אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום רב לימור,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

יחד עם זאת – שאלתך מנוסחת בכלליות, באופן אשר אינו מאפשר מתן התייחסות קונקרטית לעניינים הנזכרים בה, ונודה לך אם תוסיפי פירוט נדרש (לדוגמא: לאילו הליכי ערעור והשגה את מתייחסת; בחירות באיזה פורום? ולמי התלונה? וכיו"ב).

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב משה,

1. בשנת 2002 הוקמה בהחלטת ממשלה "הועדה הציבורית לעניין הקיבוצים" בראשה עמד פרופ' אליעזר בן רפאל, אשר עמדה על חוסר השוויון בין הקיבוץ לחברים בהיבט הייצוג המשפטי.

2. הוועדה המליצה על הקמת מנגנונים של יישוב סכסוכים הוגן ושוויוני, אשר יבטיחו כי הקיבוץ לא יערים קשיים על בירור סכסוכו של חבר הקיבוץ מול הקיבוץ, וכי חבר הקיבוץ לא יופלה כלפי הקיבוץ מבחינת ייצוגו המשפטי, וכתוצאה ממסקנותיה תוקנו התקנות.

3. בשנת 2005, בהמשך להמלצותיה של הועדה, הותקנו תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו-2005 (להלן: "התקנות").

4. תקנה 3 לתקנות אלה קובעת כי:
"נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר."

5. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי הוראות התקנות, המחייבות את הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בשיעור דומה להוצאות הקיבוץ, יחולו רק במקרים ספציפיים של
"סכסוך בין חבר לקיבוץ, בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה:
(1) חלוקת תקציבי צריכה שונים לחברי הקיבוץ;
(2) ערבות הדדית בקיבוץ;
(3) שיוך דירות בקיבוץ;
(4) שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ;"

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב אלעד,

1. בנייה ללא היתר בנייה מנוגדת להוראות חוק התכנון והבניה ומהווה עבירה פלילית העלולה להוביל להגשת כתב אישום ולהטלת סנקציות כספיות גבוהות הן על העבריין והן על הקיבוץ עצמו ומנהליו.

2. אכיפת עבירות תכנון ובנייה נעשית על ידי מספר גורמים המוסמכים לכך, בניהם הועדות המקומיות לתכנון ובנייה והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר אשר מוסמכות מכוח חוק התכנון והבנייה לאכיפת עבירות מסוג זה, וכן משטרת ישראל ופרקליטות המדינה המוסמכות מכוח החלטות ממשלה.

3. כמו כן, לרוב בנייה כזאת אסורה בהוראות תקנון הקיבוץ ולעיתים אף מהווה הפרה של ההסכמים השונים בין הקיבוץ לחברים.

4. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות על מנת לקבוע האם אכן מדובר בבנייה בלתי חוקית כאמור.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב עדנה,

1. ככלל, יש לפעול בהתאם להוראות התקנון.

2. יחד עם זאת, בנסיבות המתוארות בשאלתך ייתכן כי אין חובה לבטל הבחירות, למרות נוכחות חבר ועדת קלפי אחד בלבד, בסטייה מתקנון האגודה:

2.1. ראשית, לא כל סטייה מהוראות התקנון משמעותה המיידית הינה בטלות, ויש לבחון משמעותה של כל סטייה ביחס לנסיבות הספיצפיות.

2.2. שנית, ישנן מצבים חריגים בהם בתי המשפט נתנו תוקף לנוהג רב שנים הקיימים באגודה, אף אם זה עומד בסתירה לתקנון, כפי שנפסק לדוגמא בעניין ע"א 84/64 בית חנניה בע"מ נ' פרידמן ואח'.

3. מן האמור עולה, כי ביטול הבחירות בשל כך שבועדת הקלפי ישב אדם אחד ולא שניים כמצוות התקנון, אינה כה פשוטה, וגיבוש עמדה בעניין מצריכה לימוד הנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות קיומו של נוהג.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב לילך,

מדבריך עולה כי מדובר במקרה פרטני, החורג ממסגרת מתן המענה בפורום, ובפרט שיש צורך להכיר את פרטי המקרה ואת הנסיבות המיוחדות בעניין.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד המתמחה בתחום בכדי לקבל חוות דעת מקיפה בנושא.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. המקור החוקי מכוחו מוסמך הוועד המקומי להקים ועדות הוא סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "הצו").

2. הסעיף קובע כי "ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לעניינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות שר הפנים, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן".

3. סעיף זה אינו מטיל הגבלות על הרכבן של הועדות ולכן בהתאם לאמור בו, לא נראה כי קיימת מניעה חוקית למנות חבר ועד מקומי לכהן כחבר ועדת משנה.

4. ניתן גם להקיש זאת מהסתכלות בהוראות הנוגעות למועצות אזוריות, המהוות את הגוף אשר מסמיך את הוועדים המקומיים לבצע פעולות ומעניק להם את סמכויותיהם. על פי הוראות הצו, במועצות האזוריות ועדות המשנה חייבות להיות מורכבות כך שלפחות מחצית מהחברים בהן הינם חברי מועצה. כך, לא נראה שקיימת מניעה לעניין מינויים דומים בוועדים מקומיים.

5. במאמר המוסגר, יצוין, כי ההגבלה היחידה המופיעה בצו לגבי הרכבה של ועדה בוועדים מקומיים מוטלת על ועדת הביקורת, לעניין ועדה זו, הצו מטיל איסור על חברי הוועד המקומי לכהן כחברים בה, וזאת מטעמים ברורים של ניגוד עניינים.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,

1. ככלל בחירות באגודה שיתופית יתנהלו עפ"י הוראות תקנון האגודה, ובהעדר הוראות בתקנון עפ"י הוראות ס' 42 עד 52 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (להלן: "התקנות").

2. מאחר ואין בידינו פירוט באשר להוראות התקנון ביישובך, נתייחס בתשובתנו למצב בו התקנון לא קובע הוראות הנוגעות לבחירות באגודה, וחלות בו הוראות התקנות.

3. בתקנות אין התייחסות ספציפית לעניין מינוי משקיפים בוועדת הקלפי, ולפיכך נראה כי לחבר אגודה אין זכות קנויה לדרוש להיות משקיף בוועדה.

4. יחד עם זאת, ככל ומתעורר חשד בנוגע לטוהר הבחירות, ניתן לפנות מראש או בדיעבד לרשם האגודות השיתופיות על מנת שיחקור הנושא.

5. לעניין זה, יצוין, כי תקנה 59א לתקנות קובעת כי המסמכים הנוגעים לבחירות ובכללם גם פתקי ההצבעה יישמרו במקום בטוח לאחר הבחירות במשך 30 יום, כאשר אם בתקופה זו הוגשו ערעור או השגה על חוקיות הבחירות המסמכים, הם יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,

1. על פי ס' 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), לראשות העירייה רשאי להיבחר אזרח ישראלי, הזכאי להיבחר כחבר המועצה, והוא ראשון ברשימת מועמדים למועצה.

2. בהמשך לכך, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), קובע תנאי סף שיש לעמוד בהם על מנת להיות חבר מועצה, כאשר אחד התנאים קובע כך:

"לא זכאי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון."

3. מן האמור עולה, כי ככל ואכן חלפו 20 שנים ממועד המאסר (וק"ו במידה ואין מאסר), הרי שאין מניעה לאדם זה להתמודד בבחירות בשל סוגיית העבר הפלילי. כמובן, שעל אותו אדם לעמוד גם ביתר תנאים הקבועים בדין.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,
1. ככלל אין מניעה שיו"ר ועד ההנהלה באגודה שיתופית יכהן גם כיו"ר הועד המקומי ביישוב.

2. אדרבא, בכדי לאפשר ניהול יעיל ותקין של היישוב, ובשל הקושי הקיים לעיתים, לאייש את כלל הרשויות ביישוב באנשים המוכנים להתנדב לתפקיד, קובע סעיף 91 לצו המועצות האזוריות את כלל "זהות הוועדים". על פי כלל זה, מי שנבחרים לכהן ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב, כאשר יש לסייג ולציין כי "זהות ועדים" תתקיים כאשר מרבית בעלי זכות הבחירה הינם חברי אגודה, בהתאם להוראות צו המועצות האזוריות.

3. כמו כן, יובהר, כי בנסיבות ספציפיות, ייתכן מצב בו יתקיים ניגוד עניינים בין תפקיד יו"ר הועד המקומי לבין תפקיד יו"ר ועד ההנהלה, וכפי שנקבע בעבר, על ידי הוועדה לניגוד עניינים בקיבוץ אילון.

*המענה בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,

1. בכדי לענות על שאלתך יש להבחין בין מיסים מוניציפאליים למיסי אגודה. גביית מיסים מוניציפאליים כגון ארנונה, נעשית על ידי המועצה האזורית ו/או הוועד המקומי כאשר הסמכות שלהם לגבות אותם היא מכוח החוק ותקנות שהותקנו מכוחו. ואילו מיסי האגודה (המיסים הקהילתיים בקיבוץ), הינם תשלומים נפרדים הנגבים על ידי האגודה השיתופית באופן שוויוני מכל החברים בגין חברותם באגודה, וזאת מכוח תקנון האגודה.

2. לאור האמור, הסדרת שיעורי ההנחות עבור תשלומי המיסים המוניציפאליים, נעשית בחוק ובתקנות, ועל כן זכאי מי שעומד בקריטריונים שנקבעו בהם לקבל הנחה בתשלומים אלו. לעומת זאת, הסדרת גובה מיסי האגודה והכללים הנוגעים לגבייתם נעשית באמצעות תקנון האגודה, בכפוף להחלטות רשויות האגודה, פקודת האגודות השיתופיות, התקנות שהותקנו מכוחה ובכפוף לכל דין.

3. אי לכך, לשאלתך, יש צורך לבחון את תקנון הקיבוץ בו את חברה ולבדוק האם הוא מסדיר שיעורי הנחות לנכים ובעלי מוגבלויות. לעיתים מוסדרות באגודות מסוימות ועדות העוסקות במתן הנחות אשר ניתן להגיש דרכן בקשה לקבלת הנחה במיסי האגודה, הכלבהתאם לכללים שנקבעו בתקנון האגודה.

4. יחד עם זאת, מכיוון והנך חברה בקיבוץ מתחדש, ייתכן והנך זכאית לסיוע מהקיבוץ מכוח תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), אשר קובעת כי הקיבוץ יסייע לעובדים המשתכרים מתחת לשכר המינימום, וכן לסיוע מכוח תקנה 4 הקובעת מתן סיוע לבעלי מוגבלויות בקיבוץ, זאת בהתאם לעקרונות הערבות ההדדית אליהם מחויב הקיבוץ וללא קשר להנחות במיסי האגודה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב.

1. מאחר וקופת גמל בניהול אישי זוכות להטבות מס בדומה למוצרים פנסיוניים "רגילים", נראה כי נכון לראותם תחת הגדרת "כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני", האמורה בסעיף 3(3) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005, ולפיכך - כחיסכון הניתן לקיזוז על ידי הקיבוץ, במידה והחיסכון הפנסיוני כשכיר אינו מגיע לסך של פנסיית הרשם, או פנסיה גבוהה יותר ככל ונקבע כך בהחלטות הפנימיות של הקיבוץ.

2. על פניו, הדבר אף עולה בקנה אחד עם הגדרת "מקורות מיועדים כשירים לקיזוז" המפורטים בהוראה חשבונאית מס' 4 אשר פרסם האגף לאיגוד שיתופי:
"זכויות לקבלת תשלומים בגין גמלה ו/או קצבה, בעלי אופי פנסיוני, לרבות זכויות, שמקורן בקרנות פנסיה ו/או בחברות ביטוח ו/או בפנסיה תקציבית ממעבידים חיצוניים של חברי האגודה, בקצבאות שארים, ובפיצויי פיטורין; וכן זכויות הנובעות מצבירה הונית, על שם חבר או לזכותו, בגין תקופת עבודתו (כשכיר או כעצמאי) בקיבוץ או מחוצה לו, שנצברו מהפרשות שבוצעו על ידי הקיבוץ ו/או החבר ו/או מעבידו ו/או מי מטעמו".

3. כמובן שלצורך תשובה קונקרטית יש צורך להכיר את כלל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תקנון הקיבוץ, החלטות האסיפה בעניין הפנסיה וכיו"ב.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,

1. ככלל, אין כל מניעה בהעברת כולן או חלקן של זכויות במשק חקלאי לבן הזוג. ההעברה נעשית באמצעות בקשה המוגשת לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר הסכמתה נדרשת בשל היותה הגוף המנהל את קרקעות המדינה. את הבקשה יש להגיש באמצעות טפסים אותם ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרשות.

2. לעניין המיסוי על הפעולה, על פי הנחיות רמ"י העברת זכויות בין בני זוג פטורה מתשלום דמי הסכמה לרמ"י, אשר נגבים בדרך כלל במקרים של העברת זכויות. כמו כן, לפי החוק, העברה כזאת תהיה פטורה גם ממס שבח [ס' 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)].

3. יחד עם זאת, לפי החוק על ההעברה יוטל מס רכישה בשיעור של שליש מגובה תשלום מס הרכישה המוטל על רוכש משק חקלאי [ס' 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

4. אף על פי כן, באם החלק המועבר במשק כולל בתוכו את בית המגורים והוא הבית היחיד הנמצא ברשות הורייך, נראה כי על העברת הזכויות של שטח הבית בלבד תהיה פטורה מתשלום מס הרכישה. כך, נראה על פניו שיהיה צורך להפריד בין שטח המשק החקלאי המועבר, אשר מחויב במס כאמור, לבין שטחו של בית המגורים אשר יהיה פטור ממנו. [ס' 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)].

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

* המענה במסגרת הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

שלום רב,

1. בפתח הדברים נציין, כי התייחסותנו שלהלן הינה כללית בלבד, שכן לצורך מתן מענה קונקרטי מתאים, יש צורך לבחון גם את הוראות התקנונים של שתי האגודות, על מנת לעמוד על תפקידו ומעמדו של המזכיר בקיבוץ מחד, ועל מעמדו ותפקידו של מנהל הקהילה באגודה הקהילתית מאידך, וגם לעמוד על אופן וטיב היחסים הקיימים בין שתי האגודות.
2. לאחר הסתייגות זו נציין, כי על פניו, איננו רואים מניעה עקרונית שמזכיר הקיבוץ ישמש גם כמנהל הקהילה של האגודה הקהילתית, בכפוף למגבלות שלהלן -
2.1. ראשית, ברי כי על החבר להימנע מליטול חלק בכל הדיונים וההחלטות הקונקרטיים הנוגעים לענייניו האישים (לדוגמא - ככל והקיבוץ בוחן השתתפות בשכר מנהל הקהילה או קבלת שירותי "ניהול קהילה" מן האגודה הקהילתית וכד').
2.2. שנית, ככל ובין הקיבוץ לאגודה הקהילתית ישנם קשרים עסקיים וכיו"ב, אזי מן הראוי שהחבר יימנע מלהיות מעורב בדיונים ובקבלת ההחלטות, שכן בהיותו עובד האגודה הקהילתית, קיים חשש כי ההחלטות שיקבל כמזכיר בקיבוץ, יהיו נגועות בניגוד עניינים.
3. ככל ובנסיבות העניין, עמידה במגבלות הללו, ובפרט במגבלה השנייה, אינה מעשית, אזי נראה כי נכון יהיה להימנע מלהעסיק כמנהל קהילה באגודה הקהילתית את מזכיר הקיבוץ, שכן על נושאי המשרה ובעלי התפקידים באגודות השיתופיות חלות חובות נאמנות וזהירות כלפי האגודות.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב משה ותודה על פנייתך.

שאלתך עוסקת בנסיבות מיוחדות שמצריכות בדיקה ומתן חוות דעת ספציפית, החורגת ממסגרת המענה בפורום האתר.
בכל מקרה הנך מוזמן לנסות ולהעביר שאלותיך ליועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובניה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות' - משרד עורכי דין

שלום רב,

על אף שבתקנות ובהנחיות הרשם לעניין ועדות ביקורת לא נזכר במפורש איסור על שכיר באגודה להיות חבר בועדת הביקורת, למעט אם יש לו תפקיד ביצועי, מנהלי, כספי או חשבונאי, אנו סבורים כי מדובר על מצב של ניגוד עניינים מבני אשר אין לו מקום, שהרי אותו חבר ועדת ביקורת יהיה כפוף, הלכה למעשה, לגורמים אותם הוא אמור לבקר, מבלי שיש לו אפשרות להימנע מניגוד עניינים זה, ולכן הוא לא יוכל לבצע את תפקידו נאמנה.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב שלמה.

1. תנאי הכשירות של חבר קבועים בתקנונה של כל אגודה ואגודה, והם מושפעים, כמובן, מסיווגה של האגודה, שכן לא דומים תנאי הכשירות באגודה מסוג קיבוץ לתנאי הכשירות באגודה מסוג מושב עובדים לתנאי הכשירות באגודה לקופות גמל ופנסיה וכיו"ב. אך חרף האמור, נוכל להתייחס לשאלתך באשר לאפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות.

2. האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות קבועה בתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (להלן: "תקנות רשויות האגודה"):

"2א. נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

3. אלא שביחס לסוגי אגודות שיתופיות ספציפיות, נקבעו מגבלות על האפשרות להכיר באדם כחבר מכח התנהגות מכח תקנה 2א הנ"ל, ואלה קבועות בתקנה 6 לתקנות רשויות האגודה.

4. כך לדוגמא, קובעת תקנה 6(2), כי במושב עובדים לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא גר בתחום מושב העובדים דרך קבע והוא אחד מאלה:
(א) בעל משק בתחום מושב העובדים;
(ב) בן זוגו של בעל משק כאמור או האלמן או האלמנה שלו;
(ג) בן משפחתו של בעל משק כאמור או של בן זוגו או בן זוג של בן משפחה העובדים דרך קבע באותו משק;
"בן משפחה", לענין פסקת משנה זו - הורה, ילד, ילד מאומץ או נכד;

(ד) בעל זכויות ובן זוגו, ביחידת מגורים נפרדת שאינה מהווה חלק ממשק חקלאי, הגרים בה, דרך קבע, לפחות חמש שנים והכשירים להיות חברים באגודה על פי הוראות תקנותיה למעט התנאי של היותם בעלי משק חקלאי; האמור לא יחול על "בן משפחה" כאמור בתקנת משנה (ג)(2)(ג);

5. ובתקנה 6(3) נקבע כי בכפר שיתופי לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא בעל משק בתחום הכפר השיתופי וגר דרך קבע בכפר השיתופי;

6. הנה כי כן, ככל ומדובר על אגודה הנזכרת באחד מסעיפי תקנה 6 הנ"ל, אזי חברות מכח התנהגות תוכר רק בכפוף למגבלות הנזכרות בתקנה זו (וכמובן, גם בכפוף ליתר התנאים והמגבלות הקבועים בפסיקה ביחס לאפשרות ההכרה בחבר מכח התנהגות).

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'

שלום רב דנה.

1. על פניו לא נראה כי יש מקום לפסול את מועמדותה של החברה אך ורק בשל הקשרים העסקיים אשר מתבצעים בין הקיבוץ והועד המקומי לבין עסקיה של בעלה.

2. יחד עם זאת, ככל והחברה הנ"ל תבחר ותכהן כחברת ועד ההנהלה של האגודה מחד, ושל הועד המקומי מאידך, אזי יחולו בעניין זה מספר מגבלות.

3.ביחס לועד המקומי, הרי שפרט לחובת המכרזים הקיימת לגבי התקשרויותיו, ניתן למצוא התייחסות למצבים מעין אלה בסעיפים 89א ו-89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (להלן: "הצו"), אשר הוחלו גם על ועדים מקומיים, בשינויים המחוייבים, בסעיף 132 לצו.

3.1. סעיף 89א קובע כי חבר ועד מקומי שיש לו עניין, במישרין או בעקיפין, חלק או טובת הנאה בחוזה או עסק שנעשה עם הועד המקומי, יודיע על כך לועד, לא ישתתף בדיונים בעניין, ולא יצביע בכל נושא הקשור לכך.

3.2.סעיף 89ב קובע כי חבר ועד מקומי או קרובו וכו', לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הועד המקומי, אלא אם הדבר אושר על ידי הועד המקומי ברוב של 2/3 מן החברים, ובאישור המועצה. במידה ומדובר על התקשרות שנעשתה לפני תחילת כהונתו של חבר הועד המקומי, אין מגבלה על ההתקשרות, אולם עם תחילת הכהונה על חבר הועד המקומי להודיע בכתב לועד המקומי על כל התקשרות שכזו שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו הוא לא יעסוק בתוקף כהונתו כחבר ועד מקומי בכל עניין הנוגע להתקשרויות האמורות.

4.ביחס לאגודה השיתופית, אין בתקנות הוראות קונקרטיות האוסרות על כהונה במקרים מעין אלה, ונכון יהיה לפעול בהתאם להוראות הקיימות לעניין עסקה עם בעלי עניין בחברות, לרבות הוראות סעיף 278 לחוק החברות הקובע כך:

278. (א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הביקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בועדת הביקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הביקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נדרש לשם הצגתה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בועדת ביקורת ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב חברי ועדת הביקורת יש ענין אישי באישור העסקה, וכן רשאי דירקטור להיות נוכח בדיון בדירקטוריון ולהשתתף בהצבעה, אם לרוב הדירקטורים בחברה יש ענין אישי באישור העסקה.
5. הנה כי כן, על אותה חברה, בכובעה כחברת ועד הנהלה, להימנע מלעסוק בכל התקשרות של האגודה עם עסקי בן זוגה, לרבות השתתפות בישיבות הועד, וקל וחומר בהצבעה בנושאים אלה. מעורבות בעניינים אלה, עלולה להתפרש כהפרה של חובת האמונים כלפי האגודה.

בברכה,
משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'

שלום רב,

1. סעיף 29 לתקנון המועצות האזוריות ביו"ש (להלן: "התקנון"), קובע כי:

29.(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.

(ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.

(ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

2. מעבר לכך, סעיף 95 לתקנון קובע כי:

95. (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לא תתקשר המועצה בחוזה למכירה להשכרה להחכרה של מקרקעין או טובין, וכן לרכישת מקרקעין או כל זכות בהם או לרכישת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז אשר ההצעות שהוגשו בעקבות פרסומו נבדקו על ידי ועדת המכרזים.

(ב) הממונה יקבע כללים לעריכת מכרזים ולדרכי הזמנה וקבלה של הצעות מחירים בעקבות פרסום מכרז ורשאי הוא בכללים כאמור לפטור מועצה מחובת עריכת מכרז הן בסוגי התקשרויות מסויימים והן בענינים מיוחדים".

3. ואכן, בהתאם תוקנו כללי המועצות המקומיות (מכרזים), בהם יש פירוט רב באשר לאופן שבו יש לערוך ולבצע מכרזים ברשויות מקומיות ביו"ש.

4. במסגרת סעיף 112 לתקנון, הוחלו סעיפים שונים גם על ועדים מקומיים (בשינויים המחויבים), ובכללם גם סעיף 95 הנ"ל, מכאן, שמכרזים בועד המקומי צריכים להתבצע גם כן בהתאם לכללים אלה.

5. באשר להרכב ועדת המכרזים – כאמור, לגבי מועצות אזוריות נקבע בסעיף 25 לתקנון, כי היא תורכב מחברי המועצה, כאשר ראש המועצה לא יהיה חבר בועדה.

6. אמנם סעיף זה לא הוחל באופן ישיר על ועדים מקומיים, כך שישנה תחולה להוראות סעיף 111 לתקנון, בדבר הרכב ועדה בועדים מקומיים -

111.(א) ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות וועדות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות הועד המקומי לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן.

(ב) ועדה של הועד המקומי יהיה אחד מחבריו לפחות חבר הועד המקומי והשאר בעלי זכות להיבחר כחברי הועד המקומי שאינם פסולים לכהונה לפי סעיף 21 לתקנון.

אך מאחר וועדת המכרזים אינה ועדה מכריעה אלא ועדה ממליצה (במועצה אזורית, סמכות ההכרעה מסורה לראש המועצה, ובמידה והוא מעוניין לסטות מהמלצת הוועדה - עליו לאשר זאת במליאה), נראה כי אכן אין מקום שיו"ר הועד יכהן בה, שכן הוא אמור להיות הגורם המכריע.

7. על כל פנים, מן האמור עולה כי ביו"ש, על ועדת המכרזים של הועד המקומי לכלול חבר ועד, כאשר יתר החברים יהיו כאלה הכשירים להיבחר כחברי ועד מקומי. מעניין לציין, כי לגבי ועדים מקומיים שלא ביו"ש, אין מגבלה באשר לזהותם של חברי הועדות (סעיף 131 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)).

8. בשלהי הדברים נציין, כי נוכח מורכבות הליך המכרז והצורך בהיכרות מעמיקה עם הוראות החוק בעניין זה, ייתכן ונכון יהיה לבחון אפשרות של קיום המכרז באמצעות ועדת המכרזים של המועצה האזורית.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב,

1. ראשית יש להבהיר, כי ההנחיות אליהן אתה מתייחס (הנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת), אינן בעלות מעמד מחייב, אם כי בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו, לאור לאור מעמדו של רשם האגודות. אלא שאת המניעה לכהן במקביל כחבר ועד הנהלה של האגודה וכחבר ועדת הביקורת שלה ניתן למצוא כבר במסגרת תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), הקובעת כך:
26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;

2. ובאשר לשאלתך - מאחר ואין מניעה לכהן כחבר ועד מקומי ובמקביל כחבר האגודה השיתופית ביישוב (קהילתית או חקלאית), למרות מצבים של שיתוף פעולה ביניהם, ועניין זה אף מוסדר במסגרת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), בהסדר של "זהות ועדים", לא נראה שיש מקום למנוע כהונת חבר ועד מקומי כחבר ועדת ביקורת של האגודה (או להפך).
3. כמובן, שככל וביישוב מתקיימת זהות ועדים (חברי ועד ההנהלה של האגודה מכהנים גם כחברי הועד המקומי), אזי אין מקום לכהונה כאמור, שכן המשמעות תהא שאותו אדם יכהן גם כחבר הגוף המבקר וגם כחבר הגוף המבוקר.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'