ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

האם לצורך ייפוי כוח להצבעה באסיפה נחשב חבר הנמצא בשעת ההצבעה בדרכו ברכבת לשדה התעופה כבר ל״חבר השוהה בחו״ל״?



שלום גליה,
1. סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות קובעת כי לכל חבר תהא זכות הצבעה אחת, פרט למספר מקרים חריגים. אחד מן המקרים מפורט בסעיף 16(1)(ה):
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשה, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
2. ממשיך סעיף 16(2) וקובע כי אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בסעיף 16(1).
3. להשלמת התמונה יצוין, כי שר העבודה התיר לחבר באגודה למנות את בן זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה.
4. על כל פנים, לשון הסעיף הינה ברורה ומתייחסת רק לחבר "שאינו יושב בארץ", ודוק - המחוקק לא קבע שכל חבר שאינו יכול להשתתף בהצבעה יהא רשאי למנות מורשה מטעמו, אלא רק חבר היושב בחו"ל דווקא.
5. הרחבת המונח "שאינו יושב בארץ" גם לחברים היושבים בארץ אך מצויים בדרכם לשדה התעופה וכיו"ב, אינה מתיישבת עם לשון הפקודה ועם המגמה הכללית של אי מינוי מורשים, כך שעל פניו אין מקום לקבלה.



הקיבוץ שלנו לא נכלל בחוק של ועדות קבלה, למרות זאת מתקיימות בו "ועדות קבלה" בכל הקשור להליכי קבלה לקיבוץ. האם זה חוקי?
במידה וכן, האם ועדת קבלה, שאישרה את בקשת המשפחה להתגורר בקיבוץ, יכולה אחרי פרק זמן (שנתיים), לחזור בה ולדרוש מהם לעזוב את המקום?! וזאת, בלי מתן נימוקים ובלי אפשרות לערער. או שמא החלטה מסוג זה נתונה לוועד המנהל או לאסיפה? יודגש כי מדובר בתושבים טרם הליכי קבלה לחברות בקיבוץ.



שלום מירב.
1. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המוכר כ"חוק ועדות קבלה", מתייחס לועדות קבלה ביישוב קהילתי, אשר מוגדר כך:
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
2. מכאן נובע, שעל פניו, התיקון לפקודה אינו נוגע לקיום הליכי קבלה לקיבוץ עצמו (בשונה מלהרחבה של הקיבוץ).
3. מעבר לכך, סמכויות ועדת הקבלה בקיבוץ בכלל, ובפרט חלוקת הסמכויות בינה לבין ועד ההנהלה של האגודה או האסיפה הכללית, קבועות בתקנון האגודה ובהחלטות האסיפה הרלוונטיות, כך שבכדי שניתן יהיה להשיב לשאלתך, יש צורך בהיכרות עם המסמכים והמידע הקונקרטיים הנוגעים לעניין.



1. ישנו מצב בו התקיימו בחירות ליו״ר המועצה, לנציג מליאת המועצה ולועד המקומי, בנפרד מועד האגודה הקהילתית.
2. כמו כן, לא התקיימו בחירות לועד האגודה הקהילתית, באמתלה שהועד הקהילתי בזהות ועדים עם הועד המקומי, כל זאת ללא אסיפה כללית וללא אישור המועצה ולא רשם האגודות ולא משרד הפנים.
3. מועדי הבחירות של שני הועדים אינם חופפים, שכן הועד המקומי נבחר עם ראש הרשות והועד הקהילתי נבחר כל שנתיים.
4. לא התקיימו בחירות מעל חמש שנים לועד המקומי, והוא גובה מיסים בתור ועד קהילתי.
איך תוקפים את הנושא?



משה שלום!
1. סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) קובע כי כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.
2. מוסיף סעיף 91 לצו זה וקובע את כלל "זהות הועדים", ולפיו בהתקיים תנאים מסויימים, מי שמכהנים בישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
3. אמנם ככלל זהות הועדים תהא בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית, אך בהתקיים מספר תנאים (ובהם הוספת סיווג חקלאי לאגודה הקהילתית) ניתן ליצור זהות ועדים בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה הקהילתית.
4. כך או אחרת, כלל זהות הועדים איננו מאפשר מצב של קיום בחירות רק לועד המקומי כך שמי שנבחר כחבר ועד מקומי יכהן גם כחבר ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אלא להפך – הוא מאפשר קיום בחירות באגודה השיתופית בלבד, באופן שמי שנבחרים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי. כאן המקום לציין, כי ככל שלא נבחר ועד הנהלה לאגודה הקהילתית בסוף תקופת כהונתו עפ"י התקנון הרי שיש לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולבקש שיורה על קיום בחירות.
5. למעשה, זהות ועדים הינו למעשה מצב בו לא נערכות כלל בחירות לועד המקומי (במקביל לעריכת הבחירות לראש המועצה ולנציג היישוב במליאה), כך שבמקרה ונערכו בחירות לועד המקומי, מי שנבחרו בבחירות אלה הם אשר יכהנו כחברי הועד המקומי, ולא חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית – החקלאית או הקהילתית.
6. באשר לנקודה האחרונה אשר הועלתה בשאלתך – סמכות הועד המקומי לגבות מיסים הינה תוצאה של האצלת סמכויות מן המועצה האזורית, וזאת ללא קשר לשאלה האם התקיימו בחירות נפרדות לועד המקומי או שחברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם מכח כלל זהות הועדים ובחירתם כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית.
7. לסיום נחדד כי בכל מקרה, זהות הועדים הינה זהות פרסונלית בלבד, אך מבחינה מהותית משמשים אותם אנשים בשני כובעים נפרדים – האחד, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, והשני – כחברי הועד המקומי. המשמעות היא שגם במצב של זהות ועדים עדיין מדובר בשני גופים נפרדים, הכפופים למערכות נורמטיביות שונות (האגודה השיתופית – למשפט הפרטי; הועד המקומי – למשפט המנהלי), ואשר צריכים לנהל חשבונות נפרדים, פרוטוקולים נפרדים, וכיו"ב.



«   «הבא   | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1
כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: