ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

לכבוד עוה"ד בפורום, שלום!
עפ"י תקנה 28ב', אמור לתת הרשם את החלטתו למינוי / אי מינוי חוקר לאחר הגשת הערעור.
תוך כמה זמן מחויב זה לעשות כן?
אודה להכוונה בחוק.
אביהו



שלום רב אביהו,

1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, עוסקת במצב בו הרשם כבר החליט לערוך חקירה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.
2. אשר על כן, נראה כי שאלתך צריכה להתייחס לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, ולא לתקנה 28ב הנ"ל.
3. אלא שגם סעיף זה, המתיר (ובתנאים מסויימים מחייב) את הרשם לערוך חקירה או למנות חוקר אינו נוקב בזמן בו על הרשם לקבל ההחלטה.
4. בנסיבות אלה, נראה כי חלות הוראות חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, שם נקבע שכלל, על עובדי ציבור שהוענקו להם סמכויות על פי דין (כמקרה שלנו), ליתן החלטתם בבקשה שנמסרה להם בכתב, בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה.
5. במקרים שונים, כגון כאשר העניין טעון בדיקה או דיון נוספים, ניתן לדחות מועד מתן התשובה, אך על עובדי הציבור להודיע למבקש, לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, מהם הטעמים המצדיקים דחיית מתן התשובה.



שלום רב,
עד כמה שידוע, ובהתאם לפקודה, זכות מעין זו הנה בידי הרשם עצמו בלבד, ולו גם מהעובדה והצורך ההכרחי שהנו בעל ידע וניסיון משפטי כעו"ד.
בפועל, אנחנו עדים לכך שעוזר הרשם מקבל החלטות שיפוטיות, אף שבסופן מציין באשר לזכות הערעור בפני בית משפט לעניינים מנהליים.
מהיכן שואב עוזר הרשם זכות זו?
בתודה ובברכה,
שלום



שלום רב שלום,
1. הבסיס לסמכותם של עוזרי הרשם ליתן החלטות שיפוטיות, מצויה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, המאפשרת הקניית סמכויות רשם האגודות לאנשים שונים, וקובעת כך:
3. שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.



שלום רב,
יש בכוונת הוועד האגודתי להגדיר את תפקידו של המזכיר למנכ"ל.
האם זה חוקי בהתייחס לתקנות האגודות השיתופיות?
באם כן ובכלל, מה הם הקריטריונים והתנאים להגדרת מנכ"ל באופן כללי?
תודה



שלום רב.
1. אכן לרוב, התפקיד אליו אתה מתייחס מכונה בתקנון האגודה "מזכיר", אך על פניו, וכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, לא נראה כי קיים שוני בין מזכיר למנכ"ל, מעבר ל"טייטל", שהרי בכל מקרה סמכויות אותו גורם מקצועי (בין אם ייקרא מזכיר או מנכ"ל) ייקבעו על סמך הוראות תקנון האגודה, החלטות האסיפה והחלטות ועד האגודה.
2. במאמר מוסגר נציין, כי מדובר על תופעה נרחבת יחסית, הכוללת גם כינוי חברי ועד ההנהלה בשם "דירקטורים", אשר אין בה כדי לשנות את מהותם של התפקידים.
3. אמנם ישנם מקרים בהם קיימים הבדלים בין מזכיר למנכ"ל, כגון ברשויות מקומיות (למנכ"ל סמכויות רחבות יותר, הכוללות גם את סמכויות המזכיר - ראה לדוגמא סעיף 57 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958), אך שם ישנה התייחסות לכל אחד מתפקידים אלה, וזאת בשונה מן התקנות הנוגעות לאגודות שיתופיות.



האם וועד אגודה במושב עובדים רשאי לקחת הלוואה של מאות אלפי שקלים מגורם חוץ ללא אישור אסיפה כללית?



נחום שלום!
. ככלל, באגודות שיתופיות לועד האגודה ישנה סמכות שיורית, קרי – כל הסמכויות שלא נמצאות במפורש בידי האסיפה הכללית או בידי גורם אחר מצויות בידיו.
2. יחד עם זאת, תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מתייחסת באופן מפורש לסוגיית לקיחת ההלוואות על ידי ועד ההנהלה, וקובעת כך:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(10) קביעת הסכום המירבי של ההלוואות שועד ההנהלה רשאי לקבל;
3. אם כן, אפשרותו של ועד ההנהלה לקחת הלוואות מותנית בכך שהדבר עומד במסגרת אשר הוקצבה לו על ידי באסיפה השנתית של האסיפה הכללית.



הועדה לתכנון ובניה דורשת מהתושבים להפקיד ערבות בנקאית כתנאי למתן היתר בניה; האם יש לה סמכות לעשות זאת, ואם כן, מהו גובה הערבות המקסימאלי אותו היא יכולה לדרוש?



יונתן שלום!

1. מקור דרישת הועדה הינו סעיף 21 א (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), הקובע כדלהלן:
"ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג)."

2. גובה הערבות הבנקאית נקבע בהוראות ס' א 21(ב) לתקנות ועומד על פי עשרה מגובה אגרת הבניה (ובלבד שלא תפחת מ-5,000 ₪ ולא תעלה על 100,000 ₪). ולהלן לשון הסעיף:

"הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד)."

3. חשוב לציין כי על פי הוראת ס' 21(ג) א לתקנות, מוסמכת הוועדה לפטור את מבקש היתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים יכולים להיות לדוגמה אם השתכנעה הוועדה כי מבקש ההיתר יבצע את התוספת כדת וכדין ובהתאם לתנאי ההיתר והמבקש הגיש תצהיר בעניין + כתב התחייבות. חיזוק להתחייבות שכזו יכולה להיות התחייבות מטעם האגודה כי תנאי ההיתר יבוצעו וכי תפעל אף היא לכפות על המבקש את ביצוען מקום בו יהיה צורך בכך.

4. בהקשר זה יצוין כי מאחר והערבות הבנקאית עצמה אומנם מהווה "שוט" אך אין באמת כדי להבטיח עמידה בתנאי ההיתר (שכן כל מה שניתן לעשות במקרה של הפרה זה לחלטה- מה שלא בהכרח מבטיח ביצוע תנאי ההיתר), דווקא התחייבות מצד האגודה בדבר עמידת המבקש בתנאים יכולה להוות כלי אכיפה יעיל מבחינת הוועדה.



במושב שבו יש שילוב של חברי אגודה במשקים חקלאיים, לצד תושבים בהרחבת המושב- על כתפי מי אמורה להיות האחריות לבית העלמין במושב- ועד האגודה או הועד המקומי?



יואל שלום!
1.ככלל, האחריות לאחזקת ופיתוח בית העלמין מוטלת על כתפי הגורם אשר מופיע ברישיון הקבורה.
2.תקנה 4 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון קבורה:
"(1) החברה הציגה הסכם חתום ותקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן – תקנות דמי קבורה);
(2) החברה לענייני קבורה הוכיחה להנחת דעתו של השר כי יש בידה זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה על פי הרישיון;"
3.מתקנה זו עולה כי רק מי שבעל הזכות בקרקע יהיה זכאי לקבלת רישיון קבורה ויהיה אחראי על הקבורה בה, כאשר זכות במקרקעין מוגדרת כזכות בעלות או זכות חכירה לדורות או זכות עתידית לקבל זכות כזו. כלומר, שבעל הקרקע (או החוכר) יקבלו את רישיון הקבורה המעניק סמכות בכל הנוגע לקבורה, אחזקה ופיתוח בבית העלמין.
4.לגופו של עניין, במרבית המקרים המשבצת בה מצוי בית העלמין היא של האגודה החקלאית ולכן רישיון הקבורה יהיה שלה והיא תהיה אחראית על אחזקת ופיתוח בית העלמין.
5.אמנם, מאחר ומדובר בשירות שניתן לכלל תושבי הישוב, חברי האגודה וכאלה שהינם תושבים בלבד ואינם חברי אגודה, מן הראוי היה שהועד המקומי יפעיל את בית העלמין ויישא בהוצאות החזקתו ופיתוחו, אולם לשם כך יש צורך, כאמור, בהעברת זכויות במקרקעי בית העלמין לוועד המקומי.



האם חבר ועד הנהלה (בשונה מיו"ר ועד ההנהלה) של הקיבוץ יכול להיות נציג הקיבוץ במליאת המועצה?



ככל שמדובר בקיבוץ עם זהות ועדים, הרי שחבר הנהלה הוא גם חבר ועד מקומי ולכן איננו יכול לכהן כנציג הישוב במליאה. אם אין זהות ועדים אזי אין מניעה מהיבט זה.



א. אני חברת קיבוץ וברשותי וברשות עוד שותף חיצוני מוסך שעליו אנו משלמים שכר דירה לקיבוץ וכמו כן אנו משלמים עבור כל השירותים הנלווים למועצה, ובין היתר ארנונה ומים. האם המועצה רשאית לחייב בסכום נוסף עבור פינוי זבל שהרי אנו משלמים ארנונה ובנוסף גם משלמים לקבלני משנה לפינוי ברזל ומסנני שמן?
ב. האם האגודה רשאית לגבות מיסי אגודה מהעסק?



א. גביית תשלום נוסף על פינוי אשפה
1. על העירייה מוטלת אחריות לשמור על ניקיון ברשות הרבים, אשר כוללת חובה לשמור על ניקיון הרחובות, למנוע הצטברות אשפה במקום ציבורי, להתקין ולקיים במצב טוב פחי אשפה באופן שלא יהוו מטרד או מפגע בריאותי, ועוד. חובות אלה מוסדרות בין היתר, בסעיפים 235(2) ו242(4)-(7) לפקודת העיריות.
2. נראה כי סמכויות אלה ביחס למועצה אזורית נלמדות מכוח סמכותה הכללית לשמירה על בריאות הציבור ולביעור מפגעים הקבועה בסעיף 63(8) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות).
3. למועצה אזורית סמכות להטיל אגרות מכוח סעיף 251(1) לפקודת העיריות, אשר הוחל על המועצות אזוריות באמצעות סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות. סעיף זה קובע כי מועצה רשאית לקבוע בחוקי עזר הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על מנת לאפשר או לעזור לה לבצע את הדברים אותם היא נדרשת או מוסמכת לעשות, ובכלל זאת שמירה על ניקיון ופינוי אשפה כאמור.
4. עם זאת, בבג"ץ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים נקבע כי לעניין גביית אגרה בשל פינוי אשפה, יש להבחין בין פינוי פסולת "בסיסי", אותו מחויבת הרשות לספק במסגרת שירותיה המוניציפליים, לבין פינוי פסולת החורג מעבר לכך ולכן ניתן לחייבו בתשלום. ביהמ"ש קבע כי אין מניעה לכך שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, אך רק בתנאי שמדובר בפינוי פסולת הקשורה להליכי ייצור של מפעל (או במקרה זה מוסך), מעבר לרמת בסיס שתקבע.
5. לאור האמור, נראה כי למועצה סמכות להטיל אגרה בגין פינוי אשפה כל עוד העניין מוסדר בחוק עזר, אשר יוצר הבחנה בין פינוי פסולת "בסיסי", אשר לא יחויב בתשלום, לבין פינוי פסולת שהיא מעבר לרמת הבסיס.
6. התשובה לשאלת קיומה של סמכות המועצה בה פועל עסקך לגבות אגרה בגין פינוי אשפה תלויה בקיומו של חוק עזר באותה מועצה, אשר יוצר הבחנה כאמור. את חוקי העזר ניתן לאתר באתר האינטרנט של משרד הפנים.
ב. גביית מיסי אגודה מעסק
7. סמכות האגודה להטיל חיוב על חבריה נובעת מהתקנון, אשר מהווה הסכם בין האגודה לבין חבריה. התקנון כולל חיובים שונים שהחבר חייב בהם כלפי האגודה, ובין היתר תשלום מיסי אגודה.
8. בהנחה שהעסק איננו חבר אגודה, הוא איננו צד להסכמה זו ולכן נראה כי לאגודה לא תהיה סמכות לגבות מהעסק מיסי אגודה.
9. היות שהשטח עליו פועל העסק הוא בבעלות האגודה, זו רשאית לכלול במסגרת הסכם השכירות תניות שונות כחלק מהיחסים החוזיים, כולל חובה לשלם מיסי אגודה.
10. ככל שחובה לשלם מיסי אגודה לא נכללה בהסכם השכירות, נראה שלאגודה לא תהיה סמכות לחייב את העסק בתשלום זה.



במקרה של נפילת עץ משטח ציבורי על ביתו של תושב, האם האחריות לפצותו היא של האגודה השיתופית או של הרשות המקומית?



ברכה שלום!
1. בפסיקה הוכרה לא אחת אחריותה של הרשות המקומית לנזקים אשר נגרמו עקב נפילת עצים, כאשר הדבר תלוי בנסיבות המקרה, והאם ישנה התרשלות מצד הרשות וכיו"ב (לדוגמא: ת"א (חי') 1108/01נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה; תא"מ (אשד') 49581-05-13 חיים פסקוביץ ובניו בע"מ נ' מועצה אזורית תמר).
במקרים בהם הואצלה סמכות לועד המקומי לעסוק בעניינים הנוגעים לעצים בשטחי היישוב או שהוא עוסק בעניינים אלה בפועל – ניתן לראות גם את הועד המקומי כאחראי, בנוסף למועצה האזורית.
2. מעבר לכך, גם על האגודה השיתופית מוטלת אחריות עקרונית למנוע מפגעים בתחומה, אך בכדי שניתן יהיה לראותה כאחראית לנזק שנגרם, יש לבחון האם בנסיבות העניין, היתה מוטלת עליה גם אחריות קונקרטית (לדוגמא: ת"א (ק"ש) 9956-09-09 ברי שלזינגר נ' מועצה אזורית גליל עליון).
3. כך למשל, אחריות האגודה תושפע ממידת מעורבותה בכל הנוגע למצב העצים בשטחי האגודה, והאם היא עוסקת בנוי וגינון בשטחה. כמובן, שבכל מקרה, יהיה צורך להראות רשלנות וכיו"ב מצד האגודה כדי שניתן יהיה לחייבה בנזיקין.
4. לסיכום: שאלת האחריות, כמו גם שאלת חלוקת האחריות, במקרה של נפילת עץ בשטחים הציבוריים של האגודה, תקבע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אך ניתן לומר, כי קיימת אחריות עקרונית של הרשות המקומית (המועצה האזורית ו/או הועד המקומי), וכן שישנה גם אחריות עקרונית של האגודה למנוע מפגעים בתחומה.



האם אדם שאיננו חבר אגודה יכול לכהן כיו"ר האסיפה הכללית? והאם יכולה להיות לו זכות הצבעה?



כלל יסוד בדיני אגודות שיתופיות הוא שרק חברי אגודה רשאים להצביע באסיפה הכללית של האגודה, כך שלא ניתן לתת זכות הצבעה למי שאיננו חבר.
2. אך נראה כי גם אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה, עדיין אין מקום לאפשר כהונת יו"ר אסיפה שאיננו חבר.
3. ראשית, סעיף 16(1)(א) לפקודת האגודות השיתופיות, קובע כי
\16.(1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת:
בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת;
4. מתוך הוראה זו יש ללמוד כי על יו"ר האסיפה להיות חבר אגודה:
4.1.ראשית, שכן מדובר על סעיף המתייחס לחברי אגודה, וזכותם לדעה אחת בלבד במסגרת האגודה, ומחריג את היו"ר שמקבל, במצב של שוויון, כח הצבעה נוסף.
4.2.ושנית, מאחר ורק לחברי אגודה יש זכות הצבעה, מתן זכות הצבעה ליו"ר משמעה – שעליו להיות חבר.
5. חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן לקבל מתוך הוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), בהתייחס לגורם אשר יכול לפתוח את האסיפה הכללית:
6. (א) יושב ראש הועד או אחד מחברי הועד יפתח את האסיפה הכללית; לא עשו כן, רשאי חבר האגודה שהסמיכה אותו לכך האסיפה הכללית או הועד לפתוח אותה.
6. אם הגורם אשר רשאי לפתוח את הישיבה צריך להיות חבר אגודה, מקל וחומר שיו"ר האסיפה, אשר לו סמכויות רבות ומגוונות (כגון: קביעת דרכי ההצבעה, ניהול האסיפה, ספירת הקולות, החלטה לגבי סדר הדיון, רישום פרוטוקול וכיו"ב), צריך להיות חבר האגודה.
7. לסיכום:לא נראה כי יש אפשרות למנות ליו"ר האסיפה מי שאיננו חבר אגודה, וזאת אף אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה.



לכבוד עו"ד מיימוני שלום רב,
ראיתי שאתם מתעסקים בנושאים של ועדים מקומיים.

בוועד מקומי בישוב ביו"ש (יש גם אגודה עם זהות ועדים אך הבחירות הם תמיד לועד המקומי והאגודה כפופה לוועד) הגענו למצב בו רוב חברי הוועד אינם מרוצים מתפקוד היו"ר ולצערנו נסיונות הבראה שנעשו במשך תקופה ארוכה, בליווי ושיתוף המועצה נכשלו פעם אחרי פעם.

הגענו לנקודה בה החלטנו להצביע על החלפת היו"ר.

*השאלה שאנו שואלים מהיא הדרך החוקית לעשות זאת בהתייחס לצו המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל"ט 1979?*

הדרך שחשבנו לנכון היא:
1. זימון ישיבה שלא מן המניין שחתומה על ידי שליש מחברי הוועד. שעל סדר יומה הצעת ההחלטה להחליף את היו"ר.
2. במידה והיו"ר הנוכחי לא יזמן את הישיבה בתוך 14 ימים אנו נקרא לישיבה בהתרעה של 24 שעות.
(ישיבה שלא מן המניין לפי סעיף 37 אשר סעיף 112 (ג) מכליל אותה, מספיקה התראה של 24 שעות במידה ולאחר 14 ימים היו"ר לא זימן את הישיבה. זאת לפי סעיף 39 שחל על ועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))
3. במהלך הישיבה במידה ויהיה מניין חוקי ואם יגיע היו"ר אז לתת לו להשמיע את דברו.
4. לאחר מכן לבצע הצבעה בה מחליטים להחליף יו"ר - ההצבעה תעבור לפי רוב (לפי סעיף 43 שחל על וועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))
5. במידה וההתבעה עברה אז לעבור להצבעה לבחור יו"ר חדש בהצבעה גלויה. (לפי סעיף 108ו אופן בחירת יו"ר)
6. כמובן שבמידה וכך יוחלט סמכויותיו של היו"ר המוחלף ישתנו למסכויות של חבר וועד (במידה ויחפוץ להשאר חבר בוועד). (לכל חבר יש קול אחד לפי סעיף 43 שחל על ועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))

אנו מסתמכים על כך שצו המועצות לא מתאר דרך של החלפת יו"ר. מכיוון שהוועד רשאי לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו שאינם בניגוד לצו, הרי שהחלטה להחליף יו"ר הינה החלטה שיכולה להתבצע ברוב רגיל.
מכיוון שיו"ר וועד נבחר על ידי הוועד (בניגוד לראש מועצה שנבחר על ידי ציבור הבוחרים) אין כאן חשש שהפעולה מתבצעת ללא סמכות.

האם התיאור המתואר למעלה עולה בקנה אחד אם הפרשנות המשפטית המקובלת?

אודה לתשובתכם המקצועית
בברכה,
מוטי



שלום רב.
ככלל, הכיוון המתואר בשאלתך הינו נכון, אלא שישנם מספר עניינים אשר יש לחדד, וכמפורט להלן:
1. תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן: "תקנון המועצות"), מבחין בין 2 מצבים של בחירת יו"ר ועד מקומי:
1.1. על פי סעיף 108ו - הועד המקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו ליו"ר. הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה, כאשר יש צורך ברוב של למעלה ממחצית קולות כלל חברי הועד, ובהעדר רוב כאמור, תיערך הצבעה נוספת כשהמועמד שקיבל רוב מן החברים המצביעים יהיה היו"ר.
1.2. על פי סעיף 109 - ביישוב שיתופי בו קיימת זהות ועדים (קרי – שחברי ועד ההנהלה של האגודה משמשים גם כחברי הועד המקומי) יו"ר הועד המקומי יהיה זה המשמש על פי תקנות האגודה ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של היישוב.
2. משאלתך עולה כי מדובר במקרה זה על יו"ר שנבחר על פי סעיף 108ו.
3. במצב זה, הדרך להחליפו הינה על ידי קבלת החלטה של רוב מכלל חברי הועד המקומי לבטל את המינוי, כשעיקרון זה נלמד, בין היתר, מכח הוראות סעיף 14 לחוק הפרשנות, בו נקבע כי הסמכה לעשות מינוי, משמעה גם הסמכה לבטלו. וכפי שבחירת יו"ר ועד צריכה להיעשות בתחילה על ידי רוב מכלל חברי הועד (ורק בהצבעה חוזרת מספיק רוב כלל המצביעים) אזי שגם ההחלטה על הביטול צריכה להתקבל על ידי רוב מכלל חברי הועד (ולא רוב מכלל המצביעים, כפי שעולה מדבריך).
4. לאחר מכן קבלת החלטה על בחירת יו"ר חדש, על פי הוראות סעיף 108ו שפורטו לעיל, כאשר כפי שציינת בצדק, יו"ר הועד המודח, ימשיך לשמש כחבר ועד מקומי מן המניין.
5. באשר לדרך ביצוע העניין:
5.1. על פי סעיף 37(ג) לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), יו"ר הועד חייב לכנס ישיבת ועד, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי לפחות שליש מחברי הועד, ואם לא כינס ישיבה בתוך 14 יום מיום הגשת הדרישה, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת ועד לשם דיון בסדר היום הנדרש.
5.2. אשר על כן, בשלב הראשון יש להגיש ליו"ר הנוכחי בקשה חתומה על ידי לפחות שליש מחברי הועד לכינוס ישיבת ועד, לצורך דיון בביטול מינויו ובבחירת יו"ר חדש.
5.3. ככל והיו"ר לא יכנס ישיבה בתוך 14 ימים, החברים החתומים יהיו רשאים לכנס ישיבה לשם דיון וקבלת החלטות בדבר ביטול המינוי ובחירת היו"ר החדש, בהתאם למפורט בסעיף 3 לתשובה זו. מן הראוי לאפשר ליו"ר הנוכחי לשמוע את הטענות ולהגיב עליהן בטרם ההצבעה.
5.4. בהתאם להוראות סעיף 39 לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), הודעה על הישיבה תימסר לכל חברי הועד לפחות 24 שעות לפני הישיבה, ואם היא נשלחה בדואר יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. מאחר ומדובר על החלטה חשובה ומשמעותית, יש לנהל את ההליך בשקיפות מירבית תוך מתן אפשרות לכלל חברי הועד המעוניינים בכך ליטול בו חלק.
6. בשלהי הדברים נציין, כי ככל ומדובר על יו"ר אשר מכהן מכח סעיף 109 לתקנון המועצות, קרי – בשל היותו יו"ר ועד האגודה ביישוב, אזי דרך החלפתו צריכה להיעשות בהתחשב בתקנון האגודה ובדרך בחירתו. במידה ואין התייחסות בתקנון האגודה לסוגיית החלפת היו"ר, ובחירת היו"ר נעשתה על ידי חברי ועד האגודה, אזי גם במקרה זה ניתן לקבל את ההחלטה על החלפתו על ידי חברי הועד (וכך לדוגמא נפסק בה"פ 226/05 פישר גיורא נ' איציק פיטרמן). לעומת זאת, ככל ומדובר על יישוב בו האסיפה עצמה בוחרת את יו"ר ועד האגודה, אין בסמכות חברי הועד לבטל המינוי, ונראה כי סמכות זו אף אינה מצויה בידי האסיפה הכללית.



1. במושב יש באופן תמידי כלבים שבעליהם לא דואגים לקשור אותם והם משוטטים באין מפרע ומהווים סכנה להולכי רגל, ואף קרו מספרי מקרי תקיפה.
2. המועצה האזורית שאמורה לאכוף את התקנה של קשירת כלבים, מפעילה לוכד, שמתברר שבפועל לא ממלא את המצופה ממנו כראוי.
3. האם במצב שכזה למועצה אחריות ואשמה במקרה של תקיפה מכלב עזוב?



שלום גדעון!
1. ככלל, לרשות מקומית קיימת חובת זהירות עקרונית כלפי תושביה, ובכלל זאת בכל הנוגע לבטיחותם מפני כלבים משוטטים.
2. יחד עם זאת, במקרה שבו אירעה תקיפה על ידי כלב משוטט, יש לבחון האם בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, היתה מוטלת על הרשות גם חובת זהירות קונקרטית ביחס לאותו מקרה וביחס לאותו כלב.
3. כך, חובה זו נבחנת באמת מידה אובייקטיבית של סבירות, כמו גם בשאלה מהם אמצעי הזהירות שהיה על הרשות לנקוט ביחס לסיכון, האם נהגה כפי שרשות סבירה היתה נוהגת, או האם סטתה מסטנדרטים אלו, כשכל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו (וראה לדוגמא - בת"א (נת') 7534-06 כהן עמליה נ' פנחס ישראל).
4. בשלהי הדברים יש לציין, כי בראש ובראשונה, אחריות במקרה של תקיפת כלב מוטלת על כתפי הבעלים.



כיצד מתבצעת בחירת נציג יישוב במועצה והאם כהונתו קצובה בזמן? האם ניתן לבצע החלפת נציג בניגוד לרצון הנציג המכהן?



תמר שלום!
1. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.



האם קיבוץ יכול להחליט כי בני משק (שהם לא חברי קיבוץ) אך הם יורשים את הוריהם שהיו חברי קיבוץ כולל ביום הקובע לא יוכלו להיות זכאים לשיוך דירת הוריהם מאחר והם אינם חברי קיבוץ? האם הקיבוץ יכול לקבוע כי במקרה שחבר הקיבוץ נפטר יורשיו חייבים למכור את זכויות הוריו לשיוך לקיבוץ? תודה



קיבוץ רשאי לקבוע כי בעלות על דירה בקיבוץ תהא מותנית בחברות.
ככל שהיורש אינו עומד בתנאי זה, יהיה עליו לפעול על פי תקנון הקיבוץ ועל פי האמור בתקנות האגודות השיתופיות.
לעיתים משמעות הדבר היא, כי על יורש שאינו חבר קיבוץ למכור את הדירה לקיבוץ או לצד ג' אשר יתקבל לחברות בקיבוץ.



כיצד מתבצעת בחירת נציג יישוב במועצה והאם כהונתו קצובה בזמן? האם ניתן לבצע החלפת נציג בניגוד לרצון הנציג המכהן?



תומר שלום!
. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.



כאשר מתקיימות בחירות בהוראת רשם לאחר פסילת בחירות, האם מועמדים חדשים, מלבד אלו שהתמודדו בבחירות שבוטלו, יכולים להתמודד?



דב שלום!
1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מסמיך את רשם האגודות השיתופיות לפתוח בחקירה בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות בנוגע להליכי בחירת ועד האגודה. עפ"י תקנה 28ב(ג):

(ג) החליט הרשם כי בחירת הועד החדש היתה שלא כדין, רשאי הוא להורות לאגודה לקיים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש תוך מועד שיקבע, ומשהורה כך – ימשיך הועד, שהרכבו נקבע על פי תקנת משנה (א), לכהן עד לבחירת ועד אחר במקומו כאמור, או עד למינוי ועד ממונה אם נתקיימו לכך התנאים לפי תקנה 28א.

2. בהתאם לאמור לעיל, במידה ונפל פגם בהליך הבחירות בעקבותיו הרשם הורה על קיום בחירות חדשות, מתחיל הליך בחירות חדש, ללא זיקה להליך הקודם, ולכן אין מניעה ממועמדים חדשים להתמודד בבחירות אלו.



לאחרונה יו"ר ועד האגודה אינו יכול (או אינו רוצה) להשתתף בישיבות ואף אינו מוכן שתתקיים ישיבה בלעדיו. האם אפשר לקיים פגישה בה נמצאים יתר חברי הוועד ללא יו"ר הוועד?



חננאל שלום,
. תקנה 32 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כך:
32.(א) יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב) לא כונס הועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הועד...
2. מכאן שככל ויו"ר הועד נדרש לכנס ישיבה מאת הזכאי לכך על פי תקנון האגודה, הוא חייב לעשות כן, ואם לא עשה כן, ניתן לכנסה בלעדיו. הדרך לעשות כן מפורטת בהמשך תקנה 32 הנ"ל.
3. אך גם במצב בו תקנון האגודה אינו קובע מי זכאי לכנס ישיבות ועד מלבד יו"ר ועד ההנהלה, נקבע בפסיקה כי אין מדובר בהסדר שלילי, ו"כאשר למעלה מ-50% מחברי ההנהלה דורשים את כינוסה חייב יושב הראש לזמנם לישיבה" (ה"פ 226/05 פישר גיורא ואח' נר איציק פיטרמן).
4. עוד נקבע בפסק דין זה, כי לחברי הועד יש סמכות להדיח את יו"ר הועד מתפקידו באותו אופן שבו הוא מונה, כך שאם מונה יו"ר בהחלטת רוב חברי הועד, הרי ש"סמכות המינוי שניתנה להנהלה מאפשרת לה גם לבטל את המינוי ולהורות על העברת יושב הראש מתפקידו, כל אימת שרוב חברי ההנהלה סבורים כך". כמובן שגם לאחר הפסקת תפקידו כיו"ר, הוא עדיין יישאר חבר הועד.



האם חבר בועדת ביקורת באגודה יכול לכהן בד בבד כיו"ר אסיפה כללית באגודה?



שלום שלמה:
1. ככלל, אין בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוחה הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים.
2. בין ההתייחסויות האלה ניתן למצוא את תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) בה נקבע כי חבר ועדת ביקורת אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר ועד ההנהלה של האגודה.
3. בשונה מכך, לא מצאנו שקיימת מגבלות על בחירת יו"ר אסיפה, מעבר להיותו אחד מחברי האגודה.
4. יחד עם זאת חשוב לציין, כי נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת, אשר אמנם אינן מחייבות, אך יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
5. על פי כללי הרשם, כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:
"חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולעדת הביקורת";
6. מאחר ויו"ר האסיפה נבחר על ידי האסיפה, ולאור הסמכויות הרבות המוקנות לו (לדוגמא: תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)), מסתבר כי יש לראותו כרשות של האגודה או לחילופין כבעל תפקיד בה, באופן אשר על פי כללי הרשם ימנע ממנו לכהן במקביל גם כחבר ועדת ביקורת.



נועם שואל:
1. בתקנון הקיבוץ בנושא קרן מילואים כתוב ש: "קרן מילואים, תשתמש לביטחונם הסוציאלי של חבריו", אך מאידך, בתקנון קרן המילואים, יש פרק מיוחד לקרן ייעודית לבעלי צרכים מיוחדים, המיועדת לחברים בעלי צרכים מיוחדים ובנים בעלי צרכים מיוחדים (שאינם חברי הקיבוץ).
2. האם אפשר לשנות את תקנון הקיבוץ ולכתוב - קרן מילואים, תשתמש לביטחונם הסוציאלי של חבריו ובעלי צרכים מיוחדים? כאשר משמעות הדבר, שקרן המילואים מיועדת גם לבעלי צרכים מיוחדים שאינם חברי הקיבוץ כמו: בנים של חברי הקיבוץ.
3. שינוי תקנון הקיבוץ נועד למנוע מצב, שאין התאמה בין תקנון הקיבוץ לבין תקנון קרן המילואים, על כול הסיבוכים המשפטיים והתפעוליים שהנוסחים השונים יכולים לגרום.
כנגד השינוי המוצע נאמר, שתקנון הקיבוץ מיועד לחברי הקיבוץ בלבד ואינו מיועד למי שאינם חברי הקיבוץ ולכן אי אפשר לכלול בו בעלי צרכים מיוחדים שאינם חברי קיבוץ.



שלום נועם!

1. בהינתן המידע המתואר בפנייתך, איננו רואים כי קיימת בהכרח סתירה בין הוראות התקנון להוראות קרן המילואים.

2. ומעבר לכך, לא נראה כי ישנו קושי לקבוע ההוראה האמורה בתקנון הקיבוץ, שכן כל זכויות הבנים בעלי הצרכים המיוחדים ביחס לקיבוץ, נובעות מהיות ההורים חברי קיבוץ.



האם יש בסמכות המועצה לאצול לועד המקומי היתר לגביית היטל, אגרה, דמי שימוש, ללא חוק עזר?
במידה והתשובה לכך חיובית, היכן מופיע המקור לכך?
השאלה נשאלת על מנת לבדוק האם ניתן להטיל על שכונה בתחומי הועד המקומי, גבייה מסוג כלשהו לצורך מימון השותפות בשיקום תשתיות השכונה, לדוגמא מדרכות, תאורה וכד'.



ראובן שלום,

1. סעיף 114 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון) קובע, כי ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו, ובכפוף למגבלות הנזכרות בסעיף.
2. מכאן נובע, שבאופן עקרוני, בסמכותם של וועדים מקומיים להטיל ולגבות מיסים שונים מתושביהם, כגון תוספת ארנונה, אגרות, היטלים ודמי השתתפות, וזאת בנוסף למיסי המועצה האזורית כגון ארנונת המועצה ותשלומי חובה אחרים המוטלים באמצעות חוקי עזר.
3. יחד עם זאת, מבחינה מעשית, בשנים האחרונות מאשרים לועדים המקומיים לגבות ארנונת מגורים בלבד, וגם זאת בשיעור של 30% מארנונת המגורים שאושרה למועצה האזורית.
4. כמובן שאין באמור כדי למנוע מהמועצה להטיל על תושבי היישוב השתתפות במימון שיקום תשתיות וכו', בכפוף לדין ולפסיקה, ולהוראות חוקי העזר שלה.



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: