אחריות ראש מועצה על מפגעים תברואתיים בשטח המועצה

בבית המשפט המחוזי בנצרת עפ (נצ') 1237/07 מר פוקרא עבד אלרחים נ' משרד לאיכות הסביבה

 

רקע:

נגד מועצה מקומית בעיינה נוג'ידאת ומר פוקרא עבד אלרחים, אשר שימש כראש מועצה מקומית בעיינה,  הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, אשר על-פיו בשטחה של מועצה מקומית בעיינה  הוקמה "רמפה" לפינוי פסולת מבלי לנקות את ערמות הזבל שהצטברו סביבה.

משום מחדליהם של מועצה מקומית בעיינה  ומר פוקרא עבד אלרחים בניקיון המקום כפי הנדרש על ידיהם, יש לראותם כאילו השליכו פסולת ולכלכו את רשות הרבים, גרמו לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר ולא מילאו אחר הוראות צו הניקוי, אשר הוצא כנגדם על-פי החוק.

בית המשפט הרשיע וגזר את העונשים הללו: על מועצה מקומית בעיינה : קנס בסך 120,000 ₪; התחייבות בסך 50,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין, מן העבירה בה הורשעה. על מר פוקרא עבד אלרחים : קנס בסך 20,000 ₪ או 5 חדשי מאסר תמורתו; התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מיום מתן גזר-דין מלבצע את העבירות שבהן הורשע.

מר פוקרא עבד אלרחים מערער על פסק הדין ואילו טענותיו בתמציתיות:

היה על המשרד לאיכות הסביבה להגיש כתב אישום כנגד מועצה מקומית בעיינה  וכנגד מנהל מחלקת תברואה ולא כנגד מר פוקרא עבד אלרחים , הואיל ומי שאחראי על נושא הפסולת במועצה הוא מנהל מחלקת התברואה ולא ראש מועצה מקומית בעיינה .

כמו"כ טען עבד אלרחים כי האתר הינו מרוחק מהאוכלוסייה ובפועל לא נגרם כל נזק לתושבי הכפר.

עוד טען כי טעה בית משפט קמא משלא דן בהרחבה בשאלת אחריותו כנושא משרה במועצה.

עוד הוסיף וטען כי נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת להסיר את המפגעים והוכיח כי עשה כל שניתן למרות הקשיים האובייקטיביים שעמדו בדרכו, כגון קושי תקציבי ואי-ביצוע הוראות שנתן לחשב המלווה של מועצה מקומית בעיינה .

טענות המשרד לאיכות הסביבה בתמצית:

המשרד לאיכות הסביבה התנגד לקבלת הערעור וביקש לדחותו. לטענת המשרד לאיכות הסביבה, מר פוקרא עבד אלרחים  לא הוכיח כי "עשה כל שניתן" כדי למלא את חובתו. לטענת המשרד לאיכות הסביבה, מר פוקרא עבד אלרחים  חוזר בערעורו על הטענות שנטענו על-ידו בבית המשפט, בהליך המקורי, ואשר נידונו ונדחו שם, מבלי להתמודד עם קביעותיו של בית המשפט ומבלי לתת הסבר כלשהו מדוע הוא סבור כי הינן שגויות או אינן נכונות.

באשר לעונש שנגזר על מר פוקרא עבד אלרחים , טען המשרד לאיכות הסביבה כי לנוכח חומרת מעשיו ומחדליו של מר פוקרא עבד אלרחים  גזר הדין שנגזר נגדו הינו גזר דין ראוי, הולם ומידתי.

ביהמ"ש קבע:

משהודה מר פוקרא עבד אלרחים  בעובדות, אין מקום לקבל טענתו לפיה בפועל לא נגרם כל נזק לתושבי הכפר עקב המפגע התברואתי, שכן כאמור- כבר הודה בכך.

בנוגע לטענה כי בית משפט לא דן בהרחבה בשאלת אחריותו של מר פוקרא עבד אלרחים  כנושא משרה במועצה, נקבע כי החלטת בימ"ש קמא כצודקת, הואיל ומר פוקרא עבד אלרחים  בעצמו לא כפר בה, שעה שהחליט להודות באחריות זו במסגרת עובדות כתב האישום, כאמור לעיל. לפיכך, טרונייתו של ב"כ מר פוקרא עבד אלרחים  בעניין זה אינה מוצדקת כלל.

בית המשפט גזר דינו של מר פוקרא עבד אלרחים בראש ובראשונה בהתבסס על ממצאים עובדתיים. בעניין זה קבע בית המשפט כי על פי חומר הראיות, האתר תופעל בצורה לקויה. בין היתר, עלה בבירור מהתמונות שצורפו להודעת מר פוקרא עבד אלרחים כי פסולת הושלכה לכל עבר ומחוץ למכולות. דרכי הגישה לאתר היו עמוסות בפסולת מכל מין וסוג שהוא, וזאת למרות שהפסולת אמורה הייתה להישפך לתוך מכולת האשפה המוצבת באתר. עוד נקבע כי לא היה כל גידור באתר, או שילוט במקום.

מקרה זה אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם יש מקום לסטות מכלל של אי-ההתערבות בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, כאמור לעיל.

ביחס לטענתו העיקרית של מר פוקרא עבד אלרחים  לפיה נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת להסיר את המפגעים- גם בית המשפט ראה בסוגיה זו כדבר העיקרי הנדרש להכרעתו, ולכן בחן סוגיה זו בצורה מעמיקה ובהרחבה. המחלוקת הייתה האם הוכיחו מועצה מקומית בעיינה  ומר פוקרא עבד אלרחים טענתם כי עשו כל שביכולתם כדי למנוע את המפגעים?

מר פוקרא עבד אלרחים, היה מודע היטב לקיומו של המפגע הסביבתי, אשר החל להצטבר, והדבר אף עלה מחלופת המכתבים שבין מר פוקרא עבד אלרחים  לממונה על המחוז.

גם אם טען מר פוקרא עבד אלרחים כי נקט באמצעים שונים, וביניהם הוצאת מכרזים לקבלני ניקיון, כמו גם חתימת הסכם עבודה עם קבלן ניקיון בסופו של יום, נראה כי לא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. מר פוקרא עבד אלרחים  יכול היה לנקוט באמצעים פשוטים יחסית כדי למנוע את תופעת יצירת אותה מזבלה פראית, ובין השאר בגידור הרמפה, בבניית שער, ובהפעלת טרקטורים אשר יפנו את הזבל, לכל הפחות על בסיס שבועי.

באשר לגובה הקנס שהוטל על מר פוקרא עבד אלרחים: הקנס אינו חמור וזאת במיוחד לאור מדיניות החמרת הענישה בעבירות אשר פוגעות באיכות הסביבה. באשר לרכיב הנוסף של גזר הדין - "חתימה על התחייבות על סך 10,000 ₪" גם רכיב זה הינו סביר ואינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות כגון אילו.

סיכומו של דבר, לא עלה בידי מר פוקרא עבד אלרחים  בטיעוניו כדי להצביע על כך, כי בית המשפט לא יכל היה להגיע למסקנה המרשיעה מתוך העובדות שלפניו, ועל כן אין כל מקום להתערב במסקנתו אשר מעוגנת היטב בחומר הראיות שהונח בפניו

אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין שניתן ע"י בית המשפט שגזר את גזר הדין המקורי, אלא כאשר גזר הדין חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת.

סוף דבר:

בנסיבות המקרה לא נמצא כי נפלה טעות או חריגה קיצונית היורדת לשורש העניין בגזר דינו של בית המשפט, לכן אין כל עילה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור בעונש שהוטל על מר פוקרא עבד אלרחים- על כן- ערעורו נדחה.

ניתן ביום 17/06/2008.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: