ביהמ"ש קבע כי הפעלת בית בד אינה מהווה שימוש חקלאי בקרקע

מנהל מקרקעי ישראל החכיר ליהודה תמם מגרש במושב פדיה לצורך שימושים חקלאיים בלבד, אולם בביקורת שנערכה בשנת 2004 התברר כי יהודה עושה, ללא אישור המנהל, שימושים שאינם חקלאיים בקרקע, כגון הפעלת מסגרייה ואחסון וטיפול בבקבוקי פלסטיק.

בשנת 2006 תבע המינהל את יהודה בביהמ"ש ודרש ממנו לחדול ממעשיו ולהשיב את המגרש למטרתו המקורית. בשנת 2012, טרם הדיון בתיק, נערכה ביקורת במגרש והתברר כי במקרקעין הוקם מבנה המשמש בחלקו למשרדים ובחלקו כבית בד לייצור שמן זית וזאת ללא אישורי המנהל.

בעקבות דברים אלו, פונה המנהל אל ביהמ"ש וטוען כי יהודה התעשר ומתעשר שלא כדין מן השימוש במקרקעין, שכן אלה ניתנו לו לצרכי חקלאות בלבד, ולכן מבקש המנהל כי ביהמ"ש יעניק צו מניעה אשר ימנע מיהודה לעשות שימוש שאינו חקלאי בקרקע, וכן צו לסילוק, פינוי והוצאת כל שימוש שאינו חקלאי במקרקעין. בנוסף, מבקש המנהל, כי ביהמ"ש יורה להרוס כל מבנה שהוקם על הקרקע שלא כדין.

מנגד, טוען יהודה, כי המבנים אשר הקים הוקמו בהיתר שניתן לו בשנת 2005, וכי השימושים שפורטו בתביעה פונו זה מכבר וכי השימושים כיום הינם כדין ובהתאם להסכם החכירה. יהודה מדגיש, כי בית בד מהווה שימוש חקלאי ועומד בהסכם החכירה עם המנהל, ולכן אין להרוס אותו.

דיון והכרעה

 ראשית, דן ביהמ"ש האם המבנים הקיימים על הקרקע מהווים שימוש חקלאי כאמור בהסכם החכירה בין הצדדים אם לאו. ביהמ"ש מבהיר, כי רק שימוש הקשור בטבורו אל מלאכת הייצור החקלאי תיחשב כשימוש הדרוש במישרין לייצור חקלאי, ומדגיש, כי הייצור הוא חקלאי כאשר הוא נעשה לצורך עבודת האדמה והטיפול בבעלי החיים ולשם הפקת היבול מהם. זאת, בשונה ממלאכת העיבוד, הבאה לצורך יצירת מוצר אחר ואינה מהווה ייצור חקלאי. המוצר החקלאי מעיבוד האדמה הוא פרי העץ, למשל הזיתים, להבדיל מן המוצר התעשייתי אותו ניתן להפיק מן הזית, השמן, אשר עיבודו אינו מהווה ייצור חקלאי.  בהתאם לזאת, קובע ביהמ"ש, כי בניית משרדים והקמת בית בד על הקרקע לא מהווה שימוש חקלאי, ולכן, לפי האמור בהסכם החכירה בין המנהל ליהודה, היה על יהודה לקבל את הסכמת המנהל להקמת מבנים אלו.

בהמשך, בודק ביהמ"ש האם התקבל היתר להקמת המבנים על הקרקע אשר החכיר יהודה מהמנהל, וקובע, כי מבנה בית הבד הוקם בהיתר ולכן אין להרוס אותו ואת הסככות הסמוכות לו, אולם רצפת הבטון, הגדר והחממה הוקמו על הקרקע אשר ייעודה חקלאי ללא היתר ולכן הם ייהרסו.

ביהמ"ש מקבל את התביעה ומעניק צו מניעה האוסר על שימושים חורגים במקרקעין אשר נועדו לשימוש חקלאי, וכן מורה ביהמ"ש על הריסת החממות, רצפת הבטון והגדר אשר הוקמו ע"י יהודה ללא היתר מהמנהל.

בנוסף, ביהמ"ש קובע כי יהודה ישלם הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.

ניתן ב- י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013