''הפרה גועה ברפת''? תצטרך גם להתקין ציוד מיוחד להקטנת הרעש, וגם לא לחלוב אחרי השעה 11 בלילה וגם לשלם פיצוי.

בית המשפט המחוזי מרכז ע''א 4366-02-08 . לפני כב' השופט אילן ש' שילה אב''ד, כב' השופטת מיכל נד''ב, כב' השופט יעקב שינמן. רון אלוני, יוסף אלוני, רינה אלוני נ' פרידה ריבנבך, אליהו ריבנבך.

 

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופט א' מקובר) מיום 10.12.07 (ת"א 2890/01), שבו קיבל בית המשפט את תביעתם של משפחת רבינבך נגד משפחת אלוני בגין מטרד שנוצר מהפעלת רפת במשק של משפחת אלוני במושב משמר איילון קבע הסדרים באשר להגבלת פעילות השטיפה והחליבה ברפת בשעות הלילה וכן חייב את משפחת אלוני בפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ ובהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

 רקע

 מדובר בסכסוך בין שני שכנים במושב משמר איילון. במשך השנים ניהלה משפ' אלוני  רפת בשטח המשק שלהם הגובל במשק של משפ' ריבנבך. בשנת 2000 שינתה משפ' אלוני את הרפת, הגדילה אותה, את מספר הפרות והחליבות ביממה ואף הכניסה מיכון לצורך ייעול תהליכי החליבה; הפכה את הרפת לגדולה יותר ומסחרית יותר.

המיכון והציוד שהותקנו גרמו לעלייה משמעותית ברעשים שבקעו מהרפת. לפיכך, בשנת 2001, הגישה משפ' ריבנבך תביעה וביקשה צו מניעה ופיצוי בגין מטרד הרעש שבפעילות הרפת. בבית משפט השלום, במשך כשבע שנים,  4 שופטים עסקו בתובענה זו. נעשו  מאמצים רבים להסדיר את מחלוקת השכנים בהסכמה. בין היתר מונו שני מומחים מטעם בית המשפט שחיוו דעתם והמליצו המלצות.

במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסכמות אחדות שעל פיהן התקינה משפחת אלוני ציוד שהקטין למינימום את הרעש. אך בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים לפשרה ובית המשפט נאלץ לתת פסק דין.

 דיון כב' השופט אילן ש' שילה אב"ד, כב' השופטת מיכל נד"ב, כב' השופט  יעקב שינמן.

אנו סבורים שעל פי התשתית הראייתית, לרבות חוות דעת המומחים שמינה בית המשפט השלום והשינויים שעשתה משפ' אלוני על פי הצעתו של המומחה ד"ר סוקר, איזן בית משפט השלום איזון ראוי את זכויות הצדדים והאינטרסים שלהם.

 משפ' אלוני טוענת כי בית משפט השלום  לא קבע שהרפת יצרה מטרד שעל כן לא היה מקום להגבילם באשר לפעילות החליבה והשטיפה בשעות הלילה עד לשעה 23:00.

 עיון בחומר בתיק בית המשפט השלום ובאופן שבו התנהלו ההליכים משך 7 שנים, מלמדים שלמעשה לא הייתה מחלוקת של ממש באשר לעצם מטרד הרעש הנובע מן הרפת.

 מומחה שמונה על ידי בית המשפט מצא כי: "נמצאו רעשים ברפת בחריגות מהמותר על פי החוק למניעת מפגעים, תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש).

בעקבות חוות דעת זו מינה בית המשפט מומחה נוסף כדי "שיחווה דעתו לעניין האמצעים הנדרשים לשם מניעת הרעש מהרפת".  המומחה המליץ על פיתרונות לצמצום הרעשים מהרפת ומניעתם.

מכל הטעמים האמורים ברור, כי מהרפת בקעו רעשים שהיוו מטרד. הרעשים צומצמו עד למינימום בעקבות התקנת אותם האמצעים שעליהם המליץ מומחה בית המשפט, אך הם לא חלפו לגמרי. לכן בדין הגביל בית המשפט השלום  את שעות הפעילות וקבע שעה להפסקתה בלילה; בכך איזן בין צורכי המשיבים לבין צורכי המערערים.

משפחת אלוני טענה עוד כי לא היה מקום לחייב אותם בפיצוי כספי ובהוצאות. לטענתם הגיעו לסיכום עם משפחת ריבנבך, כי אם יותקן הציוד עליו ימליץ המומחה הם יהיו פטורים מכל תשלום נוסף, וכי למעשה בית המשפט שידע מהסדר זה היה מנוע מלפסוק כנגדם פיצוי והוצאות.

הטענה אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות משפחת אלוני בבית משפט השלום, שם לא כפרו בזכות משפ' ריבנבך לתבוע פיצוי גם בשלב האחרון של הדיון. משפ' ריבנבך בסיכומיהם עתרו לקבלת פיצוי, כפי שתבעו בכתב התביעה, בסך 100,000 ₪, בגין עוגמת הנפש והסבל שנגרמו להם משך השנים. בא כוחם דאז של משפ' אלוני לא טען בסיכומי התשובה את ההסכמה שבא כוחו טוען לה היום, ולא הייתה בפיו כל טענה של מניעות או השתק באשר לתביעת הפיצויים. כל שנטען היה כי דרישה זו לקבלת פיצוי ממחישה את המסתתר ואת המניע האמיתי שמאחורי תביעת המשיבים. 

 לאור כל האמור לא מצאנו כי יש לקבל את ערעור המערערים.

לנוכח התוצאה שאליה הגענו ולאחר שהמשיבים חזרו בהם מן הערעור שכנגד אנו מחייבים את משפ' אלוני המערערים לשלם למשפ' ריבנבך (בנוסף לסכומים שנפסקו בבית משפט השלום),  שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ +מע"מ.

ניתן היום,  י"א אייר תש"ע, 25 אפריל 2010 .

לדף בויקיפדיה של מושב משמר איילון.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: