ביהמ"ש המחוזי ביטל את תוצאות הגרלת המגרשים אשר ערך ועד מושב אלישיב

ביולי 2005 ערכה האגודה השיתופית אלישיב הגרלה להענקת זכויות ב-4 מגרשים ביישוב, ובין הזוכים היה חגי שעיבי, אשר באותו זמן היה חבר ועד האגודה (להלן:"הועד"). בחלוף חודש, הגישו 35 חברי אגודה בקשה לצו מניעה זמני בהעברת המגרש ל-4 הזוכים, הואיל ולטענתם לא רק זו שהועד קבע את הקריטריונים להעברת המגרש על אף שהסמכות לכך היתה של האסיפה הכללית, אלא שהקריטריונים אשר נקבעו תואמו מראש כך שיתאימו לאנשים אשר הועד חפץ ביקרם. בעקבות בקשה זאת, העניק ביהמ"ש המחוזי צו מניעה זמני, וקבע כי ההחלטה להעביר את המגרשים המדוברים ל"זוכים" בהגרלה – מבוטלת. בהמשך, דחה ביהמ"ש את בקשת 4 החברים לביטול פסק הדין.

כעת, מבקשת מיכל, אשתו של חגי, לחייב את המינהל להקצות לה את המגרש אשר הובטח לחגי, הואיל ולטענתה, קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה לא יועבר המגרש לצד ג' חלה במקרה בו נחתם הסכם בין המינהל לבין חגי, אך משלא נחתם הסכם – אין קביעה זו רלוונטית והיא זכאית למגרש.

            בנוסף, מבקשת מיכל, לחייב את האגודה ואת הועד להשיב להם את היטל הפיתוח ששילמו, בסך 45,000₪, ואף תובעת אלפי שקלים נוספים אשר לטענתה חייבים לה האגודה והועד.

            מנגד, טוענת האגודה והועד כי חגי היה חבר בועד וקבע את הקריטריונים לקבלת המגרשים, קריטריונים מפלים ובלתי סבירים, ואין ספק כי היתה לו יד בקביעה של מי יזכה במגרשים. כמו כן, מבהירים האגודה והועד כי פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי מהווה מעשה בית דין גם נגד מיכל, שהרי יש בין מיכל לחגי קרבה משפטית, והינה צד ג' לוֹ המינהל אסר להעביר את החזקה במגרש.

            בנוסף, טוענים האגודה והועד כי מיכל חתמה על פרוטוקול האגודה המונע ממנה להלין עליהם במידה והקצאת המגרשים לא יוצאת לפועל. כמו כן, מבהירים האגודה והועד כי תשלומי הפיתוח שולמו למועצה האזורית עמק חפר, והואיל ומדובר במחלוקת שהתגלעה בין מיכל לבין המועצה האזורית, אין האגודה והועד קשורים למחלוקת זו, וודאי שלא מחייבים בגינה תשלום כספי.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי העברת המגרש למיכל אסורה מתוקף צו המניעה אשר נתן ביהמ"ש המחוזי במאי 2011, ולפיו אסור להעביר את המגרש לתובע או לצד ג' אחר, ללא קשר לאי חתימת ההסכם בין חגי למינהל. ביהמ"ש מוסיף ומדגיש כי אף מיכל מציינת בכתב התביעה את העובדה כי פסק הדין של המחוזי מונע את שיווק המגרש לידיה. בעקבות זאת, דוחה ביהמ"ש את סעד האכיפה שביקשה מיכל.

בהמשך, עוסק ביהמ"ש בתביעתה של מיכל לקבלת פיצויים מהאגודה ומועד האגודה ומציין, כי מיכל חתמה על פרוטוקול ישיבת ועד האגודה לפיו לא תהיה לה כל עילה לתבוע את האגודה ואת ועד האגודה במידה וההקצאה תיעצר או תעוכב ע"י גורם כלשהו, לרבות חברי האגודה. כמו כן, מדגיש ביהמ"ש, כי צו המניעה אשר הוציא ביהמ"ש המחוזי הוא השולל את הקצאת המגרש למיכל ולא הסכם הפשרה עליו מיכל מלינה.

בעניין השבת תשלומי הפיתוח קובע ביהמ"ש, כי תשלומים אלו לא שולמו לאגודה או לועד, אלא למועצה האזורית עמק חפר, והיא המחויבת להחזירם כל אימת שההקצאה לא יצאה לפועל. ביהמ"ש מוסיף ומדגיש, כי המועצה הסכימה להשיב כספים אלו אך התנתה זאת בחתימה על ויתור תביעות כנגד המועצה, דבר לו סירבה מיכל. לפיכך, פוסק ביהמ"ש, כי הואיל ומדובר במחלוקת בין מיכל למועצה האזורית עליה ליישב מחלוקת זו עם המועצה האזורית ולהפנות מכתביה אליה ולא אל האגודה.

ביהמ"ש דוחה את תביעתה של מיכל כנגד האגודה וועד האגודה השיתופית אלישיב. בנוסף, פוסק ביהמ"ש, כי מיכל תשלם הוצאות משפט בסך 47,200 ₪.

ניתן ב- כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013

לאתר מושב אלישיב