורי של הוועדים המקומיים. עקב התנגדות המועצות האזוריות ותנועות ההתיישבות, מינה מנכ"ל משרד הפנים בשנת 1999 את ועדת אמרני, אשר המליצה להרחיב את סמכויות המועצה האזורית על חשבון סמכויות הועד המקומי, אך להשאיר את הועד המקומי על כנו כגוף סטטוטורי עם סמכויות מצומצמות שיוגדרו בצו.
  3. כיום, קובע סעיף 132 לצו המועצות האזוריות, כי סמכויותיו של כל ועד מקומי ייקבעו בהתאם לסמכויות אשר המועצה האזורית האצילה לו, ולפיכך לא מן הנמנע שלועד מקומי אחד יואצלו סמכויות נרחבות, ובכלל זאת, האפשרות להטיל ארנונה, בעוד שלועד מקומי אחר יואצלו אך מעט מסמכויות המועצה שבתחומו. כך או כך, צו המועצות האזוריות מוסיף וקובע, כי הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות אשר הואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה האזורית.
  4. ככלל, הועד המקומי נבחר אחת לחמש שנים, במועד הבחירות למועצה האזורית, אך לא כך הדבר במצב של "זהות ועדים" – בו נעסוק בהמשך.
  5. וכבר כאן חשוב להדגיש, כי אחד ההיבטים החשובים אשר נוגעים לפעולת הועד המקומי היא היותו חלק ממערכת השלטון המקומי בישראל, קרי – כפיפותו לכללי המשפט הציבורי.
  6. כך לדוגמא, על עסקאות והתקשרויות של הועד המקומי, עד לסכום של כ-70,000 ₪ יש פטור ממכרז, אך החל מסכום זה יש צורך שהועד המקומי יקיים מכרז זוטא בטרם ביצוע העסקה או ההתקשרות, והחל מסכום של כ-350,000 ₪ יש צורך גם בקיום מכרז פומבי. ההוראות השונות לעניין קיומם של מכרז זוטא ומכרז פומבי, ואימתי קיים פטור ממכרז, מפורטות בתוספת השנייה לצו המועצות האזוריות.
  7. דוגמא נוספת הינה המגבלות השונות החלות על הדרך בה רשאי הועד המקומי להעסיק עובדים ולקבוע את תנאי ההעסקה שלהם, והכפפתם של עניינים אלה  לחוקים וכללים שונים.
  8. מעבר לכך, קיימות מגבלות נוספות על יכולת ההתקשרות של הועד המקומי, בין היתר, בהתאם לאינטרסים של חברי הועד המקומי, וגם על כך נרחיב בהמשך.
  9. אך כידוע, במרבית היישובים קיים לפחות גורם אחד נוסף המשפיע על התנהלות היישוב – האגודה השיתופית, כשלעיתים קרובות מדובר על שתי אגודות – זו החקלאית וזו הקהילתית.

 

  1. האגודה השיתופית - מהותה ועקרונותיה
  1. בדומה לשותפויות עסקיות המוכרות לכולם, גם מטרתה המרכזית של האגודה השיתופית היא לאפשר לחבריה לפעול ביחד להשגת האינטרסים המשותפים של כלל החברים, ובדומה לחברה בע"מ, גם כאשר אגודה שיתופית נרשמת כדין, היא מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, וכל פעולותיה למול צד שלישי יוצרות מחויבות של האגודה מבלי שמחויבות זו תיפול באופן אישי על חבריה (פרט למקרים חריגים).
  2. אך בשונה מיתר השותפויות העסקיות, פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, טיפוח החיסכון וכד', כפי שמפורט בפקודות האגודות השיתופיות.
  3. הגוף המרכזי ביותר שבוחרת האסיפה הכללית של האגודה הוא ועד ההנהלה, כאשר במרבית האגודות השיתופיות, תקופת הכהונה של ועד ההנהלה לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, והיא נקבעת בתקנון של כל אגודה ואגודה.
  4. ככלל, פרט למקרים חריגים, יכלול ועד ההנהלה רק חברי אגודה, וסמכויותיו הן שיוריות, וכוללות למעשה את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות האגודות השיתופיות או בתקנון האגודה. על פי התקנות, על ועד ההנהלה וחבריו לפעול בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה ולהחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.
  5. כל עוד פועל ועד ההנהלה במסגרת המטרות והסמכויות שנקבעו בתקנון האגודה ובהחלטותיה של האסיפה הכללית, וכל עוד פעילותו היא בגדר הפעילות הרגילה של עסקי האגודה, אין הוא זקוק לאישור מוקדם מהאסיפה הכללית. אולם על מנת לבצע פעולות שיש בהם כדי לפגוע באושיות האגודה או במטרותיה העיקריות, כגון מכירת נכסי האגודה או שינוי יעוד המקרקעין שברשותה, חייב ועד ההנהלה אישור מוקדם של האסיפה הכללית. ובכל מקרה, אין לועד סמכות לסטות מן החלטות האסיפה הכללית, שכן תפקידו הוא ליישם את החלטותיה.
  6. ביישובים רבים הוקמה בנוסף לאגודה השיתופית החקלאית גם אגודה שיתופית קהילתית, המאגדת בתוכה הן את חברי הקיבוץ/מושב והן את יתר התושבים ביישוב, כגון תושבי ההרחבה.

 

  1. הועד המקומי ביישוב השיתופי - "זהות הועדים חוקית" ו-"זהות ועדים בפועל".
  1. במצב דברים זה היינו אמורים למצוא בכל יישוב, לכל הפחות, שני ועדים מרכזיים נפרדים - הועד המקומי, המנהל את ענייני היישוב ברמה המוניציפאלית-שלטונית, וועד האגודה השיתופית, המנהל את עניני היישוב הנוגעים לאגודה השיתופית ולחבריה.
  2. אך בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים". על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
  3. וחשוב להדגיש – כי "זהות ועדים חוקית" זו, הינה מצב מובנה (הניתן לשינוי אמנם ע"י הפרדת גופים וקיום בחירות נפרדות לועד המקומי), וזאת בשונה ממצב של "זהות ועדים בפועל" בו לאחר בחירת הועד המקומי ביישוב, מחליטים חברי האגודה השיתופית לבחור לועד ההנהלה את אותם אלו אשר נבחרו לכהן בועד המקומי של היישוב.
  4. כאן המקום לציין, כי נכון להיום, על פי נוסח הסעיף בצו המועצות האזוריות, זהות הועדים החוקית הינה בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית של היישוב השיתופי. יחד עם זאת, גם במצב זה ניתן ליצור זהות ועדים חוקית בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית, על ידי סיווגה של האגודה הקהילתית גם כאגודה חקלאית, ועל ידי כך שהאגודה הקהילתית תוכר כיישוב במועצה האזורית.
  5. אחת המשמעויות של זהות ועדים חוקית, המבדילה אותה מן זהות הועדים בפועל, הינה משך כהונת הועד המקומי, שכן בעוד שבמצב דברים "רגיל", חברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם כחמש שנים, ומתחלפים במועד בו נערכות הבחירות למועצה האזורית, במצב של "זהות ועדים חוקית", משך כהונת חברי הועד המקומי נקבע, הלכה למעשה, על פי האמור בתקנון האגודה השיתופית לגבי משך כהונת ועד ההנהלה של האגודה.
  6. לאור מצב משפטי ועובדתי זה, נוצר ערבוב בין התחומים שבאחריותו וסמכותו של כל אחד מהוועדים: מיסי האגודה השיתופית מכונים לעיתים מיסים מוניציפאליים; עובדי האגודה העוסקים באספקת שירותים מוניציפאליים, כגון: גינון, פינוי אשפה, אחזקת מוסדות ציבור, מועסקים שלא בדרך של מכרז; אין הפרדה בין חשבונות הבנק והתקציבים של האגודה השיתופית והועד המקומי; אין ביקורת או פיקוח על מעבר כספים בין הגופים השונים, ועוד;
  7. בנוסף, במצבים של זהות ועדים בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה החקלאית, מתגלעים לא פעם עימותים בין תושבי הועד המקומי שאינם חברי האגודה החקלאית, לבין תושבים שהם חברי הקיבוץ או המושב, בין השאר, בנוגע לזכויות בקרקע הנכללת בהסכם המשבצת, שינוי ייעודה ושימושיה, הבעלות והאחריות על המבנים הציבוריים (שחלקם נבנו בכספי האגודה החקלאית), היקף המסים והאגרות שיש לשלם בגין הפעילות הקהילתית בישוב, אופן השימוש בהכנסות הועד ובנכסי האגודה ובשטחי האגודה המשמשים את הקהילה כולה, ובנוגע לחיי הקהילה ואופייה, וכן הלאה.
  8. אך חשוב מאוד להדגיש, כי גם במצב של זהות ועדים (חוקית או בפועל), הזהות היא פרסונאלית בלבד, והועד המקומי הוא גוף משפטי נפרד מועד ההנהלה של האגודה. חשיבותה של אבחנה זו נובעת, בין היתר, מן העובדה שבעוד שהאגודה הינה גוף מתחום המשפט הפרטי, הועד המקומי הינו גוף מתחום השלטון המקומי, וחלות עליו חובות חוקיות משפטיות רבות יותר, כפי שפורט לעיל.
  9. מתוך אבחנה זו נובע, בין היתר, כי על חברי הועד לנהל פרוטוקולים נפרדים לכל אחד מן הועדים, לנהל חשבונות נפרדים, למנות מורשי חתימה נפרדים, ולהקפיד לקבל בכל אחד מן הועדים החלטות הנמצאות בתחום סמכויותיו של הועד הרלוונטי.
  10. כך למשל, בכובעם כחברי הועד המקומי, חברי הועד אינם רשאים לקבל החלטות הנוגעות לעניינים הפנימיים של האגודה השיתופית, כגון: קבלת חברים, מימוש החלטות האסיפה הכללית וכד', ומנגד, בכובעם כחברי ועד האגודה, חברי הועד אינם רשאים לעסוק בעניינים המיוחדים לועד המקומי, כגון: גביית ארנונת ועד מקומי.
  11. בדומה לכך, חברי הועד המקומי אינם יכולים להעביר, סתם כך, כספים מן הועד המקומי לאגודה השיתופית, ואף חתימה על הסכמים בין שני הועדים צריכה להיעשות בכפוף לכללי ההתקשרות החלים על הועד המקומי, וכפי שנראה להלן, גם בכפוף לסוגיות של ניגוד עניינים.

 

  1. החלטת הועדה לניגוד עניינים

ה.1. הטענות כנגד אילון

  1. כאמור, ביום 3.2.2015 קבעה הועדה למניעת ניגוד עניינים כי באילון התקיים מצב של ניגוד עניינים כאשר אותו אדם כיהן כיו"ר הועד המקומי וכיו"ר האגודה הקהילתית.
  2. הרקע להחלטת הוועדה נעוץ בפנייתו של תושב אילון אשר טען כי יו"ר הוועד המקומי בישוב, מצוי במצב של ניגוד עניינים מוסדי, נוכח כהונתו המקבילה כיו"ר האגודה הקהילתית ביישוב.
  3. לטענתו של הפונה, ניגוד העניינים נובע מהסכם שנחתם בין הוועד המקומי לאגודה הקהילתית, המסדיר את אספקת השירותים וההתחשבנות ביניהם, קובע שהאגודה הקהילתית תספק לועד המקומי אירועי תרבות ושירותי גינון, וכן מגדיר הסדר בדבר הסתייעות הועד המקומי בשירותים משפטיים שוטפים.
  4. בנוסף נטען, כי ההסכם לא קיבל את האישורים הדרושים לכך לפי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). ונרחיב במעט על טענה זו.
  5. סעיף 89ב לצו המועצות האזוריות, שכותרתו "איסור התקשרות בחוזים" קובע כך:

89ב.(א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על –

(1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);

(2) הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;

(3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.

(ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה, ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.

(ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963.

(ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות, שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה, בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.

(ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים.

(ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה, תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 89א.

  1. סעיף זה הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו המועצות האזוריות, בשינויים המחויבים, כך שבמקום "המועצה" יראו כאילו כתוב "הועד המקומי",  ובמקום "השר" יהיה כתוב "המועצה".
  2. אם כן, על פי סעיפים אלה, ככלל, תאגיד אשר חבר ועד מקומי הינו מנהלו או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי. ואם נשליך זאת על מצב של זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל - יש מניעה שהועד המקומי יתקשר עם אגודה שיתופית אשר אחד ממנהליה הינו חבר בועד המקומי.
  3. אך הסעיפים מסייגים כלל זה, ומאפשרים התקשרות מעין זו, במידה ומדובר על חוזה או עסקה שהתקיימו לגביו שלושה תנאים מצטברים:
    1. הועד המקומי אישר ההתקשרות ברוב של שני שליש מחבריו;
    2. ההתקשרות קיבלה את אישור המועצה;
    3. הודעה על דבר ההתקשרות פורסמה ברשומות;
  4. יתרה מכך, קובעים הסעיפים, כי ככל ומדובר על התקשרות אשר נעשתה בטרם תחילת כהונת חבר הועד המשמש גם כמנהל בתאגיד, ההתקשרות יכולה להמשיך, ובלבד שעל חבר הועד להודיע בכתב על כל התקשרות אסורה, וכל עוד שלא נסתיימה ההתקשרות לא יעסוק אותו חבר בתוקף כהונתו בכל עניין הנוגע להתקשרות זו.
  5. ואם נשוב לועדה לניגוד עניינים – הרי שנטען בפניה שהסכם ההתקשרות בין הועד המקומי לאגודה הקהילתית לא עמד אף לא באחד מן התנאים הללו.

 

ה.2. עמדת הועדה לניגוד עניינים

  1. בפני הועדה לניגוד עניינים הועלו מספר סוגיות נוספות: ניגוד עניינים נטען בו מצוי גזבר הועד המקומי המכהן גם כמנהל הקהילה של האגודה הקהילתית; העברת כספים נטענת מן הועד המקומי לקיבוץ שלא כדין לצורך שיפוץ בריכת השחייה ביישוב; בקשה להורות לחברי הועד המקומי להימנע מכל השתתפות בקבלת החלטות בדבר העברת כספי ציבור לאגודה הקהילתית. ועוד.
  2. בפתח הדברים הבהירה הועדה, כי היא ועדה מייעצת ואינה גוף חוק או מבקר, ולפיכך חוות דעתה נועדה להנחות את הנבחרים כיצד עליהם לפעול בעתיד על מנת להימנע מניגוד עניינים.
  3. עוד הבהירה הועדה כי אמנם קיימים נושאים נוספים הכרוכים בשאלה העומדת במוקד הדיון, אך היא תחווה דעתה רק בשאלות של ניגוד עניינים.
  4. לדעת הוועדה, ההסכם אשר נחתם בין הוועד המקומי לבין האגודה, הקובע כי האגודה הקהילתית תספק לועד המקומי שירותי גינון ותרבות, וכן שירותים משפטיים, מעמיד את העומד בראשם במצב של ניגוד עניינים מובהק, שכן לא רק כריתתו, אלא אף ביצועו השוטף של ההסכם עלול לגרום למחלוקות בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית, ביחס לסוג השירותים הניתנים, היקפם, טיבם, גובה התשלום ועוד.
  5. כך למשל, יכול להיווצר מצב שבו חלק מחברי הוועד המקומי יהיו סבורים, ששירותי הגינון שמספקת האגודה הקהילתית ירדו באיכותם או בתדירותם, או כי האגודה מארגנת את אירועי התרבות בצורה רשלנית. במקרה כזה, העובדה שאדם אחד עומד בראשם של שני הגופים – תעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים.
  6. מעבר לכך, פירטה הוועדה מספר נימוקים נוספים אשר הובילו אותה למסקנה כי בנסיבות המקרה באילון, יו"ר הועד המקומי לא יוכל להמשיך ולכהן גם כיו"ר ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית:
    1. לדעת הועדה, קיים קושי בניסוח העמום של ההסכם לעניין אספקת השירותים המשפטיים לשני הגופים. לצורך הבהרת העניין נביא את סעיף ההתקשרות אשר היה באילון סביב עניין זה ואשר צוטט במסגרת החלטת הועדה:

"האגודה והוועד המקומי נעזרים בייעוץ משפטי ושוטף ובתמורה מעבירה האגודה תשלום חודשי קבוע בסך ______ (הערת הועדה: "כך במקור, ההסכם אינו נוקב בסכום") למשרד למתן שירותי עריכת דין.

הייעוץ המשפטי כולל: הכנת הסכמי עבודה, חוזים, הסכמי התקשרות עם ספקים וכן ייעוץ משפטי שוטף וכי"ב.

התמורה: הוועד המקומי יעביר לאגודה תמורת חלקה היחסי (הערת הועדה: "כך במקור") בהוצאות הייעוץ המשפטי השוטף תשלום על פי תקציב הוועד המקומי המאושר מדי שנה והכולל מע"מ כחוק.

התמורה תשולם תמורת חשבונית שתועבר לוועד המקומי (בכל רבעון) ...

האגודה היא שתהיה האחראית לתשלום התמורה ישירות לספקים".

  1. עמדת הועדה היא, שהסדר ולפיו שני הגופים נעזרים באותו יועץ משפטי הנבחר על ידי האגודה, לרבות בכל הנוגע לעסקאות בין שני הגופים, עלול להגביר את הקושי הקיים ביניהם.
  2. יתרה מכך, הועדה עמדה על כך, שנוסח ההסכם אינו נוקט בסכומים באשר לאספקת השירותים מהאגודה הקהילתית לוועד המקומי, מה שמעלה חשש כי הועד המקומי אינו מקבל החלטות בעניין ומשאיר זאת לשיקול דעתה הבלעדי של האגודה הקהילתית, ייתכן בשל ניגוד העניינים של העומד בראשו. ובמילים אחרות – קיים חשש ממשי שיושב ראש הועד המקומי אינו עומד על האינטרסים (כספיים ואחרים) של הועד המקומי.
  3. קושי נוסף עליו עמדה הועדה נעוץ בכך שההסכם מתחדש מידי שנה באופן אוטומטי – הקושי נוגע הן לעניין האישורים הדרושים לקבלת ההסכם לפי צו המועצות אזוריות, וכפי שפורט לעיל בהרחבה.
  1. לאור כל האמור לעיל ובנסיבות העניין, סברה הוועדה, כי מצב בו אדם אחד עומד בראשם של שני גופים, שאחד מהם לקוח והשני ספק שירותים מרכזי, ושאין ביניהם זהות אינטרסים מלאה, הוא מצב מובהק של ניגוד עניינים, ולפיכך, אין מקום שהעומד בראש שני הגופים ימשיך לכהן בשניהם בו זמנית, ועליו לבחור באיזה גוף הוא מעוניין להמשיך ולכהן.
  2. וחשוב להדגיש - כי הועדה סברה שלא די ולא ניתן להסתפק בהסדר של הימנעות, ולפיו יו"ר הועד המקומי לא יעסוק בכל עניין הנוגע להתקשרות בין הגופים, בשל אופיו המקיף של ההסכם בן הועד המקומי לבין האגודה הקהילתית.
  3. לבסוף ציינה הוועדה, כי אין בדברים האמורים משום הטלת דופי בעומד בראש הגופים באופן אישי, וכי המצב המתואר בחוות הדעת אינו מעלה חשש לניגוד עניינים אישי, אלא לניגוד עניינים מוסדי בלבד, ניגוד אינטרסים אינטנסיבי ותדיר, ולפיכך, בנסיבות העניין, אין מקום שימשיך לכהן בשני הגופים בו זמנית.

 

  1. משמעות החלטת הועדה לניגוד עניינים
  1. כפי שצוין לעיל, הועדה לא קבעה ניגוד עניינים מובנה בין התפקידים, אלא ניגוד עניינים הנובע ומושפע מנסיבות העניין כפי שהוצגו בפניה, מה עוד, שלאור האפשרות של "זהות ועדים חוקית", ספק אם היא יכולה היתה לקבוע קיומו של ניגוד עניינים מוסדי מובנה בין התפקידים.
  2. לאור זאת, הרי שנראה כי הכלל צריך להיות שאין מניעה להמשיך ולקיים זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית. מה שכן, יש להקפיד ולפעול בהתאם לדרישות החוק, ובהתאם לחובה הכללית החלה על חברי ועד מקומי להימנע מניגוד עניינים.
  3. ברי כי בלי כל קשר לסוגייתנו, על הועד המקומי להקפיד לבצע את כל התקשרויותיו והעסקת עובדיו בהתאם לחובות החוקיות החלות עליו, לרבות חובת מכרזים ואופן העסקת העובדים. אך ככל והדבר נוגע להתקשרויות בין הועד המקומי לבין האגודה החקלאית ו/או האגודה הקהילתית, אשר בהן מכהנים אותם חברים, מתווספות מגבלות נוספות.
  4. ראשית, יש להקפיד כי כל הסכם התקשרות בין הגופים הללו יעמוד בשלושת התנאים המצטברים הנזכרים בסעיף 89ב לצו המועצות האזוריות: רוב של שני שליש מחברי הועד המקומי, אישור המועצה, ופרסום ברשומות.
  5. שנית, יש להקפיד כי תוכן ההתקשרות ישמור על האינטרסים (כלכליים ואחרים) של הועד המקומי, באופן שלא יהיה מקום לטענה כי מדובר על התקשרות שאינה מוצדקת, ואשר נובעת מניגוד העניינים שבין חברי שני הגופים. הדרך לוודא זאת היא על ידי הגדרה מפורטת וברורה של הסכם ההתקשרות, כפי שנהוג ומקובל לעשות כלפי כל גורם אחר. בתוך כך, יש להגדיר באופן ברור ומפורט:
    1. מהם השירותים נשוא ההתקשרות.
    2. מהו התשלום אשר יועבר בין הגופים עבור ההתקשרות, אופן העברת התשלום. כמו כן, יש לבחון האם מדובר בתשלום המקובל בגין שירותים דומים אשר היו מסופקים על ידי גורם אחר.
    3. מהי תקופת ההתקשרות, כיצד ניתן לחדשה ו/או להאריך אותה וכיו"ב. בעניין זה, אנו ממליצים לציין שכל הארכת התקשרות תהא כפופה לעמידה מחודשת בשלושת התנאים להתקשרות הנזכרים בסעיף 89ב לצו המועצות האזוריות.

 

  1. סיכום
  1. כפי שראינו, היחסים בין הועד המקומי לבין האגודות השיתופיות הינו מורכב ביותר, שכן לעיתים קרובות קיים מצב של זהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל, מבלי שיש בזהות זו כדי להפחית מחובתם של שני הגופים להתנהל בהפרדה גמורה, מבחינת ניהול החשבונות, קבלת ההחלטות, וההתקשרות ביניהם.
  2. יתרה מכך, מדובר על ערבוב בין גופים מתחומי משפט שונים – הועד המקומי מתחום המשפט המינהלי-ציבורי, והאגודות השיתופיות מתחום המשפט הפרטי.
  3. חרף זאת, הרי שעל פי המצב החוקי כיום, לא נראה שישנה מניעה להמשיך ולהתנהל בזהות ועדים חוקית או זהות ועדים בפועל, בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית ו/או הקהילתית, ובלבד שיישמרו ההנחיות החוקיות ולא תתבצענה פעולות הנגועות בניגוד עניינים או אינטרסים.
  4. כך, יש להקפיד שכל התקשרות בין הועד המקומי לאגודות תיעשה תוך הקפדה על דיני מכרזים וקבלת עובדים החלים על הועד המקומי (כפי שצריך להפקיד בכל התקשרות של הועד המקומי), ובנוסף יש להקפיד ולפעול במגבלות תנאי סעיף 89ב לצו המועצות האזוריות, וכן במגבלות של סוגיית ניגוד העניינים, הקשורה לתוכנו של הסכם ההתקשרות, והאם הוא עומד בדרישות הנזכרות לעיל.

 

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: