ביהמ"ש אישר פסק הבורר ויסודות לפרגולה שבנתה חברת קיבוץ לא יהרסו- אולם סוגיית הזזת תוואי הכביש בסמוך לביתה תוחזר לבורר לדיון מחודש.

בפני ביהמ"ש בקשה לאישור פסק בוררות שניתן בעניינים של פיטה ריטה ענבר (להלן: 'ענבר') וקיבוץ גבע (להלן: 'הקיבוץ').

ענבר יועדה לאכלוס דירה בשכונה הנבנית בקיבוץ, ובמהלך הבניה יצקה יסודות לבניית פרגולה, מעבר לנדרש לנשיאת הפרגולה ובאופן שיאפשר בניה כבדה בהמשך. אך הקיבוץ ביקש מענבר להרוס את היסודות הללו מכיוון ונוצקו ללא היתר. לאחר העברת המחלוקת לבורר, הלה קבע כי ענבר לא צריכה להרוס את היסודות שיצקה.

סוגיה נוספת אליה התייחס הבורר בפסקו נוגעת לתוואי כביש האמור להיסלל בסמוך לדירתה של ענבר, ולדידו יש לסלול את הכביש בתוואי אחר מוסכם הסמוך ככל הניתן לבניית הבית.

הקיבוץ הגיב כי אין הוא מתנגד לאישור עקרוני של פסק הבורר, אך הסכמתו העקרונית מסויגת בכל הנוגע להכרעת הבורר לגבי תוואי הכביש העוקף.

טענת הקיבוץ היא כי תוואי הכביש אותו ציין הבורר חורג מתוכנית המתאר ועל כן ביצועו אינו חוקי. בנוסף טען הקיבוץ, כי נושא זה לא היה חלק מנושאי המחלוקת עפ"י הסכם הבוררות, ומשכך יש לתקן חלק זה של ההכרעה.

דיון והכרעה

ראשית, בנוגע לטענת הקיבוץ כי נושא זה לא היה חלק מנושאי המחלוקת ע"פ הסכם הבוררות; ביהמ"ש ציין כי הקיבוץ לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין של הבורר או תיקונו, אלא הגיב להליך, במסגרת בקשתה של ענבר לאישור הפסק, ודרך זו אינה ראויה ומנוגדת להוראות החוק.

וכן, בהסכם הבוררות ישנה התייחסות מפורשת להתחייבות הקיבוץ כלפי ענבר לבצע עבודות תשתית/ הכנה, ובכללם סלילת תוואי הכביש. כמו- כן, ציין ביהמ"ש כי לא ניתן טעם מדוע לא פנה הקיבוץ מיוזמתו בבקשה לתקן חלק זה של פסק הבוררות.

לפיכך- דחה ביהמ"ש את בקשת הקיבוץ לתיקון חלק זה בפסק הבוררות.

שנית, בנוגע לטענת הקיבוץ כי תוואי זה חורג מתוכניות המתאר, ביהמ"ש הגיע למסקנה כי יש ממש בטענת הקיבוץ. היות ואישור פסק הבוררות יביא לפגיעה בתקנת הציבור שהרי בכך תאושר בנייה שחורגת מהקבוע בחוק, ולכן קיימת עילה לביטול חלק זה של פסק הבוררות.

לבסוף,  ביהמ"ש קבע כי ניתן להותיר את פסק הבוררות שניתן בנוגע ליסודות הפרגולה על כנו למרות עילת הביטול דנן, וכי יש להשיב את סוגית תוואי הכביש לבחינת הבורר על מנת שיפסוק בשנית בסוגיה זו, שהרי סוגיית אכלוס הדירה שבמחלוקת כרוכה בסלילת הכביש העוקף וכי חובה זו הוטלה באופן ברור על הקיבוץ בהסכם שנערך בין הצדדים. 

ביהמ"ש נתן תוקף של פסק דין להכרעת הבורר לעניין יסודות הפרגולה בלבד, ואילו בנוגע לסלילת הכביש והתוואי שנקבע, קבע ביהמ"ש כי יש להחזיר את הסוגיה דנן לבורר בכדי שיתן דעתו למכלול המחלוקת לרבות התנהלות הצדים.

בנסיבות הללו קבע ביהמ"ש כי הקיבוץ ישא בהוצאות בסך כ- 2,500 ₪.

ניתנה ביום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

5129371