ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

מי אמור לדון בערעור כנגד בחירות לועד ההנהלה שהתנהלו במושב?
הגשנו ערעור לרשם האגודות ולא קיבלנו עדין תשובה.
התקשרתי לרשם ונאמר לי שהמפקח של האזור ייתן החלטה בערעור.
האם המפקח נותן החלטות בערעורים כאלו? האם לא הרשם הוא שמוסמך לכך?
תודה



שלום רב,

1. כמובן שהרשם אינו יכול לטפל באופן אישי בכל תיק ותיק המגיע לטיפולו, ולשם כך ממונים עוזרים ומפקחים (ראה לדוגמא בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות).
2. ובאשר לשאלתך - ערעורים הנוגעים לבחירות לועד ההנהלה יש להגיש לרשם האגודות, אשר לעיתים מנתב הטיפול למפקחים שבאזורי הארץ השונים, האחראים על הטיפול באגודות השייכות לאותו מחוז.



ראשית, תודה!
ברור לנו שהרשם לא יכול להתעסק בכול.
השאלה היא, ובנסיבות שמדובר בערעור על בחירות שיש לתת עליו החלטה שיפוטית למי שהוסמך לכך, רשאי הרשם לתת למפקח לחתום במקומו על החלטה בערעור?
אנחנו יודעים שמי שרשאי לתת החלטה שיפוטית, זה הרשם ועוזרו בלבד.
ככלל, האם ניתן לערער על החלטת המפקח, בלא שבית המשפט יזרוק אותנו מהמדרגות, בטענה שיש לקבל החלטת רשם על הערעור בטרם מגיעים לבית המשפט?



מדבריך עולה כי מדובר במקרה פרטני, החורג ממסגרת מתן המענה בפורום, ובפרט שיש צורך להכיר את פרטי המקרה ואת הנסיבות המיוחדות בעניין.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.



בעלים של נחלה קיבל כבן ממשיך נחלה נוספת.
הוא עיבד את האדמות של 2 הנחלות לאורך כל השנים.
עכשיו הסוכנות טוענת שהוא לא הבעלים של הנחלה המקורית שהיתה בבעלותו שכן הוא קיבל את הבעלות בנחלה שקיבל כהן ממשיך
הם אומרים שהוא לא יכול להיות בעלים של 2 נחלות. ולכן הוא נרשם כבעלים בנחלה שקיבל מאביו.
העניין הוא שהוא מעולם לא ויתר על זכותו בנחלה המקורית. הוא אמנם עבר להתגורר בנחלה שקיבל מאביו אך לא ויתר על זכותו בנחלה המקורית (ואין שום מסמך גם לסוכנות שאומר את זה) מה שכן הוא הצהיר כשקיבל את הנחלה כבן ממשיך שאין לו נחלה אחרת.
האם יכול להיות שפשוט לקחו ממנו את הנחלה המקורית? האם הוא לא זכאי לכל הפחות לפיצוי? תודה מראש



שלום רב,
לא ניתן לתת תשובה כללית לשאלתך, אלא יש לבדוק את נסיבות המקרה המיוחד שלך.
הנך מוזמנת ליצור עמנו קשר על מנת שנוכל להציע לך את מתן שירותינו המשפטיים.



שלום רב,
האם קיימת חובה, שבטרם החלטת הועד או האסיפה לקבלת חברות באגודה כבן ממשיך, אסיים את ההליך הפרוצדורלי למול האגודה, סוכנות ומנהל מקרקעי ישראל בהפקדת "התחייבות בלתי חוזרת" מהורי, שבמותם תעבור הנחלה על שמי?
או שמספיק שהורי יפקידו מכתב ביד הועד להיותי בן ממשיך?
הועד טוען שקיימת חובה בחוק שהורי יפקידו במנהל את אותה התחייבות בטרם קבלת חברותי באגודה, כי אם זה לא נעשה בפועל, הורי יכולים לשנות דעתם ולתת בסוף את הנחלה לאחותי, כשאני בינתיים הייתי חבר שהצביע והשפיע בלא שהיה ונשאר חבר באמת - זה נכון?

באם כן, אודה לקבל הכוונה לחוק או פסיקה אחרונה בנושא.
תודה, ישראל



שלום רב,

1. בס' 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) החוק מגדיר מיהו בן ממשיך:
"בן ממשיך" – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;"
2. ככל והבן הממשיך עומד בהגדרת ס' 1, בכדי להתקבל כחבר באגודה עליו לפעול לפי הוראות ס' 3א (ב):
"3א (ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך."
3. מהתקנות עולה כי טרם קבלתו כחבר אגודה על הבן הממשיך לעמוד בהגדרה הכתובה בס' 1, לשם כך עליו להחזיק במשק החקלאי מכוח ירושה או התחייבות בלתי חוזרת, ולאחר מכן לגשת עם המסמכים הרלוונטיים לוועד ההנהלה באגודה ולהגיש בקשה להתקבל כחבר בה.
4. אם כן, נראה כי אכן הדרישה מצד האגודה להפקדת ההתחייבות טרם הגשת הבקשה לחברות באגודה היא דרישה חוקית, שכן בהעדר הפקדת התחייבות בלתי חוזרת מהוריך אינך עונה על הגדרת בן ממשיך ואינך זכאי להגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה.



תודה רבה רבה על תשובתכם המפורטת!
שאלה בבקשה: מאז תשובתכם עשיתי מס' ברורים, והבנתי שבאגודה ישנם לא מעט בנים ממשיכים שמוגדרים כחברי אגודה, בלא הפקידו שום התחייבות ההורים כבתשובתכם, ולהורים המדוברים ספציפית, אין שום כוונה לעשות כן, בפרט שהבן לא מתוכנן להיות היורש בפועל - האם במקרה כזה האגודה חייבת להוציא אותם מפנקס הבוחרים עד שיפקידו התחייבות כאמור?
נאמר לי שיש מושג שנקרא "נהגו בו כחבר..." - האם נוהג זה יכול להיות כתחליף לנדרש בחוק ואלה יכולים להמשיך להיות בנים ממשיכים בכאילו, רק בכדי לחזק צד מסוים בהצבעות?



מדבריך עולה כי מדובר במקרה פרטני, החורג ממסגרת מתן המענה בפורום, ובפרט שיש צורך להכיר את פרטי המקרה ואת הנסיבות המיוחדות בעניין.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.



בקיבוץ שלי נקבע לנושא מסוים, שהנושא יוחלט באסיפה ברוב מיוחס.
אכן האסיפה קיבל את הנושא ברוב המיוחס, כפי שנקבע שעליו להתקבל.
הנושא כולל מספר פרקים ובכול פרק מספר סעיפים.

בתקנון האגודה/קיבוץ כתוב: "האסיפה הכללית רשאית לקבוע כי בעניינים מסוימים שיפורטו באותה קביעה תתקבל החלטה ברוב מיוחד ... . קביעה ,כאמור, אינה ניתנת לשינוי או לביטול ביחס לכל עניין מסוים הנכלל בה אלא בהחלטה שנתקבלה באותו רוב מיוחד הדרוש לקבלת ההחלטה ...".

במרוצת הזמן שינתה האסיפה ברוב רגיל, סעיפים באותו הנושא שהתקבל ברוב מיוחס.

האם החלטת האסיפה תקינה/ תקפה ?

בברכה ותודה
צביקה



שלום רב,

1. מאחר ואין בידינו את כלל הנתונים הנדרשים, נפרט להלן תשובה כללית בלבד.
2. תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
12(א) החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה; הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה – כפי שנקבע בתקנות האגודה".
3. אמנם הסעיף עוסק בקביעת דרישה לרוב מיוחס בתקנון עצמו, אך על פניו אין מניעה כי התקנון יסמיך את האסיפה לקבוע דרישה לרוב מיוחס לנושא כזה או אחר, וחזקה כי לא נפל פגם בסעיפי התקנון אשר אושרו לרישום על ידי רשם האגודות.
4. בענייננו, הוראות תקנון האגודה כפי שהובאו בשאלתך, מסמיכות את האספה לקבוע את הרוב הדרוש לקבלת החלטה בכל נושא שתראה לנכון. הלכך, ככל ואכן נקבע כי החלטה בנושא מסוים מצריכה רוב מיוחס, וכך גם שינוי אותה החלטה, אזי נראה כי אם בוטלה ההחלטה שלא על פי הרוב המיוחס הנדרש היא אינה תקפה.
5. בשלהי הדברים נשוב ונציין, כי שלצורך מתן תשובה פרטנית ומדוייקת לשאלתך, יש צורך לקבל את הנתונים הספציפיים.



אני מוסיף את ההחלטה על הרוב הנדרש לקבל את חוברת השינוי.

מספר החברים שהשתתפו בהצבעה על שינוי סעיפים בחוברת השינוי ומספר החברים בקיבוץ.

"החלטה על חוברת השינוי תתקבל ברוב הנדרש לשינוי תקנון הקבוע בתקנות האגודות השיתופיות (שלושה רבעים בעד ונגד ובלבד שהשתתפו שני שלישים מחברי הקיבוץ)".


השתתפו בהצבעות לשינוי סעיפים בחוברת השינוי כ - 40 חברים. בקיבוץ כ 180 חברים.

בברכה

צביקה



אנו מודים לך על שאלתך.
אך מאחר וכבר מדובר במענה על נסיבות מקרה פרטניות וספציפיות, הרי שהדבר חורג ממסגרת המענה בפורום האתר.
כמובן שבאפשרותך לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.



בס"ד
שלום עליכם!
יו"ר וועדת הקלפי הודיע לחברים שהיות ואין מועמדים מעבר לתקן הנדרש בתקנון, אלה שהגישו מועמדותם מוכרזים כחברי וועד ההנהלה בלא צורך בהליך הצבעה בקלפי או אישור האסיפה הכללית.
ברור לנו שאין טעם לקיים הליך הצבעה בקלפי אם אין מועמדים מעבר לנדרש בתקנון, אך עם זאת, האם נכון הוא שיו"ר וועד הקלפי רשאי להכריז על המועמדים כוועד חדש ללא אישור האסיפה בהצבעה?
שהרי עלול להיות מצב תאורטי שהאסיפה לא תאשר אותם או בחלקם, ואז לרשם לא תהא בררה אלא למנות וועד ממונה.
נודה לדעתכם המקצועית.
נודה גם באם תכוונו אותנו לתקנות / חוק בנושא.
בכבוד רב, גדליה



שלום רב.

1. המצב המתואר בשאלתך, כונה על ידי השופט אהרון ברק כ"בחירה ללא בחירות", קרי – מצב בו מספר המועמדים קטן או שווה למספר הכיסאות של הגוף הנבחר (בג"צ 1302/96 סיעת "עצמאות ושינוי" נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין).

2. מצינו שנקבע לא אחת, כי יש מקום להכרה בהליך של "בחירה ללא בחירות", וזאת, בין היתר, מאחר והצורך בעריכת בחירות מתייתר לאור העובדה שבכל מקרה המועמדים אשר הגישו את מועמדותם הם אלה שייבחרו, ומאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם תכליות של יעילות וחיסכון, ועם הרצון לסיים את הליך הבחירות, מהר ככל שניתן, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטבית של הגוף הנבחר.

3. במסגרת עמ"נ 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים, דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים במקרה דומה למקרה האמור בשאלתך, בו האסיפה מינתה ועדת קלפי, ולאחר שחלף המועד להגשת מועמדות, התברר כי חמישה מועמדים הגישו את מועמדתם, מספר הזהה למספר המקומות בועד. ועדת הקלפי התייעצה עם יועמ"ש האגודה ועם נציג רשם האגודות, והוחלט למנות לועד האגודה את חמשת החברים שהגישו את מועמדותם.

4. הן עוזר רשם האגודות והן נשיא ביהמ"ש המחוזי אשררו החלטה זו, תוך שנקבע כי: "ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא להעביר את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית".

5. בין היתר, נשענה ההחלטה על היקש מהאמור בסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), שם נקבע כי אם היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד המקומי שווה למספר החברים העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי, וניתן יהיה להכריז על המועמדים שאושרו כחברי הועד המקומי.

6. חרף האמור יש לעיין בתקנון האגודה ולראות האם ישנה התייחסות למצב זה. ככל ואין התייחסות בתקנון, הרי שעל פניו, בנסיבות המתוארות בפנייתך, אין מניעה שועדת הקלפי תכריז על המועמדים כועד הנבחר.

בברכה,



שלום,
כפי שאני מבין, לרשם האגודות ישנה סמכות שיפוטית מסוימת ומוגבלת אשר ניתנה בידו ע"י שר המשפטים.
הייתכן שבעל תפקיד מסוים מקבל סמכות שיפוטית שוות ערך לשופט בית משפט, בעוד זה על משרדו ובעלי התפקיד שבו, אינם כפופים בתפקידם למשרד המשפטים, אלא למשרד הכלכלה?
מה ההיגיון בסידור מעין זה, בפרט, וכפי שהבנתי, שכל בעלי התפקידים הבכירים במשרד הרשם הנם מינויים פוליטיים שבטח לא עברו את אישור משרד המשפטים כשבראשם עומד אדם בעל סמכות שיפוטית?
מעבר לכך, מדוע אין רוטציה בין בעלי התפקידים במשרד הרשם על שלוחותיו?
בתודה, אבנר כהן



שלום רב.

1. על פי סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, שר העבודה הוא הרשאי למנות את רשם האגודות השיתופיות, וכן בסמכותו למנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, לרבות הקניית סמכויות הרשם לאותם אנשים:

"שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן".

2. באשר ליתר העניינים הנזכרים בשאלתך, כגון הרציונל העומד בבסיס השיטה או ענייני הרוטציה במשרדי הרשם – יש להפנות השאלה לשר העבודה ולמשרדי רשם האגודות השיתופיות.

בברכה,



שלום ומועדים לשמחה,
באגודתנו ישנה תופעה שגם ההורים המייסדים מצביעים וגם הבן ממשיך ורעייתו מצביעים - סה"כ 4 לרוב.
לעומת זאת, ישנם משקים עם אלמן/ה שרק הם מצביעים.
איך הסיטואציה הנ"ל עומדת בקנה אחד עם עקרון השוויוניות שעליו מתבססת האגודה מיום שנוסדה?
מה שוויוני כאן, כשמשק אחד מצביע 4 ומשק אחר 1, כשגם אלה וגם אלה אמורים להביע את השפעתם בקולקטיב באופן שווה?
איפה זה מגובה בחוק?



שלום רב,

1. השוויון בהצבעה בא לידי ביטוי בכך שלכל חבר באגודה יש קול אחד בהצבעה באסיפת החברים.
2. במושבים, כל בעל משק בן זוגו, בן ממשיך, ובן זוגו של הבן הממשיך זכאים להתקבל לחברות באגודה.
3. היחידה המשקית בה מתגורר החבר איננה אישיות משפטית היכולה להיות חברה באגודה שיתופית אלא רק האנשים המתגוררים באותה יחידה משקית, ולכן מכיוון שהיחידה המשקית איננה חברה באגודה, היא לא יכולה להיות בעלת זכויות הצבעה בה.
4. יחד עם זאת, החובות והזכויות הכלכליות במושב צריכות להתחלק בין היחידות המשקיות באופן שיוויוני. באופן זה מיסי אגודה מוטלים על היחידות המשקיות באופן שיוויוני ולא על החברים עצמם. כך גם חלוקת רווחים ו/או הטבות כלכליות מחולקות בין המשקים באופן שיוויוני.



שלום לכם,
אני מעוניין לרכוש נחלה במושב אשר משויך לאגודות השיתופיות, ואין בכוונתי להיות חבר באגודה המדוברת.
כוונתי לקבל את חלקי בקרקעות כתקן נחלה וזהו. לא רוצה כלום ושום מעורבות בענייני האגודה, חובותיה והכנסותיה.
האם זה אפשרי והאם מישהו יכול למנוע ממני זאת, בזמן שעסקת הקניה היא מול בעל הנחלה כיום?
בין החוו"ד, אמרו לי שזה אפשרי, אבל שאני מקבל לידי רק את חלקה א', דהיינו החלק האחורי במשק כולל הבית עד הכביש - זה נכון?
במקרה הזה שאני לא מעוניין להיות חבר, האם האגודה או הסוכנות או המנהל רשאים חוקית למנוע ממני לרכוש את הנחלה?
בכבוד רב, אברהם



שלום רב אברהם,
1. זכויות של חבר אגודה בנחלתו הינן זכויות בר רשות, ואלו מוענקות לחבר על ידי האגודה, אשר בעצמה הינה, ברוב המקרים, בגדר ברת רשות של הסוכנות היהודית או שוכרת לתקופה של 3-5 שנים מטעם רשות מנהל מקרקעי ישראל המעמידה את "משבצת" הקרקע לשימוש האגודה.
2. עקב מעמדה המורכב של הקרקע, הדרך לקבלת זכות בנחלה מותנית בהסכמת האגודה, והסכמה זו ניתנת רק למי שמתקבל כחבר בה.
3. בעקבות בג"צ דרורי 1793/03 , קבעה רמ"י בהחלטה 970 שבעל נחלה שקיבל את נחלתו בהיותו חבר אגודה ומעוניין להפסיק את חברותו בה, רשאי לעשות זאת ולהמשיך להיות בעל זכויות בנחלה.
4. באשר למצב דברים בו מלכתחילה תירשם נחלה על שם מי שלא נתקבל לחברות באגודה, אין הלכה מחייבת המתירה עניין זה, אך קיימות מספר פסיקות חריגות של בתי המשפט המחוזיים, המכירות באפשרות כזו, וגם זאת רק בהתקיים מספר תנאים. ערעור בעניין תלוי ועומד בביהמ"ש העליון.



שלום לעו"ד,
אני ואשתי בעלי נחלה.
בני ואשתו גרים בסמוך אלינו באותה נחלה.
בעודנו בחיים, יש בכוונתנו להעביר את הנחלה לבעלות הבן ואשתו. זאת בתנאי על המשך מגורינו בביתנו עד אחרית ימינו.
נכון להיום גם אנחנו וגם הבן ואשתו הננו חברי האגודה.
האם לאחר העברה המדוברת, כשמנו מוסר מרישומי המנהל והסוכנות, אנחנו אוטומטית אינינו כבר חברי אגודה?
בכבוד רב, אבשלום



שלום רב,

1. על מנת שניתן יהיה להשיב באופן מדויק לשאלתך, יש צורך לבחון את הוראות תקנון האגודה בנושא, אך יחד עם זאת, נוכל להתייחס ל-2 נקודות עקרוניות.
2. ככלל, במצבים בהם בעלי נחלה רוצים להעביר את זכויותיהם בנחלה למי שמונה על ידם כבן ממשיך, האגודה דורשת ויתור של ההורים על זכויותיהם כחברי אגודה. תנאי זה נועד למנוע מצב בו ישנם בנחלה 3 דורות של חברים, שכן לאחר שהזכויות בנחלה עברו לבן הממשיך, הוא גם יהיה זכאי למנות בן ממשיך מטעמו.
3. עם זאת, מצב זה אינו מוחלט וקיימים מקרים רבים בהם האגודה מאפשרת קיומם של שלושה דורות חברים במשק אחד, דוגמא לכך ניתן ללמוד מצו שנחתם לאחרונה ע"י שר הכלכלה המאפשר לאגודות במושבי עובדים לקבוע מנגנון בו יינתנו שישה קולות הצבעה לכל משק ללא תלות במס' החברים הנמצאים בו.
4. מלבד זאת נציין, כי גם במצבים בהם האגודה לא תתנה את העברת הזכויות בנחלה בוויתור על החברות באגודה, ייתכן והדבר יוביל לכך שההורים כבר לא יעמדו בתנאי הכשירות לחברות בתקנון (ככל ולדוגמא, דורש התקנון כתנאי כשירות – בעל זכויות בנחלה), ואז תוכל האגודה לפתוח בהליך להפקעת החברות גם בעתיד. בכל מקרה, על פי פסיקת בתי המשפט, אין מדובר בהליך אוטומטי



שלום לעו"ד
בחודש אפריל השנה היו בחירות לוועד האגודה אצלנו.
מס' חברים הגישו ערעור בפני הרשם.
הערעור הוגש לאחר שבועיים מהבחירות.
הרשם עד היום לא נתן החלטה מכל סוג שהיא בעניין, למרות מס' תזכורות, מה שלא מנע ומונע מהוועד להמשיך ולהתנהל בכל ההיבטים, כולל קיום אספות וקבלת החלטות.
שאלה: במידה והרשם ייתן החלטתו בעניין וכתוצאה ממנה יקבע שהוועד לא נבחר כדין ויש לצאת לבחירות חדשות, האם כל ההחלטות שקיבל הוועד מיום הבחירות עד יום הבחירות החדש, תקפות?
בתודה, שלומי



שלום רב שלומי,

1. על פניו נראה כי כל עוד אין החלטה אחרת של הרשם, הועד הנבחר ממשיך לכהן והחלטותיו תקפות ומחייבות.



שלום,
רשם האגודות מברר בימים אלה תלונה, על כך שהוועד ערך שינויים לא חוקיים בפנקס הבוחרים לכאורה, ובהם גם חשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד.
באם ימצא הרשם שאכן היו כאלה מעשים או בדומה, האם ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד הוועד לאחר סיכום הברור?
כמו כן, האם השיהוי בהגשת התלונה עד לסיום ברור הרשם, אין בו להפחית מהתייחסות המשטרה לתלונה?



שלום רב,

1. בעניין זה, ראוי ומומלץ להמתין לסיום החקירה והחלטת הרשם.
2. היה והחלטת הרשם תכיל ממצאים של עבירה פלילית לכאורה, ניתן לגשת למשטרה עם הדו"ח. ממצאי הרשם יתקבלו ביתר תשומת לב וחשיבות במשטרה מאשר תלונה ללא דוח החקירה.



האם במקרה המדובר, ומתוך הנחה שאכן נעברה כאן עבירה פלילית לכאורה, אין זו חובתו של הרשם לפנות למשטרה בתלונה?



לעניין זה,
1. במידה והרשם רואה לנכון רשאי הוא להגיש תלונה אך הוא אינו מחויב לכך.
2. כפי שהצענו, כדאי להמתין לתוצאות החקירה ואז להחליט על המשך הטיפול.



שלום רב,
עד כמה שאני יודע, בכדי להיות חבר באגודה כבן ממשיך, יש צורך לעבור את פרוצדורת הניירת והרישום באמצעות עו"ד, כשהמסמכים נחתמים בפניו, משם לאגודה, לסוכנות ורישום במנהל, ורק במות ההורים, המשק עובר בעלות.
מבדיקה שעשינו בפנקס הבוחרים, מצאנו שישנם מס' בנים ממשיכים {בהם כאלה שממלאים תפקיד כחבריי הנהלה} שלא עברו את הפרוצדורה הנ"ל, ובכל זאת מוגדרים כחברים יחד עם בנות זוגם.
הבנתי שאלה נסמכים על תקנה "נהגו בו כחבר..." - השאלה היא האם אכן כך, ואיך ניתן {אם בכלל} לבטל חברותם, בפרט למול העובדה שהם התווספו דאז לפנקס הבוחרים באופן לא חוקי ע"י הוועד הקודם, ולו רק בכדי לקדם אינטרסים אלקטורליים ואחרים?
נשאלת גם השאלה, איפה בקרת הרשם בנכונות הפנקס?



שלום רב,
1. הסמכות לתקן את פנקס החברים נתונה לרשם האגודות השיתופיות.
2. ניתן לפנות אליו ולהגיש הסתייגויות, או טענות אחרות לגבי מעמדו של חבר האגודה ולבקש למוחקו מפנקס החברים.



אכן הייתה פניה לרשם, וזה באמצעות המפקח האזורי, טען "שהיות ונהגו בו כחבר, לא ניתן לשנות מעמדו"
מכאן מסתבר, שלמרות שאין בידי הנ"ל שום מסמך גיבוי כבן ממשיך מהוריו, אין בידו מסמך סוכנות ורישום במנהל, מוגדר זה כחבר מהמניין.
מה ניתן לעשות במקרה המדובר ודומיו?
ברור הוא שבנק' ההתחלה, עת נכלל זה בפנקס הבוחרים ללא כל הנדרש, חטא מישהו לתפקידו בוועד, תוך שהוא מסתיר נתון זה מהחברים, שאלה כאמור נהגו באותו אחד כחבר לכל דבר ועניין, תוך שהם מוטעים בשל מחדליו של זה האחרון.



במקרה כזה אנו ממליצים לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מול עו"ד המומחה בתחום בכדי שיבדוק את נסיבות המקרה וייתן חוות דעת מפורטת.



שלום וברכה,
האם יש מניעה לחתום על הסכם למתן שירותים בין אגודה שיתופית לוועד המקומי (בישוב שבו אין זהות ועדים), והאם יש צורך לעשות זאת במכרז?
נכון הוא שמצד אחד חלה חובת מכרז אך מאידך אין שום גוף שבאמת יכול לתת את השירותים הללו כמו האגודה.
ויתרה מכך, ישנם ישובים אחרים שיש להם הסכמי אספקת שירותים בין שני הגופים, מבלי שנעשה מכרז.
אשמח לחוות דעתכם



שלום רב,
1. ככלל, כאשר ועד מקומי צורך שירותים שונים חלה עליו חובת מכרז מכח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), על פי הוראות התוספת השנייה לצו זה (סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו).
2. יחד עם זאת, חובת המכרז חלה רק החל מהתקשרויות בסכומים בגובה מסויים. כיום, סכום זה ביחס לועדים מקומיים עומד על כ-70,000 ₪
3. יתרה מכך, ישנם "פטורים" שונים ביחס לחובת מכרז, ואחד מהם הוא מקרה של ספק יחיד. לכן, ככל והועד המקומי צורך מן האגודה שירותים אשר רק היא יכולה לספק (לדוגמא – מים. כאשר האגודה היא ספק המים ביישוב), אזי ניתן להתקשר בין הצדדים לגבי אספקת שירות ספציפי זה ללא חובת מכרז.
4. מעבר לכך נציין, כי העובדה שישנם יישובים בהם הועד המקומי צורך שירותים מן האגודה, בסכומים בהם יש חובת מכרז, ולא מתקיים אחד מן הפטורים שבתוספת השנייה, אין בה, לכשעצמה, כדי ללמד כי הדבר תקין או מותר.
5. לסיכום – מומלץ להימנע מיצירת הסכם אספקת שירותים גורף בין הועד המקומי לאגודה, אם כי ניתן ליצור הסכמים ביחס לכל שירות ושירות, ובכך ליצור "רווח כפול". ראשית, ניתן ליצור הסכמים לגבי שירותים בהם קיים פטור ממכרז. ושנית, ההתקשרויות הספציפיות יכול ויהיו בסכומים נמוכים אשר אינם מצריכים עריכת מכרז:
5.1. שירות אשר לגביו האגודה משמשת, כאמור, כספק יחיד – אין חובה לבצע מכרז.
5.2. שירות אשר התשלום בגינו אינו מגיע לסכום החייב במכרז – אין חובה לבצע מכרז.
5.3. שירות אשר אין לגביו פטור והוא בסכום החייב במכרז – על הועד המקומי לבצע מכרז (זוטא או פומבי, בהתאם לסכום ההתקשרות).



ירשנו נחלה במושב אך עדיין לא התקבלנו כחברים באגודה החקלאית
האם הכספים שחולקו ומחולקים כל שנה לחברי האגודה ממפעלים משותפים לא צריכים להיות מחולקים גם ליורשים של הנחלה ?
תודה



שלום רב,
כחבר אגודה, אני יודע שחלוקת הרווחים הנה לפי נחלה ולא לפי חבר, כך שנראה לי שאתם בהחלט זכאיים לקבל כל הכנסה מהקולקטיב, גם אם טרם הגדירו אתכם כחברים.
בכל מקרה מציע להמתין לתשובת עוה"ד.



שלום רב משה,
1. באופן עקרוני, עד שיהיו בעלים בנחלה שבעליה הקודמים הלכו לעולמם, הכספים המחולקים לבעלי הנחלות צריכים להישמר בנאמנות בידי האגודה.
2. כאשר היורשים יסיימו להסדיר את רישומם כבעלי הנחלה, ולצורך כך אף להתקבל כחברים באגודה, יהיו היורשים זכאים לקבל את הכספים שנשמרו עבורם בנאמנות באגודה.
3. בכל מקרה, יש לבחון גם את תקנון המושב והסכם החכירה.



א.ג.נ., שלום!
עד כמה שידוע לי, ישנה תקנה המגדירה, שלאחר בחירות לוועד ההנהלה, מי שמחליט על בחירת היו"ר הבא, אלה יהיו אותם שנבחרו, וכנגזרת מכך, לא בהכרח מי שקיבל את מירב הקולות יהא יו"ר הוועד.
כדוגמא: באם הוועד מונה 7 חברים, כשישיה מהם קיבלו 10 קולות, והאחד קיבל 70 קולות, אלה שקיבלו 10 קולות כל אחד, הם מחליטים מי יהא היו"ר הבא.
לדעתי מדובר באבסורד, בגלל שזה אינו משקף את רצון הציבור, שרוב רובו נתן את קולו לנבחר ספציפי.
אודה בראשית לדעתכם המקצועית, והכוונה לדרכי כאזרח להציע שינוי התקנה, כך שתאפשר למי שקיבל את מירב הקולות להיות היו"ר.
השיטה המוצעת, מעבר להיותה חשובה, היא זו שתפרק לגמרי את החמולתיות באגודה, זאת בשל שכל מועמד יעשה לעצמו למול הבוחרים הפוטנציאלים, ולא כפי שקורה כיום, שהחברים נאלצים בעקיפין לבחור "קבוצה", דבר שלא פעם מכניס פנימה מי שאינו ראוי כלל וכלל לתפקיד ציבורי.
בברכה, אביחיל



שלום רב אביחיל,
1. התקנה אליה את מתייחסת הינה תקנה 24 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כך:
24. (א) הועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.
(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.
2. בתקנה זו אמנם נקבע כי בישיבתו הראשונה יבחר הועד מבין חבריו יורש ראש ובעלי תפקידים, אך זאת "לפי הוראות תקנות האגודה", ובכל מקרה הבחירה הינה "זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית".
3. מכאן נראה, שכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, אין מניעה שבמסגרת בחירת הועד על ידי האסיפה, תכריע האסיפה גם בשאלת זהות יו"ר הועד. חרף האמור, נראה שראוי לקבוע הוראה מעין זו במפורש בתקנון האגודה.
4. באופן זה ניתן להגיע לפתרון אותו אתה מבקש להשיג, של זהות יו"ר הועד על פי רצון הציבור, וזאת מבלי שיהיה צורך לפעול לשינוי התקנות שהותקנו על ידי שר העבודה.



לכבוד עוה"ד בפורום, שלום!
עפ"י תקנה 28ב', אמור לתת הרשם את החלטתו למינוי / אי מינוי חוקר לאחר הגשת הערעור.
תוך כמה זמן מחויב זה לעשות כן?
אודה להכוונה בחוק.
אביהו



שלום רב אביהו,

1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, עוסקת במצב בו הרשם כבר החליט לערוך חקירה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.
2. אשר על כן, נראה כי שאלתך צריכה להתייחס לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, ולא לתקנה 28ב הנ"ל.
3. אלא שגם סעיף זה, המתיר (ובתנאים מסויימים מחייב) את הרשם לערוך חקירה או למנות חוקר אינו נוקב בזמן בו על הרשם לקבל ההחלטה.
4. בנסיבות אלה, נראה כי חלות הוראות חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, שם נקבע שכלל, על עובדי ציבור שהוענקו להם סמכויות על פי דין (כמקרה שלנו), ליתן החלטתם בבקשה שנמסרה להם בכתב, בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה.
5. במקרים שונים, כגון כאשר העניין טעון בדיקה או דיון נוספים, ניתן לדחות מועד מתן התשובה, אך על עובדי הציבור להודיע למבקש, לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, מהם הטעמים המצדיקים דחיית מתן התשובה.



שלום רב,
עד כמה שידוע, ובהתאם לפקודה, זכות מעין זו הנה בידי הרשם עצמו בלבד, ולו גם מהעובדה והצורך ההכרחי שהנו בעל ידע וניסיון משפטי כעו"ד.
בפועל, אנחנו עדים לכך שעוזר הרשם מקבל החלטות שיפוטיות, אף שבסופן מציין באשר לזכות הערעור בפני בית משפט לעניינים מנהליים.
מהיכן שואב עוזר הרשם זכות זו?
בתודה ובברכה,
שלום



שלום רב שלום,
1. הבסיס לסמכותם של עוזרי הרשם ליתן החלטות שיפוטיות, מצויה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, המאפשרת הקניית סמכויות רשם האגודות לאנשים שונים, וקובעת כך:
3. שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.



שלום רב,
יש בכוונת הוועד האגודתי להגדיר את תפקידו של המזכיר למנכ"ל.
האם זה חוקי בהתייחס לתקנות האגודות השיתופיות?
באם כן ובכלל, מה הם הקריטריונים והתנאים להגדרת מנכ"ל באופן כללי?
תודה



שלום רב.
1. אכן לרוב, התפקיד אליו אתה מתייחס מכונה בתקנון האגודה "מזכיר", אך על פניו, וכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, לא נראה כי קיים שוני בין מזכיר למנכ"ל, מעבר ל"טייטל", שהרי בכל מקרה סמכויות אותו גורם מקצועי (בין אם ייקרא מזכיר או מנכ"ל) ייקבעו על סמך הוראות תקנון האגודה, החלטות האסיפה והחלטות ועד האגודה.
2. במאמר מוסגר נציין, כי מדובר על תופעה נרחבת יחסית, הכוללת גם כינוי חברי ועד ההנהלה בשם "דירקטורים", אשר אין בה כדי לשנות את מהותם של התפקידים.
3. אמנם ישנם מקרים בהם קיימים הבדלים בין מזכיר למנכ"ל, כגון ברשויות מקומיות (למנכ"ל סמכויות רחבות יותר, הכוללות גם את סמכויות המזכיר - ראה לדוגמא סעיף 57 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958), אך שם ישנה התייחסות לכל אחד מתפקידים אלה, וזאת בשונה מן התקנות הנוגעות לאגודות שיתופיות.



האם וועד אגודה במושב עובדים רשאי לקחת הלוואה של מאות אלפי שקלים מגורם חוץ ללא אישור אסיפה כללית?



נחום שלום!
. ככלל, באגודות שיתופיות לועד האגודה ישנה סמכות שיורית, קרי – כל הסמכויות שלא נמצאות במפורש בידי האסיפה הכללית או בידי גורם אחר מצויות בידיו.
2. יחד עם זאת, תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מתייחסת באופן מפורש לסוגיית לקיחת ההלוואות על ידי ועד ההנהלה, וקובעת כך:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(10) קביעת הסכום המירבי של ההלוואות שועד ההנהלה רשאי לקבל;
3. אם כן, אפשרותו של ועד ההנהלה לקחת הלוואות מותנית בכך שהדבר עומד במסגרת אשר הוקצבה לו על ידי באסיפה השנתית של האסיפה הכללית.



הועדה לתכנון ובניה דורשת מהתושבים להפקיד ערבות בנקאית כתנאי למתן היתר בניה; האם יש לה סמכות לעשות זאת, ואם כן, מהו גובה הערבות המקסימאלי אותו היא יכולה לדרוש?



יונתן שלום!

1. מקור דרישת הועדה הינו סעיף 21 א (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), הקובע כדלהלן:
"ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג)."

2. גובה הערבות הבנקאית נקבע בהוראות ס' א 21(ב) לתקנות ועומד על פי עשרה מגובה אגרת הבניה (ובלבד שלא תפחת מ-5,000 ₪ ולא תעלה על 100,000 ₪). ולהלן לשון הסעיף:

"הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד)."

3. חשוב לציין כי על פי הוראת ס' 21(ג) א לתקנות, מוסמכת הוועדה לפטור את מבקש היתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים יכולים להיות לדוגמה אם השתכנעה הוועדה כי מבקש ההיתר יבצע את התוספת כדת וכדין ובהתאם לתנאי ההיתר והמבקש הגיש תצהיר בעניין + כתב התחייבות. חיזוק להתחייבות שכזו יכולה להיות התחייבות מטעם האגודה כי תנאי ההיתר יבוצעו וכי תפעל אף היא לכפות על המבקש את ביצוען מקום בו יהיה צורך בכך.

4. בהקשר זה יצוין כי מאחר והערבות הבנקאית עצמה אומנם מהווה "שוט" אך אין באמת כדי להבטיח עמידה בתנאי ההיתר (שכן כל מה שניתן לעשות במקרה של הפרה זה לחלטה- מה שלא בהכרח מבטיח ביצוע תנאי ההיתר), דווקא התחייבות מצד האגודה בדבר עמידת המבקש בתנאים יכולה להוות כלי אכיפה יעיל מבחינת הוועדה.



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: