ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

האם יש פג תוקף לחתימות של ועד אגודה חקלאית על טופס בקשת רישום לסוכנות.....?
תודה
שוקי



האם יש פג תוקף לחתימות של ועד אגודה חקלאית על טופס בקשת רישום לסוכנות.....?
תודה
שוקי



מה ההבדל בין כספי עזרה הדדית לכספי רשת ביטחון בקיבוץ מתחדש? איזה אוכלוסיה זכאית למה? מה המקור לכספים בכל אחד משתי האפשרויות?



שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה עקרונית ומהותית לגבי וועדת ביקורת,
עובד תחזוקה של ישוב אגודה שיתופית המתפקד כעובד על בסיס קריאות בלבד ולא באופן שוטף עם שכר קבוע אלא שכר ע"פ השעות ומספר הקריאות בהן הוא מתבקש לבצע משימה מסויימת אך ורק בנושא תחזוקת הישוב והסעות מטפלות המעון.
האם עובד כזה יכול להגיש מועמדות לוועדת הביקורתשל האגודה ולכהן בה כשהוא מועסק ע"י האגודה באופן הזה.
אשמח לתשובה בדחיפות
תודה רבה



שלום רב,

1. נכון להיום, בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה אין הוראות מפורשות הנוגעות לשאלתך.

2. נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לוועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים (ביום 15.4.18 פורסם נוסח עדכני של הנחיות אלה). נוכח מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהנחיות אלו כדי להוות בסיס לאופן ההתנהלות הנכון של האגודות בעניינים הנוגעים לועדות הביקורת.

3. בכללים אלה נקבע, כי לא יוכל לכהן כחבר ועדה מי ש:

"...יש לו התקשרות עם האגודה שאינה מתוקף היותו חבר באגודה בלבד;
נותן שירותים, דרך קבע, לאגודה, לתאגיד שהוא בעל שליטה באגודה, לתאגיד בשליטת בעל השליטה כאמור או לתאגיד בשליטת האגודה;..."

4. לאור האמור, נראה כי עפ"י הנחיות הרשם, מי שיש לו התקשרות עם האגודה ו/או נותן לה שירותים קבועים לא יהיה רשאי להיבחר לכהן כחבר בוועדת הביקורת שלה, ולמצער - מי שייבחר לכהן כחבר בוועדת ביקורת, לא יוכל להמשיך, במקביל לחברותו בה, לספק שירותים לאגודה.

5. אשר על כן, גם אם מדובר בעובד שנותן שירותי תחזוקה על בסיס קריאה ומשולמת לו תמורה לפי שעות עבודה בפועל, עדיין מדובר בחבר אגודה המעניק לה שירותים קבועים ועפ"י הנחיות הרשם אין הוא יכול לשמש כחבר בוועדת הביקורת שלה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב,
הישוב הוא אגודה שיתופית ובה 380 בתי אב. בבעלות האגודה שני נכסים המעניקים שירותי פנאי ונופש: 1.חדר כושר. 2. ברכת שחיה.
מימון הפעילות בחדר כושר - ע"י גביה ישירה רק ממי שרוצה ובחר להשתמש בשירותיו.
מימון הפעלת ברכת השחייה - על פי החלטת אספה כללית מחויבות כל משפחות החברים בתשלום חודשי קבוע ללא קשר לשימוש שעשו, כשבפועל עשרות רבות של משפחות חברים לא נכנסים לברכה מזה שנים.
התוצאה, כפועל יוצא של תפעול הברכה כמתואר לעיל, שהרוב כופה על המיעוט לממן את פעילות הנופש שלו!. יש לציין כי דמי המנוי השנתיים לבית אב הנם כ-720 ש"ח לשנה (שני הורים +2ילדים), שזה בערך שליש מן המחיר הראלי של מנוי בברכות דומות באזור! הרוב רוצה לשמר את המחיר המגוחך שהוא משלם, כשמי שמחויב לסבסד אותו זה אותן משפחות שאינן עושות כלל שימוש בברכה, "כי הרוב קבע כך באספה כללית חוקית"
השאלה: האם אופן מימון פעילות הברכה כנ"ל מהווה קיפוח המיעוט על-ידי הרוב, במיוחד כאשר ביחס לתפעול חדר הכושר פועלים אחרת?



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



האם ניתן לחייב שוכר דירה בתשלום עבור תשתיות בישוב קהילתי הדירה היא בבעלות אדם פרטי השוכר אינו חבר אגודה



שלום רב,

1. ככלל, תשתיות ציבוריות בישוב קהילתי מבוצעות על ידי המועצה האזורית והיא מחייבת את בעל הזכויות במגרש ובבית לפי ובכפוף לאמור בחוקי העזר שלה.

2. ככל והאגודה השיתופית מטילה מיסים על חבריה (בין השאר עבור תשתיות) הרי שמיסים אלו יכולים להיות מוטלים רק על חברי האגודה ורק הם חייבים בתשלומם. ולכן אין האגודה רשאית לחייב את המשכיר בתשלומים בגין מיסים גם לא מיסים המיועדים למימון הוצאות פיתוח.

3. יחד עם זאת, המשכיר יכול לחייב את השוכר, במסגרת חוזה השכירות, לשלם במקומו את מיסי האגודה, לרבות מיסים המיועדים למימון הוצאות פיתוח והשאלה היא אם השוכר יהיה מוכן לחתום על הסכם שכזה.

4. בשלהי הדברים יצוין, כי ככלל לא נהוג ששוכר יישא בתשלומים עבור תשתיות, ותשלומים אלה משולמים בד"כ ע"י בעל הנכס.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב
הבנתי שמעכשיו לא משלמים יותר דמי הסכמה על חלקת המגורים למנהל במכירת הנחלה . מה זה אומר לגבי מצב של מכירה בין יורשים? אמרו לי שבמכירה בין יורשים דמי ההסכמה הוא מס נדחה. האם זה עדיין תקף לאור השינוי? איך יחייבו היום בעסקה בין יורשים? אודה לעזרתך



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני העוסק בירושה, המענה לשאלה דורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



האם השלב שלאחר 45 יום מיום אישור הבקשה להצטרף כחבר אגודה,ומשלא הוגש סירוב, ובקשה לבוררות מצד האגודה, המבקש הופך להיות "אוטומטית" חבר אגודה באופן מעשי....?
האם ישנה משמעות מעשית לאי רישום המבקש בפנקס החברים...?או שזה רק עניין טכני...? האם ההצטרפות לאגודה לאחר 45 יום היא הפיכה ....?



שלום רב,

1. משאלתך עולה כי המדובר ברישומו של בן ממשיך כחבר באגודה. לעניין זה ס' 3א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (להלן: "התקנות"), קובע במפורש כך:

"(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור."

2. מלשון התקנות בס' משנה (ד), ניתן ללמוד כי במידה ובן ממשיך הגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה בהתאם להוראות התקנות, ולא הגיש ועד האגודה התנגדות לקבלתו באמצעות הליך בוררות בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה, הרי שבתום 45 יום הבן הממשיך יהפוך להיות חבר אגודה באופן אוטומטי.

3. בעניין קבלתו האוטומטית של הבן הממשיך, יפים דבריו של רשם האגודות בהחלטה שנתן בעניין בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון מס' 703/362/07, בה נכתב כי:

"לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר."

4. יש לציין כי בכדי שיכולו הוראות הס' על הבן הממשיך לעמוד בהגדרת "בן ממשיך" הקבועה בס' 1 לתקנות, וכן עליו להיות כשיר לחברות על פי התנאים האמורים בתקנון האגודה אליה הוא מבקש להתקבל כחבר.

5. במידה ופעל כפי האמור וחרף כך מסרבת האגודה להסדיר את רישומו של הבן הממשיך כחבר בפנקס החברים, באפשרותו של הבן הממשיך לפנות לרשם האגודות השיתופיות, אשר מכוח ס' 6 לתקנות רשאי להורות לאגודה בצו על שינוי פנקס החברים בהתאם.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום,

כמה זמן יש לשמר את הפרוטוקולים של אסיפות ישוב?
כמו כן, האם יש לשמר רק את הפרוטוקולים או שיש צורך לשמור גם את פתקי ההצבעה ורשימת חתימות המצביעים באסיפה?



שלום רב,

באשר לשאלתך בנוגע לשמירת פתקי ההצעה, הריני להפנותך לסעיף 59 א' לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן: "התקנות") אשר קובע כי יש לשמור פתקי הצבעה רק עד לחלוף 30 ימים ממועד ההצבעה, אלא אם הוגש ערעור ואז צריך לשמור הכול עד לסיום הליכי הערעור:

"59א. כל המסמכים הנוגעים לבחירת רשויות האגודה שלא נקבעה לגביהם הוראה אחרת בתקנות אלה יישמרו במקום בטוח במשרד האגודה לתקופה של 30 ימים; הוגשו לפני תום התקופה האמורה ערעור או השגה על חוקיות הבחירות – יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה."

באשר לפרוטוקולים עצמם - צריך לשמור אותם בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות (וכיום, כדאי גם שיהיה קובץ ממוחשב), וכפי שנאמר בתקנה 14 (א) לתקנות:

"14. (א) יושב ראש האסיפה הכללית ידאג לכלול בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות פרוטוקול על מהלך הדיונים באסיפה וההחלטות שנתקבלו בה."

באשר לספר הפרוטוקולים - אין הוראה ברורה באשר למשך הזמן אשר יש לשמור כל פרוטוקול במסגרתו, אך נראה נכון כי לשמרם ללא הגבלת זמן, וזו היא גם עמדת עוזר הרשם אשר נמסרה לנו טלפונית.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



בן זוג / בת זוג אסור לעבוד באותו בי״ס וזה ברור , השאלה שנים חברים או התארסו האם מותר שיעבדו ביחד באותו בי״ס , צריך לציין ששניהם עדיין רווקים וגרים כל אחד לחוד .
עוד שאלה , אם אסור לעבוד עד איזה תאריך צריך לעשות להם שיחת שימוע והאם אפשר אחרי התאריך הנקבע בחוזר מנכ״ל .



שלום רב,

1. התשובה לשאלה מצויה בס' 8.5-40 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך ע"א/4(א) (להלן: "החוזר"), אשר עוסק בהעסקת קרובי משפחה במוסדות חינוך.

2. בתת ס' 2.1 לחוזר נקבע כך:
"אין להעסיק אדם בהוראה או בכל עבודה אחרת במוסד חינוך, אם באותו מוסד עובד קרוב משפחה שלו. קרוב משפחה לעניין זה פירושו בן זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חם, חמות, כלה, נכד או נכדה."

3. לעניין פרשנות המילים בן/בת זוג בסעיף זה, נכתב בס' 2.9 לחוזר כי על הוראותיו יחולו כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ח-2007, אשר קובע כי הגדרת "בן זוג" כוללת בן או בת זוג לרבות ידועים בציבור.

4. בפסיקה נקבע כי ידועים בציבור הינם זוג אשר חיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף, ואשר מוכרים בציבור כבני זוג.

5. אשר על כן, נראה כי הוראות החוזר חלות על בני זוג נשואים או ידועים בציבור, כאשר בני זוג שאינם עונים על אחת מהאפשרויות האלה לא נכללים תחת הגדרת "בן זוג" המצויה בחוזר, ולפיכך בהתאם להוראותיו אין מניעה להעסיקם יחד באותו מוסד חינוכי. הדברים יפים גם לעניין נוהל קבלת עובדים וחוזר מנכ"ל העוסקים בהעסקת קרובי משפחה ברשות מקומית (בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2011).

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



כיצד מכיר הרשם בישובים קהילתיים שאין בינם ובין חקלאות ושיתוף מאום - ככפר שיתופי?



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
נראה כי הגורם המוסמך למתן מענה לשאלתך הינו משרד רשם האגודות, אשר מהווה הגורם המוסמך למתן מענה בכל הנוגע לעניינים הנוגעים לרישום אגודות וסיווגן.

על כן, אנו ממליצים לך להעביר שאלתך למשרד הרשם.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב, אני גר ביישוב מעורב עם סכסוכים רבים בין הקהילה הדתית לקהילה החילונית ונסיונות גישור שלא צלחו.... האם אפשרי שאחת הקהילות תפרוש מהאגודה השיתופית ותקים אגודה שיתופית נפרדת באותו היישוב וכך שתי הקהילות יהיו נפרדות לגמרי למרות היותן גרות באותו היישוב?

מה ההשלכות של כך? כיצד זה מתבצע בפועל? האם זה תהליך ארוך? כיצד מתבצעת חלוקת הקרקעות ביישוב?

תודה רבה



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



שלום, עד לפני כמה שנים לא שלמתי כלל ארנונה לשטח פרגולה של כ 34 מ"ר הקיימת מזה 27 שנים מאז היתר מקורי של הבית. לפני כמה שנים החליטה מועצה מטה יהודה לחייב ארנונה לשטח הפרגולה הזו הפתוחה ל 3 כיוונים ומשמשת כמרפסת גינה לפי קטגורית מגורים. בצו הארנונה לא מצאתי פרוט מהם הקריטריונים לחייב פרגולה פתוחה המשמשת להצללה לישיבה בגינה לפי קטגורית מגורים. האם זה חוקי? מהם הכלים שעומדים לרשותי לבטל חיוב זה ולקבל החזרים על גביה לא הגיונית משנים קודמות. לדעתי לא הגיוני לגבות ארנונה מגורים על מה שאינו משמש מגורים.
תודה
חי



שלום רב חי,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

יחד עם זאת, מדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות והכנת חוות דעת בתשלום, כך שהוא חורג ממסגרת מתן המענה הניתן במסגרת הפורום.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



ביישוב המנוהל על ידי אגודה קהילתית בה ישנם תושבים החברים באגודה ומשלמים מסי אגודה, ותושבים אשר אינם חברים בה אולם מחויבים על ידי האגודה בתשלום יחסי עבור השירותים הקהילתיים אותם מספקת להם האגודה, האם תושב כזה שאינו חבר באגודה, הזכאי להנחות בארנונה (מסים מוניציפאלים) מהוועד המקומי, יהיה זכאי גם בהנחות בתשלומים עבור השירותים הקהילתיים לאגודה?



שלום רב.

ככלל, דיני הארנונה, לרבות הנחות, אינם רלוונטיים או מחייבים את התשלומים הנגבים על ידי האגודות הקהילתיות, אם כי ראוי ששיעור הגביה עבור השירותים המסופקים גם לכאלה שאינם חברים, ישקף את העלות בפועל.

למענה קונקרטי המתאים לנסיבות העניין, יש כמובן לפנות לקבלת חוות דעת משפטית, וזאת לאחר מסירת כלל המידע הרלוונטי.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



מה ההבדל בין ערעור להשגה/ הסתייגות? אם מתלוננים על חוקיות בחירות לאיזה מושג זה תופס?
ושאלה נוספת אם מתלוננים על פרוצדורה לא תקינה בבחירות האם זה מעכב את הכל? אם כן כמה זמן אפשר לעכב זאת? הרי בירור בבית משפט יכול לקחת גם שנה!



שלום רב לימור,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

יחד עם זאת – שאלתך מנוסחת בכלליות, באופן אשר אינו מאפשר מתן התייחסות קונקרטית לעניינים הנזכרים בה, ונודה לך אם תוסיפי פירוט נדרש (לדוגמא: לאילו הליכי ערעור והשגה את מתייחסת; בחירות באיזה פורום? ולמי התלונה? וכיו"ב).

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



האם קיים חוק שמחייב קיבוצים לתת לחבר את האפשרות למימון עורך דין או שימוש בעורך הדין של הקיבוץ אם יש בעיה משפטית בינו ובין רשויות הקיבוץ? או שהם משתמשים בעצם בכסף של החבר בייעוץ המשפטי כמנהלים והוא צריך לממן לעצמו עורך דין (ולשלם בעצם גם על עורך הדין של הקיבוץ)?
תודה



שלום רב משה,

1. בשנת 2002 הוקמה בהחלטת ממשלה "הועדה הציבורית לעניין הקיבוצים" בראשה עמד פרופ' אליעזר בן רפאל, אשר עמדה על חוסר השוויון בין הקיבוץ לחברים בהיבט הייצוג המשפטי.

2. הוועדה המליצה על הקמת מנגנונים של יישוב סכסוכים הוגן ושוויוני, אשר יבטיחו כי הקיבוץ לא יערים קשיים על בירור סכסוכו של חבר הקיבוץ מול הקיבוץ, וכי חבר הקיבוץ לא יופלה כלפי הקיבוץ מבחינת ייצוגו המשפטי, וכתוצאה ממסקנותיה תוקנו התקנות.

3. בשנת 2005, בהמשך להמלצותיה של הועדה, הותקנו תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו-2005 (להלן: "התקנות").

4. תקנה 3 לתקנות אלה קובעת כי:
"נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר."

5. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי הוראות התקנות, המחייבות את הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בשיעור דומה להוצאות הקיבוץ, יחולו רק במקרים ספציפיים של
"סכסוך בין חבר לקיבוץ, בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה:
(1) חלוקת תקציבי צריכה שונים לחברי הקיבוץ;
(2) ערבות הדדית בקיבוץ;
(3) שיוך דירות בקיבוץ;
(4) שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ;"

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



מה דינו של בונה נגד החוק בקיבוץ ללא שיוך? האם הקיבוץ אמור לאכוף את החוק? האם המועצה האזורית? והאם זה יכול להיות פלילי?



שלום רב אלעד,

1. בנייה ללא היתר בנייה מנוגדת להוראות חוק התכנון והבניה ומהווה עבירה פלילית העלולה להוביל להגשת כתב אישום ולהטלת סנקציות כספיות גבוהות הן על העבריין והן על הקיבוץ עצמו ומנהליו.

2. אכיפת עבירות תכנון ובנייה נעשית על ידי מספר גורמים המוסמכים לכך, בניהם הועדות המקומיות לתכנון ובנייה והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר אשר מוסמכות מכוח חוק התכנון והבנייה לאכיפת עבירות מסוג זה, וכן משטרת ישראל ופרקליטות המדינה המוסמכות מכוח החלטות ממשלה.

3. כמו כן, לרוב בנייה כזאת אסורה בהוראות תקנון הקיבוץ ולעיתים אף מהווה הפרה של ההסכמים השונים בין הקיבוץ לחברים.

4. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות על מנת לקבוע האם אכן מדובר בבנייה בלתי חוקית כאמור.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



אצלינו בקיבוץ היו בחירות לועד הישוב שזאתי הנהלה אחת שיש בה 8 חברים. צריך להכניס אליה עוד 3 חברים כי בסיבוב הראשון נכנסו 5. הבחירות היו בשיטת הקלפי שמה ישב רק חבר ועדת קלפי אחד בזמן ההצבעה ולא שניים שככה אומר התקנון. אחרי שנבחר מישהו עירערו שזה היו בחירות נגד החוק כי ישב רק חבר ועדת.קלפי אחד וזה נגד החוק. אני אומרת שהחבר ועדה הוא איש ישר כולם יודעים הכי ישר בקיבוץ ואיש טוב מאוד כולם יודעים וגם בערעור אמרו שיודעים שהוא איש טוב ואף אחד לא אומר נגדו חס וחלילה כלום אבל חוק זה חוק. אצלינו תמיד ישב בבחירות רק איש אחד כי אנחנו מעט ואף אחד לא רוצה. מאז שאני זוכרת את הקיבוץ יש אמון וכל ההצבעות היו ככה. אז אם זה נגד החוק שהיה רק מישהו אחד בועדה בקלפי אפשר לבטל את הבחירות? אפילו אם יודעים שהם בסדר וזה תמיד היה אצלנו ואף אחד לא אמר שזה לא בסדר?



שלום רב עדנה,

1. ככלל, יש לפעול בהתאם להוראות התקנון.

2. יחד עם זאת, בנסיבות המתוארות בשאלתך ייתכן כי אין חובה לבטל הבחירות, למרות נוכחות חבר ועדת קלפי אחד בלבד, בסטייה מתקנון האגודה:

2.1. ראשית, לא כל סטייה מהוראות התקנון משמעותה המיידית הינה בטלות, ויש לבחון משמעותה של כל סטייה ביחס לנסיבות הספיצפיות.

2.2. שנית, ישנן מצבים חריגים בהם בתי המשפט נתנו תוקף לנוהג רב שנים הקיימים באגודה, אף אם זה עומד בסתירה לתקנון, כפי שנפסק לדוגמא בעניין ע"א 84/64 בית חנניה בע"מ נ' פרידמן ואח'.

3. מן האמור עולה, כי ביטול הבחירות בשל כך שבועדת הקלפי ישב אדם אחד ולא שניים כמצוות התקנון, אינה כה פשוטה, וגיבוש עמדה בעניין מצריכה לימוד הנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות קיומו של נוהג.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



בשנות ה 70 הוריי קיבלו הרשאה להרחיב בית, שניתן להם כבית מקצועי. מאז ולמרות שיש את המלצת האגודה והסוכנות היהודית (המלצות בכתב) כי הם יחתמו על חוזה חכירה, זה לא קרה כנראה בגלל מהלכים פוליטיים באגודה. היום האגודה טוענת שהם לא יוכלו לרשום את הבית על שמם כי הם נטשו אותו. אבל בפועל הם לא נטשו לחלוטין, בן משפחה גר שם ושילם את כל התשלומים כל השנים.. האם האגודה צודקת? האם הוריי יכולים לרשום את הבית על שמם? תודה



שלום רב לילך,

מדבריך עולה כי מדובר במקרה פרטני, החורג ממסגרת מתן המענה בפורום, ובפרט שיש צורך להכיר את פרטי המקרה ואת הנסיבות המיוחדות בעניין.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



ברצוני לדעת האם חבר ועד מקומי רשאי לכהן כחבר בוועדות המשנה של הוועד המקומי.

תודה מראש.



שלום רב,

1. המקור החוקי מכוחו מוסמך הוועד המקומי להקים ועדות הוא סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "הצו").

2. הסעיף קובע כי "ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לעניינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות שר הפנים, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן".

3. סעיף זה אינו מטיל הגבלות על הרכבן של הועדות ולכן בהתאם לאמור בו, לא נראה כי קיימת מניעה חוקית למנות חבר ועד מקומי לכהן כחבר ועדת משנה.

4. ניתן גם להקיש זאת מהסתכלות בהוראות הנוגעות למועצות אזוריות, המהוות את הגוף אשר מסמיך את הוועדים המקומיים לבצע פעולות ומעניק להם את סמכויותיהם. על פי הוראות הצו, במועצות האזוריות ועדות המשנה חייבות להיות מורכבות כך שלפחות מחצית מהחברים בהן הינם חברי מועצה. כך, לא נראה שקיימת מניעה לעניין מינויים דומים בוועדים מקומיים.

5. במאמר המוסגר, יצוין, כי ההגבלה היחידה המופיעה בצו לגבי הרכבה של ועדה בוועדים מקומיים מוטלת על ועדת הביקורת, לעניין ועדה זו, הצו מטיל איסור על חברי הוועד המקומי לכהן כחברים בה, וזאת מטעמים ברורים של ניגוד עניינים.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: