אחריות המועצה לנזק מנפילה בשבילי המושב
התובעת, ציפורה רייבי, התארחה לחג שבועות אצל אחיה במושב שדה עוזיה המצוי בתחומה של מועצה איזורית באר טוביה. בדרכה לבית הכנסת החליטה ציפורה כי תשתמש בדרך כורכר צדדית. בדרכה נתקלה ציפורה במהמורה ונפלה. כתוצאה מן התאונה נחבלה ציפורה בגופה, ובעיקר בקרסול ימין, נאלצה לקבל טיפולים רפואיים, ונותרה לה נכות לצמיתות בקרסול ימין כתוצאה מן התאונה.
לטענתה של ציפורה, על המועצה והמושב רובצת האחריות לאירוע התאונה עקב התרשלות המועצה לתקן את הדרך.
טענותיה של ציפורה:
-ציפורה הוכיחה את התאונה;
-על המועצה חלה האחריות לאירוע התאונה;
-לציפורה אין כל רשלנות תורמת לאירוע התאונה;
-ציפורה הוכיחה את ראשי הנזק להם טענה בכתב התביעה.
טוענות המועצה והמושב בסיכומיהן כדלקמן:
אין להן כל אחריות לתאונה, שכן הן סללו כביש ומדרכות עם תאורה. גם אם הדרך הייתה ארוכה יותר, על ציפורה היה ללכת בדרך זו;
ציפורה אחראית לאירוע התאונה, ולחילופין, יש לה רשלנות תורמת בשיעור של 100%;
אם נגרמו נזקים לציפורה, מדובר בנזקים קלים ביותר.
הדרך בה ארעה התאונה והשימוש בה:
בדרך זו אין כל שילוט האוסר או מזהיר מפני מעבר הולכי רגל, או מפני קטע הכביש המשובש הנ"ל, מה גם שממילא לא ניתן להגיע למבנים מסוימים (כגון גן הילדים,
כעת יש לבחון האם המועצה חטאה בעוולת הרשלנות :(1)
חובת הזהירות המושגית קיימת ביחסים שבין רשות שעניינה בטיחות הציבור בכלל ואחריות לתקינות ובטיחות בדרכים בפרט, לבין ציבור המשתמשים בדרכים. שכן, גוף כזה צריך לקחת בחשבון, שהתרשלות, עלולה לגרום לפגיעה בגוף או ברכוש.
בנוגע לחובת הזהירות הקונקרטית, נראה כי המועצה חבה חובת זהירות כלפי ציפורה בגין הסיכון שבגינו ארעה התאונה, והייתה צריכה המועצה לצפות סיכון זה.
המועצה, שהייתה צריכה להפעיל את סמכותה להחזיק ולתחזק את הדרכים בשטח המועצה בכלל, ובשטח המושב בפרט, והייתה צריכה לצפות לכך, שבעקבות הזנחת הדרך והותרת המהמורות בה, עלולה התובעת, כהולכת רגל, ליפול ולהינזק כתוצאה מכך. אמנם במקרה שבפנינו מדובר על הליכה בשעת לילה ללא תאורה, אך טבע האדם הוא שהוא הולך בדרך הקצרה ולא בדרך הארוכה.
בנוגע לאשם תורם של ציפורה:
ציפורה ידעה שהדרך בה הלכה הייתה מלאה במהמורות. ציפורה הייתה מודעת לכך שהיא הולכת בדרך זו שבשעת חשכה, שהראות הייתה לקויה. בעת לכתה בדרך עם חברותיה גם ידעה להזהיר אחת מחברותיה מפני מהמורה שהייתה לפניה. ובכל זאת בחרה ללכת בדרך זו, בה בשעה שיכלה לבחור ללכת בדרך סלולה ומוארת ללא כל מהמורות, אם כי ארוכה יותר. בנסיבות אלו לקחה התובעת סיכון מחושב. את סיכון מחושב זה יש לתרגם לאשם תורם. לציפורה אשם תורם בשיעור 30%.
סה"כ הפיצויים להם זכאית ציפורה הם 36,910 ₪ פחות אשם תורם (30%) 11,073 ₪ וסה"כ קיבלה ציפורה: 25,837 ₪
(1)על מנת לקבוע האם מתקיימת עוולת הרשלנות, מתעוררות שלוש שאלות והן: האם המזיק חב בחובת זהירות לניזוק, האם המזיק הפר את חובת הזהירות המו
בעת שבא בית המשפט לבדוק את חובת הזהירות, עליו לבחון את חובת הזהירות המושגית (= חובה עקרונית למועצה להיזהר על שלום ההולכים בדרכים) ואת חובת הזהירות הקונקרטית (= האם יכלה המועצה לצפות אירוע נזיקי שכזה?) .
