אי התייצבות הנתבע לחקירתו הנגדית חיזקה את הראיות כנגדו בגין נזקים שעדרו גרם לשדה

בבית משפט השלום בקריות, בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ'. תא"מ 1239-11-08 דומן נ' אחמד.
הרקע

בפני ביהמ"ש תביעה שהגיש דומן לחייב את אחמד בפיצוי בגין נזקים שנגרמו לשדהו הממוקם בסמוך ליישוב לוטם, כתוצאה מכניסת עדר בקר לשדהו והשמדת הגידול בו.

לטענת דומן, כאשר הגיע לשדה במסגרת ביקוריו השגרתיים במקום ולקראת הקציר המתוכנן, הבחין בעדר בקר משוטט בשדה, רומס את הצמחים ואוכל מהם. דומן הזעיק שוטרים למקום, והבחין כי העדר מלווה ב4 אנשים, אשר החלו בהוצאת העדר מהשדה. דומן והשוטרים עקבו אחר העדר עד אשר הגיעו למכלאה שליד בית אבן במרחק לא רב מהשדה, אשר התברר כביתו של אחמד.

לטענת דומן, כתוצאה מכניסת העדר לשדה, הושמד במלואו היבול, ונגרם לו נזק בשיעור של 24,600 ₪.

לעומתו אחמד טוען, כי התביעה כנגדו מקורה בטעות זיהוי, תוך שהוא מכחיש כל קשר לעדר הבקר. עוד הוסיף אחמד, כי הינו מתגורר כל חייו בכפר כמאנה ולא בבית האבן כפי שטוען דומן.

                                              

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע כי חרף אי הגשת סיכומי טענותיו של אחמד, דומן עמד בנטל להוכיח כי עדר הבקר שנמצא בשדה וגרם לנזק נשוא התביעה, הינו עדר השייך לאחמד.

ראשית ציין ביהמ"ש כי אין מחלוקת שקודם לאירוע לא הכיר דומן את אחמד, ואת פרטיו קיבל לראשונה מהשוטרים שהגיעו לשטח, וזאת לאחר שהפרות גורשו ונמצאו בסמוך לבית האבן. גם עדות אחיו של אחמד בביהמ"ש, חיזקה דווקא את טענותיו של דומן, בעת שניסה להרחיק את אחיו ככל האפשר מעובדת היותו מגדל העדר.

שנית ציין ביהמ"ש, כי מתעודת עובד ציבור שהוגשה בתיק, עולה כי במועדים הרלוונטיים החזיק אחמד עדר בקר, בניגוד לטענתו.

שלישית ציין ביהמ"ש, כי חיזוק של ממש לעדות דומן נמצא בהתנהלותו של אחמד, אשר לא התייצב לישיבת ההוכחות האחרונה בה היה אמור להיחקר על תצהירו. ביהמ"ש שוכנע כי היעדרות זו באה על מנת להתחמק מחקירה, נוכח הראיות הברורות הסותרות את טענותיו של אחמד.

מכל האמור לעיל וחרף הקשיים הראייתיים שעמדו בפני דומן, קבע ביהמ"ש כי יש במכלול הדברים כדי להטות את מאזן ההסתברויות במידה הנדרשת במשפט האזרחי, ולקבוע כי דומן עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי עדר הבקר שנכנס לשדהו הינו עדר הבקר של אחמד.

 
סיכום

ביהמ"ש סיכם ואמר כי משעה שנקבע כי העדר שנכנס לשדהו של דומן הינו עדרו של אחמד, לא יכולה להיות מחלוקת של ממש באשר לאחריותו של אחמד לנזקיו של דומן כתוצאה מכך.

נוכח כל האמור לעיל, חייב ביהמ"ש את אחמד לשלם לדומן סך של 25,780 ₪ וכן חייב אותו בהוצאות העדים בסך 900 ₪, הוצאות עוה"ד בסך 10,500 ₪.

ניתן ביום כ"ב בחשוון תשע"ה, 15 בנובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: