ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

האם ישנה בעיה או צריך חוות דעת לגבי מינוי של בן של חבר ועד למזכיר אגודה שיתופית?
האבא אינו מתערב בהליך של הבחירה ומדובר בשכר לא גבוה.

צריך לקבל אישור משפטי על דבר כזה?



בשנות ה 70 הוריי קיבלו הרשאה להרחיב בית, שניתן להם כבית מקצועי. מאז ולמרות שיש את המלצת האגודה והסוכנות היהודית (המלצות בכתב) כי הם יחתמו על חוזה חכירה, זה לא קרה כנראה בגלל מהלכים פוליטיים באגודה. היום האגודה טוענת שהם לא יוכלו לרשום את הבית על שמם כי הם נטשו אותו. אבל בפועל הם לא נטשו לחלוטין, בן משפחה גר שם ושילם את כל התשלומים כל השנים.. האם האגודה צודקת? האם הוריי יכולים לרשום את הבית על שמם? תודה



ברצוני לדעת האם חבר ועד מקומי רשאי לכהן כחבר בוועדות המשנה של הוועד המקומי.

תודה מראש.



שלום רב,

1. המקור החוקי מכוחו מוסמך הוועד המקומי להקים ועדות הוא סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "הצו").

2. הסעיף קובע כי "ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לעניינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות שר הפנים, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן".

3. סעיף זה אינו מטיל הגבלות על הרכבן של הועדות ולכן בהתאם לאמור בו, לא נראה כי קיימת מניעה חוקית למנות חבר ועד מקומי לכהן כחבר ועדת משנה.

4. ניתן גם להקיש זאת מהסתכלות בהוראות הנוגעות למועצות אזוריות, המהוות את הגוף אשר מסמיך את הוועדים המקומיים לבצע פעולות ומעניק להם את סמכויותיהם. על פי הוראות הצו, במועצות האזוריות ועדות המשנה חייבות להיות מורכבות כך שלפחות מחצית מהחברים בהן הינם חברי מועצה. כך, לא נראה שקיימת מניעה לעניין מינויים דומים בוועדים מקומיים.

5. במאמר המוסגר, יצוין, כי ההגבלה היחידה המופיעה בצו לגבי הרכבה של ועדה בוועדים מקומיים מוטלת על ועדת הביקורת, לעניין ועדה זו, הצו מטיל איסור על חברי הוועד המקומי לכהן כחברים בה, וזאת מטעמים ברורים של ניגוד עניינים.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



החודש מתקיימות בחירות ביישוב בו אני מתגוררת לוועד ההנהלה של האגודה
אשמח לדעת האם אני יכולה לבקש להיות משקיפה בוועדת הקלפי של האגודה, והאם האגודה יכולה לסרב לאפשר לי להיות משקיפה כאמור.



שלום רב,

1. ככלל בחירות באגודה שיתופית יתנהלו עפ"י הוראות תקנון האגודה, ובהעדר הוראות בתקנון עפ"י הוראות ס' 42 עד 52 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (להלן: "התקנות").

2. מאחר ואין בידינו פירוט באשר להוראות התקנון ביישובך, נתייחס בתשובתנו למצב בו התקנון לא קובע הוראות הנוגעות לבחירות באגודה, וחלות בו הוראות התקנות.

3. בתקנות אין התייחסות ספציפית לעניין מינוי משקיפים בוועדת הקלפי, ולפיכך נראה כי לחבר אגודה אין זכות קנויה לדרוש להיות משקיף בוועדה.

4. יחד עם זאת, ככל ומתעורר חשד בנוגע לטוהר הבחירות, ניתן לפנות מראש או בדיעבד לרשם האגודות השיתופיות על מנת שיחקור הנושא.

5. לעניין זה, יצוין, כי תקנה 59א לתקנות קובעת כי המסמכים הנוגעים לבחירות ובכללם גם פתקי ההצבעה יישמרו במקום בטוח לאחר הבחירות במשך 30 יום, כאשר אם בתקופה זו הוגשו ערעור או השגה על חוקיות הבחירות המסמכים, הם יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



אשמח לדעת האם אדם בעל עבר פלילי מלפני 20 שנה ראשי להתמודד לראשות עירייה.



שלום רב,

1. על פי ס' 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), לראשות העירייה רשאי להיבחר אזרח ישראלי, הזכאי להיבחר כחבר המועצה, והוא ראשון ברשימת מועמדים למועצה.

2. בהמשך לכך, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), קובע תנאי סף שיש לעמוד בהם על מנת להיות חבר מועצה, כאשר אחד התנאים קובע כך:

"לא זכאי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון."

3. מן האמור עולה, כי ככל ואכן חלפו 20 שנים ממועד המאסר (וק"ו במידה ואין מאסר), הרי שאין מניעה לאדם זה להתמודד בבחירות בשל סוגיית העבר הפלילי. כמובן, שעל אותו אדם לעמוד גם ביתר תנאים הקבועים בדין.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



האם יו"ר ועד אגודה שיתופית יכול לכהן גם כיו"ר ועד מקומי.



שלום רב,
1. ככלל אין מניעה שיו"ר ועד ההנהלה באגודה שיתופית יכהן גם כיו"ר הועד המקומי ביישוב.

2. אדרבא, בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים". על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב, כאשר יש לסייג ולציין כי "זהות ועדים" תתקיים כאשר מרבית בעלי זכות הבחירה הינם חברי אגודה, בהתאם להוראות צו המועצות האזוריות.

3. כמו כן, יובהר, כי בנסיבות ספציפיות, ייתכן מצב בו יתקיים ניגוד עניינים בין תפקיד יו"ר הועד המקומי לבין תפקיד יו"ר ועד ההנהלה, וכפי שנקבע בעבר, על ידי הוועדה לניגוד עניינים בקיבוץ אילון.

*המענה בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



שלום רב!
אני חברת קיבוץ משנת 1979. בשנת 2002 הפך הקיבוץ למופרט. מאז אני משלמת בקביעות את כל תשלומי המסים הקהילתיים והערבות ההדדית שהקיבוץ מחליט/דורש ממני. בשנת 2009 הכיר בי המוסד לביטוח לאומי כנכה . יש לי זכאות הנחה בארנונה של המועצה המקומית 80%. נשאלת השאלה: האם הפטור בגובה 80% מהמועצה תקף ביחס לתשלומי המסים בקיבוץ? לציין שהמסים בקיבוץ שלי אינם פרוגרסיביים, מתעלמים לחלוטין מהמצב המשפחתי/רפואי/גיל/פנסיונרים ואין החלטה על תקרת מס. רציתי לבדוק כיצד אני יכולה להשיג הנחה בתשלום מיסי הקהילה בדומה להנחה במועצה, כאשר מטבע הדברים הכנסתי נמוכה/נמוכה משכר המינימום. אודה לכם מאד על התייחסותכם וחוות הדעת בהקדם.
נ.ב. האתר שלכם מהמם ורלוונטי מאד לחברי קיבוצים. כל הכבוד!



שלום רב,

1. בכדי לענות על שאלתך יש להבחין בין מיסים מוניציפאליים למיסי אגודה. גביית מיסים מוניציפאליים כגון ארנונה, נעשית על ידי המועצה האזורית ו/או הוועד המקומי כאשר הסמכות שלהם לגבות אותם היא מכוח החוק ותקנות שהותקנו מכוחו. ואילו מיסי האגודה (המיסים הקהילתיים בקיבוץ), הינם תשלומים נפרדים הנגבים על ידי האגודה השיתופית באופן שוויוני מכל החברים בגין חברותם באגודה, וזאת מכוח תקנון האגודה.

2. לאור האמור, הסדרת שיעורי ההנחות עבור תשלומי המיסים המוניציפאליים, נעשית בחוק ובתקנות, ועל כן זכאי מי שעומד בקריטריונים שנקבעו בהם לקבל הנחה בתשלומים אלו. לעומת זאת, הסדרת גובה מיסי האגודה והכללים הנוגעים לגבייתם נעשית באמצעות תקנון האגודה, בכפוף להחלטות רשויות האגודה, פקודת האגודות השיתופיות, התקנות שהותקנו מכוחה ובכפוף לכל דין.

3. אי לכך, לשאלתך, יש צורך לבחון את תקנון הקיבוץ בו את חברה ולבדוק האם הוא מסדיר שיעורי הנחות לנכים ובעלי מוגבלויות. לעיתים מוסדרות באגודות מסוימות ועדות העוסקות במתן הנחות אשר ניתן להגיש דרכן בקשה לקבלת הנחה במיסי האגודה, הכלבהתאם לכללים שנקבעו בתקנון האגודה.

4. יחד עם זאת, מכיוון והנך חברה בקיבוץ מתחדש, ייתכן והנך זכאית לסיוע מהקיבוץ מכוח תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), אשר קובעת כי הקיבוץ יסייע לעובדים המשתכרים מתחת לשכר המינימום, וכן לסיוע מכוח תקנה 4 הקובעת מתן סיוע לבעלי מוגבלויות בקיבוץ, זאת בהתאם לעקרונות הערבות ההדדית אליהם מחויב הקיבוץ וללא קשר להנחות במיסי האגודה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



פתחתי חשבון בקופת גמל עצמאית, עשיתי הוראת קבע ומדי פעם הפקדתי סכומים גדולים לחשבון מכיוון שהקופה נזילה העברתי את הכספים לIRA (קופת גמל בניהול אישי).במקביל אני שכיר וקיימות הפקדות כדין לקרן פנסיה. עוד שנתיים אני יוצא לפנסיה. בברור עם מנהל הקהילה הוא טוען וכנ"ל עורך דין הקיבוץ שבעת השלמת הפנסיה בגיל פרישה יקזזו גם את הכספים שבקופת הגמל העצמאית IRA. אבקש את דעתכם לגבי כספים פרטיים אלה. האם הקיבוץ רשאי לקזז את הכספים הפרטיים (נכס חבר) כאשר בהוראה חשבונאית מס' 4 של הרשם אני מבין שהקיבוץ לא רשאי.



שלום רב.

1. מאחר וקופת גמל בניהול אישי זוכות להטבות מס בדומה למוצרים פנסיוניים "רגילים", נראה כי נכון לראותם תחת הגדרת "כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני", האמורה בסעיף 3(3) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005, ולפיכך - כחיסכון הניתן לקיזוז על ידי הקיבוץ, במידה והחיסכון הפנסיוני כשכיר אינו מגיע לסך של פנסיית הרשם, או פנסיה גבוהה יותר ככל ונקבע כך בהחלטות הפנימיות של הקיבוץ.

2. על פניו, הדבר אף עולה בקנה אחד עם הגדרת "מקורות מיועדים כשירים לקיזוז" המפורטים בהוראה חשבונאית מס' 4 אשר פרסם האגף לאיגוד שיתופי:
"זכויות לקבלת תשלומים בגין גמלה ו/או קצבה, בעלי אופי פנסיוני, לרבות זכויות, שמקורן בקרנות פנסיה ו/או בחברות ביטוח ו/או בפנסיה תקציבית ממעבידים חיצוניים של חברי האגודה, בקצבאות שארים, ובפיצויי פיטורין; וכן זכויות הנובעות מצבירה הונית, על שם חבר או לזכותו, בגין תקופת עבודתו (כשכיר או כעצמאי) בקיבוץ או מחוצה לו, שנצברו מהפרשות שבוצעו על ידי הקיבוץ ו/או החבר ו/או מעבידו ו/או מי מטעמו".

3. כמובן שלצורך תשובה קונקרטית יש צורך להכיר את כלל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תקנון הקיבוץ, החלטות האסיפה בעניין הפנסיה וכיו"ב.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



שלום.
הורי חיים בנחלה במושב. הנחלה והזכויות רשומית על שם אבי בלבד. האם הוא יכול להעביר ללא תמורה, מחצית מהזכויות לאימי ? האם רמ"י יסכימו (קראתי באתר שלהם שאפשר להעביר לקרוב את מלוא הזכויות בלבד- ואולי לא הבנתי..).
האם ישלמו מס רכישה -איך מחושב מס הרכישה (הבית בנחלה הוא ביתם היחיד) ?
תודה מראש.



שלום רב,

1. ככלל, אין כל מניעה בהעברת כולן או חלקן של זכויות במשק חקלאי לבן הזוג. ההעברה נעשית באמצעות בקשה המוגשת לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר הסכמתה נדרשת בשל היותה הגוף המנהל את קרקעות המדינה. את הבקשה יש להגיש באמצעות טפסים אותם ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרשות.

2. לעניין המיסוי על הפעולה, על פי הנחיות רמ"י העברת זכויות בין בני זוג פטורה מתשלום דמי הסכמה לרמ"י, אשר נגבים בדרך כלל במקרים של העברת זכויות. כמו כן, לפי החוק, העברה כזאת תהיה פטורה גם ממס שבח [ס' 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)].

3. יחד עם זאת, לפי החוק על ההעברה יוטל מס רכישה בשיעור של שליש מגובה תשלום מס הרכישה המוטל על רוכש משק חקלאי [ס' 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

4. אף על פי כן, באם החלק המועבר במשק כולל בתוכו את בית המגורים והוא הבית היחיד הנמצא ברשות הורייך, נראה כי על העברת הזכויות של שטח הבית בלבד תהיה פטורה מתשלום מס הרכישה. כך, נראה על פניו שיהיה צורך להפריד בין שטח המשק החקלאי המועבר, אשר מחויב במס כאמור, לבין שטחו של בית המגורים אשר יהיה פטור ממנו. [ס' 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



בבנין 16 נכסים 12 דירות + 4 חנויות
4 נכסים דירות גג גודלן כפול מהרגילות
היתה הצבעה בקשר לשיפוץ
בהצבעה השתתפו 16 נכסים
לא נתנו עדיפות לנכסים הגדולים
8 היו בעד שיפוץ
8 היו נגד השיפוץ
היושב ראש טען כי לפי ייעוץ של תרבות הדיור יש לו זכות הצבעה
הוא קבע כי יהייה שיפוץ וחתם עם קבלן לשיפוץ
השיפוץ לא היתחיל
מה החוק קובע ?
מה ניתן לעשות ?
צבי בוגן



האם נכון שלאחר הקמת והשמשת האגודה הקהילתית, מנהל הקהילה ימשיך לכהן גם בתור מזכיר הקיבוץ (אגש"ח) וגם בתור מנהל הקהילה של האגודה הקהילתית.
האם לא קיים ניגוד עניינים או לפחות חוסר שיוויון?
אשמח לשמוע נימוקים.



שלום רב,

1. בפתח הדברים נציין, כי התייחסותנו שלהלן הינה כללית בלבד, שכן לצורך מתן מענה קונקרטי מתאים, יש צורך לבחון גם את הוראות התקנונים של שתי האגודות, על מנת לעמוד על תפקידו ומעמדו של המזכיר בקיבוץ מחד, ועל מעמדו ותפקידו של מנהל הקהילה באגודה הקהילתית מאידך, וגם לעמוד על אופן וטיב היחסים הקיימים בין שתי האגודות.
2. לאחר הסתייגות זו נציין, כי על פניו, איננו רואים מניעה עקרונית שמזכיר הקיבוץ ישמש גם כמנהל הקהילה של האגודה הקהילתית, בכפוף למגבלות שלהלן -
2.1. ראשית, ברי כי על החבר להימנע מליטול חלק בכל הדיונים וההחלטות הקונקרטיים הנוגעים לענייניו האישים (לדוגמא - ככל והקיבוץ בוחן השתתפות בשכר מנהל הקהילה או קבלת שירותי "ניהול קהילה" מן האגודה הקהילתית וכד').
2.2. שנית, ככל ובין הקיבוץ לאגודה הקהילתית ישנם קשרים עסקיים וכיו"ב, אזי מן הראוי שהחבר יימנע מלהיות מעורב בדיונים ובקבלת ההחלטות, שכן בהיותו עובד האגודה הקהילתית, קיים חשש כי ההחלטות שיקבל כמזכיר בקיבוץ, יהיו נגועות בניגוד עניינים.
3. ככל ובנסיבות העניין, עמידה במגבלות הללו, ובפרט במגבלה השנייה, אינה מעשית, אזי נראה כי נכון יהיה להימנע מלהעסיק כמנהל קהילה באגודה הקהילתית את מזכיר הקיבוץ, שכן על נושאי המשרה ובעלי התפקידים באגודות השיתופיות חלות חובות נאמנות וזהירות כלפי האגודות.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



בהרצאה לפני המליאה לא הייתה התייחסות לשכונת בנים.(עצמאות כלכלית) הקיבוץ החזיר את הקרקע למנהל הבנים חתמו חוזה פיתוח ישירות עם המנהל . ההשבחה נעשתה לפני שהקיבוץ החזיר את הקרקע . ובכל התהליך הועדה לא דרשה את ההיטל. מה הסמכויות לדרוש היום את ההיטל ? (הן מהבנים והן מהקיבוץ)
- שמאי הועדה מחשב את הפטור למעשה רק על 40 מ"ר ולא על כל ה140מר
בטענה שלפני ההשבחה אפשר היה לבנות 100 מר ובלי התיחסות לממד



שלום רב משה ותודה על פנייתך.

שאלתך עוסקת בנסיבות מיוחדות שמצריכות בדיקה ומתן חוות דעת ספציפית, החורגת ממסגרת המענה בפורום האתר.
בכל מקרה הנך מוזמן לנסות ולהעביר שאלותיך ליועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובניה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין



רציתי לשאול - האם במצב בו אגודה מעסיקה עובד בשכר שעתי כמנקה של מוסדות הציבור ביישוב, יש מניעה שאותו עובד יכהן בוועדת ביקורת של האגודה?



שלום רב,

על אף שבתקנות ובהנחיות הרשם לעניין ועדות ביקורת לא נזכר במפורש איסור על שכיר באגודה להיות חבר בועדת הביקורת, למעט אם יש לו תפקיד ביצועי, מנהלי, כספי או חשבונאי, אנו סבורים כי מדובר על מצב של ניגוד עניינים מבני אשר אין לו מקום, שהרי אותו חבר ועדת ביקורת יהיה כפוף, הלכה למעשה, לגורמים אותם הוא אמור לבקר, מבלי שיש לו אפשרות להימנע מניגוד עניינים זה, ולכן הוא לא יוכל לבצע את תפקידו נאמנה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'



שלום מכובדי,
האם אני מבין נכון, שאדם יכול להיות חבר באגודה, רק ובתנאי והוא בעלים / חוכר של נחלה או בן ממשיך עם התחייבות בלתי חוזרת מהוריו?
כמובן בתוספת הבן / בת זוג.
באם התשובה היא כן, אז האם אני מבין נכון, שלא ניתן להגדיר אדם כחבר באגודה בכותרת "נהגו בו כחבר" אלא אם כן הוא בראשונה עומד בתנאים הנ"ל שבתחילה?
שלא כן, מה הועילו חכמים בתקנתם, באם כל מתנחל באגודה או נוכח באספות, ושלא קיבל דבר ולא זכאי לקבל דבר מהאגודה, יכול להיות מוגדר כחבר בה מתוקף נוהג?



שלום רב שלמה.

1. תנאי הכשירות של חבר קבועים בתקנונה של כל אגודה ואגודה, והם מושפעים, כמובן, מסיווגה של האגודה, שכן לא דומים תנאי הכשירות באגודה מסוג קיבוץ לתנאי הכשירות באגודה מסוג מושב עובדים לתנאי הכשירות באגודה לקופות גמל ופנסיה וכיו"ב. אך חרף האמור, נוכל להתייחס לשאלתך באשר לאפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות.

2. האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות קבועה בתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (להלן: "תקנות רשויות האגודה"):

"2א. נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

3. אלא שביחס לסוגי אגודות שיתופיות ספציפיות, נקבעו מגבלות על האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות מכח תקנה 2א הנ"ל, ואלה קבועות בתקנה 6 לתקנות רשויות האגודה.

4. כך לדוגמא, קובעת תקנה 6(2), כי במושב עובדים לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא גר בתחום מושב העובדים דרך קבע והוא אחד מאלה:
(א) בעל משק בתחום מושב העובדים;
(ב) בן זוגו של בעל משק כאמור או האלמן או האלמנה שלו;
(ג) בן משפחתו של בעל משק כאמור או של בן זוגו או בן זוג של בן משפחה העובדים דרך קבע באותו משק;
"בן משפחה", לענין פסקת משנה זו - הורה, ילד, ילד מאומץ או נכד;

(ד) בעל זכויות ובן זוגו, ביחידת מגורים נפרדת שאינה מהווה חלק ממשק חקלאי, הגרים בה, דרך קבע, לפחות חמש שנים והכשירים להיות חברים באגודה על פי הוראות תקנותיה למעט התנאי של היותם בעלי משק חקלאי; האמור לא יחול על "בן משפחה" כאמור בתקנת משנה (ג)(2)(ג);

5. ובתקנה 6(3) נקבע כי בכפר שיתופי לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא בעל משק בתחום הכפר השיתופי וגר דרך קבע בכפר השיתופי;

6. הנה כי כן, ככל ומדובר על אגודה הנזכרת באחד מסעיפי תקנה 6 הנ"ל, אזי חברות מכח התנהגות תוכר רק בכפוף למגבלות הנזכרות בתקנה זו (וכמובן, גם בכפוף ליתר התנאים והמגבלות הקבועים בפסיקה ביחס לאפשרות ההכרה בחבר מכח התנהגות).

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'



בקיבוצנו ועד ההנהלה והוועד המקומי מתנהלים בזהות ועדים, כרגע יש בחירות לועד ואחת המועמדות נשואה לחבר קיבוץ שהינו קבלן תשתיות קבועות ופרוייקטים בתחומו מול הקיבוץ וחלק מעסקיו ( יותר מ300,000 בשנה ).
הוא מוכרז כעוסק מורשה והוא בעל העסק וכאישתו היא נהנית מרווחי העסק.
האם יש לפסול את מועמדותה של אשתו או שהיא יכולה להיבחר לוועדים הנהלה ומקומי ?



שלום רב דנה.

1. על פניו לא נראה כי יש מקום לפסול את מועמדותה של החברה אך ורק בשל הקשרים העסקיים אשר מתבצעים בין הקיבוץ והועד המקומי לבין עסקיה של בעלה.

2. יחד עם זאת, ככל והחברה הנ"ל תבחר ותכהן כחברת ועד ההנהלה של האגודה מחד, ושל הועד המקומי מאידך, אזי יחולו בעניין זה מספר מגבלות.

3.ביחס לועד המקומי, הרי שפרט לחובת המכרזים הקיימת לגבי התקשרויותיו, ניתן למצוא התייחסות למצבים מעין אלה בסעיפים 89א ו-89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "הצו"), אשר הוחלו גם על ועדים מקומיים, בשינויים המחוייבים, בסעיף 132 לצו.

3.1. סעיף 89א קובע כי חבר ועד מקומי שיש לו עניין, במישרין או בעקיפין, חלק או טובת הנאה בחוזה או עסק שנעשה עם הועד המקומי, יודיע על כך לועד, לא ישתתף בדיונים בעניין, ולא יצביע בכל נושא הקשור לכך.

3.2.סעיף 89ב קובע כי חבר ועד מקומי או קרובו וכו', לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי, אלא אם הדבר אושר על ידי הועד המקומי ברוב של 2/3 מן החברים, ובאישור המועצה. במידה ומדובר על התקשרות שנעשתה לפני תחילת כהונתו של חבר הועד המקומי, אין מגבלה על ההתקשרות, אולם עם תחילת הכהונה על חבר הועד המקומי להודיע בכתב לועד המקומי על כל התקשרות שכזו שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו הוא לא יעסוק בתוקף כהונתו כחבר ועד מקומי בכל עניין הנוגע להתקשרויות האמורות.

4.ביחס לאגודה השיתופית, אין בתקנות הוראות קונקרטיות האוסרות על כהונה במקרים מעין אלה, ונכון יהיה לפעול בהתאם להוראות הקיימות לעניין עסקה עם בעלי עניין בחברות, לרבות הוראות סעיף 278 לחוק החברות הקובע כך:

278. (א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הביקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בועדת הביקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הביקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נדרש לשם הצגתה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בועדת ביקורת ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב חברי ועדת הביקורת יש ענין אישי באישור העסקה, וכן רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בדירקטוריון ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב הדירקטורים בחברה יש ענין אישי באישור העסקה.
5. הנה כי כן, על אותה חברה, בכובעה כחברת ועד הנהלה, להימנע מלעסוק בכל התקשרות של האגודה עם עסקי בן זוגה, לרבות השתתפות בישיבות הועד, וקל וחומר בהצבעה בנושאים אלה. מעורבות בעניינים אלה, עלולה להתפרש כהפרה של חובת האמונים כלפי האגודה.

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'



שלום רב.

הועד המקומי מעוניין לפרסם מכרז פומבי, ובמסגרת זו למנות ועדת מכרזים. מי יכולים להיות חברי הועדה? מדובר ביישוב ביו"ש.



שלום רב,

1. סעיף 29 לתקנון המועצות האזוריות ביו"ש (להלן: "התקנון"), קובע כי:

29.(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.

(ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.

(ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

2. מעבר לכך, סעיף 95 לתקנון קובע כי:

95. (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לא תתקשר המועצה בחוזה למכירה להשכרה להחכרה של מקרקעין או טובין, וכן לרכישת מקרקעין או כל זכות בהם או לרכישת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז אשר ההצעות שהוגשו בעקבות פרסומו נבדקו על ידי ועדת המכרזים.

(ב) הממונה יקבע כללים לעריכת מכרזים ולדרכי הזמנה וקבלה של הצעות מחירים בעקבות פרסום מכרז ורשאי הוא בכללים כאמור לפטור מועצה מחובת עריכת מכרז הן בסוגי התקשרויות מסויימים והן בענינים מיוחדים".

3. ואכן, בהתאם תוקנו כללי המועצות המקומיות (מכרזים), בהם יש פירוט רב באשר לאופן שבו יש לערוך ולבצע מכרזים ברשויות מקומיות ביו"ש.

4. במסגרת סעיף 112 לתקנון, הוחלו סעיפים שונים גם על ועדים מקומיים (בשינויים המחויבים), ובכללם גם סעיף 95 הנ"ל, מכאן, שמכרזים בועד המקומי צריכים להתבצע גם כן בהתאם לכללים אלה.

5. באשר להרכב ועדת המכרזים – כאמור, לגבי מועצות אזוריות נקבע בסעיף 25 לתקנון, כי היא תורכב מחברי המועצה, כאשר ראש המועצה לא יהיה חבר בועדה.

6. אמנם סעיף זה לא הוחל באופן ישיר על ועדים מקומיים, כך שישנה תחולה להוראות סעיף 111 לתקנון, בדבר הרכב ועדה בועדים מקומיים -

111.(א) ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות וועדות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות הועד המקומי לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן.

(ב) ועדה של הועד המקומי יהיה אחד מחבריו לפחות חבר הועד המקומי והשאר בעלי זכות להיבחר כחברי הועד המקומי שאינם פסולים לכהונה לפי סעיף 21 לתקנון.

אך מאחר וועדת המכרזים אינה ועדה מכריעה אלא ועדה ממליצה (במועצה אזורית, סמכות ההכרעה מסורה לראש המועצה, ובמידה והוא מעוניין לסטות מהמלצת הוועדה - עליו לאשר זאת במליאה), נראה כי אכן אין מקום שיו"ר הועד יכהן בה, שכן הוא אמור להיות הגורם המכריע.

7. על כל פנים, מן האמור עולה כי ביו"ש, על ועדת המכרזים של הועד המקומי לכלול חבר ועד, כאשר יתר החברים יהיו כאלה הכשירים להיבחר כחברי ועד מקומי. מעניין לציין, כי לגבי ועדים מקומיים שלא ביו"ש, אין מגבלה באשר לזהותם של חברי הועדות (סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)).

8. בשלהי הדברים נציין, כי נוכח מורכבות הליך המכרז והצורך בהיכרות מעמיקה עם הוראות החוק בעניין זה, ייתכן ונכון יהיה לבחון אפשרות של קיום המכרז באמצעות ועדת המכרזים של המועצה האזורית.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'



שלום רב,
בעיון בהוראות רשם האגודות השיתופיות (מצ''ב)לגבי החובות,הכישורים וסיבות למניעת כהונה של חבר אוגדה קהילתית
כחבר בועדת ביקורת של האגודה ,לא מצאתי תשובה למצב בו מבקש תושב , חבר האגודה הקהילתית
אשר משמש גם כחבר ועד מקומי (נבחר בבחירות האחרונות ב-2013) להיבחר לועדת ביקורת
של האגודה הקהילתית. האם יש כאן מצב של ניגוד עניינים? הרי ישנן יחסי גומלין כאלה ואחרים
בין שתי הישויות..
אשמח לחוות דעתכם.



שלום רב,

1. ראשית יש להבהיר, כי ההנחיות אליהן אתה מתייחס (הנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת), אינן בעלות מעמד מחייב, אם כי בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו, לאור לאור מעמדו של רשם האגודות. אלא שאת המניעה לכהן במקביל כחבר ועד הנהלה של האגודה וכחבר ועדת הביקורת שלה ניתן למצוא כבר במסגרת תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), הקובעת כך:
26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;

2. ובאשר לשאלתך - מאחר ואין מניעה לכהן כחבר ועד מקומי ובמקביל כחבר האגודה השיתופית ביישוב (קהילתית או חקלאית), למרות מצבים של שיתוף פעולה ביניהם, ועניין זה אף מוסדר במסגרת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), בהסדר של "זהות ועדים", לא נראה שיש מקום למנוע כהונת חבר ועד מקומי כחבר ועדת ביקורת של האגודה (או להפך).
3. כמובן, שככל וביישוב מתקיימת זהות ועדים (חברי ועד ההנהלה של האגודה מכהנים גם כחברי הועד המקומי), אזי אין מקום לכהונה כאמור, שכן המשמעות תהא שאותו אדם יכהן גם כחבר הגוף המבקר וגם כחבר הגוף המבוקר.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'



שלום,

האם רשאי חבר ו. ביקורת להציע את עצמו כמעומד להיבחר לוועדת המנהל/מזכירות של ישוב מבלי להתפטר קודם או שהוא חייב להתפטר בטרם?



שלום רב,
1. תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
"26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;"

2. ניתן להבין מלשון תקנה זו, כי חבר בועד ביקורת אינו יכול להיבחר לועד, כך שעליו להתפטר מתפקידו בשביל שיוכל להגיש מועמדות וניתן יהיה לבחור בו לועד ההנהלה.

3. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בסעיף 10 להנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת (אשר אמנם אינן בעלות מעמד מחייב, אך בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו), בו נקבע כי:

"10. חבר לא יוכל להגיש מועמדותו באותה עת לועד ולועדת הביקורת."

4. על פניו ניתן ללמוד מסעיף זה, בקל וחומר, שעל חבר ועדת הביקורת להתפטר מתפקידו בטרם יוכל להגיש מועמדותו לועד ההנהלה של האגודה.

5. פרשנות זו אף מתיישבת, כאמור, עם לשון תקנה 26 הנ"ל.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'



שלום רב לעו"ד מימוני
שאלתי-אני גרה בישוב שיתופי שבו יש חברי אגודה ושאינם ,אלא הם מתיישבים מהרחבה. מספרם פי שלוש. יש היום ועד קהילה שנבחר מכלל הישוב .אנו נדרשים לשלם 2 חשבונות נפרדים אחד סכום לועד מקומי והשני לועד קהילה .הסכום הראשון הוא לפי מ"ר כמו הארנונה מהמועצה והסכום השני הוחלט ברוב באסיפה .והוא זהה לכולם ועומד על 200 שח. האם גביית שני הסכומים בגובה זה תקינה . היום מחיר למ"ר לפי המועצה הוא כ11 ש"ח,כלומר יוצא שמשפחה משלמת גם ארנונה -למועצה גם ועד מקומי וגם ועד קהילה -וזה הכל פר משפחה ולא פר יחיד-אני גרה לבדי כל הכנסתי 5 אלף האם אני אמורה לשלם בדיוק כפי שמשפחה עם 10 נפשות? האם יש דרך לערער על התשלום , הגבוהה כל כך לטעמי ,אשמח לתשובה. תודה ושא ברכה רוני



שלום רב רוני,

1. מתוך שאלתך עולה כי את, כמו גם תושבי הרחבה נוספים החברים באגודה הקהילתית (ולא באגודה החקלאית), נדרשים לשלם ארנונת מועצה, ארנונת ועד מקומי ומיסי אגודה קהילתית.
2. באשר לתשלומי הארנונה (הן ארנונת מועצה והן ארנונת ועד מקומי) –
2.1. אכן מדובר על מס הנקבע לפי מ"ר, ואם לא נפל פגם בחישוב השטח בו את מחויבת, או בהליכי אישור הארנונה של המועצה והועד המקומי וכיו"ב – נראה כי מדובר בחיוב הנעשה בהתאם לדין.
2.2. יחד עם זאת, ישנם מקרים ונסיבות המאפשרים לרשות המקומית ליתן פטור או הנחה מארנונה, כך שמומלץ לך לפנות למחלקת הגביה במועצה לבירור זכאותך בעניין.
3. באשר לתשלום מיסי האגודה –
3.1. ככלל, אגודה רשאית לחייב את חבריה בתשלום מסים, על פי החלטת רשויות האגודה המוסמכות, על בסיס כל שיטה אשר תהווה שיטה שוויונית וסבירה, כך שאם אין בפיך טענות לקיפוח/חוסר תום/אפליה בהתנהלות האגודה כלפייך, אין מניעה שהאגודה תמשיך בגביית מיסי האגודה מן החברים.
3.2. יחד עם זאת, גם במקרה זה באפשרותך לפעול אל מול הגורמים הרלוונטיים באגודה לצורך הכרה במצבך ככזה המצדיק מתן הנחה במיסי האגודה או לחילופין, לפעול לשינוי החלטת האסיפה (או הגורם המוסמך), כך שגובה המסים ייקח בחשבון גם סוגיות של הכנסה/מספר חברים וכיו"ב.
3.3. אמנם קיימת אפשרות של הפסקת החברות באגודה הקהילתית, אך לפעולה זו עלולות להיות השלכות על איכות החיים הכללית ביישוב, על טיב היחסים בין תושבי היישוב, ועוד. יתר על כן, גם במצב זה, ייתכן והחבר העוזב יידרש להמשיך ולשלם עבור השירותים אותם הוא ימשיך לקבל מן האגודה, כגון: גינון, שמירה וביטחון, תאורה וכיו"ב, וכן שתימנע ממנו אפשרות לעשות שימוש בשירותים אחרים כגון: חינוך משלים, תנועות נוער, תרבות, ועוד.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'



קראתי בעיון את חוות הדעת המעניינות שכתבת אשמח לתשובתך: במידה והוועד המקומי פועל בניגוד למה שכתבתם למי צריך לפנות כדי להגיש את התלונה על הפעולות הלא חוקיות? תודה



שלום רב.

ראשית, אנו שמחים שמצאת ענין בחומרים המתפרסים באתרנו, ומקווים שכך יהיה גם בהמשך.

ובאשר לשאלתך – תלונות על פעולות הועד המקומי ניתן להפנות לועדת הביקורת של הועד המקומי, לגורמים השונים במועצה האזורית (ראש המועצה, ועדת הביקורת של המועצה ומבקר המועצה), ובמקרים מסוימים אף למשרד הפנים.



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: