בית המשפט מקשה על קיבוץ לקצץ גמלה של ניצול שואה

דיון נוסף בתביעת חבר קיבוץ ניצול שואה כנגד הקיבוץ, בטענה שהוא מנכה שלא כדין רנטה המוענקת לו מגרמניה, מהזכויות המגיעות לו מהקיבוץ.

הרקע:

שמואל הינו ניצול שואה בן 92,  חבר קיבוץ כפר הנשיא. בשנת 2016 הגיש תביעה לבית משפט השלום כנגד הקיבוץ בטענה שהקיבוץ מנכה מ"חלף –הפנסיה" שלו רנטה אשר הוא מקבל מגרמניה, וזאת שלא כדין.  הקיבוץ טען כי הרנטה שמקבל התובע מגרמניה היא בעצם פנסיה לכל דבר וענין, אותה רכש הקיבוץ עבור חבריו יוצאי גרמניה בשנות ה80. לטענתו, הרנטה מושא התביעה נכנסת בגדר תשלום בעל אופי פנסיוני המותר בניכוי לפי תקנה 3(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש). שמואל טען כי  הרנטה אינה בעלת אופי פנסיוני המותר לניכוי שכן מדובר ברנטה בגין נזקים שנגרמו לו בשואה ובעקבותיה. הפנסיה מהווה רק הגדלה של רנטה שקיבל עוד לפני רכישת הפנסיה הנטענת ע"י הקיבוץ, כאשר הרנטה המקורית לא הייתה בגדר פנסיה.

בית משפט השלום דחה את התביעה לאחר שמצא כי הקיבוץ הוכיח כי מלוא סכום הרנטה המנוכה מ"חלף-הפנסיה" של התובע, מהווה כספי פנסיה שנרכשה ע"י הקיבוץ.

התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, במסגרתו קבע בית המשפט כי יש להשיב את התיק לבית המשפט השלום. הנימוק לכך היה העדר בסיס הולם למסקנה בפסק הדין הראשון לפיה הוכח שמלוא הרנטה היא הפנסיה שנקנתה עבור התובע. על כן, יש לקבוע בהליך משלים, האם התובע קיבל רנטה טרם רכישת הבטוח.

דיון והכרעה:

בית המשפט קבע כי הקיבוץ הוא הנושא בנטל להוכיח כל סכום הניתן לניכוי לפי תקנה 3(ד) לתקנות הערבות ההדדית מהסכום המובטח לחבר לגיל פרישה. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה דנן הקיבוץ לא הרים את הנטל להוכיח כי סכום כלשהו מתוך הרנטה מהווה כספי ביטוח פנסיה. על כן, הקיבוץ ישלם לשמואל את מלוא סכום הגמלה המגיעה לו על פי תקנות הערבות הדדית החל משנת 2008, כ350 אלף ₪.

סיכום:

בית המשפט קיבל את תביעתו של שמואל. שמואל יוצג על ידי בנו ולא על ידי עורך דין. אף על פי זאת, בית המשפט קבע כי ניכר שהושקע זמן רב על ידי בנו בהכנת מסמכים ובניהול התיק, ולכן חייב את הנתבעת לשלם הוצאות בגין ההליך כולו בסך של 8000 ₪.

ניתן ביום כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018.