ביהמ"ש ביטל צו עיקול על נכסי מגן שאול- מושב עובדים משום שבוקש שלא בתום לב
בית משפט השלום בנצרת קבע כי עיקול נכסי מושב מגן שאול הינו צעד דרסטי ולא מידתי. מושבי התענך הינו תאגיד אשר בין שאר עיסוקיו מרכז את חובות המים של ישובים באזור חבל מושבי התענך החברים בה.
מושבי התענך טוען כי מושב מגן שאול נמצא בחוב גדול כלפיו ועקב מצבו הקשה של מושב מגן שאול קיים חשש שאם לא יתבצע עיקול על נכסי מושב מגן שאול, הנכסים ייבלעו בתוך חובותיו ולא יישאר ממה להיפרע, במידה ויפסק כי אכן על מושב מגן שאול להחזיר את החוב למושבי התענך.
מושב מגן שאול טען מספר דברים: תחילה- החוב במהותו הוא חובם של תושבי מושב מגן שאול ולא של מושב מגן שאול עצמו אשר הינו תאגיד נפרד מחבריו, כך שאין מקום לכל הטענה של מושבי התענך בנוגע לחוב לכאורה של מושב מגן שאול כלפיו. שנית, מצבו של מושב מגן שאול שפיר, וחוסנו הכלכלי מוכח ולראיה זה עתה שילם חוב בגובה ארבעה מליון ₪ מה שלא ייתכן אם מצבו הכלכלי היה רע. עוד טוען מושב מגן שאול כי צו עיקול שכזה יזיק למושב ויכניס אותו למשבר כלכלי, ואקט שכזה לא רק שאינו מידתי אלא גם נוגד את ההלכה בפסיקות קודמות של בימ"ש.
ואכן כבוד הרשמת אינעאם שרקאוי קובעת כי אין לעקל את נכסי מושב מגן שאול משום חוסר המידתיות שבדבר ומוסיפה כי בקשתו של מושבי התענך נגועה בחוסר ניקיון כפיים ולראיה- מושבי התענך ידע כי ברשות מושב מגן שאול מניות תנובה בגובה שלושה וחצי מליון ₪ ובכל זאת הס מלהזכיר זאת. ועוד, לא יהיה זה הוגן לעקל נכסים בגובה עשרות מיליוני שקלים כנגד חוב בגובה של 230,000 ₪.
לחובתו של מגן שאול הוסיפה כב' הרשמת כי לא ייתכן כי בכל המסמכים וההתחייבויות למול מושבי התענך מופיע מושב מגן שאול כמושב ולפתע המושב מחליט כי הוא מושך ידיו מהנושא והחייבים הם התושבים עצמם.
לסיכום:
בקשת העיקול נדחתה ומושבי תענך ישלם ההוצאות של מושב מגן שאול בגובה 2500 ₪.
