ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

שלום,
רשם האגודות מברר בימים אלה תלונה, על כך שהוועד ערך שינויים לא חוקיים בפנקס הבוחרים לכאורה, ובהם גם חשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד.
באם ימצא הרשם שאכן היו כאלה מעשים או בדומה, האם ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד הוועד לאחר סיכום הברור?
כמו כן, האם השיהוי בהגשת התלונה עד לסיום ברור הרשם, אין בו להפחית מהתייחסות המשטרה לתלונה?



שלום רב,

1. בעניין זה, ראוי ומומלץ להמתין לסיום החקירה והחלטת הרשם.
2. היה והחלטת הרשם תכיל ממצאים של עבירה פלילית לכאורה, ניתן לגשת למשטרה עם הדו"ח. ממצאי הרשם יתקבלו ביתר תשומת לב וחשיבות במשטרה מאשר תלונה ללא דוח החקירה.



האם במקרה המדובר, ומתוך הנחה שאכן נעברה כאן עבירה פלילית לכאורה, אין זו חובתו של הרשם לפנות למשטרה בתלונה?



לעניין זה,
1. במידה והרשם רואה לנכון רשאי הוא להגיש תלונה אך הוא אינו מחויב לכך.
2. כפי שהצענו, כדאי להמתין לתוצאות החקירה ואז להחליט על המשך הטיפול.



שלום רב,
עד כמה שאני יודע, בכדי להיות חבר באגודה כבן ממשיך, יש צורך לעבור את פרוצדורת הניירת והרישום באמצעות עו"ד, כשהמסמכים נחתמים בפניו, משם לאגודה, לסוכנות ורישום במנהל, ורק במות ההורים, המשק עובר בעלות.
מבדיקה שעשינו בפנקס הבוחרים, מצאנו שישנם מס' בנים ממשיכים {בהם כאלה שממלאים תפקיד כחבריי הנהלה} שלא עברו את הפרוצדורה הנ"ל, ובכל זאת מוגדרים כחברים יחד עם בנות זוגם.
הבנתי שאלה נסמכים על תקנה "נהגו בו כחבר..." - השאלה היא האם אכן כך, ואיך ניתן {אם בכלל} לבטל חברותם, בפרט למול העובדה שהם התווספו דאז לפנקס הבוחרים באופן לא חוקי ע"י הוועד הקודם, ולו רק בכדי לקדם אינטרסים אלקטורליים ואחרים?
נשאלת גם השאלה, איפה בקרת הרשם בנכונות הפנקס?



שלום רב,
1. הסמכות לתקן את פנקס החברים נתונה לרשם האגודות השיתופיות.
2. ניתן לפנות אליו ולהגיש הסתייגויות, או טענות אחרות לגבי מעמדו של חבר האגודה ולבקש למוחקו מפנקס החברים.



אכן הייתה פניה לרשם, וזה באמצעות המפקח האזורי, טען "שהיות ונהגו בו כחבר, לא ניתן לשנות מעמדו"
מכאן מסתבר, שלמרות שאין בידי הנ"ל שום מסמך גיבוי כבן ממשיך מהוריו, אין בידו מסמך סוכנות ורישום במנהל, מוגדר זה כחבר מהמניין.
מה ניתן לעשות במקרה המדובר ודומיו?
ברור הוא שבנק' ההתחלה, עת נכלל זה בפנקס הבוחרים ללא כל הנדרש, חטא מישהו לתפקידו בוועד, תוך שהוא מסתיר נתון זה מהחברים, שאלה כאמור נהגו באותו אחד כחבר לכל דבר ועניין, תוך שהם מוטעים בשל מחדליו של זה האחרון.



במקרה כזה אנו ממליצים לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מול עו"ד המומחה בתחום בכדי שיבדוק את נסיבות המקרה וייתן חוות דעת מפורטת.



שלום וברכה,
האם יש מניעה לחתום על הסכם למתן שירותים בין אגודה שיתופית לוועד המקומי (בישוב שבו אין זהות ועדים), והאם יש צורך לעשות זאת במכרז?
נכון הוא שמצד אחד חלה חובת מכרז אך מאידך אין שום גוף שבאמת יכול לתת את השירותים הללו כמו האגודה.
ויתרה מכך, ישנם ישובים אחרים שיש להם הסכמי אספקת שירותים בין שני הגופים, מבלי שנעשה מכרז.
אשמח לחוות דעתכם



שלום רב,
1. ככלל, כאשר ועד מקומי צורך שירותים שונים חלה עליו חובת מכרז מכח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), על פי הוראות התוספת השנייה לצו זה (סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו).
2. יחד עם זאת, חובת המכרז חלה רק החל מהתקשרויות בסכומים בגובה מסויים. כיום, סכום זה ביחס לועדים מקומיים עומד על כ-70,000 ₪
3. יתרה מכך, ישנם "פטורים" שונים ביחס לחובת מכרז, ואחד מהם הוא מקרה של ספק יחיד. לכן, ככל והועד המקומי צורך מן האגודה שירותים אשר רק היא יכולה לספק (לדוגמא – מים. כאשר האגודה היא ספק המים ביישוב), אזי ניתן להתקשר בין הצדדים לגבי אספקת שירות ספציפי זה ללא חובת מכרז.
4. מעבר לכך נציין, כי העובדה שישנם יישובים בהם הועד המקומי צורך שירותים מן האגודה, בסכומים בהם יש חובת מכרז, ולא מתקיים אחד מן הפטורים שבתוספת השנייה, אין בה, לכשעצמה, כדי ללמד כי הדבר תקין או מותר.
5. לסיכום – מומלץ להימנע מיצירת הסכם אספקת שירותים גורף בין הועד המקומי לאגודה, אם כי ניתן ליצור הסכמים ביחס לכל שירות ושירות, ובכך ליצור "רווח כפול". ראשית, ניתן ליצור הסכמים לגבי שירותים בהם קיים פטור ממכרז. ושנית, ההתקשרויות הספציפיות יכול ויהיו בסכומים נמוכים אשר אינם מצריכים עריכת מכרז:
5.1. שירות אשר לגביו האגודה משמשת, כאמור, כספק יחיד – אין חובה לבצע מכרז.
5.2. שירות אשר התשלום בגינו אינו מגיע לסכום החייב במכרז – אין חובה לבצע מכרז.
5.3. שירות אשר אין לגביו פטור והוא בסכום החייב במכרז – על הועד המקומי לבצע מכרז (זוטא או פומבי, בהתאם לסכום ההתקשרות).



ירשנו נחלה במושב אך עדיין לא התקבלנו כחברים באגודה החקלאית
האם הכספים שחולקו ומחולקים כל שנה לחברי האגודה ממפעלים משותפים לא צריכים להיות מחולקים גם ליורשים של הנחלה ?
תודה



שלום רב,
כחבר אגודה, אני יודע שחלוקת הרווחים הנה לפי נחלה ולא לפי חבר, כך שנראה לי שאתם בהחלט זכאיים לקבל כל הכנסה מהקולקטיב, גם אם טרם הגדירו אתכם כחברים.
בכל מקרה מציע להמתין לתשובת עוה"ד.



שלום רב משה,
1. באופן עקרוני, עד שיהיו בעלים בנחלה שבעליה הקודמים הלכו לעולמם, הכספים המחולקים לבעלי הנחלות צריכים להישמר בנאמנות בידי האגודה.
2. כאשר היורשים יסיימו להסדיר את רישומם כבעלי הנחלה, ולצורך כך אף להתקבל כחברים באגודה, יהיו היורשים זכאים לקבל את הכספים שנשמרו עבורם בנאמנות באגודה.
3. בכל מקרה, יש לבחון גם את תקנון המושב והסכם החכירה.



א.ג.נ., שלום!
עד כמה שידוע לי, ישנה תקנה המגדירה, שלאחר בחירות לוועד ההנהלה, מי שמחליט על בחירת היו"ר הבא, אלה יהיו אותם שנבחרו, וכנגזרת מכך, לא בהכרח מי שקיבל את מירב הקולות יהא יו"ר הוועד.
כדוגמא: באם הוועד מונה 7 חברים, כשישיה מהם קיבלו 10 קולות, והאחד קיבל 70 קולות, אלה שקיבלו 10 קולות כל אחד, הם מחליטים מי יהא היו"ר הבא.
לדעתי מדובר באבסורד, בגלל שזה אינו משקף את רצון הציבור, שרוב רובו נתן את קולו לנבחר ספציפי.
אודה בראשית לדעתכם המקצועית, והכוונה לדרכי כאזרח להציע שינוי התקנה, כך שתאפשר למי שקיבל את מירב הקולות להיות היו"ר.
השיטה המוצעת, מעבר להיותה חשובה, היא זו שתפרק לגמרי את החמולתיות באגודה, זאת בשל שכל מועמד יעשה לעצמו למול הבוחרים הפוטנציאלים, ולא כפי שקורה כיום, שהחברים נאלצים בעקיפין לבחור "קבוצה", דבר שלא פעם מכניס פנימה מי שאינו ראוי כלל וכלל לתפקיד ציבורי.
בברכה, אביחיל



שלום רב אביחיל,
1. התקנה אליה את מתייחסת הינה תקנה 24 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כך:
24. (א) הועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.
(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.
2. בתקנה זו אמנם נקבע כי בישיבתו הראשונה יבחר הועד מבין חבריו יורש ראש ובעלי תפקידים, אך זאת "לפי הוראות תקנות האגודה", ובכל מקרה הבחירה הינה "זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית".
3. מכאן נראה, שכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, אין מניעה שבמסגרת בחירת הועד על ידי האסיפה, תכריע האסיפה גם בשאלת זהות יו"ר הועד. חרף האמור, נראה שראוי לקבוע הוראה מעין זו במפורש בתקנון האגודה.
4. באופן זה ניתן להגיע לפתרון אותו אתה מבקש להשיג, של זהות יו"ר הועד על פי רצון הציבור, וזאת מבלי שיהיה צורך לפעול לשינוי התקנות שהותקנו על ידי שר העבודה.



לכבוד עוה"ד בפורום, שלום!
עפ"י תקנה 28ב', אמור לתת הרשם את החלטתו למינוי / אי מינוי חוקר לאחר הגשת הערעור.
תוך כמה זמן מחויב זה לעשות כן?
אודה להכוונה בחוק.
אביהו



שלום רב אביהו,

1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, עוסקת במצב בו הרשם כבר החליט לערוך חקירה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.
2. אשר על כן, נראה כי שאלתך צריכה להתייחס לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, ולא לתקנה 28ב הנ"ל.
3. אלא שגם סעיף זה, המתיר (ובתנאים מסויימים מחייב) את הרשם לערוך חקירה או למנות חוקר אינו נוקב בזמן בו על הרשם לקבל ההחלטה.
4. בנסיבות אלה, נראה כי חלות הוראות חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, שם נקבע שכלל, על עובדי ציבור שהוענקו להם סמכויות על פי דין (כמקרה שלנו), ליתן החלטתם בבקשה שנמסרה להם בכתב, בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה.
5. במקרים שונים, כגון כאשר העניין טעון בדיקה או דיון נוספים, ניתן לדחות מועד מתן התשובה, אך על עובדי הציבור להודיע למבקש, לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, מהם הטעמים המצדיקים דחיית מתן התשובה.



שלום רב,
עד כמה שידוע, ובהתאם לפקודה, זכות מעין זו הנה בידי הרשם עצמו בלבד, ולו גם מהעובדה והצורך ההכרחי שהנו בעל ידע וניסיון משפטי כעו"ד.
בפועל, אנחנו עדים לכך שעוזר הרשם מקבל החלטות שיפוטיות, אף שבסופן מציין באשר לזכות הערעור בפני בית משפט לעניינים מנהליים.
מהיכן שואב עוזר הרשם זכות זו?
בתודה ובברכה,
שלום



שלום רב שלום,
1. הבסיס לסמכותם של עוזרי הרשם ליתן החלטות שיפוטיות, מצויה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, המאפשרת הקניית סמכויות רשם האגודות לאנשים שונים, וקובעת כך:
3. שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.



שלום רב,
יש בכוונת הוועד האגודתי להגדיר את תפקידו של המזכיר למנכ"ל.
האם זה חוקי בהתייחס לתקנות האגודות השיתופיות?
באם כן ובכלל, מה הם הקריטריונים והתנאים להגדרת מנכ"ל באופן כללי?
תודה



שלום רב.
1. אכן לרוב, התפקיד אליו אתה מתייחס מכונה בתקנון האגודה "מזכיר", אך על פניו, וכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, לא נראה כי קיים שוני בין מזכיר למנכ"ל, מעבר ל"טייטל", שהרי בכל מקרה סמכויות אותו גורם מקצועי (בין אם ייקרא מזכיר או מנכ"ל) ייקבעו על סמך הוראות תקנון האגודה, החלטות האסיפה והחלטות ועד האגודה.
2. במאמר מוסגר נציין, כי מדובר על תופעה נרחבת יחסית, הכוללת גם כינוי חברי ועד ההנהלה בשם "דירקטורים", אשר אין בה כדי לשנות את מהותם של התפקידים.
3. אמנם ישנם מקרים בהם קיימים הבדלים בין מזכיר למנכ"ל, כגון ברשויות מקומיות (למנכ"ל סמכויות רחבות יותר, הכוללות גם את סמכויות המזכיר - ראה לדוגמא סעיף 57 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958), אך שם ישנה התייחסות לכל אחד מתפקידים אלה, וזאת בשונה מן התקנות הנוגעות לאגודות שיתופיות.



האם וועד אגודה במושב עובדים רשאי לקחת הלוואה של מאות אלפי שקלים מגורם חוץ ללא אישור אסיפה כללית?



נחום שלום!
. ככלל, באגודות שיתופיות לועד האגודה ישנה סמכות שיורית, קרי – כל הסמכויות שלא נמצאות במפורש בידי האסיפה הכללית או בידי גורם אחר מצויות בידיו.
2. יחד עם זאת, תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מתייחסת באופן מפורש לסוגיית לקיחת ההלוואות על ידי ועד ההנהלה, וקובעת כך:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(10) קביעת הסכום המירבי של ההלוואות שועד ההנהלה רשאי לקבל;
3. אם כן, אפשרותו של ועד ההנהלה לקחת הלוואות מותנית בכך שהדבר עומד במסגרת אשר הוקצבה לו על ידי באסיפה השנתית של האסיפה הכללית.



הועדה לתכנון ובניה דורשת מהתושבים להפקיד ערבות בנקאית כתנאי למתן היתר בניה; האם יש לה סמכות לעשות זאת, ואם כן, מהו גובה הערבות המקסימאלי אותו היא יכולה לדרוש?



יונתן שלום!

1. מקור דרישת הועדה הינו סעיף 21 א (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), הקובע כדלהלן:
"ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג)."

2. גובה הערבות הבנקאית נקבע בהוראות ס' א 21(ב) לתקנות ועומד על פי עשרה מגובה אגרת הבניה (ובלבד שלא תפחת מ-5,000 ₪ ולא תעלה על 100,000 ₪). ולהלן לשון הסעיף:

"הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד)."

3. חשוב לציין כי על פי הוראת ס' 21(ג) א לתקנות, מוסמכת הוועדה לפטור את מבקש היתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים יכולים להיות לדוגמה אם השתכנעה הוועדה כי מבקש ההיתר יבצע את התוספת כדת וכדין ובהתאם לתנאי ההיתר והמבקש הגיש תצהיר בעניין + כתב התחייבות. חיזוק להתחייבות שכזו יכולה להיות התחייבות מטעם האגודה כי תנאי ההיתר יבוצעו וכי תפעל אף היא לכפות על המבקש את ביצוען מקום בו יהיה צורך בכך.

4. בהקשר זה יצוין כי מאחר והערבות הבנקאית עצמה אומנם מהווה "שוט" אך אין באמת כדי להבטיח עמידה בתנאי ההיתר (שכן כל מה שניתן לעשות במקרה של הפרה זה לחלטה- מה שלא בהכרח מבטיח ביצוע תנאי ההיתר), דווקא התחייבות מצד האגודה בדבר עמידת המבקש בתנאים יכולה להוות כלי אכיפה יעיל מבחינת הוועדה.



במושב שבו יש שילוב של חברי אגודה במשקים חקלאיים, לצד תושבים בהרחבת המושב- על כתפי מי אמורה להיות האחריות לבית העלמין במושב- ועד האגודה או הועד המקומי?



יואל שלום!
1.ככלל, האחריות לאחזקת ופיתוח בית העלמין מוטלת על כתפי הגורם אשר מופיע ברישיון הקבורה.
2.תקנה 4 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון קבורה:
"(1) החברה הציגה הסכם חתום ותקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן – תקנות דמי קבורה);
(2) החברה לענייני קבורה הוכיחה להנחת דעתו של השר כי יש בידה זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה על פי הרישיון;"
3.מתקנה זו עולה כי רק מי שבעל הזכות בקרקע יהיה זכאי לקבלת רישיון קבורה ויהיה אחראי על הקבורה בה, כאשר זכות במקרקעין מוגדרת כזכות בעלות או זכות חכירה לדורות או זכות עתידית לקבל זכות כזו. כלומר, שבעל הקרקע (או החוכר) יקבלו את רישיון הקבורה המעניק סמכות בכל הנוגע לקבורה, אחזקה ופיתוח בבית העלמין.
4.לגופו של עניין, במרבית המקרים המשבצת בה מצוי בית העלמין היא של האגודה החקלאית ולכן רישיון הקבורה יהיה שלה והיא תהיה אחראית על אחזקת ופיתוח בית העלמין.
5.אמנם, מאחר ומדובר בשירות שניתן לכלל תושבי הישוב, חברי האגודה וכאלה שהינם תושבים בלבד ואינם חברי אגודה, מן הראוי היה שהועד המקומי יפעיל את בית העלמין ויישא בהוצאות החזקתו ופיתוחו, אולם לשם כך יש צורך, כאמור, בהעברת זכויות במקרקעי בית העלמין לוועד המקומי.



האם חבר ועד הנהלה (בשונה מיו"ר ועד ההנהלה) של הקיבוץ יכול להיות נציג הקיבוץ במליאת המועצה?



ככל שמדובר בקיבוץ עם זהות ועדים, הרי שחבר הנהלה הוא גם חבר ועד מקומי ולכן איננו יכול לכהן כנציג הישוב במליאה. אם אין זהות ועדים אזי אין מניעה מהיבט זה.



א. אני חברת קיבוץ וברשותי וברשות עוד שותף חיצוני מוסך שעליו אנו משלמים שכר דירה לקיבוץ וכמו כן אנו משלמים עבור כל השירותים הנלווים למועצה, ובין היתר ארנונה ומים. האם המועצה רשאית לחייב בסכום נוסף עבור פינוי זבל שהרי אנו משלמים ארנונה ובנוסף גם משלמים לקבלני משנה לפינוי ברזל ומסנני שמן?
ב. האם האגודה רשאית לגבות מיסי אגודה מהעסק?



א. גביית תשלום נוסף על פינוי אשפה
1. על העירייה מוטלת אחריות לשמור על ניקיון ברשות הרבים, אשר כוללת חובה לשמור על ניקיון הרחובות, למנוע הצטברות אשפה במקום ציבורי, להתקין ולקיים במצב טוב פחי אשפה באופן שלא יהוו מטרד או מפגע בריאותי, ועוד. חובות אלה מוסדרות בין היתר, בסעיפים 235(2) ו242(4)-(7) לפקודת העיריות.
2. נראה כי סמכויות אלה ביחס למועצה אזורית נלמדות מכוח סמכותה הכללית לשמירה על בריאות הציבור ולביעור מפגעים הקבועה בסעיף 63(8) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות).
3. למועצה אזורית סמכות להטיל אגרות מכוח סעיף 251(1) לפקודת העיריות, אשר הוחל על המועצות אזוריות באמצעות סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות. סעיף זה קובע כי מועצה רשאית לקבוע בחוקי עזר הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על מנת לאפשר או לעזור לה לבצע את הדברים אותם היא נדרשת או מוסמכת לעשות, ובכלל זאת שמירה על ניקיון ופינוי אשפה כאמור.
4. עם זאת, בבג"ץ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים נקבע כי לעניין גביית אגרה בשל פינוי אשפה, יש להבחין בין פינוי פסולת "בסיסי", אותו מחויבת הרשות לספק במסגרת שירותיה המוניציפליים, לבין פינוי פסולת החורג מעבר לכך ולכן ניתן לחייבו בתשלום. ביהמ"ש קבע כי אין מניעה לכך שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, אך רק בתנאי שמדובר בפינוי פסולת הקשורה להליכי ייצור של מפעל (או במקרה זה מוסך), מעבר לרמת בסיס שתקבע.
5. לאור האמור, נראה כי למועצה סמכות להטיל אגרה בגין פינוי אשפה כל עוד העניין מוסדר בחוק עזר, אשר יוצר הבחנה בין פינוי פסולת "בסיסי", אשר לא יחויב בתשלום, לבין פינוי פסולת שהיא מעבר לרמת הבסיס.
6. התשובה לשאלת קיומה של סמכות המועצה בה פועל עסקך לגבות אגרה בגין פינוי אשפה תלויה בקיומו של חוק עזר באותה מועצה, אשר יוצר הבחנה כאמור. את חוקי העזר ניתן לאתר באתר האינטרנט של משרד הפנים.
ב. גביית מיסי אגודה מעסק
7. סמכות האגודה להטיל חיוב על חבריה נובעת מהתקנון, אשר מהווה הסכם בין האגודה לבין חבריה. התקנון כולל חיובים שונים שהחבר חייב בהם כלפי האגודה, ובין היתר תשלום מיסי אגודה.
8. בהנחה שהעסק איננו חבר אגודה, הוא איננו צד להסכמה זו ולכן נראה כי לאגודה לא תהיה סמכות לגבות מהעסק מיסי אגודה.
9. היות שהשטח עליו פועל העסק הוא בבעלות האגודה, זו רשאית לכלול במסגרת הסכם השכירות תניות שונות כחלק מהיחסים החוזיים, כולל חובה לשלם מיסי אגודה.
10. ככל שחובה לשלם מיסי אגודה לא נכללה בהסכם השכירות, נראה שלאגודה לא תהיה סמכות לחייב את העסק בתשלום זה.



במקרה של נפילת עץ משטח ציבורי על ביתו של תושב, האם האחריות לפצותו היא של האגודה השיתופית או של הרשות המקומית?



ברכה שלום!
1. בפסיקה הוכרה לא אחת אחריותה של הרשות המקומית לנזקים אשר נגרמו עקב נפילת עצים, כאשר הדבר תלוי בנסיבות המקרה, והאם ישנה התרשלות מצד הרשות וכיו"ב (לדוגמא: ת"א (חי') 1108/01נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה; תא"מ (אשד') 49581-05-13 חיים פסקוביץ ובניו בע"מ נ' מועצה אזורית תמר).
במקרים בהם הואצלה סמכות לועד המקומי לעסוק בעניינים הנוגעים לעצים בשטחי היישוב או שהוא עוסק בעניינים אלה בפועל – ניתן לראות גם את הועד המקומי כאחראי, בנוסף למועצה האזורית.
2. מעבר לכך, גם על האגודה השיתופית מוטלת אחריות עקרונית למנוע מפגעים בתחומה, אך בכדי שניתן יהיה לראותה כאחראית לנזק שנגרם, יש לבחון האם בנסיבות העניין, היתה מוטלת עליה גם אחריות קונקרטית (לדוגמא: ת"א (ק"ש) 9956-09-09 ברי שלזינגר נ' מועצה אזורית גליל עליון).
3. כך למשל, אחריות האגודה תושפע ממידת מעורבותה בכל הנוגע למצב העצים בשטחי האגודה, והאם היא עוסקת בנוי וגינון בשטחה. כמובן, שבכל מקרה, יהיה צורך להראות רשלנות וכיו"ב מצד האגודה כדי שניתן יהיה לחייבה בנזיקין.
4. לסיכום: שאלת האחריות, כמו גם שאלת חלוקת האחריות, במקרה של נפילת עץ בשטחים הציבוריים של האגודה, תקבע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אך ניתן לומר, כי קיימת אחריות עקרונית של הרשות המקומית (המועצה האזורית ו/או הועד המקומי), וכן שישנה גם אחריות עקרונית של האגודה למנוע מפגעים בתחומה.



האם אדם שאיננו חבר אגודה יכול לכהן כיו"ר האסיפה הכללית? והאם יכולה להיות לו זכות הצבעה?



כלל יסוד בדיני אגודות שיתופיות הוא שרק חברי אגודה רשאים להצביע באסיפה הכללית של האגודה, כך שלא ניתן לתת זכות הצבעה למי שאיננו חבר.
2. אך נראה כי גם אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה, עדיין אין מקום לאפשר כהונת יו"ר אסיפה שאיננו חבר.
3. ראשית, סעיף 16(1)(א) לפקודת האגודות השיתופיות, קובע כי
\16.(1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת:
בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת;
4. מתוך הוראה זו יש ללמוד כי על יו"ר האסיפה להיות חבר אגודה:
4.1.ראשית, שכן מדובר על סעיף המתייחס לחברי אגודה, וזכותם לדעה אחת בלבד במסגרת האגודה, ומחריג את היו"ר שמקבל, במצב של שוויון, כח הצבעה נוסף.
4.2.ושנית, מאחר ורק לחברי אגודה יש זכות הצבעה, מתן זכות הצבעה ליו"ר משמעה – שעליו להיות חבר.
5. חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן לקבל מתוך הוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), בהתייחס לגורם אשר יכול לפתוח את האסיפה הכללית:
6. (א) יושב ראש הועד או אחד מחברי הועד יפתח את האסיפה הכללית; לא עשו כן, רשאי חבר האגודה שהסמיכה אותו לכך האסיפה הכללית או הועד לפתוח אותה.
6. אם הגורם אשר רשאי לפתוח את הישיבה צריך להיות חבר אגודה, מקל וחומר שיו"ר האסיפה, אשר לו סמכויות רבות ומגוונות (כגון: קביעת דרכי ההצבעה, ניהול האסיפה, ספירת הקולות, החלטה לגבי סדר הדיון, רישום פרוטוקול וכיו"ב), צריך להיות חבר האגודה.
7. לסיכום:לא נראה כי יש אפשרות למנות ליו"ר האסיפה מי שאיננו חבר אגודה, וזאת אף אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה.



לכבוד עו"ד מיימוני שלום רב,
ראיתי שאתם מתעסקים בנושאים של ועדים מקומיים.

בוועד מקומי בישוב ביו"ש (יש גם אגודה עם זהות ועדים אך הבחירות הם תמיד לועד המקומי והאגודה כפופה לוועד) הגענו למצב בו רוב חברי הוועד אינם מרוצים מתפקוד היו"ר ולצערנו נסיונות הבראה שנעשו במשך תקופה ארוכה, בליווי ושיתוף המועצה נכשלו פעם אחרי פעם.

הגענו לנקודה בה החלטנו להצביע על החלפת היו"ר.

*השאלה שאנו שואלים מהיא הדרך החוקית לעשות זאת בהתייחס לצו המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל"ט 1979?*

הדרך שחשבנו לנכון היא:
1. זימון ישיבה שלא מן המניין שחתומה על ידי שליש מחברי הוועד. שעל סדר יומה הצעת ההחלטה להחליף את היו"ר.
2. במידה והיו"ר הנוכחי לא יזמן את הישיבה בתוך 14 ימים אנו נקרא לישיבה בהתרעה של 24 שעות.
(ישיבה שלא מן המניין לפי סעיף 37 אשר סעיף 112 (ג) מכליל אותה, מספיקה התראה של 24 שעות במידה ולאחר 14 ימים היו"ר לא זימן את הישיבה. זאת לפי סעיף 39 שחל על ועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))
3. במהלך הישיבה במידה ויהיה מניין חוקי ואם יגיע היו"ר אז לתת לו להשמיע את דברו.
4. לאחר מכן לבצע הצבעה בה מחליטים להחליף יו"ר - ההצבעה תעבור לפי רוב (לפי סעיף 43 שחל על וועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))
5. במידה וההתבעה עברה אז לעבור להצבעה לבחור יו"ר חדש בהצבעה גלויה. (לפי סעיף 108ו אופן בחירת יו"ר)
6. כמובן שבמידה וכך יוחלט סמכויותיו של היו"ר המוחלף ישתנו למסכויות של חבר וועד (במידה ויחפוץ להשאר חבר בוועד). (לכל חבר יש קול אחד לפי סעיף 43 שחל על ועד מקומי לפי סעיף 112 (ג))

אנו מסתמכים על כך שצו המועצות לא מתאר דרך של החלפת יו"ר. מכיוון שהוועד רשאי לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו שאינם בניגוד לצו, הרי שהחלטה להחליף יו"ר הינה החלטה שיכולה להתבצע ברוב רגיל.
מכיוון שיו"ר וועד נבחר על ידי הוועד (בניגוד לראש מועצה שנבחר על ידי ציבור הבוחרים) אין כאן חשש שהפעולה מתבצעת ללא סמכות.

האם התיאור המתואר למעלה עולה בקנה אחד אם הפרשנות המשפטית המקובלת?

אודה לתשובתכם המקצועית
בברכה,
מוטי



שלום רב.
ככלל, הכיוון המתואר בשאלתך הינו נכון, אלא שישנם מספר עניינים אשר יש לחדד, וכמפורט להלן:
1. תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן: "תקנון המועצות"), מבחין בין 2 מצבים של בחירת יו"ר ועד מקומי:
1.1. על פי סעיף 108ו - הועד המקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו ליו"ר. הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה, כאשר יש צורך ברוב של למעלה ממחצית קולות כלל חברי הועד, ובהעדר רוב כאמור, תיערך הצבעה נוספת כשהמועמד שקיבל רוב מן החברים המצביעים יהיה היו"ר.
1.2. על פי סעיף 109 - ביישוב שיתופי בו קיימת זהות ועדים (קרי – שחברי ועד ההנהלה של האגודה משמשים גם כחברי הועד המקומי) יו"ר הועד המקומי יהיה זה המשמש על פי תקנות האגודה ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של היישוב.
2. משאלתך עולה כי מדובר במקרה זה על יו"ר שנבחר על פי סעיף 108ו.
3. במצב זה, הדרך להחליפו הינה על ידי קבלת החלטה של רוב מכלל חברי הועד המקומי לבטל את המינוי, כשעיקרון זה נלמד, בין היתר, מכח הוראות סעיף 14 לחוק הפרשנות, בו נקבע כי הסמכה לעשות מינוי, משמעה גם הסמכה לבטלו. וכפי שבחירת יו"ר ועד צריכה להיעשות בתחילה על ידי רוב מכלל חברי הועד (ורק בהצבעה חוזרת מספיק רוב כלל המצביעים) אזי שגם ההחלטה על הביטול צריכה להתקבל על ידי רוב מכלל חברי הועד (ולא רוב מכלל המצביעים, כפי שעולה מדבריך).
4. לאחר מכן קבלת החלטה על בחירת יו"ר חדש, על פי הוראות סעיף 108ו שפורטו לעיל, כאשר כפי שציינת בצדק, יו"ר הועד המודח, ימשיך לשמש כחבר ועד מקומי מן המניין.
5. באשר לדרך ביצוע העניין:
5.1. על פי סעיף 37(ג) לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), יו"ר הועד חייב לכנס ישיבת ועד, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי לפחות שליש מחברי הועד, ואם לא כינס ישיבה בתוך 14 יום מיום הגשת הדרישה, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת ועד לשם דיון בסדר היום הנדרש.
5.2. אשר על כן, בשלב הראשון יש להגיש ליו"ר הנוכחי בקשה חתומה על ידי לפחות שליש מחברי הועד לכינוס ישיבת ועד, לצורך דיון בביטול מינויו ובבחירת יו"ר חדש.
5.3. ככל והיו"ר לא יכנס ישיבה בתוך 14 ימים, החברים החתומים יהיו רשאים לכנס ישיבה לשם דיון וקבלת החלטות בדבר ביטול המינוי ובחירת היו"ר החדש, בהתאם למפורט בסעיף 3 לתשובה זו. מן הראוי לאפשר ליו"ר הנוכחי לשמוע את הטענות ולהגיב עליהן בטרם ההצבעה.
5.4. בהתאם להוראות סעיף 39 לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), הודעה על הישיבה תימסר לכל חברי הועד לפחות 24 שעות לפני הישיבה, ואם היא נשלחה בדואר יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. מאחר ומדובר על החלטה חשובה ומשמעותית, יש לנהל את ההליך בשקיפות מירבית תוך מתן אפשרות לכלל חברי הועד המעוניינים בכך ליטול בו חלק.
6. בשלהי הדברים נציין, כי ככל ומדובר על יו"ר אשר מכהן מכח סעיף 109 לתקנון המועצות, קרי – בשל היותו יו"ר ועד האגודה ביישוב, אזי דרך החלפתו צריכה להיעשות בהתחשב בתקנון האגודה ובדרך בחירתו. במידה ואין התייחסות בתקנון האגודה לסוגיית החלפת היו"ר, ובחירת היו"ר נעשתה על ידי חברי ועד האגודה, אזי גם במקרה זה ניתן לקבל את ההחלטה על החלפתו על ידי חברי הועד (וכך לדוגמא נפסק בה"פ 226/05 פישר גיורא נ' איציק פיטרמן). לעומת זאת, ככל ומדובר על יישוב בו האסיפה עצמה בוחרת את יו"ר ועד האגודה, אין בסמכות חברי הועד לבטל המינוי, ונראה כי סמכות זו אף אינה מצויה בידי האסיפה הכללית.



1. במושב יש באופן תמידי כלבים שבעליהם לא דואגים לקשור אותם והם משוטטים באין מפרע ומהווים סכנה להולכי רגל, ואף קרו מספרי מקרי תקיפה.
2. המועצה האזורית שאמורה לאכוף את התקנה של קשירת כלבים, מפעילה לוכד, שמתברר שבפועל לא ממלא את המצופה ממנו כראוי.
3. האם במצב שכזה למועצה אחריות ואשמה במקרה של תקיפה מכלב עזוב?



שלום גדעון!
1. ככלל, לרשות מקומית קיימת חובת זהירות עקרונית כלפי תושביה, ובכלל זאת בכל הנוגע לבטיחותם מפני כלבים משוטטים.
2. יחד עם זאת, במקרה שבו אירעה תקיפה על ידי כלב משוטט, יש לבחון האם בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, היתה מוטלת על הרשות גם חובת זהירות קונקרטית ביחס לאותו מקרה וביחס לאותו כלב.
3. כך, חובה זו נבחנת באמת מידה אובייקטיבית של סבירות, כמו גם בשאלה מהם אמצעי הזהירות שהיה על הרשות לנקוט ביחס לסיכון, האם נהגה כפי שרשות סבירה היתה נוהגת, או האם סטתה מסטנדרטים אלו, כשכל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו (וראה לדוגמא - בת"א (נת') 7534-06 כהן עמליה נ' פנחס ישראל).
4. בשלהי הדברים יש לציין, כי בראש ובראשונה, אחריות במקרה של תקיפת כלב מוטלת על כתפי הבעלים.



כיצד מתבצעת בחירת נציג יישוב במועצה והאם כהונתו קצובה בזמן? האם ניתן לבצע החלפת נציג בניגוד לרצון הנציג המכהן?



תמר שלום!
1. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.



האם קיבוץ יכול להחליט כי בני משק (שהם לא חברי קיבוץ) אך הם יורשים את הוריהם שהיו חברי קיבוץ כולל ביום הקובע לא יוכלו להיות זכאים לשיוך דירת הוריהם מאחר והם אינם חברי קיבוץ? האם הקיבוץ יכול לקבוע כי במקרה שחבר הקיבוץ נפטר יורשיו חייבים למכור את זכויות הוריו לשיוך לקיבוץ? תודה



קיבוץ רשאי לקבוע כי בעלות על דירה בקיבוץ תהא מותנית בחברות.
ככל שהיורש אינו עומד בתנאי זה, יהיה עליו לפעול על פי תקנון הקיבוץ ועל פי האמור בתקנות האגודות השיתופיות.
לעיתים משמעות הדבר היא, כי על יורש שאינו חבר קיבוץ למכור את הדירה לקיבוץ או לצד ג' אשר יתקבל לחברות בקיבוץ.



כיצד מתבצעת בחירת נציג יישוב במועצה והאם כהונתו קצובה בזמן? האם ניתן לבצע החלפת נציג בניגוד לרצון הנציג המכהן?



תומר שלום!
. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.



כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: