בית המשפט הורה לקיבוץ הזורע לפצות את זולטן טוט בעקבות נפילתו מגג באולם בתחומי הקיבוץ

העובדות הרלוונטיות:

זולטן טוט, חבר קיבוץ הזורע, טיפס על תקרת אולם אירועים אשר בקיבוץ הזורע על מנת לתקן את התאורה התלויה מן התקרה. התקרה נשברה וזולטן טוט נפל וכתוצאה מהנפילה נפגע קשה.

זולטן טוט אושפז במשך של שישה חודשים ונותר נכה בשיעור של 61 אחוזים.

ביטוח לאומי הכיר בזולטן טוט כנפגע תאונת עבודה והעמיד את נכותו היציבה על 92 אחוזים לשם זכאות לקבלת תגמולים.

עקב התאונה הוגש נגד הקיבוץ כתב אישום, על כך שאפשר לזולטן טוט לבצע את העבודה בגג, לבדו, ובלא נוכחות אדם נוסף לצידו, כמתחייב על פי פקודת ותקנות הבטיחות בעבודה.

קיבוץ הזורע הודה במיוחס לו בכתב האישום, ולאור הודאתו הורשע קיבוץ הזורע והוטל עליו קנס בסך 13,000 ₪.

בנוסף החליט זולטן טוט לתבוע מהקיבוץ פיצויים בגין פציעתו. ומכאן התביעה שלפנינו.

טענות קיבוץ הזורע:

חברת הביטוח אשר נכנסה בנעלי קיבוץ הזורע טענה בשמו כי העובדה שהקיבוץ הורשע בעבירה פלילית אינה גורעת מכך שהיה כאן אשם תורם מצידו של זולטן טוט, אשר ביצע את העבודה בהתנדבות ומבלי לקבל הוראה מהממונה עליו. הקיבוץ אף העלה את השערה כי זולטן טוט טיפס לגג בחוסר זהירות ומבלי להשתמש בסולם המיועד לכך.

קיבוץ הזורע אף טוען כי קיימת חפיפות וכפילויות בנכויות הרפואיות שקבעו הרופאים מטעם זולטן טוט

השופט ש' ברלינר פסק:

הקיבוץ התרשל בכך שהורה לזולטן טוט לבצע את העבודה האמורה בתקרה השבירה של האולם מבלי לנקוט באמצעי זהירות מספיקים.

השופט ברלינר פסק כי הקיבוץ הנתבע אחראי כלפי זולטן טוט בנזיקין, ועל כן מחויב לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, אלא  שבפועל, המשלמת היא מבטחת הקיבוץ חברת ביטוח חקלאי.

כן נקבע על ידי בית המשפט כי לא הוכח שזולטן טוט שהה בגג בחושך, או כי עלה אליו שלא בדרך הרגילה. השופט הוסיף שנראה שזולטן לא נזהר מספיק,  אך אין בכך לכדי אשם תורם, במיוחד לאור העובדה שלוחות הדריכה על התקרה לא עמדו בנדרש.

לאור האמור השופט פסק כי אין במקרה זה אשם תורם מצידו של זולטן טוט.

בנוסף קיבל השופט את חוות דעתם של רופאי זולטן טוט, ופסק כי נכותו עולה לשיעור של 70 אחוזים ואף יותר.

בכל הנוגע להמשך עבודת זולטן טוט, נפסק כי, אין ספק שזולטן טוט איבד את כושרו להשתלב בעבודה בשוק.

למרות תיאוריהם של חברי הקיבוץ, אשר שיבחו את יכולותיו של זולטן טוט, לא שוכנע השופט ברלינר שאלמלא התאונה זולטן טוט היה מתקדם רבות בחייו בכל הקשור לכושר עבודה וקידום מקצועי. ולכן העמיד את כושר ההשתכרות של זולטן טוט על סך של 7,000 ₪, ובסך הכול בצירוף ההטבות הסוציאליות וההפרשות לפנסיה על סך של 10,000 ₪ מידי חודש, ולא 12,000 ₪ כפי שדרש זולטן טוט.

כמו כן פסק השופט כי יש לפצות את זולטן טוט על הפסד ההשתכרות עד ליום יציאתו לפנסיה, קרי עד הגיעו לגיל 67, ועל כן פסק כי ישולם לזולטן טוט סך של 1,925,000 ₪.

בעבור סבלו בעבר, מיום התאונה ועד ליום פסק הדין, נפסקו לזולטן טוט פיצויים בסך של 400,000 ₪.

בנוסף נפסקו לזולטן טוט פיצויים בסך של 31,500 ₪ בעבור עבודת שיפוץ ביתו, להתאמתו לנכותו.

בעבור הוצאות עתידיות אפשריות, כגון טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, וכן ליווי בעת יציאתו לאזורים לא מוכרים וכן בעבור חוסר יכולתו לעשות את עבודות הבית, פסק השופט כי זולטן טוט יפוצה בסך של 300,000 ₪.

באשר לפיצויי קיבוץ הזורע נפסק כי ביטוח חקלאי תפצה את הקיבוץ בעבור הסכומים שקיבוץ הזורע נאלץ להוציא לצורך הטיפולים בזולטן טוט ובבני משפחתו, הנסיעות, וההוצאות הנלוות לכך. המסתכמות בסכום של 54,421 ₪. וכן יפוצה הקיבוץ בעבור אובדן ההשתכרות ב-59 החודשים שחלפו מיום התאונה לעד ליום פסק הדין, בסך של 475,000 ₪.

לסיכומו של דבר, העמיד השופט את אומדן הנזק הכללי על סך של 3,185,921 ₪, מסכום זה יש ניכה השופט את תגמולי המוסד לביטוח לאומי, ותגמולי קצבה העומדים בסך של 1,438,649 ₪.

ביטוח חקלאי ישא בהוצאות המשפט של זולטן טוט בסך של 200,000 ₪ וכן של קיבוץ הזורע בסך של 20,000 ₪.

ניתן ביום 12/08/2008.