ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
 
א. מבוא
א.1. היווצרות האגודה הקהילתית
1. בעבר, הישובים השיתופיים השונים היו מאוגדים במסגרת התיישבותית קטנה והומוגנית, והם התבססו, בין היתר, גם על אידיאולוגיה חברתית. וגם כיום, חרף השוני בין סוגי היישובים השונים, נכון לומר שהחיים בישוב השיתופי הם מסגרת חברתית קהילתית, ולא רק מסגרת כלכלית או מסגרת מגורים.
2. במהלך השנים, הצטרפו לישובים תושבים שאינם בעלי נחלות או חברי האגודה השיתופית החקלאית והדבר יצר מציאות חדשה שחייבה יצירת מנגנון שיאפשר ניהול פנימי של הקהילה ובכך יקטין את אפשרויות החיכוך שבין התושבים שאינם חברי האגודה החקלאית לבין אלו החברים באגודה החקלאית.
3. לצורך כך נוצרה האגודה השיתופית להתיישבות קהילתית, שבה מאוגדים כלל התושבים בעלי זכויות בקרקע בישוב, כשמדובר ב: "אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה" (תקנה 2(8) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות).
4. מבחינה עקרונית, האגודה הקהילתית לא התיימרה לשמש כועד מקומי, ועיקר פעילותה אמור היה להתמקד בניהול חיי הקהילה וריכוז שירותים משותפים לכלל החברים שבישוב.
5. אך כוונות לחוד ומציאות לחוד, וביקורת על תפקודה בפועל של האגודה הקהילתית עלתה שוב ושוב.
א.2. הביקורת על האגודה הקהילתית
6. כבר בחוות דעת שהכין המשנה ליועמ"ש משנת 1996 נקבע, כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, על ידי קביעת סמכויות אלה בתקנון, אינה כדין.
7. השנים חלפו, אך בדו"ח על התנהלות השלטון המקומי לשנת 2009 מצא מבקר המדינה, כי בניגוד לחוות דעת זו, אושרו תקנונים של אגודות שבהן הייתה נטילת סמכויות המהווה השגת גבול, כשביישובים רבים פועלות האגודות כגוף מוניציפאלי במקום הוועדים המקומיים.
8. בעקבות דו"ח המבקר, הוקמה באוקטובר 2010 ועדת רייף, שתפקידה היה לבחון את המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים.
9. במסקנותיה, שבה ועדת רייף והמליצה, כי האגודה הקהילתית לא תהווה תחליף לועד המקומי ושהיא לא תהיה רשאית למלא תפקידים מוניציפאליים.
 
א.3. האגודות הקהילתיות – עזיבת חברים
10. האיסור על האגודה הקהילתית לשמש כועד מקומי, העלה ביתר שאת את השאלה - מדוע יש צורך באגודה הקהילתית? ואכן החלה תופעה, הולכת ומתרחבת, של חברי אגודות קהילתיות שהחליטו כי ברצונם להפסיק את חברותם באגודה, וזאת מבלי שיצטרכו לוותר על זכויותיהם בקרקע. ובמילים אחרות – להמשיך להתגורר ביישוב מבלי להיות חברים באגודה הקהילתית.
11. וצריך להדגיש - הקשיים שמתעוררים עקב הפסקת החברות על ידי תושב כזה או אחר חורגים בהרבה מההתמודדות הפרטנית של האגודה עם העוזב, והם מהווים סכנה להמשך התקיימות האגודה, שכן אם העוזב ממשיך להתגורר בישוב וממשיך ליהנות מהשירותים הניתנים על ידי האגודה מבלי לשלם מיסי אגודה, מדוע ששאר החברים לא יעשו כמוהו?
12. כמובן שהשלב הבא, לאחר פרישת החברים מן האגודה הקהילתית, הוא יצירת מציאות בה אין בסיס משותף לתושבי היישוב אשר יאפשר יצירת רמת חיים גבוהה יותר מן המצוי בתחום העירוני – אותה רמת חיים אשר מלכתחילה משכה רבים מן התושבים להתגורר ביישובים הקהילתיים.
 
ב. עזיבת האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
ב.1. מבוא - התניות המגבילות עזיבת חבר את האגודה
15. ברבים מתקנוני האגודות הקהילתיות נקבעו שלושה תנאים אשר יש בהם כדי לעכב פרישתו של חבר מן האגודה הקהילתית:
15.1. על החבר המבקש לפרוש לוותר על הנכס אשר הוא מחזיק בתחום היישוב;
15.2. לחבר המבקש לפרוש אין חובות לאגודה;
15.3. החבר המבקש לפרוש אינו ממשיך לצרוך שירותים מן האגודה;
 
ב.2. החזקת נכס בשטחי האגודה
16. באוקטובר 2011 ניתנה פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, בה"פ 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון בה נידונה בקשתו של תושב הישוב הקהילתי "מתיישבי אמנון", להצהיר על בטלות הסעיף בתקנון המחייב מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר באגודה.
17. ביהמ"ש קבע, כי כל סעיף בתקנון הקושר בין זכויות מתיישב במקרקעין לבין חברות באגודה בטל, ולפיכך זכאי החבר לסיים את חברותו באגודה.
18. על הלכה מנחה זו חזר בית משפט השלום בנצרת בתא"מ 18105-11-10 תושבי מעין ברוך נ' משה וזאנה, תוך שהוסיף כי הודעת הפרישה מן האגודה מהווה גילוי דעת שהחברים אינם מבקשים לקבל מן האגודה שירותים כלשהם, והעובדה שהאגודה המשיכה לספק שירותים שונים, אינה מטילה עליהם חובה אוטומטית להשבת שווי השירותים. כדי שתקום חובה שכזו, היה על האגודה להוכיח, כי בנסיבות העניין, מן הראוי הוא להכיר בעילת תביעה זו, וזאת היא לא עשתה.
 
ב.3. חוב החבר הפורש לאגודה
19. במרץ 2013 ניתנה פסיקה בית המשפט השלום בצפת, בתא"מ 25977-03-11 קיבוץ מלכיה ואח' נ' איילת ברנהולץ. במסגרתה נקבעה אי חוקיות התנאי המגביל פרישת חבר בכך שיש לו חוב כספי לאגודה:
"התנאי השני הקובע כי קיומו של חוב כספי לאגודה ימנע יציאה ממנה, הינו לעניות דעתי תנאי אשר יש בו להוות פגיעה בזכות היסוד להשתחרר מחברות באגודה... ככל שיקבע כי חובות עבר מונעים יציאה מחברות יהיה בכך כפיה על חברים חדלי אמצעים להמשיך ולהיות חברים באגודה, להמשיך ולצבור חובות במעגל שלא ניתן להתירו, שהרי היכולת "להשתחרר" מהמשך צבירת החובות בדרך של יציאה מחובות, נחסמת בפניהם דווקא בשל חובם".
20. גם עוזר רשם האגודות השיתופיות אימץ קביעות אלה, והן באו לידי ביטוי במסגרת החלטת הרשם בתיק מספר 4799/325/2010 סגל אורית ואח' נ' נוף אשדות:
"באשר להחלטה של הבורר, כי אין לבטל את החברות לפני שהמגישים נפטרים מרכושם, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה בעפגין ומעיין ברוך ולכן החלק המתנה את הכניסה לתוקף של ביטול החברות בתשלום החוב או בהעברת הבעלות בנכס לאחר אין לו ביסוס ואני מבטלו".
 
 
 
 
 
 
ב.4. המשך צריכת שירותים מן האגודה
21. בדומה לאמור לעיל, ביטלו הערכאות השונות, הלכה למעשה, גם את הסעיף המתנה את פרישת החבר בכך שהוא יפסיק לצרוך שירותים מן האגודה. יחד עם זאת, נקבע שוב ושוב, כי על החבר הפורש להסדיר אל מול האגודה את המשך צריכת השירותים מן האגודה והתשלום בגינם.
22. היבט אחרון זה עורר (ועודנו מעורר) שאלות וקשיים רבים, אשר טרם ניתנו להם פתרונות מספקים או תשובות משפטיות ברורות, ולכן מחלוקות ותביעות בין אגודות לבין חברים שפרשו סביב עניין זה, כבר צצות ועולות במקרים רבים, והן אך צפויות להתגבר עד שתינתן הכרעה ברורה על ידי בית המשפט העליון.
23. אם כן, כיצד יש להתנהל אל מול חברי אגודה שפרשו אך ממשיכים להתגורר בשטח האגודה וליהנות מן השירותים אותם היא מספקת? בעניין זה יש להבחין בין שירותים אותם ניתן להפסיק ולספק לחבר הפורש (שירותי תרבות, חינוך, בריכה, וכד') לבין שירותים אשר לא ניתן להפסיק לספק לחבר הפורש (גינון, ביטחון, תברואה וכיו"ב).
24. אכן, באשר לשירותים אותם ניתן להפסיק לספקם, העמדה הבסיסית היא שאלה לא יסופקו לחבר הפורש ולא ייגבה בגינם תשלום. במקרה שהחבר הפורש מעוניין לצרוך שירותים אלה, תחליט האגודה אם היא מספקת לו אותם תמורת תשלום "פר שימוש", או שהיא אינה מעוניינת כלל לספק לו את השירותים הללו, אף לא תמורת תשלום.
25. כפי שנראה מייד גם העניין שלעיל אינו מוחלט, אך לב הקושי והמחלוקות מצויים סביב אותם שירותים אשר לא ניתן להפסיק ולספק לחבר הפורש, שכן אלו העניינים אשר במרבית המקרים הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה לגביהם.
26. להלן נציג 3 גישות באשר להמשך גביית התשלומים מן החבר הפורש – פס"ד ולנסי נ' הררית, ממנו משתמעת הצדקה לגביית תשלומים גם עבור שירותים שניתן להפסיק את השימוש בהם, פס"ד גולן נ' קיבוץ שריד, ממנו עולה קושי להמשיך ולגבות גם עבור שירותים שלא ניתן להפסיק את השימוש בהם, ופס"ד מלכיה, אשר הולך בדרך האמצע.
 
ב.5. פס"ד ולנסי נ' הררית
27. בה"פ 12568-03-12 מיכל ולנסי נ' הררית, נדונה בקשת תושבת היישוב שביהמ"ש יצהיר כי מי שאיננו חבר באגודה אינו חייב לשאת בתשלום לאגודה.
28. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי:
"מי שהצטרף כתושב לישוב קהילתי שיש בו צביון מסויים ורמת מסויימת של שירותי קהילה שמאפיינת אותו, ועבר את ועדת הקבלה - חזקה שהסכים לשאת בעלויות הדרושות כדי לשמור על רמת השירותים של היישוב".
29. ביהמ"ש אף הוסיף כי מי שמבקש להיות חלק מיישוב קהילתי שבו ניתנים שירותים ברמה מסויימת, אך אינו חפץ לשלם עבור אותה השירותים, עליו להודיע ולהצהיר על כך מראש.
30. בשל האמור מצא בית המשפט כי העובדה שתושב אינו חבר האגודה איננה חוסמת אפשרות לגביית דמי השתתפות על ידי האגודה בעבור שירותים המסופקים ביישוב:
"את מתן השירותים שהאגודה תספק בתחומים שונים כמו: תרבות, חינוך, קליטה, פעילויות לילדים ונוער, פעילויות לגיל השלישי, גינון, ניקיון רחובות, הנהלת חשבונות, מועדון חברים, שמירה, שירותי משרד וכו'".
31. ניתן לומר, כי החידוש המרכזי בפסק הדין נוגע לכך, שמטרת דמי השתתפות היתה לאפשר אף שירותים אשר ניתן להפסיק ולספקם לתושב הפורש, אם כי יש לסייג הדברים, שכן נימוקי ביהמ"ש המצדיקים את המשך גביית דמי ההשתתפות אף מחברים שפרשו, כוללים נימוקים המתאימים רק לשירותים אותם לא ניתן להפסיק לספק לחבר הפורש.
32. עוד יש לציין, כי לאחר שהוגש ערעור על פסק הדין, נתן בית המשפט העליון ביום 29.6.2015 תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (ע"א 6434/13), כי ולנסי תוכל להגיש הליך משפטי חדש בו תטען כי אין להמשיך ולחייבה ב"מיסי חבר" בשל הפסקת חברותה באגודה. מכאן שמעמדו המשפטי של פסק הדין ותוקפו מוטלים בספק.
33. מלבד זאת חשוב להדגיש, כי אף הקביעות בפס"ד ולנסי הינן אך לקיומה של "חזקה", כי מי שהצטרף ליישוב קהילתי בו מסופקים שירותים ברמה מסויימת, הסכים לשאת בעלויות עבור שירותים אלה. כך לדוגמא, בתא"מ 54269-02-14 תושבי גבעת יואב נ' גריגורי וכניאנסקי ואח', בית משפט השלום סבר כי חזקה זו נסתרה בנסיבות העניין:
"גם אם אניח שקמה החזקה הנזכרת כפי שנפסק בפסק דין ולנסי, הנתבעים סתרו את החזקה, והראו כי למרות שעברו את הליך הקליטה הם לא הסכימו לשאת בעלויות החורגות מאלה המשולמות לרשות המקומית. הנתבעים אינם טוענים כי הם מעוניינים ליהנות מאופיו של ישוב שבו רמת השירותים חורגת מעבר לתשלומי החובה לרשות מקומית".
34. היבט נוסף אשר יש להתייחס אליו הוא העובדה, שלא ברור מפסק הדין מה יהיה מעמדם של אלה אשר ירכשו בעתיד את הנכס מן החברים שפרשו, האם חזקה זו תהא תקיפה גם לגביהם וכיו"ב.
 
ב.6. פס"ד גולן נסים נ' קיבוץ שריד
35. גישה אחרת מן האמור בפס"ד ולנסי, הובעה לאחרונה במסגרת ת"א 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד.
36. במסגרת פסק הדין דן ביהמ"ש המחוזי, בבקשת תושבים שפרשו מן האגודה הקהילתית, לקבוע כי המס שהוטל עליהם על ידי האגודה, הוטל שלא כדין ולכן בטל. התושבים סירבו לשלם מס כללי בגין השירותים הקהילתיים אך הביעו נכונות לשלם עבור שירותים אותם יצרכו בפועל, ככל שיוכחו ע"י האגודה.
37. בפס"ד שריד, שלל ביהמ"ש אפשרות שבה חבר המבקש להצטרף לאגודה יחתום על התחייבות לקיים את החלטותיה, המטילות חיובים כספיים, אף לאחר פרישתו בנימוק שסעיף זה ממשיך דה-פקטו את חברותו באגודה הקהילתית:
"סעיפים בתקנון או בהסכם המשתכנים הקובעים, כי התובעים ימשיכו להיות מחויבים בכל החלטה ותשלום הנקבעים על ידי האסיפה הכללית של האגודה הקהילתית, גם לאחר שחדלו להיות חברים בה, לא זו בלבד שמהווים משום המשך חברות דה-פקטו באגודה הקהילתית גם על מי שפרש ממנה, אלא שאף מעמידים את החבר שפרש במצב רע יותר מאש אלמלא פרש, שכן מטילים עליו התחייבויות וחיובים כספיים בהתאם להחלטות אשר לאחר פרישתו מהאסיפה אין לו כל ידיעה לגביהן, ואין לו כל מעורבות בהן או יכולת השפעה על קבלתן".
38. עמדה זו, למעשה, סותמת את הגולל על אחד מן הפתרונות אשר הועלו בכדי להתמודד עם תופעת החברים הפורשים החתמת החברים, במועד קבלת לחברות באגודה, על התחייבות לקיים את החלטות האגודה אף לאחר פרישתם.
39. בפועל, ביהמ"ש לא חייב את הזוג שפרש מן האגודה בשל השירותים שקיבל ממנה משום שהאגודה לא הוכיחה באילו שירותים נעשה שימוש בפועל ולא הוכיחה כי לא ניתן למנוע את השירותים הללו ממי שלא משלם את מס האגודה:
"העובדה שהאגודה מספקת שירותים קהילתיים ביישוב, אשר לכאורה לטענתם עומדים גם לרשות התובעים 1-2 כתושבי היישוב לעשות בהם שימוש, כדוגמת הבריכה ומתקני הספורט, המועדון, הספריה ואירועי התרבות, אין בה לכשעצמה כדי לקיים את יסוד ה"קבלה" הנדרש, ככל שלא הוכח שימוש בפועל".
40. בסיכומו של דבר קבע ביהמ"ש בפסק דין שריד, כי:
"ככל שהתובעים... ירכשו מהאגודה הקהילתית או מאגודת הקיבוץ שירותי בחירה נוספים, המסופקים על ידי האגודות ביישוב שריד, בנוסף לשירותים המסופקים על ידי המועצה האזורית או הועד המקומי, תהיינה האגודות רשאיות לגבות בעבור שירותים אלו תשלום נפרד מהתובעים אשר אינם חברים באגודה בהתאם לצריכה בפועל".
41.ביהמ"ש המשיך ובחן האם ניתן לחייב את הפורשים לשלם מס לאגודה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, ומגיע למסקנה כי התשובה לכך שלילית:
"הרעפת טובות הנאה על אדם מבלי שחלה על המיטיב חובה חוקית או חוזית לעשות כן, ומבלי שהנהנה ביקש אותה טובת הנאה, אינה מקימה למיטיב זכות תביעה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט. כדי להוכיח קיומה של עילת תביעה על פי חוק עשיית עושר, הייתה מוטלת על האגודה הקהילתית חובה לטעון ולהוכיח, כי בנסיבות העניין, התקיימו יסודותיה של עילת השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. כדי שתקום חובה כאמור, על האגודה להוכיח, כי בנסיבות העניין, התובעים צרכו בפועל שירותים מהאגודה ולא שילמו בגינם"
42.בית המשפט הוסיף והתייחס בקצרה גם לטענה כי לאגודה יש זכות להמשיך ולחייב את הפורשים עבור שירותים אשר אין אפשרות ממשית למנוע את ההנאה מהם, כגון שירותי ביטחון:
"אין גם לקבל את טענת האגודה, כי השירותים הניתנים על ידה הנם בבחינת "שירות ציבורי", אשר לאגודה אין אפשרות ממשיל למנוע הנאה ממנו, ועל כן בסירובם לשלם את מס האגודה לסל השירותים נוהגים הם כ"רוכבים חופשיים"... גם אם היה ממש בטענה האמור במקרה זה, ולא היא, אזי לכל היותר יכולה האגודה הקהילתית להעלותה ביחס לשירות הביטחון הנכלל במסגרת תקציב האגודה... בכל מקרה, אין מקום לקבל טענת טענת ה"רוכב החופשי" במקרה זה כפי שיפורט להלן".
43.אך עיון מדוקדק בפסק הדין מעלה, כי מרבית הדיון בו מתמקד בשאלה – האם ניתן לחייב את הפורשים עבור שירותים אשר הם אינם מעוניינים לצרוך, ואשר ניתן להפסיק את השימוש בהם, כך שדחיית הטענה שניתן לחייב הפורשים בגין שירותים כגון ביטחון, לא זכתה לדיון מקיף.
44.זאת ועוד, מתוך פסק הדין עולה כי האגודה נקטה בגישת "הכל או לא כלום", ונמנעה מלדרוש מן הפורשים תשלום רק עבור השירותים אותם הם ממשיכים לצרוך ושאין אפשרות להפסיק את השימוש בגינם. לא ניתן לדעת בוודאות, כיצד היה בית המשפט מכריע בנסיבות אחרות.
 
ב.7. פס"ד מלכיה
45. כאמור, ישנה גישת ביניים, אשר הובעה בפסק דינו של בימ"ש השלום בעניין מלכיה, וכך לשון ביהמ"ש:
"במצב כזה על חבר המבקש לפרוש, להסדיר את נושא השירותים באופן שיהיה ברור כי:
א) שירותים שניתן להפסיק לקבל... לא יסופקו לחבר הפורש...
ב) לגבי שירותים אשר לא ניתן להפסיקם ובכל מקרה הפורש ימשיך לקבלם (כגון גינון וכיו"ב), על הצדדים להגיע להסדר ביחס לסכום נמוך וסביר, אשר ישקף את שווים של אותם שירותים".
46. אמנם מדובר בפסיקה של בית משפט שלום (לעומת הפסיקות בולנסי ובקיבוץ שריד), אך על פניו מדובר בדרך המלך, אשר מחד תאפשר לחברים הפורשים להימנע מתשלום עבור שירותים שהם אינם צורכים ואינם מעוניינים לצרוך, ומאידך לא תאפשר להם להימנע מתשלום בגין שירותים אשר הם ממשיכים ליהנות מהם, ובכך למעשה, למנוע את הפגיעה בתושבי היישוב כולו, המבקשים לעצמם איכות חיים ברמה גבוה יותר מן המקובל ביישוב העירוני.
 
 
 
ג. סיכום
15. מכל האמור במסגרת סקירה זו עולה, כי המצב המשפטי כיום הוא שאין תוקף לסעיפים המגבילים את אפשרותו של חבר לפרוש מן האגודה הקהילתית בשל כך שהוא ימשיך להחזיק נכס בשטחי האגודה, בשל כך שיש לו חוב לאגודה, או בשל כך שהוא ימשיך לצרוך שירותים מן האגודה.
16. באשר להמשך תשלומים בגין שירותים אותם מספקת האגודה יש להבחין בין שירותים אותם ניתן להפסיק ולספק לחבר הפורש לבין שירותים אשר החבר הפורש ימשיך ליהנות מהם גם לאחר פרישתו.
17. כמפורט לעיל, דעות בתי המשפט בעניין זה חלוקות ואינן אחידות, ויש להניח שכך יישאר עד שתתקבל הכרעה ברורה של בית המשפט העליון בסוגיה.

חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים

חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות

הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית

הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי

הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היישוב כיישות משפטית

הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה

הרצאה - היטל השבחה

הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.

הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות

הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית

הרצאה שהועברה על ידי עו"ד אייל בוקובזה ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.

הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ

הועברה בחודש אוקטובר 2013

הרצאה - ועדים מקומיים

הועברה בחודש מרץ 2015

דרכי הגבייה של הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:

הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

המותר והאסור בחופי הרשות המקומית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:

זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.

כהונת יו"ר הוועד

נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:

שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:

בחירת חברי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:

חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה

נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:

עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:

ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס

התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:

ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:

החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:

דיווח נוכחות על ידי עובד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:

כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:

זכות עיון במסמכי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:

השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:

פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית

להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:

הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ

התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:

ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.

הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית

נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:

אספקת מזון למוסדות חינוך

נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.

חניית קרוואנים בחוף

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:

התנהלות ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:

זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.

הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:

חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:

דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי

התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.

בחינת מכתבי פרישה מהאגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:

האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:

מיסי קהילה ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:

האצלת סמכויות לועד המקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:

אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה

נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

הרצאה - תקנות הערבות ההדדית

הועברה בחודש אוקטובר 2013

רישום תלמידים

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:

התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים

נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.

היקף העסקה- סייעת רפואית

נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:

העסקת קרובי משפחה בבית ספר

נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:

הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית

האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?

השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים

נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:

חובת החזקת גני הילדים ביישוב

נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.

גביית תשלום גני ילדים

נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי

הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית

האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?

מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה

מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.

תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית

האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?

סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה

האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?

סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית

האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: