ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

האם השלב שלאחר 45 יום מיום אישור הבקשה להצטרף כחבר אגודה,ומשלא הוגש סירוב, ובקשה לבוררות מצד האגודה, המבקש הופך להיות "אוטומטית" חבר אגודה באופן מעשי....?
האם ישנה משמעות מעשית לאי רישום המבקש בפנקס החברים...?או שזה רק עניין טכני...? האם ההצטרפות לאגודה לאחר 45 יום היא הפיכה ....?



שלום,

כמה זמן יש לשמר את הפרוטוקולים של אסיפות ישוב?
כמו כן, האם יש לשמר רק את הפרוטוקולים או שיש צורך לשמור גם את פתקי ההצבעה ורשימת חתימות המצביעים באסיפה?



שלום רב,

באשר לשאלתך בנוגע לשמירת פתקי ההצעה, הריני להפנותך לסעיף 59 א' לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן: "התקנות") אשר קובע כי יש לשמור פתקי הצבעה רק עד לחלוף 30 ימים ממועד ההצבעה, אלא אם הוגש ערעור ואז צריך לשמור הכול עד לסיום הליכי הערעור:

"59א. כל המסמכים הנוגעים לבחירת רשויות האגודה שלא נקבעה לגביהם הוראה אחרת בתקנות אלה יישמרו במקום בטוח במשרד האגודה לתקופה של 30 ימים; הוגשו לפני תום התקופה האמורה ערעור או השגה על חוקיות הבחירות – יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה."

באשר לפרוטוקולים עצמם - צריך לשמור אותם בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות (וכיום, כדאי גם שיהיה קובץ ממוחשב), וכפי שנאמר בתקנה 14 (א) לתקנות:

"14. (א) יושב ראש האסיפה הכללית ידאג לכלול בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות פרוטוקול על מהלך הדיונים באסיפה וההחלטות שנתקבלו בה."

באשר לספר הפרוטוקולים - אין הוראה ברורה באשר למשך הזמן אשר יש לשמור כל פרוטוקול במסגרתו, אך נראה נכון כי לשמרם ללא הגבלת זמן, וזו היא גם עמדת עוזר הרשם אשר נמסרה לנו טלפונית.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



בן זוג / בת זוג אסור לעבוד באותו בי״ס וזה ברור , השאלה שנים חברים או התארסו האם מותר שיעבדו ביחד באותו בי״ס , צריך לציין ששניהם עדיין רווקים וגרים כל אחד לחוד .
עוד שאלה , אם אסור לעבוד עד איזה תאריך צריך לעשות להם שיחת שימוע והאם אפשר אחרי התאריך הנקבע בחוזר מנכ״ל .



שלום רב,

1. התשובה לשאלה מצויה בס' 8.5-40 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך ע"א/4(א) (להלן: "החוזר"), אשר עוסק בהעסקת קרובי משפחה במוסדות חינוך.

2. בתת ס' 2.1 לחוזר נקבע כך:
"אין להעסיק אדם בהוראה או בכל עבודה אחרת במוסד חינוך, אם באותו מוסד עובד קרוב משפחה שלו. קרוב משפחה לעניין זה פירושו בן זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חם, חמות, כלה, נכד או נכדה."

3. לעניין פרשנות המילים בן/בת זוג בסעיף זה, נכתב בס' 2.9 לחוזר כי על הוראותיו יחולו כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ח-2007, אשר קובע כי הגדרת "בן זוג" כוללת בן או בת זוג לרבות ידועים בציבור.

4. בפסיקה נקבע כי ידועים בציבור הינם זוג אשר חיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף, ואשר מוכרים בציבור כבני זוג.

5. אשר על כן, נראה כי הוראות החוזר חלות על בני זוג נשואים או ידועים בציבור, כאשר בני זוג שאינם עונים על אחת מהאפשרויות האלה לא נכללים תחת הגדרת "בן זוג" המצויה בחוזר, ולפיכך בהתאם להוראותיו אין מניעה להעסיקם יחד באותו מוסד חינוכי. הדברים יפים גם לעניין נוהל קבלת עובדים וחוזר מנכ"ל העוסקים בהעסקת קרובי משפחה ברשות מקומית (בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2011).

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



כיצד מכיר הרשם בישובים קהילתיים שאין בינם ובין חקלאות ושיתוף מאום - ככפר שיתופי?



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
נראה כי הגורם המוסמך למתן מענה לשאלתך הינו משרד רשם האגודות, אשר מהווה הגורם המוסמך למתן מענה בכל הנוגע לעניינים הנוגעים לרישום אגודות וסיווגן.

על כן, אנו ממליצים לך להעביר שאלתך למשרד הרשם.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב, אני גר ביישוב מעורב עם סכסוכים רבים בין הקהילה הדתית לקהילה החילונית ונסיונות גישור שלא צלחו.... האם אפשרי שאחת הקהילות תפרוש מהאגודה השיתופית ותקים אגודה שיתופית נפרדת באותו היישוב וכך שתי הקהילות יהיו נפרדות לגמרי למרות היותן גרות באותו היישוב?

מה ההשלכות של כך? כיצד זה מתבצע בפועל? האם זה תהליך ארוך? כיצד מתבצעת חלוקת הקרקעות ביישוב?

תודה רבה



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



שלום, עד לפני כמה שנים לא שלמתי כלל ארנונה לשטח פרגולה של כ 34 מ"ר הקיימת מזה 27 שנים מאז היתר מקורי של הבית. לפני כמה שנים החליטה מועצה מטה יהודה לחייב ארנונה לשטח הפרגולה הזו הפתוחה ל 3 כיוונים ומשמשת כמרפסת גינה לפי קטגורית מגורים. בצו הארנונה לא מצאתי פרוט מהם הקריטריונים לחייב פרגולה פתוחה המשמשת להצללה לישיבה בגינה לפי קטגורית מגורים. האם זה חוקי? מהם הכלים שעומדים לרשותי לבטל חיוב זה ולקבל החזרים על גביה לא הגיונית משנים קודמות. לדעתי לא הגיוני לגבות ארנונה מגורים על מה שאינו משמש מגורים.
תודה
חי



שלום רב חי,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

יחד עם זאת, מדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות והכנת חוות דעת בתשלום, כך שהוא חורג ממסגרת מתן המענה הניתן במסגרת הפורום.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



ביישוב המנוהל על ידי אגודה קהילתית בה ישנם תושבים החברים באגודה ומשלמים מסי אגודה, ותושבים אשר אינם חברים בה אולם מחויבים על ידי האגודה בתשלום יחסי עבור השירותים הקהילתיים אותם מספקת להם האגודה, האם תושב כזה שאינו חבר באגודה, הזכאי להנחות בארנונה (מסים מוניציפאלים) מהוועד המקומי, יהיה זכאי גם בהנחות בתשלומים עבור השירותים הקהילתיים לאגודה?



שלום רב.

ככלל, דיני הארנונה, לרבות הנחות, אינם רלוונטיים או מחייבים את התשלומים הנגבים על ידי האגודות הקהילתיות, אם כי ראוי ששיעור הגביה עבור השירותים המסופקים גם לכאלה שאינם חברים, ישקף את העלות בפועל.

למענה קונקרטי המתאים לנסיבות העניין, יש כמובן לפנות לקבלת חוות דעת משפטית, וזאת לאחר מסירת כלל המידע הרלוונטי.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



מה ההבדל בין ערעור להשגה/ הסתייגות? אם מתלוננים על חוקיות בחירות לאיזה מושג זה תופס?
ושאלה נוספת אם מתלוננים על פרוצדורה לא תקינה בבחירות האם זה מעכב את הכל? אם כן כמה זמן אפשר לעכב זאת? הרי בירור בבית משפט יכול לקחת גם שנה!



שלום רב לימור,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

יחד עם זאת – שאלתך מנוסחת בכלליות, באופן אשר אינו מאפשר מתן התייחסות קונקרטית לעניינים הנזכרים בה, ונודה לך אם תוסיפי פירוט נדרש (לדוגמא: לאילו הליכי ערעור והשגה את מתייחסת; בחירות באיזה פורום? ולמי התלונה? וכיו"ב).

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



האם קיים חוק שמחייב קיבוצים לתת לחבר את האפשרות למימון עורך דין או שימוש בעורך הדין של הקיבוץ אם יש בעיה משפטית בינו ובין רשויות הקיבוץ? או שהם משתמשים בעצם בכסף של החבר בייעוץ המשפטי כמנהלים והוא צריך לממן לעצמו עורך דין (ולשלם בעצם גם על עורך הדין של הקיבוץ)?
תודה



שלום רב משה,

1. בשנת 2002 הוקמה בהחלטת ממשלה "הועדה הציבורית לעניין הקיבוצים" בראשה עמד פרופ' אליעזר בן רפאל, אשר עמדה על חוסר השוויון בין הקיבוץ לחברים בהיבט הייצוג המשפטי.

2. הוועדה המליצה על הקמת מנגנונים של יישוב סכסוכים הוגן ושוויוני, אשר יבטיחו כי הקיבוץ לא יערים קשיים על בירור סכסוכו של חבר הקיבוץ מול הקיבוץ, וכי חבר הקיבוץ לא יופלה כלפי הקיבוץ מבחינת ייצוגו המשפטי, וכתוצאה ממסקנותיה תוקנו התקנות.

3. בשנת 2005, בהמשך להמלצותיה של הועדה, הותקנו תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו-2005 (להלן: "התקנות").

4. תקנה 3 לתקנות אלה קובעת כי:
"נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר."

5. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי הוראות התקנות, המחייבות את הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בשיעור דומה להוצאות הקיבוץ, יחולו רק במקרים ספציפיים של
"סכסוך בין חבר לקיבוץ, בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה:
(1) חלוקת תקציבי צריכה שונים לחברי הקיבוץ;
(2) ערבות הדדית בקיבוץ;
(3) שיוך דירות בקיבוץ;
(4) שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ;"

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



מה דינו של בונה נגד החוק בקיבוץ ללא שיוך? האם הקיבוץ אמור לאכוף את החוק? האם המועצה האזורית? והאם זה יכול להיות פלילי?



שלום רב אלעד,

1. בנייה ללא היתר בנייה מנוגדת להוראות חוק התכנון והבניה ומהווה עבירה פלילית העלולה להוביל להגשת כתב אישום ולהטלת סנקציות כספיות גבוהות הן על העבריין והן על הקיבוץ עצמו ומנהליו.

2. אכיפת עבירות תכנון ובנייה נעשית על ידי מספר גורמים המוסמכים לכך, בניהם הועדות המקומיות לתכנון ובנייה והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר אשר מוסמכות מכוח חוק התכנון והבנייה לאכיפת עבירות מסוג זה, וכן משטרת ישראל ופרקליטות המדינה המוסמכות מכוח החלטות ממשלה.

3. כמו כן, לרוב בנייה כזאת אסורה בהוראות תקנון הקיבוץ ולעיתים אף מהווה הפרה של ההסכמים השונים בין הקיבוץ לחברים.

4. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות על מנת לקבוע האם אכן מדובר בבנייה בלתי חוקית כאמור.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



אצלינו בקיבוץ היו בחירות לועד הישוב שזאתי הנהלה אחת שיש בה 8 חברים. צריך להכניס אליה עוד 3 חברים כי בסיבוב הראשון נכנסו 5. הבחירות היו בשיטת הקלפי שמה ישב רק חבר ועדת קלפי אחד בזמן ההצבעה ולא שניים שככה אומר התקנון. אחרי שנבחר מישהו עירערו שזה היו בחירות נגד החוק כי ישב רק חבר ועדת.קלפי אחד וזה נגד החוק. אני אומרת שהחבר ועדה הוא איש ישר כולם יודעים הכי ישר בקיבוץ ואיש טוב מאוד כולם יודעים וגם בערעור אמרו שיודעים שהוא איש טוב ואף אחד לא אומר נגדו חס וחלילה כלום אבל חוק זה חוק. אצלינו תמיד ישב בבחירות רק איש אחד כי אנחנו מעט ואף אחד לא רוצה. מאז שאני זוכרת את הקיבוץ יש אמון וכל ההצבעות היו ככה. אז אם זה נגד החוק שהיה רק מישהו אחד בועדה בקלפי אפשר לבטל את הבחירות? אפילו אם יודעים שהם בסדר וזה תמיד היה אצלנו ואף אחד לא אמר שזה לא בסדר?



שלום רב עדנה,

1. ככלל, יש לפעול בהתאם להוראות התקנון.

2. יחד עם זאת, בנסיבות המתוארות בשאלתך ייתכן כי אין חובה לבטל הבחירות, למרות נוכחות חבר ועדת קלפי אחד בלבד, בסטייה מתקנון האגודה:

2.1. ראשית, לא כל סטייה מהוראות התקנון משמעותה המיידית הינה בטלות, ויש לבחון משמעותה של כל סטייה ביחס לנסיבות הספיצפיות.

2.2. שנית, ישנן מצבים חריגים בהם בתי המשפט נתנו תוקף לנוהג רב שנים הקיימים באגודה, אף אם זה עומד בסתירה לתקנון, כפי שנפסק לדוגמא בעניין ע"א 84/64 בית חנניה בע"מ נ' פרידמן ואח'.

3. מן האמור עולה, כי ביטול הבחירות בשל כך שבועדת הקלפי ישב אדם אחד ולא שניים כמצוות התקנון, אינה כה פשוטה, וגיבוש עמדה בעניין מצריכה לימוד הנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות קיומו של נוהג.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



בשנות ה 70 הוריי קיבלו הרשאה להרחיב בית, שניתן להם כבית מקצועי. מאז ולמרות שיש את המלצת האגודה והסוכנות היהודית (המלצות בכתב) כי הם יחתמו על חוזה חכירה, זה לא קרה כנראה בגלל מהלכים פוליטיים באגודה. היום האגודה טוענת שהם לא יוכלו לרשום את הבית על שמם כי הם נטשו אותו. אבל בפועל הם לא נטשו לחלוטין, בן משפחה גר שם ושילם את כל התשלומים כל השנים.. האם האגודה צודקת? האם הוריי יכולים לרשום את הבית על שמם? תודה



שלום רב לילך,

מדבריך עולה כי מדובר במקרה פרטני, החורג ממסגרת מתן המענה בפורום, ובפרט שיש צורך להכיר את פרטי המקרה ואת הנסיבות המיוחדות בעניין.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.



ברצוני לדעת האם חבר ועד מקומי רשאי לכהן כחבר בוועדות המשנה של הוועד המקומי.

תודה מראש.



שלום רב,

1. המקור החוקי מכוחו מוסמך הוועד המקומי להקים ועדות הוא סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "הצו").

2. הסעיף קובע כי "ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לעניינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות שר הפנים, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן".

3. סעיף זה אינו מטיל הגבלות על הרכבן של הועדות ולכן בהתאם לאמור בו, לא נראה כי קיימת מניעה חוקית למנות חבר ועד מקומי לכהן כחבר ועדת משנה.

4. ניתן גם להקיש זאת מהסתכלות בהוראות הנוגעות למועצות אזוריות, המהוות את הגוף אשר מסמיך את הוועדים המקומיים לבצע פעולות ומעניק להם את סמכויותיהם. על פי הוראות הצו, במועצות האזוריות ועדות המשנה חייבות להיות מורכבות כך שלפחות מחצית מהחברים בהן הינם חברי מועצה. כך, לא נראה שקיימת מניעה לעניין מינויים דומים בוועדים מקומיים.

5. במאמר המוסגר, יצוין, כי ההגבלה היחידה המופיעה בצו לגבי הרכבה של ועדה בוועדים מקומיים מוטלת על ועדת הביקורת, לעניין ועדה זו, הצו מטיל איסור על חברי הוועד המקומי לכהן כחברים בה, וזאת מטעמים ברורים של ניגוד עניינים.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



החודש מתקיימות בחירות ביישוב בו אני מתגוררת לוועד ההנהלה של האגודה
אשמח לדעת האם אני יכולה לבקש להיות משקיפה בוועדת הקלפי של האגודה, והאם האגודה יכולה לסרב לאפשר לי להיות משקיפה כאמור.



שלום רב,

1. ככלל בחירות באגודה שיתופית יתנהלו עפ"י הוראות תקנון האגודה, ובהעדר הוראות בתקנון עפ"י הוראות ס' 42 עד 52 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (להלן: "התקנות").

2. מאחר ואין בידינו פירוט באשר להוראות התקנון ביישובך, נתייחס בתשובתנו למצב בו התקנון לא קובע הוראות הנוגעות לבחירות באגודה, וחלות בו הוראות התקנות.

3. בתקנות אין התייחסות ספציפית לעניין מינוי משקיפים בוועדת הקלפי, ולפיכך נראה כי לחבר אגודה אין זכות קנויה לדרוש להיות משקיף בוועדה.

4. יחד עם זאת, ככל ומתעורר חשד בנוגע לטוהר הבחירות, ניתן לפנות מראש או בדיעבד לרשם האגודות השיתופיות על מנת שיחקור הנושא.

5. לעניין זה, יצוין, כי תקנה 59א לתקנות קובעת כי המסמכים הנוגעים לבחירות ובכללם גם פתקי ההצבעה יישמרו במקום בטוח לאחר הבחירות במשך 30 יום, כאשר אם בתקופה זו הוגשו ערעור או השגה על חוקיות הבחירות המסמכים, הם יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



אשמח לדעת האם אדם בעל עבר פלילי מלפני 20 שנה ראשי להתמודד לראשות עירייה.



שלום רב,

1. על פי ס' 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), לראשות העירייה רשאי להיבחר אזרח ישראלי, הזכאי להיבחר כחבר המועצה, והוא ראשון ברשימת מועמדים למועצה.

2. בהמשך לכך, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), קובע תנאי סף שיש לעמוד בהם על מנת להיות חבר מועצה, כאשר אחד התנאים קובע כך:

"לא זכאי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון."

3. מן האמור עולה, כי ככל ואכן חלפו 20 שנים ממועד המאסר (וק"ו במידה ואין מאסר), הרי שאין מניעה לאדם זה להתמודד בבחירות בשל סוגיית העבר הפלילי. כמובן, שעל אותו אדם לעמוד גם ביתר תנאים הקבועים בדין.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



האם יו"ר ועד אגודה שיתופית יכול לכהן גם כיו"ר ועד מקומי.



שלום רב,
1. ככלל אין מניעה שיו"ר ועד ההנהלה באגודה שיתופית יכהן גם כיו"ר הועד המקומי ביישוב.

2. אדרבא, בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים". על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב, כאשר יש לסייג ולציין כי "זהות ועדים" תתקיים כאשר מרבית בעלי זכות הבחירה הינם חברי אגודה, בהתאם להוראות צו המועצות האזוריות.

3. כמו כן, יובהר, כי בנסיבות ספציפיות, ייתכן מצב בו יתקיים ניגוד עניינים בין תפקיד יו"ר הועד המקומי לבין תפקיד יו"ר ועד ההנהלה, וכפי שנקבע בעבר, על ידי הוועדה לניגוד עניינים בקיבוץ אילון.

*המענה בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



שלום רב!
אני חברת קיבוץ משנת 1979. בשנת 2002 הפך הקיבוץ למופרט. מאז אני משלמת בקביעות את כל תשלומי המסים הקהילתיים והערבות ההדדית שהקיבוץ מחליט/דורש ממני. בשנת 2009 הכיר בי המוסד לביטוח לאומי כנכה . יש לי זכאות הנחה בארנונה של המועצה המקומית 80%. נשאלת השאלה: האם הפטור בגובה 80% מהמועצה תקף ביחס לתשלומי המסים בקיבוץ? לציין שהמסים בקיבוץ שלי אינם פרוגרסיביים, מתעלמים לחלוטין מהמצב המשפחתי/רפואי/גיל/פנסיונרים ואין החלטה על תקרת מס. רציתי לבדוק כיצד אני יכולה להשיג הנחה בתשלום מיסי הקהילה בדומה להנחה במועצה, כאשר מטבע הדברים הכנסתי נמוכה/נמוכה משכר המינימום. אודה לכם מאד על התייחסותכם וחוות הדעת בהקדם.
נ.ב. האתר שלכם מהמם ורלוונטי מאד לחברי קיבוצים. כל הכבוד!



שלום רב,

1. בכדי לענות על שאלתך יש להבחין בין מיסים מוניציפאליים למיסי אגודה. גביית מיסים מוניציפאליים כגון ארנונה, נעשית על ידי המועצה האזורית ו/או הוועד המקומי כאשר הסמכות שלהם לגבות אותם היא מכוח החוק ותקנות שהותקנו מכוחו. ואילו מיסי האגודה (המיסים הקהילתיים בקיבוץ), הינם תשלומים נפרדים הנגבים על ידי האגודה השיתופית באופן שוויוני מכל החברים בגין חברותם באגודה, וזאת מכוח תקנון האגודה.

2. לאור האמור, הסדרת שיעורי ההנחות עבור תשלומי המיסים המוניציפאליים, נעשית בחוק ובתקנות, ועל כן זכאי מי שעומד בקריטריונים שנקבעו בהם לקבל הנחה בתשלומים אלו. לעומת זאת, הסדרת גובה מיסי האגודה והכללים הנוגעים לגבייתם נעשית באמצעות תקנון האגודה, בכפוף להחלטות רשויות האגודה, פקודת האגודות השיתופיות, התקנות שהותקנו מכוחה ובכפוף לכל דין.

3. אי לכך, לשאלתך, יש צורך לבחון את תקנון הקיבוץ בו את חברה ולבדוק האם הוא מסדיר שיעורי הנחות לנכים ובעלי מוגבלויות. לעיתים מוסדרות באגודות מסוימות ועדות העוסקות במתן הנחות אשר ניתן להגיש דרכן בקשה לקבלת הנחה במיסי האגודה, הכלבהתאם לכללים שנקבעו בתקנון האגודה.

4. יחד עם זאת, מכיוון והנך חברה בקיבוץ מתחדש, ייתכן והנך זכאית לסיוע מהקיבוץ מכוח תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), אשר קובעת כי הקיבוץ יסייע לעובדים המשתכרים מתחת לשכר המינימום, וכן לסיוע מכוח תקנה 4 הקובעת מתן סיוע לבעלי מוגבלויות בקיבוץ, זאת בהתאם לעקרונות הערבות ההדדית אליהם מחויב הקיבוץ וללא קשר להנחות במיסי האגודה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



פתחתי חשבון בקופת גמל עצמאית, עשיתי הוראת קבע ומדי פעם הפקדתי סכומים גדולים לחשבון מכיוון שהקופה נזילה העברתי את הכספים לIRA (קופת גמל בניהול אישי).במקביל אני שכיר וקיימות הפקדות כדין לקרן פנסיה. עוד שנתיים אני יוצא לפנסיה. בברור עם מנהל הקהילה הוא טוען וכנ"ל עורך דין הקיבוץ שבעת השלמת הפנסיה בגיל פרישה יקזזו גם את הכספים שבקופת הגמל העצמאית IRA. אבקש את דעתכם לגבי כספים פרטיים אלה. האם הקיבוץ רשאי לקזז את הכספים הפרטיים (נכס חבר) כאשר בהוראה חשבונאית מס' 4 של הרשם אני מבין שהקיבוץ לא רשאי.



שלום רב.

1. מאחר וקופת גמל בניהול אישי זוכות להטבות מס בדומה למוצרים פנסיוניים "רגילים", נראה כי נכון לראותם תחת הגדרת "כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני", האמורה בסעיף 3(3) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005, ולפיכך - כחיסכון הניתן לקיזוז על ידי הקיבוץ, במידה והחיסכון הפנסיוני כשכיר אינו מגיע לסך של פנסיית הרשם, או פנסיה גבוהה יותר ככל ונקבע כך בהחלטות הפנימיות של הקיבוץ.

2. על פניו, הדבר אף עולה בקנה אחד עם הגדרת "מקורות מיועדים כשירים לקיזוז" המפורטים בהוראה חשבונאית מס' 4 אשר פרסם האגף לאיגוד שיתופי:
"זכויות לקבלת תשלומים בגין גמלה ו/או קצבה, בעלי אופי פנסיוני, לרבות זכויות, שמקורן בקרנות פנסיה ו/או בחברות ביטוח ו/או בפנסיה תקציבית ממעבידים חיצוניים של חברי האגודה, בקצבאות שארים, ובפיצויי פיטורין; וכן זכויות הנובעות מצבירה הונית, על שם חבר או לזכותו, בגין תקופת עבודתו (כשכיר או כעצמאי) בקיבוץ או מחוצה לו, שנצברו מהפרשות שבוצעו על ידי הקיבוץ ו/או החבר ו/או מעבידו ו/או מי מטעמו".

3. כמובן שלצורך תשובה קונקרטית יש צורך להכיר את כלל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תקנון הקיבוץ, החלטות האסיפה בעניין הפנסיה וכיו"ב.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



שלום.
הורי חיים בנחלה במושב. הנחלה והזכויות רשומית על שם אבי בלבד. האם הוא יכול להעביר ללא תמורה, מחצית מהזכויות לאימי ? האם רמ"י יסכימו (קראתי באתר שלהם שאפשר להעביר לקרוב את מלוא הזכויות בלבד- ואולי לא הבנתי..).
האם ישלמו מס רכישה -איך מחושב מס הרכישה (הבית בנחלה הוא ביתם היחיד) ?
תודה מראש.



שלום רב,

1. ככלל, אין כל מניעה בהעברת כולן או חלקן של זכויות במשק חקלאי לבן הזוג. ההעברה נעשית באמצעות בקשה המוגשת לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר הסכמתה נדרשת בשל היותה הגוף המנהל את קרקעות המדינה. את הבקשה יש להגיש באמצעות טפסים אותם ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרשות.

2. לעניין המיסוי על הפעולה, על פי הנחיות רמ"י העברת זכויות בין בני זוג פטורה מתשלום דמי הסכמה לרמ"י, אשר נגבים בדרך כלל במקרים של העברת זכויות. כמו כן, לפי החוק, העברה כזאת תהיה פטורה גם ממס שבח [ס' 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)].

3. יחד עם זאת, לפי החוק על ההעברה יוטל מס רכישה בשיעור של שליש מגובה תשלום מס הרכישה המוטל על רוכש משק חקלאי [ס' 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

4. אף על פי כן, באם החלק המועבר במשק כולל בתוכו את בית המגורים והוא הבית היחיד הנמצא ברשות הורייך, נראה כי על העברת הזכויות של שטח הבית בלבד תהיה פטורה מתשלום מס הרכישה. כך, נראה על פניו שיהיה צורך להפריד בין שטח המשק החקלאי המועבר, אשר מחויב במס כאמור, לבין שטחו של בית המגורים אשר יהיה פטור ממנו. [ס' 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי



בבנין 16 נכסים 12 דירות + 4 חנויות
4 נכסים דירות גג גודלן כפול מהרגילות
היתה הצבעה בקשר לשיפוץ
בהצבעה השתתפו 16 נכסים
לא נתנו עדיפות לנכסים הגדולים
8 היו בעד שיפוץ
8 היו נגד השיפוץ
היושב ראש טען כי לפי ייעוץ של תרבות הדיור יש לו זכות הצבעה
הוא קבע כי יהייה שיפוץ וחתם עם קבלן לשיפוץ
השיפוץ לא היתחיל
מה החוק קובע ?
מה ניתן לעשות ?
צבי בוגן



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: