ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

 

א. מבנה ההרצאה

  1. בחלקה הראשון של הרצאתנו נעסוק בועדות הביקורת של הועד המקומי והאגודה השיתופית. נראה מהי ועדת ביקורת, וכן נתוודע לדומה ולשונה בין ועדות הביקורת של הגופים הללו, מקור הסמכות, תפקידים וכיו"ב. בעניין זה מתעתד רשם האגודות להוציא תיקונים להנחיותיו באשר לועדת הביקורת באגודה.
  2. בחלקה השני של ההרצאה, נעסוק בסמכויותיהם וחובותיהם של חברי ועד ההנהלה באגודות שיתופיות וחברי ועד מקומי, באפשרות לייחס להם אחריות אישית, ובנושאים נוספים הנוגעים לבעלי התפקידים בועד המקומי ובאגודה, והכל תוך התייחסות לפסק דין חשוב אשר ניתן אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 4663-11-11 קיבוץ תל-יוסף נ' אבי בן אהרון).

ב. ועדות ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית

ב.ב.1. מהי ועדת ביקורת

  1. ישנם מוסדות ביקורת שונים, ובכללם: מבקר חיצוני – המבקר לרוב את הדוחות הפיננסיים של הגוף המבוקר, ומבקר הפנים – הבודק באופן שוטף את פעילות הארגון, את ניהולו התקין ואת טוהר המידות בקבלת ההחלטות.
  2. ועדת ביקורת היא למעשה, מוסד של ביקורת פנימית הקיים בארגונים מסוגים שונים, דוגמת חברות, עמותות, מלכ"רים ורשויות מקומיות. ועדת הביקורת אינה גוף בעל סמכויות ביצועיות, ועבודתה אינה כוללת תפקיד ביצועי, אלא מתמקדת אך ורק בנושא הפיקוח והביקורת.
  3. כך, ועדת ביקורת מבקרת ומפקחת על פעילותם של כל המוסדות והאורגנים האחרים בארגון, ועליה להגיש את מסקנותיה ואת המלצותיה, בעל פה או בכתב, לגורמים הרלוונטיים בארגון.
  4. בין היתר, הוועדה בודקת את התנהלותו הכספית של הארגון, את עמידתו בדרישות החוקים הרלוונטיים והאם הארגון פועל בהתאם למטרותיו ולתקנון הפנימי שלו.

ב.2. ועדת ביקורת בועד המקומי

  1. בעבר, הועד המקומי היה רשאי להקים ועדות שונות ואלו היו רשאיות לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן, אך בשנת 2004 תוקן צו המועצות האזוריות גם ביחס לועדת הביקורת, ונקבע כי על המועצה האזורית לבחור ועדות ביקורת לועדים המקומיים אשר בתחומה.
  2. וכך לשון סעיף 130א אשר נתווסף לצו בעקבות התיקון:

130א(א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.

(ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.

(ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.

(ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.

(ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.

(ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.

  1. ניתוח סעיפים אלה, כמו גם שאר המקורות הרלוונטיים לגבי ועדת הביקורת של הועד המקומי, מציג בפנינו פירוט מסויים בנוגע לועדת הביקורת של הועד המקומי.
  2. כך, הרכב ועדת הביקורת, המונה בין 3-5 חברים, נבחר על ידי מליאת המועצה האזורית, מתוך רשימת התושבים אשר הציעו את מועמדותם ואינם חברי הועד המקומי בישוב.
  3. כאן המקום לציין, כי סעיף זה נוסח בלקוניות יתרה, שכן הלכה למעשה הוא איננו מטיל כל מגבלה מבחינת הכשירות לכהונה כחבר בועד הביקורת של הועד המקומי, והוא אף אינו מפרט מהם השיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להכריע בהרכב ועדת הביקורת אשר תמונה על ידה.
  4. אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבחון את סבירות החלטות הועד המקומי או את אופן קבלתן, אך היא אחראית לבדוק האם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין.
  5. כמובן, שהיקף עבודתה של ועדת הביקורת ותחומי עבודתה נגזרים מתחומי הסמכות של הועד המקומי, בהם עסקנו בהרחבה במסגרת הרצאתנו הראשונה. כפי שראינו, סמכויות הועד המקומי יכולות לכלול פעילויות שונות ומגוונות, ביניהן העסקת עובדים, רכישת מקרקעין ומטלטלין, גביית מיסים וכן הלאה, והכל בכפוף לחוק, ובהתאם לסמכויות אשר הואצלו לו על ידי המועצה.
  6. אך מעבר לשאלת האצלת הסמכויות, קיימת על הועד המקומי מגבלה נוספת, והיא מחויבותו לפעול בהתאם לסעיפי התקציב. הדבר מודגש בעובדה שאחד מהעניינים המעטים שהמועצה אינה רשאית לאצול לועד המקומי, הוא אישור תקציב הועד.
  7. מכל האמור יוצא, שסמכות הועד המקומי אמנם רחבה, אך מאחר וחלות עליה מגבלות שונות, כמו גם תיחום פעילותה סביב הפעילות המוניציפאלית בתחום היישוב, ממילא גם היקף פעילותה של ועדת הביקורת מוגבל לעניינים אלו.
  8. אם כן, ועדת הביקורת צריכה לבחון, בין היתר:
    • האם הועד פעל במסגרת התקציב שאושר לו. דוגמא: כאשר תקציב הועד המקומי אשר אושר על ידי המועצה האזורית כולל סעיף הוצאות בסך 50,000 ₪ בגין מעונות ופעוטונים, אך בדוחות הכספיים מתברר כי בעניין זה הוציא הועד המקומי 80,000 ₪, על ועדת הביקורת לציין זאת בדו"ח הביקורת.
    • האם תוקנו ליקויים בפעולות הועד אשר נמצאו בביקורות קודמות. לדוגמא: הועד המקומי משלם לחברה חיצונית עבור שירותי הניקיון של היישוב. בביקורת של שנת 2015 נמצא, כי העומד בראש חברה זו הינו אחיו של יו"ר הועד המקומי והוא הועסק בלא מכרז, על אף שבמקרה זה חלה חובת מכרזים (עקב גובה סכום ההתקשרות). על ועדת הביקורת לבחון האם בשנת 2016 תופעה זו חוזרת על עצמה, ולהציף זאת בדוחותיה.
    • את אופן גביית המיסים ע"י הועד המקומי והאם היא נעשית כדין, את אופן התקשרות הועד המקומי בחוזים, תנאי העסקת העובדים על ידי הועד המקומי וכיוצ"ב.
    • האם סדרי הבקרה והוראות הנוהל הנהוגים בוועד, מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון.
  9. מנגד, אין זה מתפקידה של ועדת הביקורת לבקר את חשבונות הועד המקומי. לשם כך ממנה המועצה רואה חשבון והוא מגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי, עם העתק לממונה על המחוז.
  10. לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לדרוש מכל עובד או חבר ועד מקומי ידיעות, מסמכים או הסברים, כאשר בעניין זה יש להדגיש, כי זכותם של חברי ועדת הביקורת רחבה יותר מזכותם של תושבי היישוב ומשלמי המיסים, וכוללת גם סמכות לדרוש את פרוטוקולי הישיבות שהתנהלו בדלתיים סגורות, כמו גם את הזכות לדרוש מסמכים והסברים מחברי הועד המקומי ומעובדיו.
  11. יחד עם זאת, מובן כי אם סיבת הדיון בדלתיים סגורות הייתה צנעת הפרט, הגנה על סודות מסחריים וכיוצ"ב, רשאי הועד לצנזר הפרוטוקולים ע"י השחרת השמות, השמטת סודות מסחריים, וכד'.
  12. מלבד זאת, על ועדת הביקורת להמציא, בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה, טיוטת דו"ח ביקורת מפורט שתתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך 30 ימים. לאחר מכן, על ועדת הביקורת לקיים דיון בהערות הועד המקומי ולערוך דו"ח ביקורת סופי.
  13. את דו"ח הביקורת הסופי תמציא ועדת הביקורת, בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, לידי הועד המקומי, לידי ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה, ודו"ח הביקורת יהיה פתוח לעיון כל תושבי הישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.

ב.3. ועדת ביקורת באגודה השיתופית

  1. בניגוד לשינוי שאירע בצו בנוגע לחובה למנות ועדת ביקורת לועד המקומי, אין בפקודת האגודות השיתופיות הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת או ועדת פיקוח, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים, בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה).
  2. יחד עם זאת, רבות מן האגודות כוללות בתקנוניהן הוראות ביחס לקיומה של ועדת ביקורת.
  3. כמו כן, רשם האגודות מקפיד לדרוש מאגודות המגישות בקשה להירשם או אגודות המבקשות לשנות את תקנונן, כי אכן יקבעו בתקנון הוראות ביחס לכינונה של ועדת ביקורת.
  4. שוני נוסף בין ועדת הביקורת באגודה השיתופית לבין מקבילתה בועד המקומי, הוא תחומי הפעילות, שכן בעוד הועד המקומי וועדת הביקורת של הועד מתוחמים לפעילויות מוניציפאליות, פעילותה של האגודה השיתופית כוללת עניינים רבים ומגוונים, ביניהם עיסוק בפעילות קהילתית ובפעילות משקית כלכלית, וממילא גם היקף הביקורת של הועדה רחב יותר.
  5. במידה ותקנון האגודה כולל התייחסות לקיומה של ועדת ביקורת, ישנן הוראות שונות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) הנוגעות לקיומה של ועדת הביקורת.
  6. כך למשל תקנה 4 קובעת כי:

4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –

(3) דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;

(7) בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;

  1. ובנוסף, קובעת תקנה 28א כי:

28א.(ג) (1) באגודה שהרשם מינה לה ועד ממונה ושמכהנת בה ועדת ביקורת על פי תקנונה, תמשיך ועדת הביקורת לכהן בתפקידה עד לסיום תקופת כהונתה, אולם רשאי הרשם להורות על בחירת ועדת ביקורת חדשה.

(2) ועדת ביקורת כאמור - בין אם ממשיכה בכהונתה ובין אם נבחרה לפי הוראות הרשם - תדווח על פעולותיה וממצאיה לרשם.

  1. נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים. יצוין כי הנחיות אלו אינן מחייבות, אולם לאור מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
  2. להלן נציג נקודות מרכזיות מתוך הנחיותיו של הרשם, העוסקות, בין השאר: כשירות חברי ועדת הביקורת, דרך בחירת הועדה, הדחת הועדה, תפקידיה, אופן עבודתה, ועוד. חשוב לציין, כי במשרדי הרשם אמורים לפרסם בקרוב תיקונים להנחיות הקיימות. לאחד מן התיקונים הצפויים נתייחס להלן:

30.1 כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:

חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולועדת הביקורת;

30.2 דרך בחירת ועדת הביקורת:

3-5 חברים; תקופה הכהונה כתקופת כהונת הועד; נבחרת ישירות על ידי האסיפה;

30.3 הדחת ועדת הביקורת:

אין להדיח ועדת ביקורת אלא אם השתכנע הרשם, לאחר שערך חקירה, כי הועדה אינה פעילה, מזניחה את עניני האגודה, פועלת שלא כדין או חורגת מסמכויותיה; או אם השתכנע  הרשם, לאחר שערך חקירה, כי דרך בחירת הועדה הייתה שלא כדין.

התפטרות הועד אינה מביאה להתפטרות ועדת הביקורת; התפטרות אחד מחברי הועדה (לרבות היו"ר) אינה מביאה להתפטרות שאר החברים; התפטרות כל חברי הועדה מביאה לבחירת ועדה חדשה;

מינוי  ועד  ממונה  לאגודה  אינו  מביא למינוי ועדת ביקורת אחרת, אלא אם הרשם מורה על בחירת ועדת ביקורת חדשה. כך או כך, כאשר יש ועד ממונה, תדווח ועדת הביקורת על פעילותה לרשם.

30.4 תפקידי ועדת הביקורת:

בדיקת פעולות האגודה בכל תחומי עיסוקה; בדיקת ניהול נכסי האגודה והתחייבויותיה; בדיקת המבנה הארגוני של האגודה; שמירה על טוהר המידות של נבחרי האגודה ועובדיה; בדיקת תקינות פעולות רשויות האגודה והחלטותיהן; בדיקה ופיקוח על יישום החלטות רשויות האגודה; קבלת תלונות חברי האגודה השיתופית ובדיקתן;

לועדת הביקורת אין תפקיד ביצועי, וכל עבודתה מתמקדת אך ורק בנושא הפיקוח והביקורת.

ועדת הביקורת לא  תבדוק: פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית; עניין תלוי ועומד בערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית; עניין שערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית הכריעה בו לגופו; עניין הנמצא בחקירה משטרתית; תלונה אשר נמצא כי הוגשה שלא בתום לב; תלונה אנונימית, אלא אם הועדה תקבע אחרת.

30.5 דרכי פעולת ועדת הביקורת:

דרכי עבודת ועדת הביקורת תהיינה כדרך עבודת ועד האגודה בשינויים המחוייבים; היו"ר ידאג לכינוס הועדה לפחות אחת לחודש, ירכז עבודתה ויהא אחראי על חלוקת התפקידים בין חבריה;

ישיבות הועדה תהינה סגורות בפני חברי האגודה; רצוי כי מבקר הפנים יקח חלק בדיוני הועדה על פי הזמנתה; הועדה רשאית להזמין לדיוניה כל חבר אגודה, חבר ברשויות האגודה, כל שכיר משכירי האגודה והם חייבים להופיע בפניה;

חבר ועדת הביקורת לא יפרסם בפומבי, באופן ישיר או עקיף, את דעותיו האישיות או את ביקורתו האישית על מעשיהם או החלטותיהם של כל רשויות האגודה;

ועדת ביקורת רשאית לבקר ולעיין במסמכי האגודה במקום הימצאם בתחומי האגודה. בעניין זה נציין, כי לאחרונה הורה רשם האגודות לעובדי משרדו על עדכון הנוהל בעניין זה, שכן עד עתה היה קבוע בנוהל שועדת הביקורת אינה רשאית לבקש למסור לידיה מסמכים או לצלמם, ואילו עתה, ההנחיה (אשר טרם עודכנה בנוהל הכתוב שמפרסם משרד הרשם) היא לאפשר לועדת הביקורת לצלם מסמכים אשר היא רשאית לעיין בהם. במקרה שיש מחלוקת, יכריע בדבר רשם האגודות השיתופיות;

אין לועדת הביקורת סמכות להתערב בהכנת תקציב האגודה. הסתייגויותיה יוגשו לועד ולאסיפה.

על חבר ועדת הביקורת חלה חובת סודיות באשר לממצאי הועדה למעט חובת דיווח לגופים  המתאימים.

ועדת הביקורת לא תשתתף בישיבות הועד, אך רשאית לזמן ישיבת  ועד לדיון בנושאים ספציפיים.

ב.4. סיכום - ועדות ביקורת

  1. אף במצב של "זהות ועדים", אין זהות בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין ועדת הביקורת של האגודה השיתופית, שכן האחרונה נבחרת ע"י אסיפת החברים באגודה, והראשונה ע"י המועצה האזורית.
  2. יתר על כן, אם תיווצר זהות פרסונאלית בין חברי ועדת הביקורת של האגודה השיתופית לבין חברי ועדת הביקורת של הועד המקומי, הרי שגם כאן מדובר על זהות פרסונלית בלבד, שכן אלו שני גופים נפרדים לגמרי, שלכל אחד תפקידים שונים, גורמים שונים להם צריך למסור דין וחשבון, ועוד.

ג. בעלי תפקידים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

ג.ג.1. חובות דירקטור מכח הדין הכללי, לרבות חוק החברות ופקודת הנזיקין

  1. בטרם נעסוק בחובותיהם של חברי ועד ההנהלה של האגודה כלפי האגודה וכלפי חבריה, ובהמשך גם באלה של הועד המקומי, נדון בקצרה בחובות שחבים דירקטורים באופן כללי כלפי החברה וכלפי בעלי המניות.
  2. חובות כלליות - על הדירקטור בחברה מוטלת החובה לפקח על ביצוע פעולות המנכ”ל ולקבוע הנחיות לגבי מדיניות החברה. בין שלל תפקידיו השונים, נדרש הדירקטור לכנס אסיפות של בעלי המניות, לקבוע את סדר היום המוצע באסיפות אלו, ליישם את ההחלטות שמתקבלות באסיפות בעלי המניות, להכין את הדוחות הכספיים של החברה לפני הגשתם לבעלי המניות, ולפקח כי החברה מתנהלת על פי החוק.
  3. חובת הזהירות - יחד עם הסמכויות הרחבות שניתנו לדירקטורים, הוטלו עליהם גם חובות שונות של זהירות, וזאת במטרה ליצור איזון בין שני אינטרסים מרכזיים: מחד, הצורך למנוע פגיעה בציבור המשקיעים בחברה, כמו גם בבעלי המניות והנושים, מפני התוצאות השליליות שיכולות להיגרם עקב התנהלות פזיזה או חסרת מיומנות של הדירקטוריון; ומאידך, הצורך להגדיר רמת זהירות ומיומנות שלא תמנע ממועמדים ראויים לקחת על עצמם את התפקיד עקב הרתעת יתר. עניינים אלה מפורטים בסעיפים 252-253 לחוק החברות:

252.(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר.

253. נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור.

  1. וסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין קובעים כך:

35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

  1. באופן עקרוני, בדומה לשאלת הרשלנות הכללית, הסטנדרט להכרעה בשאלה האם מדובר במעשה או במחדל רשלניים ייקבע בהתאם לשאלה - האם מדובר במעשים או במחדלים שהדירקטור הסביר היה עושה או נמנע מלעשות בנסיבות דומות.
  2. חובת האמון - בעוד שהפרת חובת הזהירות נוגדת, במקרים רבים, את האינטרס האישי של הדירקטור, הניזוק אף הוא מן הפגיעה בחברה, בבסיס העניין של הפרת חובת האמונים עומדת, לעיתים קרובות, פעולה שנועדה לקדם את האינטרס האישי של הדירקטור, המצמיחה לו רווח אישי, וכמפורט בסעיף 254 לחוק החברות:

254. (א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –

(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;

(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;

(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;

(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר.

  1. סעיף זה מורה לכל נושאי המשרה בחברה, ובכלל זאת גם לדירקטורים, כי מוטלת עליהם החובה לממש את מירב כוחם על מנת לפעול לטובת האינטרסים של החברה בתום לב, ולהימנע מפעולה העלולה לגרום לניגוד אינטרסים בינם לבין החברה.
  2. סנקציות פליליות - במקרים מסוימים, הפרת חובות הדירקטור, כמו במקרים של גניבת נכסי החברה, רישום כוזב של מסמכים, זיוף מסמכים בכוונה להונות, וכן הלאה, עלולה להוביל לסנקציות פליליות.

ג.2. החובות המוטלות על חברי ועד ההנהלה באגודה שיתופית

  1. יש הרבה מן המשותף בין האגודה השיתופית לבין שותפויות עסקיות אחרות, בכך שגם מטרתה המרכזית של האגודה השיתופית היא לאפשר לחבריה לפעול ביחד להשגת האינטרסים המשותפים של כלל החברים, אך מנגד, מובן שקיימים גם הבדלים, שמקורם בעובדה שפעילות האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, טיפוח החיסכון וכד', כפי שמפורט בסעיף 4 לפקודות האגודות השיתופיות.
  2. ויש לבחון - האם ישנן הוראות מחוק החברות החלות על האגודות השיתופיות? ואם כן, אילו?
  3. סעיף 9(2) לפקודת האגודות השיתופיות מחיל הוראות מתוך פקודת החברות על האגודות השיתופיות, אך הוראות אלו מתייחסות לרישום שם האגודה, ומשמעותן איננה רבה:

9(2). למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית, וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות.

  1. בנוסף, סעיף 59 לפקודה מפרט מספר נושאים, וביניהם: אגרות חוב, משכנתאות ושעבודים, בהם לא תחול הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות, וקובע כי פרט להוראות אלו, ופרט לסעיף 9(2), לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות שיתופיות:

(1) פרט למותנה בסעיף 9(2) מפקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –

(א) לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים;

(ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;

(ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה: בתנאי שמלבד בהליכים של פירוק עסקים ע"י מפרק עסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם;

(ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;

(ד) למחיקת אגודות שחדלו להתקיים מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 מפקודת החברות.

(2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות.

  1. לכאורה ניתן היה לומר שמדובר בהסדר שלילי, היינו, שמשמעות קביעה זו היא, שעקרונות אחרים בדיני החברות לא יחולו על אגודות שיתופיות, אך למעשה, לא כך הבינו את העניין בתי המשפט השונים, ועקרונות רבים מתוך דיני החברות הוחלו, בצורה כזו או אחרת, על אגודות שיתופיות. אחד מעקרונות אלו הוא העיקרון של אחריות אישית של מנהלים באגודה כלפי חברי האגודה, וכפי שנראה בהמשך לגבי ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק.
  2. תקנה 23 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) העוסקת בבחירות לועד האגודה ובסמכויות הועד, קובעת כי:

23(ג) הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.

  1. מתקנה זו אנו למדים על חובתם של חברי הועד לפעול לטובתה של האגודה, וכן לפעול רק במסגרת הסמכויות המוקנות להם, וכפי שעולה מפסק דין של הרשם שניתן ביולי 2008 בעניין שלג החרמון[1]. במקרה זה, הוגשה לרשם האגודות תביעתה של אגודה שיתופית לשיווק ואספקה - שלג החרמון, בה יוחסו למספר חברי ועד האגודה בעבר, פעולות בלתי חוקיות, אשר גרמו לאגודה להפסדים כלכליים קשים.
  2. בתחילה העביר הרשם את התביעה לבורר, שסבר כי בחלק מטענותיה אכן צדקה האגודה, וניתן לקבוע חד משמעית שהנתבעים התרשלו בניהול האגודה, פעלו בדרכים לא חוקיות בעניינים מנהלתיים ופורמאליים, פעלו בניגוד לכל חוק ותקנון, ורמסו ברגל גסה את כללי הצדק הטבעי, כשהתוצאות הכלכליות לא איחרו לבוא, כפי שמעיד מצבה הפיננסי של האגודה.
  3. אך האם כישלון בניהול עסקי, הוא עילה לתביעה? לא בהכרח. חרף ביקורתו הקשה של הבורר, הוא סבר כי במקרה זה האגודה לא הצליחה לשכנע שהנזקים נגרמו במזיד או שהייתה כוונה לפגוע בפעילותה וביכולותיה הכלכליות של האגודה, ועל כן הוא דחה את התביעה. על כך הוגש ערעור לרשם.
  4. בפתח דבריו אמר הרשם:

"השאלה שבנדון היא, מהי מידת אחריותם האישית של המשיבים כחברי הנהלה של האגודה, למעשים או מחדלים שנעשו על ידם. ע"פ עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת המקנה לאגודה... מסך לתביעה אישית נגד מנהליה, כל עוד פועלים חברי ההנהלה במסגרת החוק ובתום לב אין הם נושאים באחריות אישית אף אם טעו בשיקול דעתם והביאו את האגודה לידי הפסד. אולם אם חברי ההנהלה הפועלים בניגוד להוראות הקבועות בחוק או שאינם ממלאים את החובות שהמחוקק הטיל עליהם ופועלים שלא בתום לב כלפי חברי האגודה, עלולים הם לשאת באחריות למעשיהם. תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1935 קובעת את חובתם של חברי האגודה: "הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא אפליה.

תקנה זו למעשה מטילה על חברי הועד לפעול במסגרת סמכויותיהם ולטובת האגודה, והיא ללא ספק יכולה להוות מקור משפטי עצמאי לתביעה כנגד חבר אגודה אשר חרג מסמכותו, או אשר פעל תוך כדי מצב של ניגוד אינטרסים עם טובת האגודה".

  1. הרשם הבהיר, כי לשם תביעה בגין רשלנות מקצועית יש צורך שהתנהלות מנהלי האגודה תהווה סטייה מנורמת התנהגות מקצועית מקובלת, שיהיה מדובר במעשים אשר בעל מקצוע סביר לא היה עושה אותם, ואשר גרמו נזק לאגודה. על מנת שתתקיים עוולת רשלנות מקצועית צריכים להתקיים 4 תנאים מצטברים:
  1. התקיימותו של נזק;
  2. התנהגות בלתי סבירה או בלתי זהירה של המזיק כלפי הניזוק;
  3. היחסים שבין המזיק לניזוק הטילו עליו חובה שלא לנהוג כפי שנהג;
  4. הנזק נגרם בעטיו של המזיק, קרי קשר סיבתי.
  1. במקרה דנן, פסק הרשם, כי חרף העובדה שהתקיימו שלושת התנאים הראשונים, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי ישיר בין הניהול הכושל של המשיבים את האגודה לבין ההפסד הכספי.
  2. בפס"ד שניתן על ידי בית המשפט העליון בפברואר 2010 בעניין אורי שגיא נ' כפר ביאליק (ע"א 393/08), התייחס בית המשפט לאפשרות של הטלת אחריות אישית על חברי ועד ההנהלה מתוך עקרונות יסוד בדיני החברות. וכך הם פרטי המקרה:
  3. אורי שגיא, שכיהן בעבר כיו"ר ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק, טען למחדלים של חברי ועד האגודה וראשיה במהלך השנים, בקידומם של מיזמי נדל"ן שהיו יכולים להיטיב עם האגודה.
  4. בית המשפט סבר, כי הקונסטרוקציה המשפטית המתאימה לבחון שאלות אלו היא על ידי פניה לדוקטרינות מתחום דיני החברות, שכן קיים דמיון בבסיס המשפטי בין האגודות השיתופיות והחברות, בכך ששתיהן בעלות אישיות משפטית נפרדת ועצמאית.
  5. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט, כי לעיתים יחולו שינויים מסוימים, שכן בעוד שתכליתה של חברה עסקית "היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"[2], מטרותיה של אגודה שיתופית "הן טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם"[3].
  6. לשם חיוב אישי של חברי הועד, ניתן להשתמש בקונסטרוקציה של מודל האחריות האישית של נושאי משרה, לפיה נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה נזיקין כלפי אדם אחר.
  7. מבלי להכריע בעניין, בית המשפט יצא מתוך נקודת הנחה כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין חבר אגודה לבין האגודה וחברי ועד האגודה, כך שהשאלה העיקרית הינה בחינת התרשלותם של חברי הועד, קרי, האם הם פעלו בצורה סבירה במילוי תפקידם אם לאו.
  8. במקרה הנדון קבע ביהמ"ש העליון, כי אין מקום להתערב במסקנות ביהמ"ש המחוזי, וזאת מכיוון ש:
  1. לא הוכח כי העיכוב נגרם בשל התרשלות או בשל חריגה מסמכות.
  2. לא הוכח כי העיכוב בהליכי התכנון נובע מהתנהגות בלתי סבירה.
  3. בדומה לכלל שיקול הדעת העסקי הקובע חזקה כי ביהמ"ש לא יבחן את שיקול דעתם העסקי של דירקטורים, וכי פעולתו של הדירקטור הייתה תקינה כל עוד הוא פעל בתום לב ולא היה בניגוד עניינים בפעולתו, כך גם במקרה הנדון לא הוכח כי פעולות חברי הועד היו נגועות בחוסר תום לב או בחוסר סבירות ממשי המצדיק מתן סעד.
  1. בסיכומו של דבר לא הוכח כי חברי הועד נהגו בצורה שאינה סבירה ומתוך כך אין מקום להטיל עליהם אחריות אישית. למרות מסקנה זו, ניתן ללמוד מפסק הדין רבות על האפשרות של החלת עקרון האחריות האישית, כמו גם עקרונות נוספים מתוך דיני החברות, על חברי ועד ההנהלה של אגודה שיתופית.
  2. וראו לעניין זה גם את בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 8126/06 ניתאי שפירא נ' נחושה - מושב עובדים, אשר עסק בטענה, כי ועד ההנהלה של מושב נחושה פעל בניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים לקידום הקצאת הנחלות הפנויות במשבצת הקרקע של המושב:

"כידוע, האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים תקף לא רק בתחום המשפט הציבורי אלא גם בתחומים נוספים, בהם דיני התאגידים.... החלטה המתקבלת "כאשר עניין שעליו אדם מופקד עשוי להתנגש עם עניינו האישי של אותו אדם או עם עניין אחר שהוא מופקד עליו" פסולה בתכלית...

כלל זה יפה גם למקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית, אם בהיקש מדיני החברות... (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות – דין ונוהל, 1995, כרך א', עמ' 59-60; השוו ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 23.2.10, בפיסקה 19), ואם בהיותו "חלק 'מהמשפט המקובל נוסח ישראל', ויש לנהוג לפיו אף באין הוראת חוק הקובעת את תחולתו".

  1. דוגמא נוספת לאחריותם האישית של חברי ועד ההנהלה ניתן לראות במסגרת תא"מ 22832-07-12 כוכבה דוד נ' חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ.
  2. לאחר שבמסגרת הליך חקירה בפני רשם האגודות נקבע, כי התנגדות ועד ההנהלה לבקשת בני זוג חברי המושב להכיר בבנם כבן ממשיך, היתה חסרת כל בסיס, הגישו בני הזוג והבן תביעה לבית המשפט לקבלת החזר עבור ההוצאות אשר נגרמו להם בגין התנהלות הועד.
  3. בית המשפט הגיע למסקנה כי על האגודה להשיב לתובעים את ההוצאות שהוציאו בגין הליך סרק אצל רשם האגודות, ובאשר לחברי הועד, קבע ביהמ"ש כי הם קיבלו החלטתם תוך הסתמכות על עמדת יו"ר הועד מבלי לבדוק כנדרש את המצב העובדתי והמשפטי, ולפיכך הם הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים:

"די בהחלטה מיום 24.7.11 אשר ניתנה ללא בדיקת העובדות והמצב המשפטי על ידי מי מהנתבעים, כדי להוביל למסקנה כי התרשלו בתפקידם ולא פעלו כחברי ועד סבירים. יתרה מכך, הוכח כי חלק מהנתבעים לא נכחו בישיבה והסכימו לאשרר ההחלטות בה והיתר הלכו שבי אחר עמדת הנתבע 2. אף לגופו של עניין לא נמצא בסיס עובדתי או משפטי לעמדת הנתבעים בסירובם לקבל את התובע 3. הנתבעים לא הפנו למקור סמכותם לסרב לקבל בן ממשיך, נוכח החלטות הרשם הקובעות כי היקף שיקול דעת האגודה מצומצם בבקשות מעין אלו. לא הוכח כי התובע 3 פועל לחבל במוסדות האגודה, אלא מוסכם כי מנהל בשם אחיו מאבק לצורך קבלת נחלה אשר סבור הוא כי מגיעה לאח. אין זה נדיר, ואף מידיעה שיפוטית ניתן לומר כי די שכיח, כי קיימים סכסוכים משפטיים ביו חברי אגודה שיתופית לאגודה. אין זה סביר כי קיומו של סכסוך יאפשר לאגודה למנוע ממשפחה שחברה באגודה למנות בן ממשיך העונה על התנאים. גם אם היה יסוד עובדתי ל"סימונו" של התובע 3 כ"בעייתי" המונע מתוך רצון לפגוע באגודה, לא היתה לאגודה סמכות להמנע מלהמליץ על קבלתו. ודאי שלאחר שנדחתה הבקשה לבוררות מטעמים אלו, גם אם מטעמים טכניים, היתה חובה לברר את המצב המשפטי לאשורו".

  1. בשל כך, ביהמ"ש חייב את חברי הועד (ביחד עם האגודה), להשיב לתובעים את הוצאותיהם בסך 11,600 ₪. בנוסף, ביהמ"ש חייב את חברי הועד לשלם פיצוי לתובעים בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪, וכן הורה להם להשיב לקופת האגודה את ההוצאות שהוציאה לצורך ההליך בפני הרשם בסך כ-6,000 ₪, ולשלם לקופת המדינה את הוצאות החקירה בסך של כ-17,000 ₪.
  2.  כפי שצוין בפתח ההרצאה, ביום 29.12.16 ניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת (ת"א 4663-11-11 קיבוץ תל-יוסף נ' אבי בן אהרון), אשר עסק בהרחבה יתירה בכל הנוגע לאחריות בעלי תפקידים באגודה.

66.1 במקרה זה דובר על תביעתם של קיבוץ תל יוסף ותאגיד המדגה שלו, במסגרתה ביקשו לחייב את מנהל המדגה ומנהל העסקים של הקיבוץ, לפצותם בגין הנזקים אשר הם גרמו להם.

66.2 לטענת התובעים, במשך שנים ארוכות ניצלו התובעים לרעה את מעמדם ותפקידם, מעלו באמון שניתן להם, קיבלו טובות הנאה מלקוחות, וניהלו את ענייני התובעים ברשלנות רבתי, תוך הפרת חובת האמונים וחובת הזהירות שלהם כנושאי משרה בכירים.

66.3 בית המשפט הבהיר, כי ההלכה הפסוקה החילה את מודל האחריות האישית של נושאי משרה הקיים בדיני חברות על אגודה שיתופית וחברי ועד האגודה.

66.4 ככלל, חובת הזהירות בין דירקטור לתאגיד, מטילה על נושא המשרה את החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק, כאשר התאגיד רשאי לתבוע בנזיקין נושא משרה שהתרשל בתפקידו וגרם לו נזק.

66.5 לא בכל מקרה שבו הוכח בדיעבד כי נושא המשרה יכול היה לקבל החלטה טובה יותר יקבע בית המשפט כי זה התרשל, אלא רק במצבים מהותיים בהם ברור שהחלטותיו התקבלו בצורה בלתי מקצועית, היו נגועות באינטרס אישי או נבעו משיקולים זרים.

66.6 החלטות עסקיות שקיבלו נושאי משרה בנסיבות מיוחדות משוריינות מפני ביקורת שיפוטית. כאשר התהליך מתנהל כראוי - לא יבחן בית המשפט את ההחלטה שהתקבלה במבחנים של סבירות, ונושאי המשרה יהיו מוגנים מכוח חזקת התקינות הנובעת מהחלת כלל שיקול הדעת העסקי.

66.7 על נושא המשרה לאסוף מידע ולא להסתפק בקבלתו הפסיבית. כלומר, עליו לשאול שאלות, לבחון את מהימנותם של מקורות המידע ושל יועציו, לקרוא ולהבין כל מסמך המוגש לו ולבדוק את החלטות ההנהלה. החובה להפעיל שיקול דעת עסקי פעיל מחייבת את חברי ההנהלה ואת הדירקטוריון בחובת איסוף המידע, שנעשתה החובה המרכזית במסגרתה של חובת הזהירות, שבמקרה של הפרתה מוטלת אחריות על הדירקטורים.

66.8 על מנת להוכיח תביעה מעין זו, על התובעים לעבור שלוש משוכות:

66.9 להוכיח את חבותם של הנתבעים לפי הסטנדרטים הכלליים של דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני החברות, דהיינו חובת הזהירות וההתרשלות באי קיומה.

66.10 היה ויעמדו בנטל - עליהם להוכיח את הקשר הסיבתי בין חבותם של הנתבעים לבין הנזק הנטען.

66.11 אם יצליחו לעבור משוכה זו - עליהם להוכיח את גובה הנזקים שנגרמו להם בעקבות מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים.

  1. לצד דחיית חלק מרכיבי התביעה, פסק השופט כי לנתבעים חבות נזיקית שנגרמה בעקבות התנהלותם בפרשת סוחר דגים גדול שרכש דגים מהמדגה במשך שנים וצבר חוב שתפח לכדי שלושה מיליון שקלים. בית המשפט מצא כי זהו לקוח שלגביו חלה חובה על המנהלים הסבירים לבצע בדיקת יכולת כלכלית כדי להעריך את הסיכון שבמסחר עמו ולנקוט אמצעים בהתאם.
  2. מתוך התביעה שהוגשה כנגד הנתבעים על סך של 5 מיליון ₪, הם חויבו בכ-550,000 ₪ (כל אחד מהם מחצית). במסגרת פסק הדין, מצא ביהמ"ש אשם תורם של 20% לקיבוץ ולמדגה, וכן השית אחריות על צדדי ג' (ועד ממונה), אשר לא ביקשו לקבל מידע אודות הנעשה במדגה ולא הפעילו שיקול דעת מקצועי ממשי, בסך של כ-55,000 ₪ (כולם ביחד).

ג.3. התנהלות חברי ההנהלה בניגוד לפקודה ולתקנות ובניגוד להנחיות הרשם

  1. סעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות מתייחס למצבים בהם האגודה פועלת בניגוד לאמור בפקודת האג"ש, בתקנון האג"ש ובפקודת החברות, או שהיא פועלת בניגוד להנחיות הרשם או מורשים אחרים, או שהיא מוסרת בזדון דו"חות כוזבים:

57.כל אגודה –

(א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59,

(ב) המסרבת בזדון לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרשם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות האמורות, או לצורך פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, או החדלה מעשות את הדברים הללו,

(ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, אוסרות לעשות,

(ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים,

הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מילואם ייחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העבירה, או שניסה למנוע בעדה, יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעבירה כזאת ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה.

  1. בעניין גובה הקנס – בדצמבר 2003, התקין שר המשפטים דאז את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אגודות שיתופיות), תשס"ד-2003, בהן הוא עדכן את גובה הקנס הקבוע בסעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות, והעמיד אותו על סכום של 1,500 ₪:

1. עבירה על הוראה מהוראות סעיף 57 לפקודת האגודות השיתופיות... לענין הפרה של סעיפי הפקודה והתקנות כמפורט בתוספת, היא עבירה מינהלית.

2. (א) לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מינהלי קצוב של 1,500 שקלים  חדשים.

(ב) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת יהיה כפל הקנס האמור בתקנת משנה (א).

3. הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית נמשכת יהיה קנס בשיעור החלק העשירי של הקנס הקבוע בתקנה 2, לפי הענין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות.

ג.4. חיוב אישי של ועד מקומי

  1. חברי ועד מקומי עלולים לשאת באחריות אישית לפעולות אשר בצעו במסגרת פעולות הועד המקומי. להלן יפורטו מקורות הסמכות להטלת אחריות אישית לסוגי חיובים.
  2. כמוגדר בחוק הפרשנות, ועד מקומי הינו אחד מבין הסוגים השונים של רשויות מקומיות, ולמעשה - "כל רשות מקומית היא תאגיד שנוצר מכוח החוק"[4]. מאחר וכך, מסתבר לומר כי כלל החובות לגבי ועד ההנהלה של האגודה, יכולות לחול, באופן כזה או אחר, אף על חברי ועד מקומי.
  3. סעיפים 221 עד 228 בסימן ב' לפקודת העיריות [נוסח חדש] עוסקים בסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי תפקידים ברשויות המקומיות – עובדים ונבחרי ציבור – בגין הוצאה כספית מקופת הרשות שלא כדין. להלן עיקרי הסעיפים הנוגעים לעניינו:

221. על פי עצתו של רואה החשבון... יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל

223. אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

226. סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור בסעיף 224 או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

  1. הוראות דומות מופיעות ביחס למועצה אזורית בסעיף 84 בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), והן הוחלו על ועדים מקומיים בסעיף 132 לצו:

84. (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר.

(ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה.

(ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך.

 (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.

 (ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.

132. (ד) סעיף 84 יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי.

  1. מכוח סעיף זה (והסעיפים המקבילים החלים בעיריות, מועצות מקומיות וכו') הוקמה הוועדה לחיוב אישי אשר מטרותיה:

75.1 ליצור בקרב אילו עליהם חל דין החיוב האישי גורם הרתעה שימנע התעלמות מחובתם כנאמני ציבור לפעול בכספי הציבור בדרך תקינה.

75.2 להבהיר שהוראות הדין הדנים בחיוב אישי הן בתוקף מלא.

75.3 לגרום לתיקון ליקויים ולצמצום נזקים.

  1. בשנת 2001, פרסם מנכ"ל משרד הפנים "נוהל לחיוב אישי של נושאי משרה ברשות המקומית" המפרט קריטריונים לחיוב אישי של נושאי משרה ונהלים. נוהל זה מעודכן מדי פעם בפעם.

גד. הטלת אחריות מכוח היות חבר ועד מקומי - נושא משרה בתאגיד

  1. ישנם חיקוקים שונים, המטילים על נושא משרה בתאגיד אחריות לעבירות אשר נעברו על ידי התאגיד, גם אם לגבי נושא המשרה לא התמלאו אישית יסודות העבירה, וכפי שציין כב' השופט סוקול במסגרת ע"פ (חי') 1162/04 המשרד לאיכות סביבה/מחוז חיפה נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל:

"הטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים נפוצה בהוראת חוק רבות החל מדיני המס כדוגמת סעיפים 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, סעיף 224א' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש); בחקיקה בתחומי המסחר כמו סעיף 44 לחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959, סעיף 105 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 253 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ועוד. גם בדיני איכות הסביבה מצא המחוקק מקום להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בתאגידים לעבירות שבוצעו על ידי התאגיד. בחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ז-1997, קבע המחוקק הוראות עונשיות שונות אשר תיקנו חיקוקים רבים הדנים באיכות הסביבה ובין היתר כלל הוראות המטילות אחריות עונשיות על נושאי משרה בתאגידים.

כך תוקן במסגרת זו חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, והוספה הוראת סעיף 15 המטילה אחריות אישית על נושאי משרה, הוספה הוראה דומה בחוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966 (סעיף 9ג'), בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 (סעיף 16ב'), בפקודת בריאות העם, 1940 (סעיף 71ב') ובחוק למניעת מפגעים הוסף סעיף 11ג'. סעיף 20ב' לחוק המים הוסף בנפרד במסגרת תיקון חוק המים (תיקון תשנ"א)".

  1. מאחר וכאמור, ועד מקומי נחשב כתאגיד, לא אחת מצאו בתי המשפט את ראשי הרשויות כאחראים באופן אישי לעבירות הרשויות, וראו למשל ב: ת.פ. 2666/00 מדינת ישראל נ' עירית רחובות ואח'; ע"פ 71126/00, 71211/00, עירית רמלה ואח' נ' מדינת ישראל; ת.פ. 4504/02 מדינת ישראל נ' מועצה מקומית די אלאסעד; ע"פ (ב"ש) 500/96, עירית דימונה ואח' נ' מדינת ישראל;
  2. בדומה לכך, גם במסגרת עניין דלית אל כרמל הנזכר לעיל, דעת שופטי הרוב (אשר נכתבה על ידי כב' השופט דר) היתה כי לגבי אחריות נושאי המשרה בחוק למניעת מפגעים ובחוק המים, יש לכלול אף את ראש הרשות המקומית:

"אינני רואה עילה להעניק לראשי רשויות מקומיות חסינות, מלאה או חלקית, לעומת נושאי משרה בגופים אחרים, וודאי לא כאשר החוק אינו מבחין במפורש בין נושאי משרה בכל תאגיד שהוא לבין נושא משרה ברשות מקומית.

בשולי הדברים אעיר שהפוטנציאל לגרימת מפגעים בתחומי פעולתם של ראשי רשויות מקומיות עולה בהרבה על הפוטנציאל של נושאי משרה במרבית התאגידים שניתן להעלות על הדעת".

  1. וכן בהמשך הדברים:

"אינני רואה מקום להבחין בין מנהל של חברה גדולה, כמו מפעל כימי המזהם מאגר מים, מנהל מפעל המזהם את האוויר או ראש רשות מקומית הגורמת נזק סביבתי. על כל אחד מהם  לדעת שהוא אחראי אישית לפגיעות בסביבה אם תעשינה על ידי המפעל, החברה או הרשות, אלא אם יוכיח שקמו הנסיבות שמצדיקות אי הרשעתו".

 

ג.ה. חסינות עובד ועד מקומי

  1. סעיפים 7-7ו לפקודת הנזיקין, עוסקים בסוגיית החסינות הקיימת לעובדי ציבור, בגין מעשים אשר נעשו תוך כדי מילוי התפקיד, ובלבד שמעשים אלו לא נעשו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.
  2. בתוך כך, נקבעה בסעיף 7ג לפקודת הנזיקין, החסינות לעובדי רשות ציבורית, אשר נראה כי כוללת גם חסינות לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
  3. כך, במסגרת ת"א (חי') 23970-07-11 יונה יהב נ' יעקב בורובסקי, קבע ביהמ"ש כי ראש רשות מקומית הינו עובד רשות ציבורית, כמשמעותם בסעיף 7 לפקודת הנזיקין,
  4. ובמסגרת ת"א (י-ם) 8006-09-13 הוועד המקומי שערי תקווה נ' יוסף חיים אחונוב, הובהרה במפורש תחולת הסעיף אף לגבי חברי ועד מקומי:

"בענייננו, איננו נדרשים להתעכב על הגדרות אלו, בהיעדר מחלוקת על כך שהנתבע הוא עובד ציבור, בהיותו עובד של רשות ציבורית. לשלמות הדברים נוסיף, כי הגדרת "רשות ציבורית" בסעיף 7 בפקודה כוללת "רשות מקומית", אשר על-פי הגדרתה בסעיף 3 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, היא כוללת "עירייה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים". מכאן אפוא, שהנתבע בהיותו יו"ר ועד מקומי, הוא כאמור, עובד רשות ציבורית, אשר ממלא תפקיד שלטוני וזאת בהיעדר מקבילה לתפקיד זה במגזר הפרטי... ".

  1. אם כן, על פי סעיף 7ג לפקודת הנזיקין, במקרה בו הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, בידי הרשות הציבורית או העובד לבקש כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לגבי מעשה העובד, ובית המשפט יכריע בסוגיה.
  2. להשלמת התמונה נציין את האמור בתקנות 8 ו-9 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006, לגבי התנאים להגשת בקשת החסינות והמועד להגשתה:

"8. בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית; אישור היועץ המשפטי יצורף לבקשה.

9. בקשת רשות ציבורית או עובד רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא כתב התביעה לרשות הציבורית או לעובד הרשות הציבורית, לפי הענין; העתק הבקשה יומצא לבעלי הדין".

 

             מימוני שלוש ושות'

             משרד עורכי דין

 

[1] 3020/436/06 שלג החרמון א.ש. חקלאית לשיווק ואספקה נ' אבו שאהין פואז סאלח

[2] סעיף 11 לחוק החברות

[3] סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות

[4] ד"ר אליהו וינוגרד, דיני רשויות מקומיות, עמ' 13. וכך גם עולה מתוך סעיפים 10 ו-12 לפקודת המועצות המקומיות.

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: