אפליה בהגשת כתבי אישום בין עובדי המדינה לבין עובדי רשויות אזוריות


 

מחנה צבאי שרגא מצוי בשטחי המועצה האזורית מטה אשר מזה עשרות שנים.

במשך כ - 17 שנים, הזרים מחנה שרגא את שפכיו למימי נחל יסף ללא חיבור מסודר למערכת ביוב ראויה, דבר שבעקבותיו נוצרו מפגעים סביבתיים רבים עימם נאלצה המועצה האזורית להתמודד.

במהלך השנים חזרה ודרשה המועצה ממשרד הביטחון, להתקין חיבור ביוב מסודר למחנה הצבאי, כל זאת ללא הצלחה. הסידור המפוקפק של הזרמת השפכים לנחל יסף נשאר בעינו משום היעדר תקציב, כך נטען ע"י משרד הביטחון.

בתאריך ה- 11 ספטמבר 2007, נשלח למר יהודה שביט, יו"ר מועצה אזורית מטה אשר מכתב מטעם המשרד להגנת הסביבה – היחידה להדברת מזיקים בו נטען כי על פי דיווח המעבדה לאנטומולוגיה במשרד הבריאות, זוהו יתושים שנדגמו מערבית ליישוב בוסתן הגליל, נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס. בעקבות כך הטיל המשרד להגנת הסביבה על המועצה אחריות רבה ויקרה לטיפול, הכוללת הדברת היתושים, הצבת מלכודות, איתור מוקדי דגירה והתקנת רשתות, כל זאת בעקבות מערכת הביוב של מחנה שרגא, שלמעשה אינה קיימת.

בעקבות השתלשלות הדברים, החליטה המועצה באמצעות יועציה המשפטיים- משרד עורכי דין מימוני- שלוש, להגיש כתב אישום כנגד מחנה שרגא, וכנגד משרד הביטחון וראש חטיבת נכסים ופמ"צ במשרד הביטחון, לכתב האישום צורפה גם בקשה לצו סגירה זמני של מחנה שרגא.

בעקבות כך נאות משרד הביטחון במהלך מו"מ נמרץ למצוא התקציבים הנחוצים להסדרת הביוב במחנה שרגא.

לבסוף, הדיון בכתב האישום נמחק משום שהיועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו כי לא ניתן להגיש כתבי אישום פליליים ללא אישורו, וכלשון ההחלטה:

"לא יוגש כתב אישום נגד עובד מדינה שפעל במסגרת תפקידו ע"י תובע מקומי או מי שהוסמך ע"י היועץ המשפטי לממשלה, ללא אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה."

בעקבות חוות דעת זו, נשאלת השאלה, מדוע כנגד ראשי רשויות כן מוגשות תביעות בכלל ובנושאי איכות הסביבה בפרט, האם ראשי הרשויות הינם זרוע של מדינה אחרת ולא של מדינת ישראל? מדוע קיימת עדיפות בהגנה משפטית על פעולות עובדי מדינה, לדוגמא- עובדי משרד הביטחון לבין עובדי רשויות? על פניו איפה ואיפה.

 לחץ כאן למעבר לחוות הדעת של הפרקליטות בנושא

לחץ כאן למעבר לחוות הדעת של עו"ד נועה בן אריה ועו"ד אלי אליאס בנושא:

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: