ליעוץ ופרטים נוספים
לכל שאלה חייגו:
03-5629911

אתם שואלים - אנחנו עונים!

+ הוספת הודעה

שלום!
האם יש תקרה מקסימלית שוועד במושב יכול לגבות כמס מוניציפלי?



חיה שלום,
משרדי הממשלה (אוצר ופנים) מאשרים לוועדים מקומיים לגבות ארנונה בגובה עד 30% מארנונת המועצה האזורית.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



שלום,
האם ישנה סמכות חוקית לועד מקומי באגודה שיתופית ביהודה שומרון ( ישוב עד 500 משפחות) לחייב שוכרים המעוניינים לשכור יחידת דיור אצל אנשים פרטיים, בועדת קבלה יישובית ולמנוע מהם להיכנס בשער עד שיעברו ועדת קבלה?



יעקב שלום רב,

ועד מקומי ואגודה שיתופית הם שני גופים נפרדים, וכל נושא ועדות הקבלה עוסק באגודות שיתופיות ולא בועד מקומי.
להלן הרצאה שהועלתה לאתר שלנו שעוסקת בנושא ועדות קבלה בכלל ומתייחסת לועדת הקבלה ביו"ש בפרט.

http://www.mach-law.co.il/הרצאה_-_קבלת_תושבים_ליישוב__ופרישת_חברים_מן_האגודה_הקהילתית

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



אני מבקשת לדעת האם לוועד המקומי יש זכות ו/או חובה לטפל מול תושב אשר מבצע פעולה כלשהי בשטח ציבורי (פירוק מדרכה, שתילה, בנייה, וכיוצ"ב) ואיפה זה רשום בחוק?
תודה רבה על המענה



מירב שלום רב,

מאחר ולועד המקומי יש זכויות וחובות בהתאם לסמכויות שהואצלו לו על ידי המועצה האזורית, וזאת בהתאם לסעיף 132 (א) לצו המועצות האזוריות תשי"ח 1958, הרי שהתשובה לשאלתך תלויה, בראש ובראשונה, בבירור עובדתי של הסמכויות אשר הואצלו לועד המקומי על ידי המועצה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום!

אני גר במושב בו יש כ 60 חברי אגודה ועוד כ 120 משפחות שגרות בבתים פרטיים. במושב יש הפרדה בין האגודה והועד המקומי. לכל ועד יש תקציב משלו ומטלות משלו. הועד המקומי לא מצליח לקיים את המטלות שהטילה עלו המועצה וזה ניקוי הרחובות וסילוק הגזם. הסיבה היא שהסכום שהוועד המקומי גובה מהתושבים (לפי אישור משרד הפנים) לא מספיק בגלל שמ180 בתי אב כ 40% מקבלים הנחות (נכים, חד הורים, וכו') מהתשלום החודשי עבור השרותים הנ"ל. האם יש לכם פתרון? האם יש לזה תקדים משפטי? האם יתר התושבים צריכים לממן את הקבוצה הגדולה של מקבלי ההנחות?



אלכס שלום!

התופעה אותה אתה מתאר שכיחה ביותר.

מעבר לאפשרות של השבת חלק מהגבייה המתקבלת מארנונת המועצה עבור היישוב ליישוב, ניתן להקל על הקושי שאתה מתאר בדרך של הקמת אגודה קהילתית המאגדת את התושבים, הן חברי האגודה החקלאית והן יתר התושבים, כאשר אגודה זו תוכל לגבות מיסים מחבריה לצורך הספקת שירותים משלימים לשירותים אותם מספק הועד המקומי, מבלי המגבלות החוקיות הקיימות על גביית מס על ידי הועד המקומי.

גם בעניין זה יש היבטים שחשוב להכיר, אך הדבר חורג ממסגרת המענה הניתן באתר.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



שלום,
כתבתם באתר שיש לניגוד עניינים השפעות רבות ומר ריפמן, מהוועדה ביקש אישור להקפאת יישום חוות הדעת ( של עו"ד יעל אחילאה) עד לבירור סוגיות שלא הוסדרו בחוות הדעת, כגון, דרכי פעולה אפשריות העומדות בפני המועצות האזוריות ומועד תחילת יישום חוות הדעת לגבי חברי מועצה מכהנים. האם הבקשה אושרה ? מותר או אסור?



נתיב שלום רב,

חוות הדעת של הוועדה לניגוד עניינים המוזכרת בשאלתך הינה חוות דעת ישנה. מאז פורסמה, התקבעה חוות הדעת וקיבלה הכרה גם בלשון החוק, כאשר כיום ס' 37ג (א) (4) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, קובע איסור מפורש על חבר מליאת מועצה אזורית לכהן במקביל כחבר ועד מקומי, וכך לשון החוק:

"37ג. (א) אלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
...
(4) חבר ועד מקומי;"

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



האם גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה כלולים בניגור העניינים הזה?
כלומר, הבעל מכהן כחבר בועד המקומי (זהות ועדים) והאישה במליאת המועצה.
האם יש לכך הסבר חוקי?

מאד אשמח להסבר מלומד. תבורכו.



היי,
האם הרבש"צ יכול להיות מורשה חתימה בהנהלת אגודה חקלאית שיתופית?
מה המשמעות של ה"זהות ועדים" למקרה זה? יש לכך השפעה בכלל?
תודה יום טוב.



אפרת שלום רב,

ראשית אנו מודים לך על פנייתך.

השאלה אינה ברורה דיה, הנך מוזמנת ליצור קשר טלפוני עם משרדנו או להשאיר לנו פרטי התקשרות על מנת שנוכל להתייחס לשאלה ולתת לך מענה מדויק.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב,
אני אישה יחידה בועד אגודה בו חברים 4 גברים נוספים .
בישיבות ההנהלה המתקיימות מעת לעת אני מוצאת את עצמי מותקפת אישית ומקבלת הערות פוגעניות והטחת ביטויים הנוגעים להיותי אישה, קללות בוטות ומעליבות.
האם יש לי דרך חוקית לתבוע את הפוגען שהוא נציג בהנהלה בדיוק כמוני ?
יתרה מכך, במהלך ההתקופה שקדמה לבחירות הפיצו עלי שמועות ושקרים , יש לי הוכחות להכל. האם אוכל לתבוע אישית דיבה ולשון הרע את חבר ההנהלה הפועני?
אודה לתגובתך,
שרון



שרון שלום רב,

יש לבחון את הנסיבות הספציפיות הנוגעות לעניינך על מנת לקבוע מהי דרך הפעולה הנכונה.

יחד עם זאת, נראה כי במקרה של פגיעה ואיומים עומדת לך הזכות להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע כנגד הפוגע/ים באופן ישיר.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



שלום רב,
בבחירות שהתקיימו לאחרונה באגודה , לועד ההנהלה, 2 חברי אגודה שהו בחו"ל. (זהות ועדים) ההצבעה עבורם בוצעה בידי נציגים שאינם בני זוגם. באמצעות ייפוי כח והצגת כרטיס הטיסה. עפ"י סעיף בתקנון האגודה , השתתפות באסיפה כללית של האגודה היא אישית , חבר הנמצא בחו"ל או תאגיד שהוא חבר אגודה יהיה מיוצג על ידי נציגו שהוסמך לכך בהודעה בכתב לאגודה לפני קיום האסיפה. חבר רשאי להיות מיוצג באסיפה הכללית על ידי בן זוגו. הנציג רשאי רק להשתתף בהצבעות ולא להיבחר ויש להודיע בכתב את שם הנציג, לפני קיום האסיפה.
השאלה הנשאלת היא : האם הבחירות כשרות ? האם זו סטייה מהותית ? " "סטיה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין, בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה, או של רשות מרשויות האגודה, או בדבר ייצוג חבר, מינוי חבר, בחירתו או כשרותו לכהן בה, לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור"
מתוצאות הבחירות ניתן לראות רצף קולות צמוד וכל קול משנה את הרכב ההנהלה. האם הבחירות האלה תקינות ?



שולה שלום רב,

1. בהתאם להוראות ס' 16 לפקודת האגודות השיתופיות, הוגבלה אפשרות ההצבעה לוועד האגודה באמצעות מיופה כוח, וזו הותרה רק במצב בו חבר מצוי בחו"ל,
שאז רשאי הוא למנות חבר אחר הנמצא בארץ להצביע במקומו (אך חבר אינו רשאי להיות מיופה כוח של יותר משני חברים).

לעניין זה יובהר, כי עמדת רשם האגודות השיתופיות הינה כי החבר המצוי בחו"ל צריך להיות תושב המתגורר בחו"ל דרך קבע בכדי שיוכל להצביע באמצעות מיופה כוח.

במקרה של ייפוי כח לפי סעיף זה, אין הכרח שמיופה הכח יהיה בן זוג של מיפה הכח.

2. בנוסף, ס' 55 לפקודה מסמיך את שר העבודה להתקין תקנות נוספות בנושא, ובהתאם בצו שפורסם ב"ילקוט הפרסומים" 1482 (תשכ"ט, עמ' 125), התיר הצבעה באמצעות ייפוי כוח בין בני זוג, וכך לשון הצו :

"מותר יהא לחבר באגודה למנות את בן-זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה."

3. אשר על כן, יש לבחון האם הבחירות נעשו בהתאם להוראות הדין הנ"ל על מנת לקבוע האם הם התקיימו כדין.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



תודה מקרב לב על תגובתך. מי רשאי להגיש ערעור ולמי מערערים ?



שולה שלום,

תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 מסדירות את הבחירות לרשויות השונות של האגודה, בין היתר לוועד ההנהלה.

את הערעור על תוצאות הבחירות יש להגיש לרשם האגודות השיתופיות. כל אחד מחברי האגודה יכול להגיש את הערעור.

באשר לפרק הזמן בו ניתן להגיש ערעור : אין תקנה מפורשת אשר עוסקת במשך זמן הערעור על תוצאות הבחירות. יחד עם זאת, נקבע ע"י רשם האגודות השיתופיות כי הזמן לכך הינו 30 ימים (זיוה ליש נ' קיבוץ כנרת, תיק מספר 47/204/07). החלטה זו מבוססת על פרשנות תקנה 59א' אשר עוסקת בשמירת מסמכים הנוגעים לבחירות וקובעת שיש לשמרם לתקופה של 30 יום לאחר הבחירות.

בברכה,
איתן מימוני ושות'- משרד עורכי דין



שכני,שהינו בן ממשיך רוצה לבנות בית בנחלת ההורים,ומעוניין לבנות על קו הגבול חומת בטון בגובה 50 ס"מ שיפריד בין המשקים.
על קו הגבול עוברת דרך משותפת הקיימת עוד מתקופת חייהם של הורי ז"ל ובה השתמשו למעלה מ 60 שנה ללא התנגדות
הגדר המבוקשת מונעת להמשך מעבר לחצר המשק שלי.
אני חייב לציין שרוב הדרך נמצא בשיטחי,אולם בקשתו של שכני לבנות את הגדר ממש על קו הגבול שמצויינת במפה,הופכת לאבן נגף בכניסה לחצר ולמעבר משאית או כלי חקלאי גדול
מה זכותי החוקית בנידון,וכיצד עלי לנהוג
אני חייב לציין שלא הסכתי לחתום על מסמך כלשהו בנידון
תודה מראש



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



האם ליושב ראש ועד הישוב מותר לכהן גם כגזבר במקביל?
בברכה ותודה יעל.



יעל שלום רב,

משאלתך לא ברור האם מדובר ביו"ר האגודה השיתופית או ביו"ר הועד המקומי. מכיוון וקיימות לכך השלכות בחוק, נתייחס לשני המצבים:

1. ככל ומדובר בכהונה של יו"ר ועד מקומי כגזבר - אזי בהתאם להוראות ס' 132ג לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), ככל והועד בוחר שלא להעסיק גזבר, יו"ר הוועד יחזיק בסמכויות לעניין ניהול קופת הוועד, וכך לשון הס':

"132ג. גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה."

2. ככל ומדובר בכהונה של יו"ר אגודה שיתופית כגזבר – אזי בהתאם להוראות ס' 24 (ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), יו"ר האגודה אינו רשאי לשמש במקביל כגזבר ביישוב קהילתי, וכך לשון הס':

"(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי"

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



שלום רב, אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי בשאלה האם רשם האגודות השיתופיות מוסמך לדון בטענה שאדם הופלה לרעה על ידי הקיבוץ ולכן לא הועלה להצבעה לחברות בקיבוץ. הקיבוץ טוען שהרשם בכלל לא מוסמך לדון בטענת אפלייה אלא רק בטענה של התנהגות הדדית של הקיבוץ והחבר . האם הקיבוץ צודק? תודה מראש



שלום רב,

בהתאם להוראות החוק, רשם האגודות מוסמך לדון בטענות הנוגעות לחברות באגודה השיתופית, זאת כאשר טענות אלה מופנות בנוגע למחלוקת בשאלה האם אדם מסוים נכלל בפנקס החברים של האגודה או אם לאו.

יחד עם זאת, משאלתך עולה כי מדובר בטענה הנוגעת לעצם החלטת האגודה שלא להעלות להצבעה את חברותו של אדם מסוים (ולא מדובר במחלוקת האם הוא נכלל כחבר או לא).

משכך, נראה כי במצב זה הדרך להעלות טענות בנוגע להחלטה הינה בפנייה לביהמ"ש, ולא לרשם.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



מיכסת ביצים/ייצור אברהם בוסקילה | 16:07 16/05/2019
האם בעבר הקצאת מיכסת הביצים לחברים באגודה היתה דרך האגודה החקלאית השיתופית...או לחלופין מועצת הלול הקצתה את מיכסות הביצים לאגודה והאגודה חילקה לחבריה אצ זכות מיכסת הביצים....?
הוספת תגובה



אברהם שלום!

עד לשנת 1994 לכל אגודה שיתופית נקבעה מכסה משותפת לייצור ביצים עבור כלל חבריה והאגודה היא שקבעה כיצד תחולק המכסה המשותפת למכסות אישיות נפרדות לחבריה, וזאת בהתאם לסעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963.

בשנת 1994 נערכה רפורמה בענף הלול, במסגרתה שונה סעיף 34 כך שבוטלה המכסה המשותפת שניתנה לאגודה השיתופית עבור כלל חבריה, ובמקומה נקבע כי המכסות תהיינה אישיות ותירשמנה על שם בעל המכסה. מאז ועד היום, כל מגדל מקבל מכסה אישית ישירות מן המועצה, ללא מעורבות האגודה השיתופית.

בברכה,
איתן מימוני ושות'- משרד עורכי דין.



האם יש מגבלות בחוק הנוגעות להרכבן של ועדות המוקמות ע"י ועד מקומי הממוקם ביהודה ושומרון?



שלום רב,

1. ס' 111 (ב) לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979, המסדיר את נושא הוועדות השונות אותם רשאי ועד מקומי הנמצא בתחומי יו"ש להקים קובע, כי הועד המקומי רשאי להקים ועדות שונות כאשר בכל ועדה המוקמת על ידו חייב להיות חבר לפחות אחד מחברי הועד המקומי.

2. יחד עם זאת, על פניו נראה, כי ככל ומדובר בוועדה טכנית בלבד שלא מוקנות לה סמכויות מכל סוג שהוא, יתכן וניתן להקל בדבר, וזאת בהתחשב בס' המקביל בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) העוסק אף הוא בוועדות של הועד המקומי שאינם בתחומי יו"ש, ואינו קובע מגבלות כאמור. וכך לשון הסעיף המקביל:

"131. ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן."

3. חרף האמור, יש לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות ואת מהות הועדה ותפקידה בכדי לוודא כי מדובר בוועדה טכנית בלבד כאמור, כאשר בכל מקרה, דרך המלך היא לפעול כפי דרישת סעיף 111 לתקנון המועצות בתחומי יו"ש, כפי לשון החוק.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום,

אשמח לדעת האם עובד מועצה אזורית ביהודה ושומרון (יו"ש) או קרוב משפחתו, יכולים לכהן כחברי ועדת הביקורת בוועד מקומי הנמצא בתחומי המועצה.

תודה מראש.



שלום רב,

1. על פניו, מלשון ס' 110א לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 העוסק בוועדת הביקורת עולה, כי הקריטריונים היחידים לבחירת חבר ועד ביקורת ע"י המועצה הינם – שהמועמד הינו תושב היישוב, ושהוא אינו חבר ועד מקומי.

2. יחד עם זאת, לסברתנו מן הראוי שלא יבחר חבר ועדת ביקורת שאינו כשיר לכהן כחבר ועד מקומי, וזאת מכיוון ויש להתחשב בהיבטים הקשורים בדיני ניגוד עניינים.

3. מה גם, שוועדת הביקורת בוועד מקומי היא וועדה הנבחרת ע"י המועצה, ואינה נבחרת בבחירות כלליות, ועל כן נראה שהחמרה כאמור תהווה פגיעה מינורית בלבד בעיקרון הזכות הדמוקרטית של המועמד להיבחר (אם בכלל).

4. לפיכך, לסברתנו אין זה ראוי שעובד המועצה או קרובו, אשר פסולים מלכהן כחברי וועד מקומי, יוכלו לכהן כחברי ועדת הביקורת של הוועד.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום רב!
נסו בבקשה לעזור לי בצעד ראשון בהליך:
האם ייתכן שקיבוץ שיתופי יבצע הפלייה לכאורה ויאפשר לחלק מחבריו (המהווים אף קבוצת לחץ) לקבל לרשותם את כל קיצבת הנכות ממשרד הביטחון ולעומת זאת כנפגעת תאונת עבודה העובדת בצורה מלאה למרות שנפגעה קשה מכל נפגעי מערכת הביטחון והקיבוץ מסרב להשאיר קצבה זו בידי למרות הצהרת ביטוח לאומי שאין קצבה זו מהווה חלף עבודה. בנוסף ,כל הזקוק לי אין הקיבוץ נותן, אלא נופל עלי.

בתודה שלומית



שלום רב שלומית,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



שלום
העברנו את זכויות בסית באגודה שיתופית קהילתית לבתנו הבכורה
1. האם היא חייבת לשלם הון אגודה?
2. האם היא חייבת לשלם מיסי אגודה חודשיים?
3. האם היא חברת אגודה? היא לא ביקשה להיות חברת אגודה .
4. על פי התקנון כל חבר הבמקש להיות חבר אגודה צריך למלא טופס מסויים ולבקש הצטרפות ועובר מסלול קליטה בתנו לא עברה את השלבים האלה . אלא רק ועדה אזורית . מה בדיוק הסטטוס וחובותיה?
תודה
שרה מטל



שרה שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמנת ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



שלום רב
האם לצורך רכישת נחלה יש חובה להתקבל לחברות באגודה השיתופית של המושב? הבנתי שצריך רק את הסכמת האגודה ולא חובה להתקבל לחברות באגודה?
אשמח להבהרה



מור שלום רב,

על פי הפסיקה העדכנית ועמדת רשות מקרקעי ישראל, תנאי לרכישת זכויות בנחלה הינו חברות באגודה החקלאית שמחזיקה בזכויות במשבצת הקרקע.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



הי, אנסה לנסח את שאלתי בקצרה. במושב שלנו מתוכננת הרחבה (פיצול נחלות) המנוהלת ע"י האגודה החקלאית של המושב (במושב מתגוררים חברי אגודה ותושבים שאינם חברים אך בעלי בתים). המועצה החליטה לפני כ-3 שנים שחלק מכספי חלף ההשבחה יוחזרו לישובים על מנת לחזק את הועדים המקומיים. האגודה החק' פנתה למועצה על מנת שהכספים יוחזרו אליה וינוהלו באותו חשבון בנק יחד עם הכספים שמיועדים לתשתיות הנחלות שהופשרו. נוסח הסכם בין המועצה והאגודה ונחתם ע"י שני הצדדים וע"י נציג הועד המקומי (שהיה באותה תקופה עם ועד זמני שלא ידע מהעניין). כל זה קרה שבועיים לפני הבחירות, כשיו"ר האגודה ראש מטה הבחירות של ראש המועצה הנבחר. אנו, התושבים, רואים בזה מנהל לא תקין ופתח לשימוש בכספי ציבור. אודה על חוות דעתכם.



שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמנת ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



האם לועד מקומי יש חובה לחייב מיסי ועד במושב זאת בנוסף לתשלומי ארנונה שמשולמים למועצה האזורית



שלום רב,

1. ככל והמועצה האזורית האצילה את הסמכות לגבות מיסים מוניציפאליים (ארנונה) לועד המקומי, הרי שיש לו סמכות לגבות מיסים אלו בלבד ובכפוף לסכומים שאושרו לו ע"י המועצה האזורית.

2. מעבר לכך, בהתאם למצב המשפטי הקיים, אין לועד המקומי סמכות לגבות מיסים כלל.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



עד האגודה מתוך התנכלות אישית מסרב לרשום אותי בפנקס החברים.
מתוך כוונה זדונית לגרום לי לפתוח בהליכים משפטיים מתישים.
לאור סירובם, אני מעוניין בשלב הראשון לקבל לידיי את פרוטוקול הישיבת ועד שבה אישרו את קבלתי פה אחד כחבר אגודה, לאיזו ערכאה שיפוטית אני אמור לפנות ...והאם התביעה היא "גילוי מסמכים" או בהתאם ל"חוק חופש המידע" ..?
האם אני פונה ל"בית משפט לעניינים מינהלייים"
או ל"רשם האגודות השיתופיות" ...
למרות שטרם נרשמתי בפנקס החברים....?



שלום רב,

1. ככלל, בהתאם לדין לחבר אגודה מוקנית הזכות לעיין בפרוטוקולים של ועד האגודה.

2. יחד עם זאת, מכיוון וקיימת מחלוקת בשאלת היותך חבר אגודה, הרי שנראה כי הדרך הנכונה במצב זה היא לבצע פניה לרשם האגודות השיתופיות מכוח תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), וס' 43 לפקודת האגודות השיתופיות, בבקשה מנומקת למנות חוקר אשר יכריע בשאלת חברותך באגודה, ובמסגרת זו גם לבקש מהרשם שיורה לאגודה להמציא את הפרוטוקולים הנוגעים לעניין.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין



אני מעוניין להשיג את המסמכים של פרוטוקול אישור קבלתי כחבר אגודה, טרם פנייתי לרשם האגודותהשיתופיות...מהסיבה שמהיכרותי איתם יש להם את העוז והאומץ לזייף ואף להעלים את הפרוטוקול הנידרש מצידי, על כן אני שואל האם אני אוכל לתבוע את המסמכים בערכאה משפטית אחרת כגון "בית משפט לעניני מינהל..." אני מעדיף לפנות לרשם האגודות לאחר שהמסמכים הרלוונטיים בידיי



שוקי שלום,

החשש לזיוף או העלמת מסמכים לכאורה, לא ישתנה בין אם תבוצע פנייה לרשם האגודות ובין אם תבוצע פנייה לערכאה משפטית אחרת, בהתאם, וכפי שהשבנו, המלצתנו היא לבצע פנייה לרשם האגודות.

איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.



«   «הבא   | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1    הקודם»   »
כניסה מנהל

Close

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: