ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

הקדמה

בפני אדם המעוניין להתמנות לראשות עירייה אתגרים רבים ומורכבים, אך עוד בטרם ייגש אליהם הוא נתקל בשלל החוקים, הצווים, התקנות וההנחיות הנוגעות לתפקיד זה, החל משלב ההכנות, דרך שלב הבחירות עצמן, וכלה בהתנהלותו לאחר הבחירות, בין אם הוא נבחר ובין אם לאו.

מטרתו של מדריך זה שלפניך, הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש בפניך את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

על מנת שתושג מטרה זו, נמנענו באופן גורף מציטוט חוקים ותקנות, מיעטנו עד כמה שיכולנו בשימוש בלשון משפטית מסובכת, והשתדלנו שמדריך קצר זה יהיה, רובו ככולו, בשפה ברורה ומובנת, שפת בני אדם.

 

  1. תפקידיו וסמכויותיו של ראש עירייה

עירייה הינה למעשה רשות מקומית, בדומה למועצה מקומית או מועצה אזורית.

כידוע, מתנהלת העירייה באמצעות חברי המועצה (המליאה), כשבראשה עומד ראש העירייה, האחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה וההחלטות שנתקבלו בה יבוצעו כראוי, בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות החוק השונות. מספר חברי המועצה ייקבע על ידי שר הפנים בהתאם למספר תושבי העיר.

עוד חשוב לדעת, כי בתחומים רבים, רשאי ראש העירייה, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לעניין מסוים לסגן ראש העירייה, לחבר ועדת הנהלה ולעובד העירייה[1].

בערים שמספר תושביהן נמוך מ-150,000 יהיה לראש העירייה סגן אחד אשר ייבחר מבין חברי המועצה על פי הצעת ראש העירייה שאושרה בידי רוב חברי המועצה, ובעיריות שמספר תושביהן עולה על 150,000 או שמתקיימים לגביהן מספר תנאים, יכול שיהיו שני סגנים, על פי  הצעת ראש העירייה[2]. בנוסף לסגן או לסגנים אלה, רשאית המועצה לבחור מספר סגנים נוספים, בהתאם למספר תושבי העיר[3].

נקודה נוספת וחשובה לעניין זה - ראש העירייה רשאי לקבל מקופת המועצה משכורת באישור ובשיעור שקבע שר הפנים, כשלעומתו, זכאותם של סגני ראש העירייה לקבל משכורת נקבעת בהתאם למספר תושבי העיר[4]. יחד עם זאת, על ראש העירייה ועל סגניו המקבלים משכורת, חלות מגבלות שונות באשר לעסקים ולעיסוקים השונים שהם רשאים לעשות במהלך כהונתם[5]. במידת הצורך, נשמח להרחיב עוד על עניין זה.

אך עוד בטרם מתמודד אדם עם אתגרי התפקיד, עליו לעבור מערכת בחירות.

  1. מי רשאי להיבחר כראש עירייה

כל קבוצת בוחרים המונה 750 איש, או שלושה אחוזים ממספר הבוחרים, לפי המספר הקטן יותר, כל סיעה של הכנסת, כל מפלגה כמשמעותה בחוק הבחירות, וכן סיעה של המועצה היוצאת, רשאית להציע כמועמד לראש העירייה אדם הזכאי להיבחר לראשות העירייה[6].

עם הגשת הצעת מועמד על ידי קבוצת בוחרים יש לתת בידי מנהל הבחירות ערבון, בשיק בנקאי, בסכום הנקבע לפי מספר תושבי הרשות המקומית[7]. מועמד שלא קיבל 10% לפחות מהקולות הכשרים או מועמד שהתפטר, יחולט הערבון לקופת המועצה.

אך לא כל אדם רשאי להיבחר לראשות העירייה – אלא רק מי שהוא: א. אזרח ישראלי; ב. הזכאי להיבחר חבר העירייה; ג. והוא ראשון ברשימת מועמדים לעירייה[8]. ומיהם הזכאים להיבחר כחברי עירייה? ישנם תנאי סף שאדם צריך לעמוד בהם בכדי שיוכל להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר עירייה, ולהלן נמנה את המרכזיים והשכיחים מבין תנאי סף אלו[9]:

  1. שמו רשום בפנקס הבוחרים לאותה עיר.
  2. ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה.
  3. מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת הרשימה הוא בתחום אותה עיר.
  4. הוא לא הוכרז פושט רגל. ואם ניתן לו צו שחרור החלטי או צו המבטל את ההכרזה, משום שחובותיו שולמו במלואם - עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו.
  5. הוא לא נידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים. במידה וכן, אז הוא יוכל להתמודד רק אם חלפו שבע שנים מיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, או במידה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע, שאין בעבירה שבה הורשע משום קלון.

כמו כן, חלק מעובדי מדינה, כגון שוטרים, סוהרים, פקחים, עובדי סעד בתחומי העירייה, פקידי גבייה ופקידי שומה העובדים בתחום המועצה ועוד, לא יהיו מועמדים בבחירות לעירייה. וכך גם חלק מעובדי העירייה[10].

שני עניינים חשובים נוספים: אדם יכול להיות מועמד לבחירות ברשות מקומית אחת בלבד[11]. ואדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד, כך שמי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, שמו יימחק מכל הרשימות על ידי מנהל הבחירות[12].

  1. הבחירות לראשות העירייה

הבחירות לראשות העירייה יהיו כלליות, אישיות, ישירות, שוות וחשאיות[13], והן יתקיימו כל אימת שיהיו בחירות לעירייה[14], קרי – כל חמש שנים[15]. וחשוב להדגיש – אמנם הבחירות לעירייה ולראשות העירייה נעשות ביחד, אך זהו קשר טכני בלבד, וההפרדה הזו תכלית חשובה לה - להקנות לראש העירייה מעמד מעין עצמאי, על מנת שהוא לא יהיה תלוי בחסדי מועצת הרשות.

אמנם במרבית המקרים יותר מרשימת מועמדים אחת מאושרת, ויותר ממועמד אחד מציג את מועמדותו, כך שמתקיימות בחירות בקלפי לראשות העירייה[16], אך ישנם שני מקרים חריגים:

  1. כאשר אושר מועמד לראש עירייה והוא מרשימת מועמדים שאושרה כרשימה היחידה לבחירות לעירייה – במצב דברים זה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שמועמד זה נבחר לראשות העירייה.
  2. כאשר היה מועמד אחד בלבד לראשות העירייה – במצב דברים זה, ייבחר מועמד יחיד זה לראשות העירייה, וזאת בתנאי שמספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; במידה ומספר הקולות שניתנו נגדו גבוה יותר, תבחר המועצה ראש רשות, מבין חבריה[17].

ונשוב למצב הדברים הרגיל –

בבחירות לראשות העירייה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות[18].

במידה ואף מועמד לא קיבל 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר.

אם אירע מצב, בו שני המועמדים קיבלו מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים הוא הנבחר.

לשם האנקדוטה נציין, כי במידה וגם צירוף הקולות מביא לשיוויון בין המועמדים, קיימת בחוק פרוצדורה לפיה המועצה בוחרת מי מבין שניהם ייבחר לתפקיד.

  1. פנקס הבוחרים

לכל בחירות לעירייה או לראשות עירייה יוכן פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות, והיה רשום הוא ומענו בפנקס הבוחרים כבוחר של אותה רשות מקומית ביום שליפת הפנקס, קרי – יום ה' שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים[19].

לשם הכנת הפנקס, תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום במרשם האוכלוסין בתחומי אזור הקלפי והעומד גם בתנאים נוספים, ורשימת הבוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין[20].

לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות ישלח השר לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים הודעה בדבר מען הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים שלה והאם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות[21].

אמנם כל אדם זכאי לפנות למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה[22], אך לסיעה או לנציג רשימת מועמדים (מי שהודיע בכתב לשר כי בכוונתו להגיש רשימת מועמדים בבחירות או הצעת מועמד לראש הרשות, וצירף חתימות במספר הנדרש) ישנה פריבילגיה יתרה – השר צריך למסור להם, לאור בקשתם, מידע על פנקס הבוחרים[23], הרלוונטי ל"יום הקובע" לעניין פנקס הבוחרים, קרי – היום ה-150 שלפני יום הבחירות, וכן מידע הרלוונטי ליום שליפת הפנקס.

לבקשה תצורף התחייבות בכתב בנוסח שקבע השר, של מבקש המידע ושל האחראי מטעמו לטיפול במידע שלא יעשו שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי התמודדות בבחירות ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים.

  1. מימון בחירות

על פי החוק, זכאיות הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות לעירייה למימון בחירות בשיעורים משתנים[24] (ועל כך נרחיב מיד), ובאמצעות מימון זה זוכים גם המועמדים לכהונת ראש העירייה למימון, שכן, כפי שראינו, המועמד לכהונה לראשות עירייה חייב להיות הראשון ברשימת המועמדים לעירייה.

משמעות הדברים היא, ויש לתת על כך את הדגש, כי מתמודד לראשות עירייה אינו זכאי למימון נפרד עבור "הוצאות הבחירות" שלו מהמימון לו זכאית הסיעה או הרשימה שבראשה הוא עומד. מעניין לציין, כי שונה הוא מעמדו של המתמודד לראשות מועצה אזורית, הזכאי למימון "הוצאות הבחירות" שלו מאוצר המדינה.

משמעות נוספת היא, שהמגבלות החלות על הרשימה או הסיעה המתמודדת בבחירות לעירייה, חלות גם על המתמודד מטעמן, ובכלל זאת, ההגבלות השונות על קבלת תרומות, ולהלן המרכזיות שבהן:

  1. איסור על קבלת תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ;
  2. איסור קבלת תרומות בעילום שם;
  3. איסור על קבלת תרומות מאדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין;
  4. איסור על קבלת תרומה בסכום העולה על 5,000 ₪;

על בסיס הדברים הללו, נעבור לבחון את נושא מימון הבחירות לו זכאית סיעה או רשימה המתמודדת לבחירות לעירייה.

לצורך מימון בחירות, תקופת הבחירות לראשות העירייה מתחילה מיום קביעת הסיעות במועצה[25], קרי - לא יאוחר מהיום ה-66 לפני יום הבחירות[26], ומסתיימת ביום הבחירות עצמו. בעירייה בה אין מכהנת מועצה נבחרתמתחילה תקופת הבחירות ביום שבו מינה השר ועדת בחירות, קרי - לא יאוחר מ-60 יום לפני יום הבחירות[27].

היום בו מתחילה תקופת הבחירות לצורך מימון הבחירות נקרא "היום הקובע", והוא מהווה נקודת ציון בעלת חשיבות לגבי מספר עניינים. על אחד מעניינים אלה, מסירת הודעה לשר הפנים, נרחיב בהמשך.

סכום מימון הבחירות הכולל שמקבלת כל עירייה נקבע בהתאם למספר בעלי הזכות לבחור באותה עיר[28] (כיום זכאית העירייה לקבל 42 ₪[29] עבור כל בעל זכות בחירה, אך הסכום המדויק נתון לשינוי[30]). מתוך סכום זה, נקבע סכום המימון לו זכאיות הסיעות והרשימות בעירייה בהתאם למספר המנדטים בו זכתה הסיעה או הרשימה:

  1. במידה והסיעה או הרשימה זכתה במנדט אחד לפחות – מחלקים את סכום המימון הכולל לו זכאית העירייה במספר חברי המועצה שנבחרו בה, ומכפילים סכום זה במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו.
  2. במידה והסיעה או הרשימה לא זכתה אפילו במנדט אחד – היא תהיה זכאית למימון במידה וזכתה בלמעלה מ-50% מהמודד.

במקרים שונים של בחירות חוזרות, ישולמו לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה סכומים נוספים[31].

אופן החישוב המדויק של הסכומים ושל הגורמים השונים (מנדט, מודד, מכסה, ועוד), מצריך כניסה לפירוט החורג ממגבלות מדריך זה, אך נשמח לעמוד לשירותכם לבירור פרטני בנוגע לרשות המקומית בה הנכם מתמודדים[32].

מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה היא זכאית לקבל מקדמה בתוך שבעה ימים לאחר שהיא מסרה לשר הפנים כתב ערבות בנקאית[33], וכן הודעה שצריכה להימסר לשר בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, הכוללת מספר עניינים, וביניהם:

  1. שמותיהם של 2-8 נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה בעניין מימון הבחירות;
  2. פרטיו של רואה החשבון שחייבת הסיעה למנות לעצמה;
  3. מספר חשבונה או חשבונותיה של הסיעה בבנק או בבנקים;

היקף המקדמה: סיעה[34] זכאית לקבל מקדמה בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע; ורשימה[35] זכאית לקבל מקדמה באותו אופן, כאשר רואים אותה כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת.

במקרים בהם הבחירות מתקיימות לאחר כהונתה של ועדה ממונה (ועדה קרואה), מדובר על מצב בו הלכה למעשה אין סיעות במועצה היוצאת, ועל כן, לעניין המקדמה, רואים את כל הרשימות כרשימות חדשות[36].

בנוסף, ישולם לסיעה או לרשימה בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, סכום בשווי של 85% מסכום המימון המגיע לה לפי מספר המנדטים שקיבלה, בניכוי המקדמה שניתנה לה. ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות ישולם סכום זה בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות[37].

במידה והיו הוצאות הבחירות של סיעה או רשימה נמוכות מהסכומים המגיעים לה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה[38]. כמו כן, במידה וסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה נמוך מסכום המקדמה שהיא קיבלה, או שהסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ-50% מהמודד, השר ייגבה את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית[39].

עוד חשוב לדעת, כי קיימות מגבלות על הסכום המקסימאלי אותו רשאית סיעה או רשימה להוציא כחלק מהוצאות הבחירות שלה.[40]

לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, ימסרו נציגים של הסיעה או הרשימה למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו"ח כספי לאותה תקופה[41], ובמידה והמבקר ימסור ליו"ר הכנסת דין וחשבון חיובי בדבר חשבונות המועמד והתנהלותו הכספית, ישולמו למועמד גם 15% המימון הנותרים[42].

לסיום עניין מימון הבחירות נזכיר, כי יצאו הנחיות חשובות לניהול החשבונות הקשורים למערכת הבחירות, בהם הנכם יכולים למצוא פירוט רב מאוד על הנדרש מכם בעניין ניהול כל התנהלותכם הכספית סביב מערכת הבחירות[43].

לאור הנחיות אלו, ולאור העובדה ששאלת היקף המימון משתנה בנסיבות העניין ממתמודד למתמודד, ומעיר  אחת לחברתה, ואף כוללת עוד פרטים רבים הקשורים לאסור ולמותר בתחום קבלת התרומות, אנו ממליצים לכל מועמד לפנות לקבלת ייעוץ. כמובן שנשמח לעמוד לשרותכם בהבהרת סוגיה סבוכה ומרכזית זו, כמו גם בעניינים נוספים הקשורים למועמדותכם לראשות העירייה, כגון דרכי התעמולה המותרות והאסורות, הגבלת ההוצאות, ערעור על תוצאות הבחירות ועוד.

 

[1] סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[2] סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[3] סעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[4] סעיף 15א1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[5] סעיפים 15ב ו-15ג לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[6] סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[7] סעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[8] סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[9] סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[10] סעיף 2 והתוספת לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)

[11] סעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[12] סעיף 37 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[13] סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[14] סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[15] סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[16] סעיף 8א חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[17] סעיף 9(ד) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[18] סעיף 9 חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

[19] סעיף 11(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[20] סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[21] סעיף 23(ד) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[22] סעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[23] סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[24] סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[25] הגדרת "היום הקובע" בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[26] סעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[27] סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

[28] סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[29] סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[30] סעיף 4א לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[31] סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[32] הסבר למונחים נמצא בסעיף 67 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות).

[33] סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[34] סעיפים 10-11 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[35] סעיפים 10 ו-12 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[36] זו המסקנה היוצאת מסעיפי החוק השונים, וזוהי גם עמדת משרד המפקח הארצי על הבחירות.

[37] סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[38] סעיף 7(ג) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[39] סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[40] סעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[41] סעיף 22 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[42] סעיף 7(ב)(2) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

[43] הנחיות הרשויות המקומיות (מימון הבחירות) (ניהול חשבונות)

 

 

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: