ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

לאחרונה יו"ר ועד האגודה אינו יכול (או אינו רוצה) להשתתף בישיבות ואף אינו מוכן שתתקיים ישיבה בלעדיו. האם אפשר לקיים פגישה בה נמצאים יתר חברי הוועד ללא יו"ר הוועד?



חננאל שלום,
. תקנה 32 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כך:
32.(א) יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב) לא כונס הועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הועד...
2. מכאן שככל ויו"ר הועד נדרש לכנס ישיבה מאת הזכאי לכך על פי תקנון האגודה, הוא חייב לעשות כן, ואם לא עשה כן, ניתן לכנסה בלעדיו. הדרך לעשות כן מפורטת בהמשך תקנה 32 הנ"ל.
3. אך גם במצב בו תקנון האגודה אינו קובע מי זכאי לכנס ישיבות ועד מלבד יו"ר ועד ההנהלה, נקבע בפסיקה כי אין מדובר בהסדר שלילי, ו"כאשר למעלה מ-50% מחברי ההנהלה דורשים את כינוסה חייב יושב הראש לזמנם לישיבה" (ה"פ 226/05 פישר גיורא ואח' נר איציק פיטרמן).
4. עוד נקבע בפסק דין זה, כי לחברי הועד יש סמכות להדיח את יו"ר הועד מתפקידו באותו אופן שבו הוא מונה, כך שאם מונה יו"ר בהחלטת רוב חברי הועד, הרי ש"סמכות המינוי שניתנה להנהלה מאפשרת לה גם לבטל את המינוי ולהורות על העברת יושב הראש מתפקידו, כל אימת שרוב חברי ההנהלה סבורים כך". כמובן שגם לאחר הפסקת תפקידו כיו"ר, הוא עדיין יישאר חבר הועד.



האם חבר בועדת ביקורת באגודה יכול לכהן בד בבד כיו"ר אסיפה כללית באגודה?



שלום שלמה:
1. ככלל, אין בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוחה הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים.
2. בין ההתייחסויות האלה ניתן למצוא את תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) בה נקבע כי חבר ועדת ביקורת אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר ועד ההנהלה של האגודה.
3. בשונה מכך, לא מצאנו שקיימת מגבלות על בחירת יו"ר אסיפה, מעבר להיותו אחד מחברי האגודה.
4. יחד עם זאת חשוב לציין, כי נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת, אשר אמנם אינן מחייבות, אך יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
5. על פי כללי הרשם, כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:
"חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולעדת הביקורת";
6. מאחר ויו"ר האסיפה נבחר על ידי האסיפה, ולאור הסמכויות הרבות המוקנות לו (לדוגמא: תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)), מסתבר כי יש לראותו כרשות של האגודה או לחילופין כבעל תפקיד בה, באופן אשר על פי כללי הרשם ימנע ממנו לכהן במקביל גם כחבר ועדת ביקורת.



נועם שואל:
1. בתקנון הקיבוץ בנושא קרן מילואים כתוב ש: "קרן מילואים, תשתמש לביטחונם הסוציאלי של חבריו", אך מאידך, בתקנון קרן המילואים, יש פרק מיוחד לקרן ייעודית לבעלי צרכים מיוחדים, המיועדת לחברים בעלי צרכים מיוחדים ובנים בעלי צרכים מיוחדים (שאינם חברי הקיבוץ).
2. האם אפשר לשנות את תקנון הקיבוץ ולכתוב - קרן מילואים, תשתמש לביטחונם הסוציאלי של חבריו ובעלי צרכים מיוחדים? כאשר משמעות הדבר, שקרן המילואים מיועדת גם לבעלי צרכים מיוחדים שאינם חברי הקיבוץ כמו: בנים של חברי הקיבוץ.
3. שינוי תקנון הקיבוץ נועד למנוע מצב, שאין התאמה בין תקנון הקיבוץ לבין תקנון קרן המילואים, על כול הסיבוכים המשפטיים והתפעוליים שהנוסחים השונים יכולים לגרום.
כנגד השינוי המוצע נאמר, שתקנון הקיבוץ מיועד לחברי הקיבוץ בלבד ואינו מיועד למי שאינם חברי הקיבוץ ולכן אי אפשר לכלול בו בעלי צרכים מיוחדים שאינם חברי קיבוץ.



שלום נועם!

1. בהינתן המידע המתואר בפנייתך, איננו רואים כי קיימת בהכרח סתירה בין הוראות התקנון להוראות קרן המילואים.

2. ומעבר לכך, לא נראה כי ישנו קושי לקבוע ההוראה האמורה בתקנון הקיבוץ, שכן כל זכויות הבנים בעלי הצרכים המיוחדים ביחס לקיבוץ, נובעות מהיות ההורים חברי קיבוץ.



האם יש בסמכות המועצה לאצול לועד המקומי היתר לגביית היטל, אגרה, דמי שימוש, ללא חוק עזר?
במידה והתשובה לכך חיובית, היכן מופיע המקור לכך?
השאלה נשאלת על מנת לבדוק האם ניתן להטיל על שכונה בתחומי הועד המקומי, גבייה מסוג כלשהו לצורך מימון השותפות בשיקום תשתיות השכונה, לדוגמא מדרכות, תאורה וכד'.



ראובן שלום,

1. סעיף 114 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון) קובע, כי ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו, ובכפוף למגבלות הנזכרות בסעיף.
2. מכאן נובע, שבאופן עקרוני, בסמכותם של וועדים מקומיים להטיל ולגבות מיסים שונים מתושביהם, כגון תוספת ארנונה, אגרות, היטלים ודמי השתתפות, וזאת בנוסף למיסי המועצה האזורית כגון ארנונת המועצה ותשלומי חובה אחרים המוטלים באמצעות חוקי עזר.
3. יחד עם זאת, מבחינה מעשית, בשנים האחרונות מאשרים לועדים המקומיים לגבות ארנונת מגורים בלבד, וגם זאת בשיעור של 30% מארנונת המגורים שאושרה למועצה האזורית.
4. כמובן שאין באמור כדי למנוע מהמועצה להטיל על תושבי היישוב השתתפות במימון שיקום תשתיות וכו', בכפוף לדין ולפסיקה, ולהוראות חוקי העזר שלה.



האם לצורך ייפוי כוח להצבעה באסיפה נחשב חבר הנמצא בשעת ההצבעה בדרכו ברכבת לשדה התעופה כבר ל״חבר השוהה בחו״ל״?



שלום גליה,
1. סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות קובעת כי לכל חבר תהא זכות הצבעה אחת, פרט למספר מקרים חריגים. אחד מן המקרים מפורט בסעיף 16(1)(ה):
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשה, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
2. ממשיך סעיף 16(2) וקובע כי אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בסעיף 16(1).
3. להשלמת התמונה יצוין, כי שר העבודה התיר לחבר באגודה למנות את בן זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה.
4. על כל פנים, לשון הסעיף הינה ברורה ומתייחסת רק לחבר "שאינו יושב בארץ", ודוק - המחוקק לא קבע שכל חבר שאינו יכול להשתתף בהצבעה יהא רשאי למנות מורשה מטעמו, אלא רק חבר היושב בחו"ל דווקא.
5. הרחבת המונח "שאינו יושב בארץ" גם לחברים היושבים בארץ אך מצויים בדרכם לשדה התעופה וכיו"ב, אינה מתיישבת עם לשון הפקודה ועם המגמה הכללית של אי מינוי מורשים, כך שעל פניו אין מקום לקבלה.



הקיבוץ שלנו לא נכלל בחוק של ועדות קבלה, למרות זאת מתקיימות בו "ועדות קבלה" בכל הקשור להליכי קבלה לקיבוץ. האם זה חוקי?
במידה וכן, האם ועדת קבלה, שאישרה את בקשת המשפחה להתגורר בקיבוץ, יכולה אחרי פרק זמן (שנתיים), לחזור בה ולדרוש מהם לעזוב את המקום?! וזאת, בלי מתן נימוקים ובלי אפשרות לערער. או שמא החלטה מסוג זה נתונה לוועד המנהל או לאסיפה? יודגש כי מדובר בתושבים טרם הליכי קבלה לחברות בקיבוץ.



שלום מירב.
1. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המוכר כ"חוק ועדות קבלה", מתייחס לועדות קבלה ביישוב קהילתי, אשר מוגדר כך:
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
2. מכאן נובע, שעל פניו, התיקון לפקודה אינו נוגע לקיום הליכי קבלה לקיבוץ עצמו (בשונה מלהרחבה של הקיבוץ).
3. מעבר לכך, סמכויות ועדת הקבלה בקיבוץ בכלל, ובפרט חלוקת הסמכויות בינה לבין ועד ההנהלה של האגודה או האסיפה הכללית, קבועות בתקנון האגודה ובהחלטות האסיפה הרלוונטיות, כך שבכדי שניתן יהיה להשיב לשאלתך, יש צורך בהיכרות עם המסמכים והמידע הקונקרטיים הנוגעים לעניין.



1. ישנו מצב בו התקיימו בחירות ליו״ר המועצה, לנציג מליאת המועצה ולועד המקומי, בנפרד מועד האגודה הקהילתית.
2. כמו כן, לא התקיימו בחירות לועד האגודה הקהילתית, באמתלה שהועד הקהילתי בזהות ועדים עם הועד המקומי, כל זאת ללא אסיפה כללית וללא אישור המועצה ולא רשם האגודות ולא משרד הפנים.
3. מועדי הבחירות של שני הועדים אינם חופפים, שכן הועד המקומי נבחר עם ראש הרשות והועד הקהילתי נבחר כל שנתיים.
4. לא התקיימו בחירות מעל חמש שנים לועד המקומי, והוא גובה מיסים בתור ועד קהילתי.
איך תוקפים את הנושא?



משה שלום!
1. סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) קובע כי כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.
2. מוסיף סעיף 91 לצו זה וקובע את כלל "זהות הועדים", ולפיו בהתקיים תנאים מסויימים, מי שמכהנים בישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
3. אמנם ככלל זהות הועדים תהא בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית, אך בהתקיים מספר תנאים (ובהם הוספת סיווג חקלאי לאגודה הקהילתית) ניתן ליצור זהות ועדים בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה הקהילתית.
4. כך או אחרת, כלל זהות הועדים איננו מאפשר מצב של קיום בחירות רק לועד המקומי כך שמי שנבחר כחבר ועד מקומי יכהן גם כחבר ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אלא להפך – הוא מאפשר קיום בחירות באגודה השיתופית בלבד, באופן שמי שנבחרים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי. כאן המקום לציין, כי ככל שלא נבחר ועד הנהלה לאגודה הקהילתית בסוף תקופת כהונתו עפ"י התקנון הרי שיש לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולבקש שיורה על קיום בחירות.
5. למעשה, זהות ועדים הינו למעשה מצב בו לא נערכות כלל בחירות לועד המקומי (במקביל לעריכת הבחירות לראש המועצה ולנציג היישוב במליאה), כך שבמקרה ונערכו בחירות לועד המקומי, מי שנבחרו בבחירות אלה הם אשר יכהנו כחברי הועד המקומי, ולא חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית – החקלאית או הקהילתית.
6. באשר לנקודה האחרונה אשר הועלתה בשאלתך – סמכות הועד המקומי לגבות מיסים הינה תוצאה של האצלת סמכויות מן המועצה האזורית, וזאת ללא קשר לשאלה האם התקיימו בחירות נפרדות לועד המקומי או שחברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם מכח כלל זהות הועדים ובחירתם כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית.
7. לסיום נחדד כי בכל מקרה, זהות הועדים הינה זהות פרסונלית בלבד, אך מבחינה מהותית משמשים אותם אנשים בשני כובעים נפרדים – האחד, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, והשני – כחברי הועד המקומי. המשמעות היא שגם במצב של זהות ועדים עדיין מדובר בשני גופים נפרדים, הכפופים למערכות נורמטיביות שונות (האגודה השיתופית – למשפט הפרטי; הועד המקומי – למשפט המנהלי), ואשר צריכים לנהל חשבונות נפרדים, פרוטוקולים נפרדים, וכיו"ב.



«   «הבא   | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1
כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: