בית המשפט מצא, כי במהלך 18 שנות עבודתו בכפר שיתופי רועי, שלשל לכיסו גזבר היישוב כשלושה מליון שקלים חדשים מכספי היישוב
הרקע
יעקב שטרק שימש כגיזבר כפר שיתופי רועי במשך כ-18 שנים, עד שבראשית שנת 2002 התברר ליישוב כי הוא משלשל לכיסו כספים השייכים ליישוב.
בתחילה, הודה יעקב בכך שנטל כ-250,000 שקלים חדשים ואף הסכים להחזיר סכום זה, אך בפועל הוא לא שילם את הסכום. לאחר מכן, חזר בו יעקב מהודאתו, אך במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים הוא הודה שנטל 230,000 שקלים חדשים והסכים לשלם 270,000 שקלים חדשים, הכוללים ריבית והצמדה.
במסגרת הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, שמר היישוב לעצמו את הזכות להגיש תביעות נוספות כנגד יעקב, במידה ויתברר כי הוא נטל לעצמו כספים בסכום גבוה יותר ממה שהודה.
לטענת היישוב, הוא גילה שהיקף הכספים שיעקב לקח לעצמו עלה בהרבה על הסכום בו הודה, ועל כן הוא הגיש כנגד שתי תביעות נוספות. אך מנגד, הגישה אישתו של יעקב, נילי, תביעה לתשלום מחצית מן הכספים עליהם ויתר יעקב בהסכם הפשרה, בטענה כי הם שייכים לה ויעקב לא היה רשאי לוותר עליהם.
במקביל, הוגש כנגד יעקב כתב אישום בו הוא הודה כי נטל כ-400,000 שקלים חדשים, והוא הורשע ונשא בעונש של 15 חודשי מאסר.
דיון והכרעה
תביעות היישוב כנגד יעקב שטרק
ראשית קבע בית המשפט, כי המחאות מסדרה א' נפרעו במשך כעשור לחשבונות בנק של בני הזוג שטרק. בית המשפט דחה את טענת בני הזוג, כאילו מדובר בתשלום לפועלים ערבים הדורשים כסף מזומן, ויעקב ששילם להם מחשבונו הפרטי פרע את ההמחאות כהחזר. וזאת, הן מאחר ודרך פעולה זו אינה מקובלת בעליל, והן מאחר שלא הובא בדל ראיה היכולה להצדיק את העברת הכספים לחשבון בני הזוג. לאור זאת, נקבע, כי יעקב צריך להשיב ליישוב סכום משוערך של כ-1,242,000 שקלים חדשים.
שנית, קבע בית המשפט, כי במהלך השנים נרשמו והופקדו לטובת יעקב המחאות מסדרה ב', ועליו להשיב ליישוב סכום משוערך של כ-350,000 שקלים חדשים.
שלישית, קבע בית המשפט כי במהלך השנים הפקיד יעקב לחשבונו המחאות מסדרה ג'. אמנם לגבי סדרה זו, מדובר במקרה פחות חד וברור, אך לאור השיקולים השונים, וביניהם אמינותו הירודה של יעקב, קבע בית המשפט כי 2/3 מתוך הסכומים שבהמחאות אלו היו במסגרת שליחת ידו של יעקב, ועליו להשיב ליישוב סכום משוערך של כ-1,312,000 שקלים חדשים.
רביעית, קיבל בית המשפט את טענת היישוב, שיעקב השתמש בחשבון חמותו כמכבסה לגניבה, ופסק כי עליו להשיב סכום משוערך של כ-193,000 שקלים חדשים.
מעבר לכך, נדחו טענות היישוב שיעקב משך לכיסו כספים במזומן, כמו גם טענות נוספות.
סה"כ נקבע, כי על יעקב לשלם ליישוב כ-3 מיליון שקלים חדשים בגין שליחת ידו בכספי היישוב, כשמסכום זה יש להפחית את הסכום שיעקב שילם בצורה משוערכת.
תביעות היישוב כנגד נילי שטרק
היישוב טען, כי מאחר ונילי נהנתה מן הכספים שלקח בעלה, יש להטיל גם עליה לפרוע את חובותיו הכבדים. על כך השיבה נילי, כי מאחר והיא לא הייתה שותפה לפעולות בעלה, אין להטיל עליה חבות, מה גם שלטענתה, לא נתקיימו יסודות העילה של תביעה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט.
גם כאן קיבל בית המשפט את עמדת היישוב, וקבע כי מאחר והכספים נכנסו לחשבון המשותף של בני הזוג, ושימשו למשק הבית המשותף, ממילא יוצא שגם נילי נהנתה מהכספים והיא מחוייבת בהשבתם, וזאת, אף אם היא לא ידעה כלל על פעולותיו של בעלה.
סיכום
בית המשפט מצא, כי על יעקב ונילי לשלם ליישב כ-3 מיליון שקלים חדשים בגין שליחת ידו של יעקב בכספי היישוב, כשמכך יש להפחית כ-325,000 שקלים חדשים בגין הכספים שיעקב שילם בהסכם הפשרה, כמו גם כ-372,000 שקלים חדשים בגין זכאויות שונות של יעקב. בנוסף לכל זאת, חויבו בני הזוג שטרק בכ-17,000 שקלים חדשים שכ"ט מומחה.
ניתן ב- ב' חשון תשע"ב, 30 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.
בני הזוג שטרק הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובתוך כך הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד, ושופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן עמי, נעתרה לבקשתם באופן חלקי.
אמנם, לא בנקל יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, מאחר שככל שהערעור יתקבל בסופו של יום, ניתן יהיה להשיב את הכספים ששולמו ולא ייגרם נזק שאינו בר תיקון. דא עקא, בענייננו, נוכח גובה הסכום, העומד על למעלה משני מליון ₪, כמו גם גילם המתקדם ונסיבותיהם האישיות של בני הזוג, כי יש מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין, ואולם זאת בכפוף לרישום הערת אזהרה על הדירה, עד לפסק הדין בערעור.
ניתן ב- י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
לאתר רועי כפר שיתופי
