ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש

הועברה בחודש מרץ 2016

  1. מבוא
  1. המועצות האזוריות בנויות ממקבץ יישובים בעלי אופי שונה ובעלי תכלית שונה: קיבוץ, מושב, יישוב בעל אופי קהילתי וכיוצא בזה. למעשה, פועלת המועצה האזורית בשטחי יו"ש מכוחה של צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון), אשר על פיה פורסם תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון) אשר יכונה בהרצאה זו – תקנון המועצות האזוריות.
  2. השלטון המקומי במרחב הכפרי מתאפיין בשלטון דו-רובדי (מועצה אזורית וועד מקומי). על מנת לאפשר לוועד המקומי לפעול, חייבת המועצה לאשר האצלת סמכויות לכל ועד מקומי.
  3. מועצה היא "בית הנבחרים" המקומי, כלומר: המוסד העליון של הרשות המקומית. זהו הגוף אשר מוסמך יותר מכל גורם מקומי אחר לקבוע את תנאי החיים במקום ולהשפיע על איכותם.
  4. ישנם שלושה מוסדות מוניציפאליים העומדים לבחירה בתחום המועצות האזוריות: א) ראש המועצה האזורית; ב) נציג הישוב למליאת המועצה האזורית; ג) הועד המקומי של היישוב;
  5. הבחירות לשלושת המוסדות נערכות אחת לחמש שנים, אך בעוד שאת ראש המועצה רשאים לבחור כל תושבי המועצה האזורית אשר הם בעלי זכות בחירה (מופיעים בפנקס הבוחרים), הבחירות לנציגי הישוב במליאה ולוועד המקומי נעשות על ידי תושבי הישוב בלבד.
  6. מליאת המועצה מורכבת מחברים אשר נבחרו מכל יישוב ויישוב המצויים בתחום המועצה האזורית, כאשר הרכב המליאה מתבצע בעזרת "המודד", שהוא מספר המהווה מפתח לקביעת מספר הנציגים אשר יישלח כל יישוב למועצה, ומחושב מחילוק מספר הקולות הכשרים במספר המנדטים.
  7. למועצה יכולות ותפקידים רבים. יש לה הסמכות והיכולת לאשר נושאים ועניינים שהוגדרו בחוק, כגון: צו מיסים, תקציב המועצה ותקציב הועדים המקומיים, קבלה לעבודה ופיטורים של עובדים סטטוטוריים, הקמת תאגידים, ניהול מקרקעין ועוד. כמו כן יכולה המועצה לחוקק חוקי עזר, לפקח, לבקר וליזום.
  8. על המועצה לדון במעשיה ובכוונותיה של הנהלת הרשות, להתבונן במדיניות של ראש המועצה, לחוות דעה על מדיניות זו.
  9. המועצה היא לרוב הגוף היחיד המוסמך לקבל החלטות, אך חלק לא מבוטל מפעילותה מתבצע באמצעות הוועדות השונות אשר ממונות על ידה.

 

  1. סמכויות ראש המועצה
  1. סעיף 3 לתקנות המועצות האזוריות קובע, כי המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה, כאשר ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה יבוצעו כראוי, ושהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה, בהתאם לתקציב המאושר וליתר הוראות הדין.
  2. בנוסף, קובע סעיף 4 לתקנון המועצות האזוריות, כי ראש הרשות רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגנו או לחבר ועדת הנהלה או לעובד הרשות, לעניין מסוים או לסוג עניינים מסוים, כאשר מילוי התפקידים והשימוש בסמכויות כאמור לא יהיו כרוכים בתשלום שכר.
  3. מעבר לכך, קובע סעיף 43א לתקנון המועצות האזוריות, כי לראש המועצה סמכות לקבוע דיון חוזר בהחלטות המועצה:

43א. (א) ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר.

(ב) הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה.

(ג) תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד מתן החלטת המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר.

(ד) החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף.

(ה) סעיף זה לא יחול על החלטה שהתקנון או כל דין או תחיקת הבטחון מחייבים את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה.

(ו) סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת.

 

  1. סמכויות המועצה ותפקידיה
  1. סעיף 2 לתקנון המועצות האזוריות קובע כי: "מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה", כאשר סמכויות המועצה מוגדרות, בראש ובראשונה, בסעיף 57 לתקנון המועצות האזוריות, הקובע כי בסמכות המועצה לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לשירותים מוניציפאליים לתושבים בתחום המועצה האזורית, ובכלל זאת:
  • להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
  • לדאוג לפיתוח תחום המועצה האיזורית ושיפורו ולקידום העניינים הכלכליים, החברתיים התרבותיים והחינוכיים של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בענייני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
  • לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
  • להקים ולקיים בניינים ולעשות עבודות ציבוריות, לקרוא שמות לרחובות ולסמן את הבנינים בהם במספרים, לשמור על עצים וצמחים בתחומי המועצה ולמנוע עקירתם;
  •  לשפר, לקיים ולהסדיר גנים ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם.
  • לעשות כל דבר הדרוש לבטיחותו של הציבור, בריאותו ושמירת הסדר הציבורי;

 

  1. מגבלות כוחה של המועצה
  1. אך חרף האמור יש לדעת כי המועצה איננה כל יכולה, והיא כפופה לנורמות החלות על כל רשות ציבורית, ובתוך כך שהחלטותיה ופעולותיה תהיינה במתחם הסבירות.
  2. חוסר סבירות של החלטות המועצה אינה מסתכמת בסוגיות של שחיתות וטובות הנאה, אלא גם במקרים אפורים יותר, בהם ביהמ"ש יתערב בהחלטות המועצה משום שלא שקלה את כלל השיקולים שהיה עליה לשקול או מאחר והחלטת המועצה לא איזנה כראוי את האינטרסים השונים אשר עמדו לפניה.
  3. כך, בבג"ץ 142/70 שפירא נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נאמר כי:

"לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות".

  1. כך שגם בעת חלוקת משאבי הציבור מחויבת הרשות לפעול באופן שישרת נאמנה את הציבור כולו ויבטיח את קיומו של מינהל תקין, והקצאת משאבים ציבוריים ברשויות מקומיות להתבצע לאור עקרונות של סבירות ומידתיות, ועל פי קריטריונים הוגנים, שוויוניים, ענייניים וגלויים.
  2. מקרה שכזה נידון על ידי ביהמ"ש העליון בעע"מ 662/11 יהודית סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים (להלן: "עניין כפר ורדים").
  3. במסגרת עניין כפר ורדים, בחן ביהמ"ש האם החלטת המועצה המקומית כפר ורדים שלא להקים מקווה טהרה בתחומי המועצה הייתה החלטה סבירה, קרי - האם היא איזנה בצורה סבירה בין הערכים המתנגשים שלפניה: הפגיעה בחופש הדת מחד, ושיקולי תקציב ואופן הקצאת הקרקעות מאידך.
  4. בסיכומו של דבר, מצא בית המשפט כי כפר ורדים נתנה משקל יתר לשיקול הקצאת הקרקעות וסוגיית המימון מחד, ולא נתנה משקל ראוי לפגיעה המשמעותית בתושבות המועצה שומרות המצוות מאידך, ועל כן החלטתה הייתה בלתי סבירה:

"לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי כי בהינתן מיקומו הגיאוגרפי ותנאיו הטופוגרפיים של כפר ורדים, אין אפשרות סבירה להגיע באופן רגלי אל המקוואות המצויים ביישובים הסמוכים לו. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע כי העדר מקווה ביישוב "מכביד" על התושבים שומרי המצוות ותו לא. העדרו של מקווה ביישוב – בשים לב לנתוניו המיוחדים – שולל לחלוטין את יכולתן של לתושבות היישוב שומרות המצוות שיום טבילתן בא בערב שבת או חג לקיים את מצוות הטבילה במועד, וכפועל יוצא גם את האפשרות לקיים את מצוות עונה. בכך נשללת מתושבות היישוב האפשרות לקיים פרקטיקה דתית מחייבת שהקהילה היהודית הדתית-מסורתית מייחסת לה חשיבות רבה, הקשורה במהותי למימוש זהותן העצמית והקבוצתית".

  1. לדידו של ביהמ"ש, בנסיבות העניין ההחלטה הסבירה המתחייבת היא הקמת המקווה במהירות הראויה וכך הוא הורה לכפר ורדים.

 

  1. התקציב ככלי לניהול וכמסגרת לבקרה
  1. דיני הרשויות המקומיות קובעים, כי כל רשות מקומית תפעל לפי תקציב שנתי וכי שנת הכספים לכל הרשויות תתחיל ב-1 בינואר של כל שנה. תקציב שאושר הוא מסמך משפטי המחייב את הרשות.
  2. התקציב הוא המסגרת הכלכלית לפעילותה של הרשות, כמו גם כלי לניהולה על פי מטרות ויעדים, והוא משקף תמונת מצב של מבנה הרשות, מספר עובדיה, תפקידיה השונים והאופן שבו היא מבצעת אותם. התקציב הוא גם הצהרת הכוונות לגבי מסגרת הפעילות הכספית של הרשות בשנת התקציב, כשהכל מבוסס על אומדן המקורות והשימושים שחייבים להגיע לאיזון - שסך ההוצאות לא יעלה על סך ההכנסות.
  3. תפקידי התקציב - תפקידיו המרכזיים של התקציב ברשות המקומית הם:
    • קביעת מסגרת תקציבית מקסימלית לכל פעולה שעושה הרשות בשנת התקציב;
    • הצבעה על מקורות מימון ברורים לכל הפעולות המתוכננות;
    • תכנון נכון, קרי - חיבור מושכל בין מטרות וצרכים, עלויות ריאליות, הכנסות ומקורות ריאליים;
    • מסגרת לבקרה, פיקוח וניתוח;
  4. הכנת מסגרת הפעילות הכספית של הרשות - החוק מטיל על הגזבר להכין הצעת תקציב וראש הרשות יגיש הצעת התקציב לאישור המועצה.

 

  1. רשות מקומית ללא תקציב מאושר
  1. אם החלה שנת הכספים והמועצה או הממונה טרם אישרו את הצעת התקציב, תהא הרשות רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר הממונה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות. כל זאת רק לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.
  2. לא אישרה המועצה את התקציב בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת (ואם לא חלפו 6 חודשים מיום עריכת הבחירות לראש הרשות - בתוך 6 חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת) - תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש המועצה, כפי שיורה הממונה.
  3. אמנם הממונה רשאי, במהלך התקופה שלעיל, להאריך את מועד אישור התקציב לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 חודשים. וזאת רק אם הוא שוכנע שקיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר התקציב ושהמשך פעילות הרשות בלא תקציב מאושר בתקופת ההארכה לא יביא ליצירת גירעון שוטף בשיעור 10% מהתקציב או יותר או לניהול כספי שאינו תקין.
  4. אם חלפה התקופה לאישור ונסתיימה ההארכה, והתקציב טרם אושר, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש הרשות. בתוך 14 ימים מתום התקופה, ימנה הממונה ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש הרשות או המועצה בלבד. ההוראות החלות על "ועדה ממונה" יחולו על ועדה זו ועל יושב הראש שלה, באם מונה, בשינויים המחויבים.

 

  1. תקציב מועצות אזוריות
  1. במועצות אזוריות, אשר המבנה המוניציפלי שלהן מורכב יותר, בהיותן כוללות ועדים מקומיים בעלי מעמד סטטוטורי מוגדר, יש גם הוראות ייחודיות באשר לתקציב הכנסות והוצאות המועצה והישוב הבודד:
  • "ההוצאות הכלליות" שמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה יתמלאו, ככל האפשר, מן "ההכנסות הכלליות" המגיעות אליה מכל תחום המועצה;
  • "ההוצאות המיוחדות" לטובת חלק מתחום המועצה, יתמלאו, ככל האפשר, מן "ההכנסות המיוחדות" שיבואו מאותו חלק;
  • על אף האמור לעיל, רשאית המועצה להפריש סכומים מ"ההכנסות המיוחדות" למילוי כל חלק של "ההוצאות הכלליות" ולהיפך. הרשאה זו אינה חלה על כספים לענייני תרבות וחינוך שיבואו מההכנסות מאותו חלק של תחום המועצה, קרי - המועצה אינה רשאית להוציאם לשם מילוי הוצאות כלליות;
  • הכנסות המועצה הנן ממכסות תשלום: מאגרות, היטלים ודמי השתתפות וממסים וארנונה;

 

  1. סוגי התקציב
  1. תקציב הרשות המקומית מורכב מתקציב רגיל ומתקציב בלתי רגיל (תב"ר). במהלך שנת הכספים מתווסף, לעיתים, תקציב נוסף לתקציב הרגיל או לתב"ר, והוא מוכנה – תקציב מילואים.
  2. סעיפי התקציב בנויים בהתאם ליעדי השימוש ובאופן שיהיה ברור ונוח לכל הגורמים המשתמשים בו.
  3. העברה מסעיף לסעיף - מועצה רשאית, באישור הממונה, להעביר בכל שנה כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו ובלבד שלא תעבור על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים.
  4. התקציב הרגיל - יכלול את כל סעיפי ההכנסות וההוצאות הרגילים בשנת תקציב.
  5. סעיפי ההכנסות יכללו:

הכנסות עצמיות  - הכנסות מתשלומים כחוק של בעלי נכסים (או המחזיקים בהם) המצויים בתחום הרשות המקומית וכן אגרות והכנסות למימון שירותים ספציפיים;

לדוגמא: ארנונה, אגרות שירותים, השתתפות בהוצאות, רישיונות, קנסות, מכירות (מים, נכסים), דמי שכירות והעברות משנים קודמות. חלק מהכנסות אלה (ארנונה) מהווה מס לכל דבר ואינו מותנה בשירות ספציפי ובהיקפו;

  • וכן תשלומי העברה ממשרדי ממשלה, העברות בגין שירותים ממלכתיים, מענקים של משרד הפנים, השתתפויות ממשלתיות עקיפות, סיוע ממוסדות ציבוריים ארציים, וכיו"ב.
  1. סעיפי ההוצאות יכללו:
  • הוצאות לשירותים - כל השירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית, לרבות שירותים ממלכתיים המסופקים באמצעותה. ההוצאות לשירותים אלו מורכבות משני סוגי הוצאות:

שכר - הוצאות משכורת ושכר של כלל המועסקים על-ידי הרשות המקומית, בכל תחומי הפעילות לרבות חינוך, רווחה, דת ובריאות.

פעולות - הוצאות הרשות המקומית בתפעולם של כלל השירותים, כגון: תכנון, תשתית, אחזקה, שמירה, הוצאות משרדיות, ציוד ואספקה, השתתפות בהוצאות של מוסדות ועוד. תפעול השירותים השונים נעשה באמצעות עובדים המועסקים על ידי הרשות או באמצעות קבלנים;

  • וכן: פחת על נכסים; פירעון הלוואות ותשלומים - שזמן פירעונם חל באותה שנה, כולל ריבית והצמדות בגינן; הפרשות למימון פיתוח ולקרנות שונות;

 

  1. תקציב נוסף (תקציב מילואים)
  1. על-פי סעיף 80א לתקנון המועצות האזוריות:
  • ראש הרשות רשאי להורות לגזבר להכין לרשות, בשעת הצורך, הצעת תקציב נוסף לתקציב הרגיל או לתקציב הבלתי רגיל. ראש הרשות יגיש הצעת התקציב לאישור המועצה;
  • המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים;
  • תקציב מילואים טעון אישורו של הממונה, אשר רשאי לשנות, לדחות או להוסיף פריט בתקציב, בדומה לתקציב הראשי;
  • לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חודשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש המועצה יגיש את ההצעה לאישור הממונה, בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה;
  • ראה ראש הרשות, בהסתמך על דוח רבעוני שהגיש לו הגזבר, כי המשך פעילות הרשות בהתאם לתקציב המאושר יש בה כדי להביא ליצירת גירעון שוטף - יורה לגזבר, בתוך 7 ימים מיום קבלת הדוח, להכין הצעת תקציב מילואים שיבטיח את מניעת היווצרות הגירעון השוטף. הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים. המועצה נדרשת לאשר הצעת תקציב זו בתוך 21 ימים. חלפה תקופה זו, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש הרשות יגישה לאישור הממונה;
  • מתכונת התקציב הנוסף כמתכונת התקציבים הראשיים (תקציב רגיל או תב"ר).

 

  1. חוקי עזר
  1. המועצה היא הסמכות המקומית להתקין חוקי עזר בתחומי העשייה של הרשות המקומית.
  2. חוקי העזר מסייעים לרשות לבצע כדין את תפקידיה. חוקי העזר מהווים חקיקת משנה של התחיקה הראשית, קרי - חוקי הכנסת ושל פקודות הרשויות המקומיות לסוגיהן, התקנות והצווים שפרסמו השרים מכוחם של החוקים ובכללן צווי הכינון של הרשויות.
  3. סמכות החקיקה של המועצה מפורשת ומפורטת בפקודות ובצווים העוסקים ברשויות המקומיות וכן מוסדרת בנוהלי משרד הפנים המתפרסמים בחוזרי המנכ"ל. אין המועצה רשאית להתקין חוקים שיסתרו את מה שנקבע בתחיקה הראשית או שהם בסמכות המדינה.
  4. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, מוסמך לבקר את חוקי העזר ולקבוע אם הם סותרים את מאמר המחוקק ואת רוחו.
  5. בין התחומים המרכזיים בהם ניתן למצוא חוקי עזר ברשויות מקומיות: הסדרת חניה, ביוב, איכות הסביבה, שילוט, שעות פתיחת עסקים, פיקוח על בעלי חיים, רוכלות, אשפה, מבנים מסוכנים, וכיו"ב. וחשיבותם לאיכות חיי התושבים יכולה להיות רבה.
  6. מעבר לכך, החשיבות להסדרה בדרך של חוקי העזר, נעוצה בכך שהיא מאפשרת פיקוח הדוק יותר על הנושאים הללו, לטובת התושבים, וכן שבניגוד להסדרי חקיקה ראשית אשר לרוב הינם אחידים לכלל תחומי המדינה, היא מאפשרת ליצור דיפרנציאציה בין רשות מקומית אחת לרשות מקומית אחרת, על פי סוג האוכלוסייה ואופי התושבים של כל רשות ורשות.

 

  1. ועדות המועצה
  1. כאמור, את עיקר עבודתה עושה המליאה בעזרת ועדות.
  2. כאשר יש לבחון את העניינים לגופם, לברור בין האלטרנטיבות, להגדיר את נקודות המוצא והמחלוקת, לנסות לשכנע זה את זה ולמצוא את הפתרונות המעשיים ההולמים אין טוב מאשר הוועדות.
  3. הוועדה היא המסגרת שבה ממקדת המועצה את עבודתה. זהו למעשה הפורום הציבורי מקצועי של הרשות המקומית. הזירה שבה נפגשים נבחרי הציבור יחד עם חברי ההנהלה והדרגים המקצועיים הבכירים ברשות ושומעים את המומחים והיועצים השונים, וכולם ביחד מטכסים עצה עם נציגים הנוגעים בעניין. יכולתה של המועצה לעבוד באמצעות ועדות היא מגורמי הצלחתה, אף שבדרך כלל, מליאת המועצה היא הגוף היחיד המוסמך לאשר החלטות.
  4. הוועדה היא הזירה המתאימה ביותר עבור הנבחר לפעול, להשפיע ולבקר, ברוח מצעו ובהתאם להבטחות לציבור הבוחרים. בוועדה אפשר לתת ביטוי מלא להכשרתו המקצועית של הנבחר, לניסיון הנבחר וכמובן גם לתפיסת העולם שלו.
  5. ועדה מוסמכת למנות לעצמה ועדת משנה לטיפול, חד-פעמי או קבוע, בנושא מסוים שבתחום סמכותה. ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בפני הוועדה.
  6. בין ועדות החובה ניתן למצוא, בין היתר, את הועדות הבאות:
    1. ועדת הנהלה - ועדה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה;
    2. ועדת ביקורת – הנבחרת על ידי המועצה מבין חבריה, למעט ראש המועצה וסגניו שאינם יכולים להיכלל בה. מספר חברי הועדה יהיה בין שלושה לחמישה, ובין תפקידיה:
  • לדון בכל דו"ח ביקורת של מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור וכיו"ב על המועצה.
  • לדון בכל דו"ח ביקורת אחר על המועצה שהוגש לפי כל דין, ובכל דו"ח של מבקר המועצה;
  • לעקוב אחר תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת.
  • להגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
    1. ועדת מכרזים – ועדה קבועה הממונה מבין חברי המועצה (למעט ראש המועצה אשר לא יהיה חבר בה), שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו.

החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.

ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה

  1. ועדת איכות הסביבה – ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה, כגון, פינוי אשפה וגזם, בעיות ריח ורעש וכיו"ב.
  2. ועדת מל"ח (משק לשעת חירום)  - המועצה תבחר ועדה להכנת ולהפעלתו בשעת חירום;
  3. ועדה לקליטת עליה - ברשות שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט תש"ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטת תושבים אלה;
  4. ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור - המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור;
  5. ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים - המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה לעניין הדין בשימוש בסמים;
  1. המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת משנה, אשר רשאית להמליץ, בפני מליאת המועצה, על דחייה או קבלה של המלצת הוועדה.
  2. ועדות רשות - נוסף על הועדות הנקובות בצו או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לעניינים או למקרים מסיימים. כאשר חשוב לדעת, כי גם ועדות רשות, שלכאורה הן חסרות סמכויות סטטוטוריות, עשויות למלא תפקיד נכבד בחיי המקום.

מידת השפעתן של הוועדות נובעת ותלויה מעל לכל באישיותם של חברי הוועדה, בכישוריהם, ביוזמתם, בהתמדתם וביכולת השכנוע שלהם. יש וחבר חרוץ ומוכשר בוועדת רשות מצליח להשפיע יותר מאשר נבחר פסיבי וחסר כישורים בוועדת חובה.

  1. מעבר לכך, קובע תקנון המועצות האזוריות מספר הוראות נוספות בנוגע לועדות:

30. נוסף על הועדות הנקובות בשמן בתקנון רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות נוספות או ועדות ארעיות לעניינים או למקרים מסויימים.

31. ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בתקנון זה יהיו מחצית מחבריה, לפחות, חברי מועצה, והשאר – בעלי זכות להבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי סעיף 21.

מיום 6.2.1996

(תיקון מס' 56) תשנ"ו-1996

החלפת סעיף 31

הנוסח הקודם:

31.    ועדה של המועצה שלא נקבעה לה הרכב מיוחד בתקנון יהיו שנים מחבריה, לפחות חברי מועצה, והשאר בעלי זכות להבחר כחברי המועצה – שאינם פסולים לכהונה, לפי סעיף 21 לתקנון.

 

מיום 23.2.1997

(תיקון מס' 61) תשנ"ז-1997

32. ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב-ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל"ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה.

מיום 6.2.1996

(תיקון מס' 56) תשנ"ו-1996

החלפת סעיף 32

הנוסח הקודם:

33. ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראת אחרת בתקנון, ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידיה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות התקנון.

34. (א) חבר מועצה שנבחר להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת.

(ב) חבר ועדה של המועצה שנעשה פסול לכהונה לפי סעיף 21, יחדל מהיות חבר הועדה.

(ג) חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה, וההתפטרות תכנס לתוקפה עם מסירת ההודעה לראש המועצה.

35. כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראת לה בגדר תפקידיה.

36. כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה.

 

  1. תפקוד לקוי של המליאה
  1. לא אחת מתברר שמועצה שנבחרה, אינה מצליחה לתפקד. עבודתה רצופה תקלות, ישיבותיה משתבשות, ראש הרשות אינו מצליח להעביר החלטות.
  2. חותמת גומי: העובדה שראש הרשות נבחר בבחירות אישיות על-ידי המצביעים תושבי הישוב ובחירתו אינה טעונה אישורם של חברי המועצה - מעניקה לו כוח רב וביטחון. אם קיימת לראש המועצה קואליציה מקיר אל קיר, עלול להיווצר מצב שבו משיקולים פוליטיים או אישיים, לא תהיה המועצה שנבחרה אלא 'חותמת גומי' בלבד. היא תאשר כל עניין שיביא בפניה ראש הרשות, היא תדחה כמעט ברוב אוטומטי כל יוזמה שלא תעלה בקנה אחד עם מדיניותם או תפיסתם של ראש הרשות ועוזריו.

אף שאין בכך כל פגם חוקי, ואפשר אף להגדיר זאת כמימוש העיקרון הדמוקרטי של שלטון הרוב, הרי התופעה אינה רצויה ואינה לטובת הרשות. בהעדר ביקורת, עלולה המערכת להסתאב. יש לצפות מכל הנבחרים, גם בקואליציה וגם באופוזיציה - אם היא אכן קיימת - שלא יראו עצמם כ'חותמת גומי', אלא יפעילו שיקול-דעת, ייזמו יוזמות עצמאיות, יפקחו על תפקוד מוסדות הרשות ויראו עצמם שליחי ציבור ולא משרתיו הנאמנים ועושי דברו של ראש הרשות.

  1. מועצה 'לעומתית', קרי - מועצה שמתייצבת ברוב קולותיה נגד ראש הרשות. 'מועצה לעומתית' אינו מושג המופיע בחוק, אלא מונח שנטבע במשרד הפנים כדי להגדיר מציאות קשה שבה המועצה מתייצבת נגד ראש הרשות. כאמור לעיל, המועצה מוסמכת למנות סגנים ובעלי תפקידים בכירים, לאשר תקציבים, תוכניות ופעולות ולחוקק חוקי עזר. אם המהלך הזה משתבש בשל יחסי הכוחות 'הלעומתיים' במועצה, עלולה 'מועצה לעומתית' להתדרדר עד לכדי חוסר תפקוד מוחלט.

אמנם החוק מאפשר לראש הרשות לבצע, חלקית, מהלכים ללא אישור המועצה, אך לטווח ארוך, אם ראש הרשות והמועצה לא יגיעו להבנה, עלול הממונה במקרים מסויימים כמתחייב בחוק, לאחר עיון מעמיק ובדיקת המצב, להביא לבחירה או למינוי של ראש רשות, מועצה או ועדה כתחליף.

  1. מועצה סרבנית - כל אימת שנראה לממונה שמועצה לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי התקנון או לפי תחיקת הביטחון, רשאי הוא לדרוש ממנה בכתב למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן שינקוב בדרישה. לא מילאה המועצה אחרי הדרישה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.
  2. מועצה שלא ניתן לכנסה בשעת חירום - כאשר אין אפשרות לכנס ישיבת מועצה, רשאי הממונה להורות לראש הרשות או לחבר מועצה אחר למלא חובה ולבצע עבודה ההכרחיים לבטיחות ובריאות התושבים.
  1. סיום כהונה של חבר מליאה
  1. סעיף 19 לתקנון המועצות האזוריות קובע, כי חבר מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה על כך בכתב לראש המועצה, עם העתק לחברי המועצה ולממונה, והתפטרותו תכנס לתוקף לאחר 48 שעות.
  2. על פי סעיף 47 לתקנון המועצות האזוריות, חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות, יחדל להיות חבר מועצה זולת אם נעדר מחמת מחלה, שרות צבאי או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובלבד שראש המועצה שלח לחבר זה, בתום החדש השני להעדרו או אחרי הישיבה השנייה ממנה נעדר, הודעה בכתב שתכלול פירוט הישיבות מהן נעדר וכן נוסח סעיף 47 לתקנון המועצות האזוריות.
  3. סעיף 48 לתקנון המועצות האזוריות קובע, כי אם נראה לראש המועצה שחבר מועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה, עליו לשלוח לו הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה. בתוך 30 ימים ממועד ההודעה תפסק כהונת חבר המועצה, אלא אם הוא הגיש בקשה לבית המשפט לביטול ההודעה, או שההודעה בוטלה על ידי ראש המועצה לאחר שהתברר לו שלא התקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה.
  4. אם נראה לממונה שהתקיימו נסיבות המחייבות משלוח הודעה כאמור על ידי ראש המועצה, בסמכותו לדרוש מראש המועצה לשלוח ההודעה, ואף לשלוח ההודעה לחבר המועצה בעצמו.
  5. במקום חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חברי, אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוך רשימה זו בבחירות למועצה. במידה ואין מי שימלא את המקום הפנוי, הממונה ימנה חבר חדש, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה.

 

  1. סדרי הישיבות
  1. מועד הישיבות - המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל שישה שבועות
  2. ישיבות שלא מן המניין- ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת-מועצה שלא מן המניין, והוא חייב לכנס ישיבת-מועצה שלא מן המניין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש (או יותר) מחברי המועצה ובה פורט סדר-היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר-היום הנדרש.
  3. סדר היום - סדר היום לישיבת-מועצה שלא נקבע מראש ע"י המועצה, ייקבע ע"י ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. סדר היום לישיבת-ועדה שלא נקבע מראש ע"י הועדה, ייקבע ע"י ראש הועדה. הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה. אין להעלות על סדר היום שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה.
  4. הזמנות - הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב-ראש הועדה, המפרטת את סדר-יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר-יומה של כל ישיבת-מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה.
  5. הנהלת הישיבות - ראש המועצה יהיה היושב-ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו - סגן ראש המועצה. יושב-ראש ועדה יהיה יושב-ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים.
  6. פומביות ישיבות - ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות.
  7. מנין חוקי - רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה הישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור - תידחה הישיבה ל-7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בעניין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת.

נקבע בדין להחלטה מסוימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המניין החוקי לדיון באותו עניין. החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד. מספר-קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. ההצבעה במועצה או בוועדה היא בהרמת-ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית.

  1. פרוטוקול - בכל ישיבה של המועצה או ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב-ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה.
  2. סדר העבודה והישיבות - המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בעניין זה.
  3. תוקף הדיונים וההחלטות - תוקפם של דיון והחלטה במועצה או בוועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכושרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.

 

  1. נושאי המשרה
  1. חברי המועצה הם "הגוף הנבחר" של הרשות. גם ראש הרשות וסגניו, אף שהם מקבלים שכר על עבודתם מקופת המועצה ואחראים לביצוע החלטות המועצה באמצעות המערכת המבצעת, הינם נבחרים, מבחינת דרכי בחירתם ומבחינת סמכותם. מולם או תחתם, פועל ברשות גם "גוף ממונה", המבצע את מדיניות המועצה. אלה הם עובדים בשכר, בכירים וזוטרים, שהמועצה מעסיקה כעובדיה או שוכרת את שירותיהם, כדי שתוכל למלא את תפקידיה כחוק.
  2. המועצה מקבלת עובדים וממנה אותם בהתאם להוראות צו המועצות המקומיות (שירות העובדים) והוראות נוספות. כך למשל, קובע סעיף 22 לצו זה, כי לא יתמנה אדם עובד מועצה, אלא לאחר בדיקה רפואית המאשרת את כשירותו לשרת במשרה הנידונה; וסעיף 11 לצו זה קובע, כי מינוי עובד מועצה ייעשה בכתב, חתום בידי ראש המועצה וגזברה; כמו כן, מועצה צריכה להחתים את עובדיה על טופס שמירת סודיות וכן לבצע אחת לשנה הערכה של עובדיה בטופס הערכת עובד.
  3. את ה'גוף הממונה' אפשר לחלק ל 2- סוגים:
  • נושאי תפקידים בכירים שהחוק מחייב המועצה למנותם, לאחר מכרז פומבי, או לדאוג שפעולותיהם יתבצעו ('תפקידים סטטוטוריים'), כדי להבטיח ניהול תקין וכושר מקצועי לעבודת הרשות;
  • בעלי תפקידים, זוטרים ובכירים, שהרשות, לפי גודלה, אופייה ושיקול דעתה, מעסיקה  או שוכרת;
  1. מבחינת החוק אפשר שאדם ימלא יותר מ'תפקיד חובה' אחד או גם תפקיד אחר בנוסף. למשל, גם מזכיר וגם גזבר, כאשר היקף המשרה נקבע בהתאם לגודל הרשות שבתחומי הרשות.
  2. העובדים הבכירים יועסקו לפי חוזה אישי. מטבעו של החוזה האישי שמתחייבת ממנו "מידה מיוחדת של אמון אישי", ואי תחולתם של 'חוק שעות עבודה ומנוחה', ההסכמים הקיבוציים, לרבות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות וככלל - ללא כל תמורה או הטבה נוספת, מלבד המפורש בחוזה האישי.
  3. ישנם מספר בעלי תפקידים שחייבים להיות בכל מועצה אזורית: מזכיר, גזבר, מהנדס, מחלקת חינוך, מבקר; יועץ משפטי;
  4. מנכ"ל/מזכיר - הגורם החזק ביותר במועצה, מקרב הדרג הממונה (הדרג הניהולי) הינו המנהל הכללי של המועצה, אשר לעיתים מכונה מזכיר (שהוא למעשה מעין "מנהל כללי רזה"). סמכויותיו של מזכיר המועצה כוללות, בין היתר: חתימה על מסמכים, חתימה על הזמנות לישיבות שמירת רשימות ומסמכים ועוד.
  5. גזבר - המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה גזבר לאחר שייבחר במכרז פומבי; הגזבר לא יפוטר אלא אם דנה בכך מליאת המועצה לפי המלצת ראש הרשות. המועצה מוסמכת לפטרו בישיבת מועצה ברוב 2/3 מחבריה ובלבד שמסרה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה ולאחר שנתנה לו זכות לשאת לפני המועצה את דברו בעניין הפיטורים.
  6. הגזבר אחראי, בין היתר, לביטחונה של קופת המועצה; עליו לחתום על כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה; הוא הגורם המקצועי המסייע לראש הרשות בהכנת התקציב וניהולו על כל שלביו, והוא אף אחראי לפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף בתקציב הרשות.
  7. הגזבר יוזמן לישיבות המועצה והועדות, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בע"פ או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או של ועדה, שיש לה השלכה על תקצוב הרשות - הכנסותיה או הוצאותיה.
  8. היועץ המשפטי - היועץ המשפטי של הרשות המקומית הוא גורם חשוב בתפקודה החוקי של הרשות ובניהולה התקין. היועץ המשפטי מייצג, במסגרת עבודתו ברשות, את החוק ואת אינטרס הציבור. הוא אמור להעניק ייעוץ משפטי מוקדם וליווי שוטף לנבחרים ולבכירים ברשות המקומית במסגרת מילוי תפקידיהם השונים ברשות, כאשר לניהול החוקי והתקין של הרשות השפעה חשובה על מידת האמון שהתושבים ירחשו כלפי הרשות ועל הנכונות להישמע לחוקיה ולדרישותיה.
  9. מבקר - מועצת הרשות, בהחלטת רוב חבריה, תמנה לרשות (לאחר בחירה במכרז פומבי) מבקר אשר יהא עובדה. היקף המשרה נקבע בהתאם למספר תושבי המועצה.
  10. תפקידיו וסמכויותיו של המבקר כוללים, בין היתר:
  • לבדוק אם פעולות הרשות, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבנייה, נעשו כדין, בידי המוסמכים לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון;
  • לבדוק את פעולות עובדי הרשות ואף את פעולות חברי המועצה (למעט בתחום עשייתם הפוליטית);
  • לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים ברשות, מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון;
  • לבקר את הנהלת חשבונות הרשות ולבדוק אם דרכי החזקת כספי הרשות, שמירת רכושה ואחזקתו מניחות את הדעת;
  • לבדוק אם תוקנו הליקויים בניהול ענייני הרשות שעליהם הצביעו המבקר, מבקר המדינה או רואי החשבון מטעם אגף הביקורת. ביקורתו של מבקר הרשות תעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום הרשות, וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף, אשר הרשות משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית או משתתפת במינוי הנהלתם. כל אלו יקראו "גוף (עירוני) מבוקר". תאגידים עירוניים הם בכלל הגדרות אלו;

 

  1. אחריות אישית
  1. בסעיף 90 לתקנון המועצות האזוריות נקבעה הסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי משרה או תפקיד ברשות המקומית בגין הוצאה בלתי חוקית מקופת הרשות המקומית לה היה אחראי אותו גורם.
    1. ח.     על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי פרק זה, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.
  2. ביסוד הסדרים אלה עומדת התפיסה, לפיה למשרתי הציבור בשלטון המקומי, בין נבחרים ובין עובדים, הוענקו על פי דין סמכויות נרחבות, ולצידן גם חובות שמטרתם להבטיח שיפעלו במסגרת תפקידם כנאמני הציבור, במחויבות ובאחריות לטובת ציבור שולחיהם. הפרתה של חובה זו מחייבת נקיטת סנקציה, לרבות סנקציה אישית, כלפי המפר.
  3. כבר בעבר קבע ביהמ"ש העליון, כי ההוראות לעניין חיוב אישי הן מבין החשובות בחקיקה הנוגעת לרשויות מקומיות, וראוי כי ייעשה שימוש בסמכויות אלה למען תקוים ביקורת יעילה ומועילה על הפעולות הכספיות של הרשות המקומית, ולמען הקפדה על סדרי מינהל תקינים (בג"צ 1065/89 גולני נ' שיש).
  4. אל מול תכלית הרתעתית זו, קיימת תכלית מנוגדת, והיא החשש מפני הרתעת יתר של נבחרי ציבור ועובדי ציבור. האיזון בין שתי תכליות אלו חייב לעמוד בבסיס פרשנת הנורמות האמורות, ובבסיס שיקול הדעת בהפעלתן, וכלשון ביהמ"ש בבג"צ 2937/91 טרייסטר נ' שליטא:

"השימוש בסמכות זו חייב, מצד אחד, להיעשות בזהירות, רק לאחר בירור יסודי של העובדות ובהתחשב גם בנסיבות ובאילוצים שבהם פעלו אלה שהוציאו או הרשו את ההוצאה ובשיקול שלא להרתיע מועמדים רציניים ומתאימים מלקבל על עצמם תפקיד ציבורי כפוי טובה. אך מצב שני אל לו לבעל הסמכות לנהוג יתר סלחנות בהפעלת סמכותו זו".

  1. אמנם לרוב, המלצותיה של היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים, מופנות כלפי הדרג הנבחר, אך לעיתים ישנן המלצות לחיוב אישי גם של הדרג המקצועי. כאשר חשוב להדגיש, כי המלצות הועדה מתייחסות אף לרשויות בשטחי יהודה ושומרון, והגורם המחליט הינו הממונה על היישובים הישראליים באיו"ש.
  2. בנובמבר 2004 דנה הועדה בתיק 334 – התקשרותה של המועצה המקומית יבניאל עם חברה בבעלות אחיו של ראש המועצה, בניגוד להוראות סעיף 103א לצו. הועדה המליצה לחייב את מהנדסת המועצה, את גזברית המועצה וכן את מנהל האחזקה להשיב 10% מסכום ההוצאות אשר אושרו על ידם, ולחייב את ראש המועצה ב-80% מסכום ההוצאה הבלתי חוקית. לגבי תיק זה, שר הפנים קיבל את המלצת מנכ"ל משרדו שלא לאשר את המלצות הועדה, לאור הזמן הרב שחלף מסיום עבודתה ועד להגשת המלצותיה.
  3. בתיק ב-2005-263 דנה הועדה בהעסקה בלתי חוקית של עוזר ראש המועצה ללא ההליך החוקי הנדרש, וכן בהעסקתו במגוון תפקידים, בסך כולל של כ-1.1 מיליון ₪. הועדה המליצה על חיוב ראש המועצה ב-45% מסכום ההעסקה שלא כדין, וחיוב הגזבר ב-5% מסכום זה. המלצת הועדה התקבלה על ידי שר הפנים.
  4. בהתאם להמלצת הועדה, חויבו ראש המועצה המקומית בסמה וגזבר המועצה בתשלום מחצית מסכום של כ-82,000 ₪, בגין תשלום שלא כדין לרו"ח עבור עבודות יעוץ וליווי פיננסי, מחשבון המיועד לניהול הקצבות למטרות חינוך.
  5. במסגרת תיק אב 2009-1415 המליצה הועדה לחייב את ראש עיריית פתח תקווה ומנכ"ל המועצה לשעבר, בסך 50,000 ₪ כל אחד, בגין הוצאות בלתי חוקיות מקופת העירייה. המלצה זו אושרה על ידי שר הפנים. במסגרת זו, מצאה הועדה כי עשרות מיליוני ₪ השייכים לקופת העיריה, הוצאו אל מחוץ לעיריה, ואין יודע אל נכון במדויק אם ואיזה נורמות ניהול, נורמות עשייה, נורמות רישום ונורמות אחרות הופעלו לגבי כספים אלה, וכך אמרה הועדה:

"התנערות כזו מאחריות למיליוני ₪ (המדובר הוא לפחות בעשרות רבות של מיליוני ₪), על ידי מי שהאחריות לכסף מצויה בידם, לא תסולח. הוצאה זו של כספים היא הוצאה שלא כדין ויש להטיל על הנוטלים חלק בפרשה זו חיוב אישי.

בדרך כלל צריך שגובה החיוב האישי יושפע, בין השאר, מגובה ההוצאה הבלתי חוקית. ככל שההיקף הכספי יותר גדול, כן כבדה אי התקינות ואי החוקיות.

ההיקף הכספי העצום של כספי העשייה שלא כדין במקרה זה היה מחייב אותנו להטיל סכומים גבוהים בהרבה מאלה שנטיל בפועל. אם מיתנו מאד את היקף החיוב האישי, לא עשינו כן אלא מתוך הנחה, הפועלת לטובת חייבי החיוב האישי, שבצורה זו או אחרת הנורמה הבלתי תקינה שנסבלה עת ארוכה של הסבת כספי היטל השבה לגורמי חוץ, השליכה בהגיונה המעוות על הבנת האנשים שהלך החבל אחרי הדלי, והסבת זכות הגבייה מקפלת בתוכה יותר מכך. שיקולים אלו לא יוכלו כמובן להיות מופעלים בעתיד".

  1. בתיק אב-2010-3220, המליצה הועדה על השתת חיוב אישי בגובה 35,000 ₪ על ראש עירית חדרה לשעבר, ו-30,000 ₪ על גזבר העיריה לשעבר, בעקבות חתימת העיריה על הסכם חדש עם זוכה במכרז, באופן אשר שינה משמעותית את התמורה ותקופת ההתקשרות. שר הפנים אישר ההמלצה ביום 27.8.2013.
  2. במקרים אחרים נידונה (ונדחתה) האפשרות להטיל חיוב אישי על מנהל אגף כח אדם במועצה, על מזכיר מועצה, על מנהל מחלקת מים וגינון, וכן על יועץ מים חיצוני. 

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: