אין קליטה ביטבתה. תבע את מירס להחזר כספי על עסקת טלפונים ניידים

העובדות הרלוונטיות:

סיימון ברטין, אשר מקום מושבו בקיבוץ יטבתה, רכש ממירס שני מכשירי טלפון ניידים. ברטין שהיה מודע לקשיי הקליטה הפלאפוניים בקיבוץ יטבתה, התריע על כך מבעוד מועד למירס, שמצידה המליצה לו על קניה של שני מכשירים חדשניים אשר עליהם ישלם ברטין מידי חודש 80 ₪ כל אחד. כמו כן מירס התחייבה לספק לברטין דיבורית לרכב- דבר שלא קרה משום שלא היה במלאי.

ברטין טוען כי לאורך כל זמן ההתקשרות בין הצדדים לא ניתן היה לדבר בצורה ראויה ממכשירי הטלפון הניידים. לכן פנה למירס מספר פעמים להחלפת המכשיר, אך נענה בשלילה.

במרץ 2008 הודיעה מירס לברטין כי יש בעיית קליטה באזור קיבוץ יטבתה, אך בקרוב תותקן אנטנה בקיבוץ והבעייה תיפתר.

עם זאת מירס הסכימה להחליף את אחד המכשירים, דבר שלא שיפר את הקליטה.

סיימון ברטין תובע השבה של עלות המכשירים 2,804 ₪ וכן פיצוי בעבור הסכום החודשי ששולם בשמונת החודשים בסך של 1,680 ₪. כמו כן יש לפצותו בעבור חמישה ימי עבודה בסך של 2,000 ₪ וסכום נוסף בסך של 1,500 ₪, שטיבו לא פורט.

בסה"כ תובע סיימון ברטין סך של 7,984 ₪.

טענות מירס:

סיימון ברטין חתם על התחייבות של 36 חודשים, תקופת ההתחייבות נקבעה בשל סבסוד מחיר המכשירים, ירידת ערכם עקב השימוש ובשל הטבות חבילת השימוש אשר ניתנו לתובע בהסתמך על משך תקופת ההתחייבות. על כן, סיימון ברטין לא רשאי לבטל באופן חד צדדי את ההתקשרות, אלא בתשלום דמי יציאה.

לגופו של עניין, רמת הקליטה של מירס סבירה ומהימנה ואין היא יכולה להתחייב כל בכל נקודה הקליטה תהיה אופטימלית.

סיימון ברטין היה מודע לרמת הכיסוי של המכשיר ובכל זאת חתם על הסכם ההתקשרות.

באשר לדיבוריות, מירס מעולם לא הבטיחה לספקן לסיימון ברטין בחינם.

סיימון ברטין לא הביא כל סימוכין לטענותיו על נזקים שנגרמו לו.

כב' השופט אילן דפדי פסק:

סיימון ברטין עשה שימוש במכשירים שקיבל ממירס, לו חשב כי אין מירס עומדת בהתחייבויות שלה כלפיו היה עליו לפנות אליה ולבטל ההסכם ולא להמשיך ולהשתמש במכשירים, יתרה מכך, גם לאחר הגשת כתב התביעה המשיך והשתמש במכשירים.

אין לשכוח כי המכשירים הינם מתכלים עם הזמן, ולכן דרישתו לקבל החזר מלא בעבורם אינה הגיונית כלל, שכן ערכם ירד מיום קנייתם.

מתקבלות טענות התובע כי רמת השירות הייתה ירודה, אין זה אומר כי מירס לא ניסתה לשפר את השירות, לראיה היא אף התכוונה להקים באזור אתר תקשורת. עם זאת סיימון ברטין אינו שבע רצון מהשירות ועל כן אין לחייבו בשימוש במכשירים למשך כל יתרת תקופת ההסכם, שלוש שנים.

על כן סיימון ברטין רשאי להודיע על הפסקת ההסכם, מבלי לשלם את קנס היציאה המוקדמת, במקרה וייבחר לעשות כן, ישארו המכשירים בבעלותו, אותם יהיה רשאי למכור בשוק הפתוח.

באשר לטענותיו של ברטין כי הפסיד ימי עבודה בשווי 2,000 ₪ וכן פיצוי נוסף ללא סיבה בסך של 1,500 ₪, אין לקבל טענות אלו, שכן הן סתמיות וללא סימוכין.

כמו כן סיימון ברטין לא הוכיח את זכאותו לדיבורית, ועל כן רכיב זה בתביעה נדחה.

לסיכומו של דבר, ברטין יכול להודיע למירס תוך 30 ימים באם הוא מעוניין להפסיק את ההתקשרות עימה.

לא ניתן צו להוצאות.

ניתן ביום 06.02.2009.

לאתר הבית של קיבוץ יטבתה לחץ כאן.

לאתר הבית של מירס לחץ כאן.