ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

חוות דעת - אחריות קיבוץ לפנסיית הרשם

התבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריותו של קיבוץ לדאוג לחבריו ל"פנסיית רשם", ולאפשרותו לדרוש מחברים חדשים להפריש סכומים שיבטיחו פנסיה זו או הפניית הרווחים המגיעים לחבר לצורך כיסוי גירעון אקטוארי וכיו"ב. להלן חוות דעתנו:

א. רקע

  1. תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "תקנות ערבות הדדית") העוסקת בהבטחת צרכי החברים בגיל פרישה, קובעת, כי על קיבוץ להבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה "סכום הגמלה הפנסיונית", העומדת כיום על 40% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (לעיל ולהלן: "פנסיית הרשם").
  2. נתבקשנו לבחון מהי אחריות הקיבוץ לדאוג לפנסיית הרשם,  וכן האם ניתן לדרוש מהחברים עצמם השלמת סכומים, ולמנוע חלוקת רווחים ממי שאינו עושה כן.

ב. מתווה נורמטיבי

  1. כאמור, תקנה 3 לתקנות ערבות הדדית קובעת כי על הקיבוץ להבטיח הספקת צרכי חבריו בגיל פרישה, בגובה של פנסיית רשם, כאשר:

3(ב) לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.

  1. עוד נקבע בתקנה זו, כי הקיבוץ רשאי לנכות מסכומי התחייבותו – כל סכום בעל אופי פנסיוני שנצבר על שם החבר:

3(ד) הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו-(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי.

ג. דיון

  1. את דיוננו נחלק לשניים: הצבירה עד ליום הקבלה לחברות; והצבירה מיום הקבלה לחברות ואילך;

ג.1. צבירה עד למועד הקליטה לחברות

  1. בחלק זה נעסוק באפשרותו של קיבוץ לדרוש מחברים חדשים, שבמועד כניסתם לחברות לא יהיה להם גירעון אקטוארי, ולמעשה תהא צבורה לזכותם פנסיה בהתאם לפנסיית הרשם (בהתחשב בשנים שנותרו עד למועד יציאתם לגמלאות וכיו"ב).
  2. אנו סבורים כי דרישה זו לא רק שהינה לגיטימית, אלא שהיא אף הכרחית, שכן אחרת, בעצם קליטת חבר חדש לחברות, לוקח על עצמו הקיבוץ התחייבות כספית בעלת סכומים לא מבוטלים, וזאת על חשבון יתר חבריו.
  3. זאת ועוד, מאחר ומדובר על התחייבות ביחס לתקופה אשר קדמה לחברותו של החבר החדש בקיבוץ, אין הצדקה להשית על הקיבוץ וחבריו את עלות מחויבות זו כלפי החבר החדש.

ג.2. צבירה ממועד הקליטה לחברות

  1. לעומת זאת, בכל הנוגע לחובת החבר החדש לצבור לפנסיה ממועד הקליטה לחברות - מדובר על מהלך מורכב יותר, שכן כאן ההתחייבות שהקיבוץ לוקח על עצמו נוגעת לתקופת חברותו של החבר, ובמשתמע – שחובת הערבות ההדדית כבר קיימת ביחס לחבר זה.
  2. תקנות ערבות הדדית קובעות כי מחויבות הקיבוץ הינה להבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה פנסיית הרשם, ולשם כך עליו להפריש או לייחד מקורות בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שויך כזה.
  3. זאת ועוד, מאחר ומחויבות הקיבוץ הינה אך להבטיח את הספקת הצרכים נקבע בתקנה 3(ד) כי – "הוא רשאי לנכות מפנסיית הרשם "כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי".
  4. וכן נקבע, כי הבטחת הספקת המחיה של חבר בגיל הפרישה "יכול שתותנה בגילוי נאות של הסכומים האמורים בתקנת משנה (ד)".
  5. הנה כי כן, לצורך הבטחת הסכומים המינימליים אשר יגיעו לחבר בגיל פרישה, יש צורך, בראש ובראשונה, לעשות שימוש בכספים בעלי אופי פנסיוני אשר נצברו על שם החבר, וזאת מן הטעם הפשוט שאין מדובר במנגנון אשר בא להעדיף חבר פלוני על פני יתר החברים, אלא לדאוג שלא יהיה חבר אשר יגיע לגיל פרישה בלא שקיימת עבורו פנסיה בגובה מספק.
  6. מכאן נובע שהקיבוץ רשאי להתחשב אך ורק בכספים בעלי אופי פנסיוני הצבורים על שם החבר, כך שאין מקום לדרוש מן החברים להפריש כספים נוספים בכדי שלא ייווצר אצלם גירעון אקטוארי.
  7. לעומת זאת, איננו רואים מניעה שרווחים המחולקים לחבר, ישמשו בראש ובראשונה לכיסוי הגירעון האקטוארי של החבר (פתרון עדיף כמובן, ממצב של מניעת חלוקת רווחים כליל).
  8. ראשית, תקנות ערבות הדדית קובעת כי לצורך הבטחת הסכומים המגיעים לחבר בגיל פרישה, על הקיבוץ "להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה".
  9. על פניו, בהחלט ניתן לראות בחלוקת רווחים לחברים ככזו הנכנסת תחת "שיוך נכסים לחברים", ולפיכך ישנה הצדקה שרווחים המגיעים לחבר ישמשו בתחילה לכיסוי הגרעון האקטוארי הקיים אצלו, ורק היתרה, ככל וישנה יתרה, תועבר לכרטיסו.
  10. שנית, בעצם חלוקת רווחים לחבר המצוי בגירעון אקטוארי, מבלי שאלה ישמשו לכיסוי הגירעון, נוצרת העדפה של חבר זה על פני חברים אחרים להם אין גירעון אקטוארי, מבלי שיש לכך הצדקה עניינית.
  11. חרף האמור נציין, כי סוגיה זו, של שימוש ברווחים לצורך כיסוי הגירעון האקטוארי סוגיות טרם הוכרעה באופן ברור בפסיקה, וביהמ"ש אף רמז שהיא אינה חפה מקשיים.
  12. כך, במסגרת תצ (חי') 31169-06-14 אורית אמיר נ' קיבוץ גשר הזיו, הגישה חברת הקיבוץ בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הקיבוץ, בטענה כי:

"אלה מחברי הקיבוץ שלא צברו זכויות פנסיוניות במידה הדרושה, מצויים במצב של "חסר פנסיוני", אשר על מנת להשלימו מונע מהם הקיבוץ את חלקם ברווחים ובדיווידנדים שהם זכאים להם, תוך שהוא מייעד את סכומי הזכאות – כולם או חלקם – לכיסוי אותו "חסר פנסיוני". לטענת אמיר, מניעת הרווחים מחברים המצויים בחסר פנסיוני נוגדת את הוראות התקנות, והיא גם מאפשרת לקיבוץ לעשות עושר ולא במשפט, שכן במקום למלא אחר החובה הקבועה בס"ק (א) ו-(ב) של תקנה 3 לתקנות, משתמש הקיבוץ בסכומים שאמיר – וכמותה חברי הקבוצה הנטענת – זכאים להם בתורת חלקם ברווחי הקיבוץ".

  1. ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופט אלכס קיסרי) ציין, "שלכאורה טענה זו אינה משוללת יסוד", אולם דחה את ההליך כולו מבלי לדון בו לגופו, מאחר ובשלב זה "אין צורך להכריע בה מפני שהדיון הנוכחי הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית".
  2. במסגרת הפ (חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו, נדונה גם כן בביהמ"ש המחוזי בחיפה (בפני כב' השופט קיסרי), תביעה של חבר קיבוץ גשר הזיו כנגד הקיבוץ.
  3. במקרה זו התבקש פס"ד הצהרתי שלפיו על הקיבוץ לבטל הנוהל הקובע כי חברותו של חבר בקיבוץ המוכר את ביתו פוקעת, ובתוך כך עלו טענות כנגד התנהלות הקיבוץ בכל הנוגע לחובתו להשלמת פנסיה לחברים מכח תקנות ערבות הדדית:

"... המבקש טען, ולא באה על כך הכחשה מצד הקיבוץ, שיש כיום קבוצת חברים שאין להם צבירה פנסיונית מספקת, והקיבוץ אינו משלם להם את הפנסיה המינימלית המתחייבת לפי תקנות הערבות ההדדית. חלף זאת מעביר להם הקיבוץ תשלומים בדרך של הלוואה הנפרעת, כך הטענה, מתוך תשלומי רווחים המגיעים להם, ודירותיהם משמשות כבטוחה לפירעון ההלוואה. על רקע זה טען המבקש שהתכלית שלשמה הוספה הוראת סעיף 44ב לתקנון היא לאפשר לחבר הנזקק לכך להעמיד את דירתו כבטוחה לפירעון חובות העלולים להיות לו כלפי הקיבוץ בקשר עם תשלומים שהוא יקבל, בדרך של הלוואה, כקצבה או טובות הנאה אחרות, על פי תקנות הערבות ההדדית...".

  1. גם במקרה זה, ציין ביהמ"ש כי מדובר בשאלה המצריכה דיון לגופו, אך מאחר וגם הפעם היא לא הועלתה לדיון ישיר, אין מקום לדון בה לגופה במסגרת הליך זה:

"השאלה אם הקיבוץ נוהג בהתאם לתקנות הערבות ההדדית אם לאו היא שאלה נכבדה, וכשלעצמה ייתכן שהיא ראויה לבירור, אולם לא ניתן להכריע בה בגדר הליך זה. טעמו של הדבר הוא שהמבקש בחר להעמיד לדיון ולהכרעה מחלוקת אחרת – אם סעיף 44ב(2) הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד, ואם החלטת התיקון היא פעולה שיש בה משום קיפוח. על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה שהתשובה לשתי השאלות היא שלילית, וכשאין בפניי טיעון מפורט וראיות מספיקות בנוגע לשאלה אם הקיבוץ מפר את חובותיו בהתאם לתקנות הערבות ההדדית, אין אפשרות לפסוק בכך בגדר ההליך הנוכחי".

ד. סיכום

  1. דרישת קיבוץ מחבריו לעמוד ביעד הפנסיוני, לרבות האפשרות של הפניית רווחים לצורך סגירת גירעון אקטוארי, נפוצה במסגרת קיבוצים מתחדשים רבים, ועל פניו עולה בקנה אחד עם התכליות העומדות בבסיס הוראות תקנות ערבות הדדית.
  2. יחד עם זאת, נראה שעניין זה טרם נדון והוכרע בפסיקה לגופו, וזו רק שאלה של זמן עד שתתקבל הכרעה.
  3. עד לקבלת הכרעה, איננו רואים מניעה שקיבוץ יפעל באופן זה, ובפרט שלכל היותר, במידה ותקבע בעתיד הלכה חדשה בעניין, יהיה צורך לבחון האם משמעותה חובת השבה של הקיבוץ לחבריו וכיו"ב.
  4. כמו כן, אנו סבורים כי דרישת קיבוץ מחברים חדשים, שבמועד כניסתם לחברות לא יהיה להם גירעון אקטוארי ביחס לפנסיית הרשם (בהתאם לגילם וכו'), הכרחית, ובפרט שמדובר על התחייבות ביחס לתקופה אשר קדמה לחברותו של החבר החדש בקיבוץ, ואשר אין הצדקה להטילה על כתפי יתר החברים.
  5. בשונה מן האמור, איננו סבורים כי יש מקום לדרוש מן החברים להפקיד בכל חודש כספים נוספים מעבר להפרשות הפנסיונית הנדרשת מהם על פי חוק, בכדי שלא ייווצר אצלם גירעון אקטוארי, שכן כספי החבר אשר הותר בתקנות ערבות הדדית לקחת אותם בחשבון לצורך השלמת גובה הפנסיה, הם אך ורק כספים בעלי אופי פנסיוני.

 

בכבוד רב,

מימוני שלוש ושות'

משרד עורכי דין

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: